"תמיד התנסחת מהלב, מהעצבים החשופים"
כפי שכתיבתו הייתה חסרת פשרות, כך התעקש יהודה נוריאל להמשיך ולכתוב עד ימיו האחרונים • הוא נולד בירושלים להורים יוצאי איראן, שירת כקצין מודיעין והחל את דרכו העיתונאית אחרי שסיים לימודי משפטים • בכתיבתו המעמיקה ובסגנונו הייחודי הפך לאחד הקולות החשובים של בני עדות המזרח בישראל, והיה מהכותבים הבולטים של "ידיעות אחרונות" • אתמול הלך לעולמו בגיל 56 אחרי מאבק בסרטן • "הוא היה חלום לכל אמא", ספדה לו אימו רינה, "תמיד ביקש צדק, עיתונאי בנשמתו. פלא"
אבידה גדולה לעולם העיתונות: עיתונאי "ידיעות אחרונות" יהודה נוריאל הלך לעולמו אתמול אחרי שנאבק בשנה האחרונה בסרטן, והוא בן 56. הוא הותיר אחריו אמא, אח ובן. עד לימים האחרונים בחייו התעקש נוריאל להמשיך לעבוד, להעביר את הטור השבועי שלו ל"מוסף לשבת" ואת הסיפורים שבכתיבתם הפגין כישרון נדיר.
נוריאל גדל בירושלים להורים יוצאי איראן ולמד בתיכון ליד"ה בבירה. בצבא שירת כקצין מודיעין והשתחרר בדרגת סרן. הוא למד משפטים באוניברסיטה העברית וסיים תואר ראשון בהצטיינות. את דרכו העיתונאית החל במקומונים של ירושלים, בתפקידי עריכה וכתיבה. בהמשך הצטרף ל"ידיעות אחרונות", כתב ב"מעריב" וחזר ל"ידיעות אחרונות". מאז ועד מותו הוא היה מהכותבים הבולטים של מוספי העיתון. בזכות סגנון ייחודי, מעמיק וחסר פשרות נוריאל ביסס את מעמדו כאחד הקולות החשובים של המיעוטים בישראל. לאורך השנים הוא ליווה מקרוב את מהפכת המוזיקה הים־תיכונית והרבה לכתוב על האפליה והגזענות נגד בנות ובני עדות המזרח. בנוסף, נוריאל הרצה בנושאי משפט, קולנוע ומוזיקה, ערך מאות ראיונות והיה בעצמו מרואיין מבוקש בשורה של נושאים. בשנים האחרונות אף כתב טור קבוע ב"מוסף לשבת" של "ידיעות אחרונות". נוריאל היה גם מומחה לספורט ואוהד מושבע של בית"ר ירושלים. "הוא היה ילד חלום לכל אמא", אמרה אתמול אימו רינה, "היה צנוע בצורה מוגזמת, תמיד ביקש צדק, עיתונאי בנשמתו מגיל צעיר. מילדותו הוכרז כגאון, וכך נשאר גם בימיו האחרונים. פלא". עורך "ידיעות אחרונות" נטע ליבנה סיפר אמש על נוריאל: "יהודה היה שונא את השימוש בביטוי השחוק הזה, אבל הוא באמת הלך מאיתנו 'בטרם עת'. הוא היה יחיד ומיוחד. מראיין גאון, כותב בחסד ובעל טור מחוספס, כזה שאי אפשר, בשום אופן, להישאר אדיש לטוריו. ומה עוד יכול לבקש לעצמו בעל טור, ומה יכולים לבקש לעצמם עורכיו, מאשר טור שבועי שאי אפשר להישאר אדישים אליו. לא היו כמותו ב'ידיעות אחרונות' ולא יהיו כמותו ב'ידיעות אחרונות'. לכתו הוא אבידה נוראית. יהי זכרו ברוך".
אביב הברון, עורך "המוסף לשבת", אמר: "יהודה כתב על מגוון עצום של נושאים, אבל מה שאיחד את כולם בעיניי זו האכפתיות. אף פעם לא חיפף, תמיד התנסח מהלב, מהעצבים החשופים, מתחושת השליחות האנדרדוגית. הוא היה חבילת עיתונות שלמה באיש אחד. מוכשר, אותנטי, רציני, מצחיק. חסר תחליף".
עורך המוספים "7 ימים" ו"7 לילות", רביב גולן, הוסיף: "זכיתי לעבוד עם יהודה נוריאל במשך יותר מעשור. זכיתי לשמוע את התובנות שלו, לקרוא את הטקסטים שלו לפני כולם, לדבר איתו לפני כל הראיונות שעשה וכמובן גם לפרסם את כל אלה ולהתמוגג מכל מילה. קצת קשה לכתוב על יהודה בזמן עבר, כי קצת קשה לדמיין עולם שלא נחווה גם דרך עיניו. עובר את הפילטר של מוחו ומגיע לנייר ומשם לבטן וללב של הקורא".
לפנייה לכתב/ת 
