סוף האולם

ברמה האישית, הפסקת הקורונה הגיעה לעידן עמדי בזמן הנכון. "נולדה לי בת בכורה בדיוק בתקופה שבה היה אמור להיות שיא ההופעות, ולא הייתי אמור להיות בבית. פתאום יכולתי להיות עם אשתי, ולהתאהב בילדה מהרגע ראשון".

ובקריירה?

"כתבתי הרבה שירים, לא מעט מהם מתעסקים בתקופה הזאת. מעבר לזה, תקופה מאוד מאתגרת ברמת הקריירה. אתה צריך לקבל החלטות מה לעשות בהיבט האנושי והכלכלי, ואמרתי לשותפים שלי בארומה מיוזיק ובחברת הבוקינג שאנחנו צריכים לצאת גדולים עם האנשים שהולכים איתנו. הבנו שאנחנו נשרוד את זה בקצה, בעוד האנשים שתחתינו הם אלה שנושאים ברוב הנטל. הדאגה שלי הייתה איך אנחנו משאירים את האנשים שלנו עם הראש מעל המים".

עמדי מצטנע. בחודש מרץ, עם פרוץ משבר הקורונה, עמדי הקים קרן מיוחדת לאנשי הצוות שלו, במטרה לסייע כלכלית ל־11 איש שהפסיקו בבת אחת לעבוד. בתחילת כל חודש העובדים נשאלים מה מידת הסיוע שהם צריכים, ולפי תשובתם מועבר הכסף. לא פחות חשוב: מדובר במענקים ולא בהלוואות שצריך להחזיר.

צילום: רמי זרנגר

"מעבר לכסף", אומר עמדי, "זו תמיכה יומיומית, כדי להראות לאנשים שלנו שיש עוגן. אחת הבעיות בישראל בקורונה היא שאין אמון, אם בהנהגה, אם במעסיקים. לתת לעובדים מקום שאומר, 'חבר'ה זו בעיה של כולם, אבל אנחנו, המרוויחים במהלך השנה, נתמוך בכם', זה משהו שילך איתם והם יחזירו לנו, אין לי ספק. אם המדינה הייתה נוהגת ככה, האנשים היו מקשיבים להנהגה, שומרים על הכללים. זה עבד בכל מדינה שהשתמשה באחוז גבוה מהתל"ג כדי לתמוך בעסקים, למשל קנדה, גרמניה או ניו־זילנד".

היו בך חרדות?

"לשמחתי, פחות. ההתעסקות בעבודה ובקרן לעובדים השאירה אותי על הגל. לא יודע אם זה פופולרי להגיד, אבל אני לא חושב שזה אסון אפידמיולוגי כמו שמציירים את זה. ברור שיש לי פחד מהידבקות ופחד להדביק אחרים, אבל אי־אפשר להפיל הכל רק על העניין הרפואי. אנשים לא מצליחים לישון, סובלים מחרדות לעתידם".

זה בסדר, השר צחי הנגבי אמר שאין רעבים בישראל, שזה חרטא.

"הקורונה נפלה על פסח, ויש לי חברים שעושים מבצעי חלוקות מזון לנזקקים, קמחא דפסחא, בכל שנה. אני מזמין את השר הנגבי לעשות סיבוב".

חזרתם להופעות לפני כשבועיים. איך זה היה?

"מדהים. שלושה וחצי חודשים לא ניגנו כמעט, כך שמגרדות לך הידיים. יצאנו מתוך הנחה שבמגבלות אי־אפשר להרוויח, אבל העיקר לא להפסיד ושהצוות יוכל להתפרנס. כולם הצטמצמו לפוזה יותר אקוסטית כדי שלאמן יהיה רווח מסוים. אנחנו אמרנו, נביא את כל אנשי הצוות. אבל ב־250 איש בהופעה נשאר לך כ־1,300 שקל בקופה. אני חייב להדגיש: אני יכול לספוג את התקופות האלה, אבל לא הגיוני שהמדינה תתנער ממאות אלפי עצמאים. הפעימות שהציעה המדינה היו נמוכות בצורה לא רלוונטית. אם נגן רגיל להופיע 20 פעם בחודש והמדינה נותנת לו 5,000 שקל, זה לא מספיק לשכר דירה ולדלק, ועוד לא דיברנו על הגנים של הילדים".

