קרקע לא יציבה
רצף האירועים החריגים באיראן בשבוע האחרון שב וחשף את חולשת השלטון בטהרן הניצב בפני אתגרים משמעותיים מבית ומחוץ, בראשם מדיניות הלחץ המקסימלי מצד ארצות־הברית, המשבר הכלכלי ומגפת הקורונה, שגבתה עד כה את חייהם של יותר מ־11 אלף בני אדם. אף כי הפיתוי לייחס אירועים אלה למתקפת חבלה מתוכננת בהובלת שירותי מודיעין זרים הוא גדול, ראוי להיזהר מלקשר בין כלל האירועים. אין דין פיצוץ במתקן הגרעיני בנתנז כדין פיצוץ במעבדת רנטגן במרפאה בלב טהרן, ואין דין תקרית במפעל לייצור טילים ארוכי טווח בחוג'ייר כדין פיצוץ שנאים בתחנת כוח חשמלית באהוואז שבדרום־מערב המדינה. לא כל פיצוץ או שריפה באיראן הם תוצאה של חבלה מכוונת. מצבן הקשה של התשתיות באיראן מוכר היטב, ולכך יש להוסיף תחזוקה לקויה, ניהול כושל ומחדלים אנושיים. בימים האחרונים הודה ראש מועצת עיריית טהרן כי מתוך 33 אלף בניינים שהוגדרו כלא בטוחים בעקבות קריסת גורד השחקים פלאסקו בעיר במהלך שריפה שפרצה בו בינואר 2017 והביאה למותם של עשרים כבאים, רק 3,000 שופצו. בכיר אחר בעירייה מסר כי 50 בתי חולים בטהרן אינם עומדים בקריטריונים בטיחותיים.
עם זאת, וגם אם לא ניתן לכרוך בין כלל האירועים, הרי שהרצף החריג מגביר את תחושת חוסר הביטחון ברפובליקה האיסלאמית. בימים האחרונים נשמעה ברשתות החברתיות האיראניות ביקורת חריפה על מחדלי המשטר, שאינו מסוגל להבטיח את בטיחות המבנים והתשתיות מפני תקלות טכניות או חבלות מכוונות. גם השלטונות מוטרדים בוודאי משרשרת האירועים, במיוחד במתקנים רגישים, ונתונים בלחץ גובר להגיב הן מול דעת הקהל הפנימית והן כלפי חוץ.
האיומים החיצוניים חייבו בשנתיים האחרונות את שלטונות איראן לאחד שורות ולהגביר את הדיכוי הפנימי. ניתן להניח כי האירועים האחרונים יגבירו את מאמצי הדיכוי מצד המשטר נגד אויבים אמיתיים או מדומיינים. בינתיים גוברת המתיחות בין ההנהגה האיראנית למערב. בחודש שעבר אימצה מועצת הנגידים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, לראשונה מאז 2012, החלטה ביקורתית נגד איראן בדרישה לאפשר את כניסת פקחי הסוכנות לאתרים, שבהם לפי החשד התקיימה בעבר פעילות גרעינית. במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לשכנע את חברות מועצת הביטחון של האו"ם לחדש את אמברגו הנשק נגד איראן, שאמור לפוג באוקטובר, ומאיים להפעיל את הסעיף בהסכם הגרעין המאפשר לכל אחת מהחתומות עליו להחזיר אוטומטית את כל הסנקציות שהוטלו על איראן טרם ההסכם. איראן מצידה כבר הבהירה כי אם יקודם המהלך, הוא ייענה "בתגובה הולמת". בתוך כך, מחריפים החוגים הרדיקליים באיראן את הלחץ על הממשלה לנקוט בצעדי תגובה תקיפים יותר, החל מצמצום שיתוף הפעולה עם פקחי הסוכנות וכלה בפרישה מהאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני. בראשית השבוע התעמתו חברי הפרלמנט האיראני, שחזר בפברואר השנה לשליטה מוחלטת של הימין השמרני, עם שר החוץ זריף, שהואשם במהלך נאומו בפרלמנט במדיניות פייסנית וכונה "שקרן".
בסיכומו של דבר, גם אם לא ניתן להצביע על קשר ישיר בין האירועים האחרונים, ואף אם רובם אינם בהכרח תוצאה של חבלה מכוונת, הם מגבירים את תחושת הלחץ באיראן ועלולים לזרז צעדי תגובה חריפים מצידה חרף רצונה הבסיסי להימנע מצעדים מתריסים משמעותיים בארבעת החודשים שנותרו עד למועד הבחירות לנשיאות ארצות־הברית. √
ד"ר רז צימט הוא מומחה לאיראן מהמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)