הצל על הבמה

צמד ח"כים בכירים של הליכוד הכריזו השבוע על התפתחות משמעותית: לאור המשבר הכלכלי החריף, ראש הממשלה איז אין דה האוס. "אני בטוח שראש הממשלה החליט להיכנס לתוך האירוע הכלכלי, כפי שהוא טיפל באירוע הבריאותי", הודיע מיקי זוהר בראיון ל"המטה המרכזי" של "רשת". גם ניר ברקת, בשבתו בתור הזנב העוין של שר האוצר, הכריז ב"לפני החדשות" ש"ראש הממשלה עכשיו נכנס לתמונה".

בשני המקרים היה נחמד להשיב להם ראשית ב"תודה באמת" ואז בשאלה פשוטה: אם רק עתה הוא "נכנס לתמונה", מה היה עד עכשיו? האם מנהיג בשיעור קומתו, עם רזומה בתור "האיש שהציל את הכלכלה הישראלית", לא חשב "להיכנס לתוך האירוע" הרבה קודם? האם אין כאן הודאה שמאז מסיבת הניצחון, שהייתה תמוהה מלכתחילה וכעת נראית אווילית, הקשב של נתניהו נדד (לאזורי הסיפוח והמאבק המשפטי) וכך התבזבז מרחב התמרון שנוצר בעקבות הסגר?

אם כן, בתום שבוע נוסף שבו אשליית ה"חזרה לשגרה" התפוררה כמו הפנטזיה על החלת ריבונות ב־1 ביולי, הפציע בנימין נתניהו. עכשיו דממה, הצל על הבמה. אולי גם הוא קלט כיצד הנימה של פרופ' גבי ברבש במהדורה של "קשת" הולכת ומזדעפת לכדי סופת רעמים ביולי. ב"חדשות הערב" של "כאן" נחשף שנתניהו השמיע איום בבחירות, מה שמצריך צביטה הגונה בעור לבדוק אם התרחיש המסויט הזה אינו פרי הדמיון. אגב, בערוץ 13 המהדורה נפתחה עם דיווח על פגיעה בתוכנית הגרעין של איראן, כי הרי זה מה שנמצא בצמרת הדאגות של הישראלים בימים אלה.

ואז עלו נתניהו ושר הבריאות כדי להתוודות בפני הציבור על כישלונה החמור של הממשלה במשימה של השבת החיים למסלולם. הם לא השתמשו במילים כאלה חלילה, למרות שנתניהו אמר ש"מנהיגות זה לומר את הדברים כהווייתם". אלא ש"הווייתם", מתברר, זה לא לספק הסבר נורמלי מי הוריד לטמיון זמן יקר בבניית מערך ל"קטיעת שרשרת ההדבקה", ביטוי כל כך נטחן שכבר בטח נוסדו מינימום שלוש להקות רוק בשם הזה.

הסיכום באולפנים, כצפוי, התמקד בפן הכלכלי והבריאותי. בשולי השוליים הוזכר שנתניהו הצהיר על רצונו להעביר "חוק קורונה, שנותן לנו בחוק את היכולת להתגבר על כל המכשולים" הביורוקרטיים, ביניהם חקיקה בכנסת. זהו מהלך לא פחות דרמטי והוא היה ראוי להתייחסות רחבה יותר. ואולי לכולם זה נשמע הגיוני: אם כבר מחזירים את ההגבלות (בציפוי הקאמבק של מעקבי השב"כ), למה לא לכלול בתוכן גם את הדמוקרטיה.

בקטנה

"זהו זה" סיימה אמש את עונת הקורונה שלה ב"כאן", ויותר מהמערכונים מה שאפשר וצריך לזכור ממנה זה את הביצועים המוזיקליים. הטיפול של החמישייה (שלמה בראבא, דבל'ה גליקמן, גידי גוב, מוני מושונוב ואבי קושניר) והמפיק והמעבד אמיר לקנר בקלאסיקות ישראליות חתם את השבוע עם חיוך, דמעה ולפעמים שניהם ביחד. איך הם שרו אתמול ב"שיר נבואי קוסמי עליז"? כמו העץ שקם לתחייה מן השלכת, משהו בך יאמר לך - המשך.