עכשיו שוב סוגרים לגמרי את ההופעות. אם זה יימשך, בסוף גם אתה תתקשה למשוך בלי הכנסות. חושב על אפיקים אחרים?

"נכון, אני לא רוצה להאמין שהמשבר הזה יימשך שנתיים. ואם זה יקרה, כולנו נסבול. לא חושב על אפיקים אחרים, אני עוסק במוזיקה".

איך היו מכירות הכרטיסים?

"היו לנו מכירות טובות, וכשאני אומר טובות, זה עובד מקבינט קורונה אחד לאחר. למשל, במיני ישראל מכרנו פעמיים סולד־אאוט, ואז הגיעו הודעות לא ברורות על הגבלות, וכולם התקשרו לשאול אם ההופעה מתקיימת. אני חושב שבמשרדי הממשלה לא מביאים בחשבון את ההשלכות שיש להודעות הלא־ברורות שלהם. אבל אני שם לב שהאווירה בהופעות היא אחרת ממה שהייתה".

כלומר?

"קיצונית. או פחד מאוד רציני שיש לקהל, או תחושה שאנחנו חוגגים את סוף העולם, שאנשים פורקים עול, ואלה ההופעות היותר־טובות מבחינתנו. אבל אז אתה הולך הביתה ושואל את עצמך אם היית יכול לשמור על ההנחיות יותר טוב. לא רוצה לקחת את האחריות הזאת עליי בכלל".

נכון לסגור שוב הכל?

"בנסיבות שנוצרו בימים האחרונים, עדיף. תשמע, בהנהגה לא יכולים להתנער מאחריות. אי־אפשר לעשות חצי עבודה. תגידו לנו מה אתם רוצים, אנחנו נעשה הכל, רק תביאו בחשבון שצריך לפצות אותנו. יש היום מאות אלפי עצמאים, המנוע הכלכלי הכי גדול של המדינה, שפשוט אומרים להם, אתם לא יכולים לעבוד, אבל לא מפצים אותם. יש פה רמה גבוהה של אטימות".

דוגמה?

"ממה ששמעתי מהצוות שלי, מאוד מסורבל לקבל מענקים מהמדינה, אין עם מי לדבר, קשה לקבל הסברים. שתבין, האנשים בענף המוזיקה עובדים שנים על שנים ברמות המקצועיות הכי גבוהות בארץ, וברגע אחד אומרים להם שזו בעצם לא עבודה אמיתית, שזה מותרות, זה מה שמשתמע מהיחס של המדינה. אני אישית בניתי למשרד האוצר בחודש מרץ תרשים של מה כל בן־אדם בצוות שלי עושה, והסברתי מי לא מקבל כסף בכלל מאז שהעבודה נעצרה. הם ענו שמטפלים בזה. הם עדיין מטפלים. אני מאלה שהיו אופטימיים במרץ־אפריל. עכשיו אני יותר פסימי".

• לו"ז הופעות: "עובד גם עם אמיר דדון, עילי בוטנר, נתן גושן, בניה ברבי. האחרונה עם עמדי במוצאי שבת, במיני ישראל".

• כמה כסף הפסדת: "מעריך שכ־2.2 מיליון שקל. ממרץ עד הקיץ מתקיימת רוב הפעילות. הכל נמחק".

• מענק מהמדינה: "כ־30 אלף שקל, בפעימה השלישית, סכום שהוא פחות מחצי מההוצאות של העסק בחודש".

• איך מתמודד: "לקחתי הלוואה של 465 אלף שקל, דחיתי תשלומים בהלוואות קיימות, פרסתי תשלומים בכרטיסי אשראי".

• עוד כמה זמן תצליח למשוך ככה? "חודשים ספורים. ההוצאות השוטפות אדירות. ההופעות שחזרו? כשאתה מוכר 500 כרטיסים במקום 2,000, כמו במיני ישראל, אתה בקושי מרוויח אגורה על ההגברה. חייב לתת מילים טובות לעידן עמדי על המאמצים לספק לנו עבודה".

• החיים בבית: "אני לא ישן טוב בלילות. חושש לעתיד שלי, להלוואות, לכל מה שעבדתי עליו כל החיים. כ־20 אנשי צוות עובדים אצלי ויש להם ילדים ומשכנתה. העובדים פונים אליי שאתן להם משהו לעשות, ואין. בבית עשינו צמצום משמעותי ברמת המחיה. בחיים לא הייתי מסתכל בסופר על המחירים, עכשיו כן".

• ההבדל בין השגרה לקורונה: "ברגיל עובדים 24/7, כולל שישי ושבת. בקורונה? אפשר לספור על כף יד אחת את הפעמים שבהן העמסנו משאיות".

• לו"ז הופעות: "עובד בעיקר עם עידן עמדי, ההופעה האחרונה במיני ישראל, ב־4 ביולי".

• כמה כסף הפסדת: "יותר מ־90 אלף שקל".

• מענק מהמדינה: "כעצמאי, קיבלתי בפעימה השנייה 10,500 שקל ובשלישית עוד 4,300 שקל".

• איך מתמודד: "אשתי בחל"ת. עצרנו את תשלום ההלוואה לבנק. התברכנו בהורים שעזרו לנו כלכלית. בעל הבית עשה לנו 20 אחוז הנחה בשכר הדירה. בדקתי אופציות לעבוד במשהו אחר, אבל זה פינאטס".

• עוד כמה זמן תצליח למשוך ככה? "לא יודע. חיים מיום ליום, ברצינות. חושבים על המחר ומנסים לשפר. לא יודע כמה נוכל לסחוב. קשה מאוד".

• החיים בבית: "כשנתניהו נאם על הסגר קיבלתי התקף חרדה. הרגשתי שסוף העולם מגיע. התחלתי לרעוד בכל הגוף, אני לא אדם בכיין אבל הדמעות לא הפסיקו לזלוג. למחרת הלכתי להוריי והתפרקתי. הייתי צריך לקחת כדור הרגעה, ואני לא לוקח בחיים כדורים. ניהלתי שיחות טלפון עם הפסיכולוגית, מה שעזר. נקודת אור: הבנות לא היו רגילות שאבא הרבה בבית, וגם הזוגיות יותר חזקה, אז הייתה חוויה מרוממת בהיבט הזה".

• ההבדל בין השגרה לקורונה: "בשבוע ממוצע יש לי חמש הופעות, וביום אני באולפן. בקורונה הכל קפא במקום".

• לו"ז הופעות: "עובד עם כ־30 אמנים. עם עמדי, כמה הופעות בזאפה בקורונה, 240 איש בהופעה".

• כמה כסף הפסדת: "מעל 100 אלף שקל".

• מענק מהמדינה: "כעצמאי, קיבלתי 7,000 שקל בפעימה השנייה והשלישית".

• איך מתמודד: "עצרתי את תשלומי המשכנתה. אנחנו מצמצמים הוצאות. מקבל דמי אבטלה".

• עוד כמה זמן תצליח למשוך ככה: "אני עשר שנים בחברה, בניתי בית מהעבודה הזאת. אם החל"ת יימשך, כמה חודשים".

• החיים בבית: "יכולתי ללוות את אשתי בחודש התשיעי ולהיות עם הילד בשבועות הראשונים לחייו, וזו נקודת אור גדולה. אבל הייתה לי נפילה, התחלתי להרגיש נמלולים בידיים וברגליים. הלכתי לדיקור, והמטפל אמר שאני בפוסט־סטרס. כשאתה עשר שנים בדופק נורא גבוה, הפסקה כזאת גורמת לך לזעזוע מטורף. הגוף ממש הגיב. תוסיף את אי־הוודאות, וזו אכילת סרטים על הרע מכל. אין שום אופק".

• ההבדל בין השגרה לקורונה: "ממאה לאפס. בשבוע רגיל הייתי חוזר הביתה עד שבע בערב או בשלוש בלילה, תלוי בהופעות. ביום העצמאות הזה הוצאתי ארבע הופעות על משאיות, לעומת 130 בעבר".

אמיר אלייב, 26, נגן קנון, נשוי ואב לשתיים

• לו"ז הופעות: "עובד עם עמדי, ריבו, הקלטות. ההופעה האחרונה ביום ראשון, ישי ריבו, בבארבי בתל־אביב".

• כמה כסף הפסדת: "כ־80 אלף שקל".

• מענק מהמדינה: "18 אלף שקל בשלוש פעימות".

• איך מתמודד: "נאלצתי לפתוח חסכונות, למזלי אשתי ידעה להשאיר בצד ליום סגריר. אני בא ממשפחה של מוזיקאים כך שההורים לא יכולים לעזור, הם באותו מצב. הפחתתי הוצאות, עצרתי תשלומי משכנתה".

• עוד כמה זמן תצליח למשוך ככה? "אני לא יודע, עכשיו כשסוגרים שוב הכל".

• החיים בבית: "בשבועיים הראשונים חטפתי סוג של טלטלה. אני המפרנס היחיד בבית. היו חרדות, הראש חושב כל הזמן. הרגשתי חולשה ועייפות, חוסר רצון לעשות דברים. מצד שני, התקופה הזאת חיברה אותי לאשתי ולבנות. מהבחינה הזאת יצא טוב".

• ההבדל בין השגרה לקורונה: "בתקופה רגילה יש ארבע־חמש הופעות בשבוע במומצע. בקורונה עצמה עבדתי ממש מעט, בכל מיני לייבים של זום. את החופש מיציתי".

רן גנז, 32, מתופף, גרוש ואב לבת

• לו"ז הופעות: "מופיע גם עם להקת רוקוויל, ולפעמים מחליף אצל רמי קלינשטיין, יובל דיין וחנן בן ארי. ההופעה האחרונה עם עמדי במוצאי שבת, במיני ישראל".

• כמה כסף הפסדת: "כ־100 אלף שקל".

• מענק מהמדינה: "6,000 שקל בפעימה הראשונה ועוד 10,000 שקל בפעימה השנייה והשלישית".

• איך מתמודד: "אוכל חסכונות בתיאבון. לא יוצא, לא הולך למסעדות, חושב פעמיים על כל קנייה".

• עוד כמה זמן תצליח למשוך ככה? "חודשיים בלחץ. אנחנו עובדים שוטף פלוס 30, אז הבור הורגש בתחילת מאי. היו חמש הופעות מהרגע שאישרו לפתוח אבל עכשיו הולכים לסגירה. מה זה משכורת של חמש הופעות, כשבחודש הממוצע שלי הוא בין 25 ל־30?"

• החיים בבית: "רולר־קוסטר של מצבי רוח. אתה אוכל כאפה שאולי הכל נגמר. אבל עכשיו משלימים עם המצב. כשיש מצב שלא נתון בשליטה שלך, מה תוכל לעשות?"

• ההבדל בין השגרה לקורונה: "בתקופה רגילה יכולות להיכנס גם עשר הופעות בשבוע, מה שאומר שלפעמים גם פעמיים ביום. מה־12 במרץ ישבתי בבית וספרתי בלטות".

עומרי מארי, 30, המפיק האישי של עמדי, מאורס. היה אמור להתחתן בספטמבר, ודחה

• לו"ז הופעות: "האחרונה עם עידן עמדי, מוצאי שבת, במיני ישראל".

• כמה כסף הפסדת: "כ־60 אלף שקל".

• מענק מהמדינה: "9,000 שקל בפעימה הראשונה והשנייה יחד".

• איך מתמודד: "בגדול, עמדי די שמר עליי. כמעט כל מפיק בתעשייה יצא לחל"ת, לי הצליחו לתת סכומים חודשיים כדי שאוכל להתקיים".

• עוד כמה זמן תצליח למשוך ככה? "חודש, בטח כשאנחנו מבינים שהמצב הורע. ביולי ניסינו להכניס כמה שיותר הופעות בשביל הצוות, לא בשביל להרוויח, כי מאוד קשה להרוויח במגבלות האלה. גם אם לא היו סוגרים עכשיו, בימי בין המצָרים אנחנו פחות עובדים. לצערי, אתחיל לאכול חסכונות ואצטרך לבקש עזרה מההורים".

• החיים בבית: "ככל שהזמן עובר, החששות תופחים. בת הזוג שלי מתחום המסעדנות, ושנינו מבינים שאין מי שיחפה על השני ואנחנו צריכים לחשוב מה עושים".

• ההבדל בין השגרה לקורונה: "שמיים וארץ. ברגיל, יוצא מהבית בתשע בבוקר, חוזר באחת בלילה ביום של הופעה. בקורונה עבדנו באולפן ועל קליפים. היו הופעות על משאיות ביום העצמאות, שעשינו נטו מרצון לתת משהו לאנשים בבית".

דודו שביט, 44, סאונד־מן, בזוגיות בלי ילדים

• לו"ז הופעות: סאונד־מן של בניה ברבי, עילי בוטנר, גיא ויהל, רוני דלומי ועוד. עבד עם עמדי השבוע פעמיים במיני־ישראל.

• כמה כסף הפסדת: "מעל 80 אלף שקל".

• מענק מהמדינה: "כעצמאי, בפעימה הראשונה 5,000 שקל, בשנייה 9,000 שקל ובשלישית 2,800 שקל".

• איך מתמודד: "בשיטה הישראלית הידועה של בת יענה, אני לא נכנס לחשבון הבנק. אין לי אופציה לחזור להורים, כי אני תומך באמא שלי ואבי הלך לעולמו כשהייתי בן 13. אני משלם את ההלוואות כי התייאשתי מהפרוצדורה שכרוכה בדחייה שלהן. במהלך השנים הצלחתי לשים כסף בצד, אבל נגמר. אני כנראה במינוס של יותר מ־15 אלף שקל".

• עוד כמה זמן תצליח למשוך ככה: "אם יעצרו אותנו שוב, אין לי מאיפה לקחת כסף, אין חסכונות".

• החיים בבית: "לא עבדתי ארבעה חודשי קורונה ולפני כן עברתי התקף לב שמנע ממני לעבוד חודשיים. בחודשיים הראשונים לא ישנתי, מהדאגה, חרדות היסטריות. מעולם לא לקחתי כסף מהמדינה, ולא לקחתי שקל בשחור, אבל יודע מה? נשבר הזין. אני אעשה מעכשיו מה שצריך כדי לחיות, גם הופעות מחתרת, וגם אם זה לא תואם את חוקי המדינה. אעשה הכל כדי לשרוד".

• ההבדל בין השגרה לקורונה: "אני עושה בממוצע 17 הופעות בחודש. בקורונה אפס".

מיכל וייסברג, 48, ניהול אישי וחברת התקליטים ארומה מיוזיק (יחד עם בני מנשה), נשואה ואמא לשניים

"מעידן עמדי, באופן ישיר ועקיף, מתפרנסים עשרות אנשים. זה מתחיל באולפן עם נגנים, מפיק מוזיקלי, טכנאי. מהרגע שמסיימים להקליט ומשחררים את השירים מועסקים צלמים, מאפרים, ואם יש קליפים, אז צוות של בימוי וצילום. אחר כך מגיעים היחצן והשיווק הדיגיטלי. כדי להתכונן להופעה צריך חדר חזרות, נגנים, מפיק, אנשי סאונד, אנשי עיצוב תאורה, חברת הגברה. בהופעה עצמה יש גם סבלים, מאבטחים, אנשי קייטרינג, נהגים. אנחנו מנהלים את המערך מהרגע שבו בוחרים את השירים ועד הטיפול בייצוג, בהופעות. לכל אמן יש חברת בוקינג משלו, והיום האנשים יושבים בבית כי אין להם עבודה.

"אנחנו חברה חזקה שקיימת 12 שנה. נתמודד, נמציא את עצמנו כמו שאנחנו יודעים. הבעיה היא הצוותים. יש אנשים שהוצאנו לחל"ת ואני לא יודעת אם נוכל להחזיר, כי אין הופעות. זו ההכנסה היום בתעשיית המוזיקה. יש בצוותים שחקני נשמה, שהולכים איתנו שנים, נגנים שמופיעים עם עידן מהיום שבו הוא יצא מ'כוכב נולד'. אזרחים טובים, משלמי מסים, שירתו בצבא, חלקם היו קצינים. הדאגה היא להם, כי כרגע אין צפי להופעות, ואלה שכבר היו, לא הייתה בהן הכנסה גדולה ומדובר בערך בכיסוי הוצאות.

"בבריטניה הקימו קרן במיליוני פאונד להשקיע בתרבות ובמוזיקה, ובמדינת ישראל לא רואים אותנו. יש אנשים מהתעשייה שעובדים היום בסופר ובחקלאות כדי להתפרנס. כאמא, עם שני ילדים בצבא שרוצים לצאת לקצונה, וכמי שכל חייה חינכה לתת למדינה, היום אני שואלת, למה? המדינה תראה את הילדים שלי כשיהיה צריך? יש אצלנו חבר'ה שרק הקימו משפחה ואין להם איך לגמור את החודש. איפה טעינו?"

שחר בן מאיר, 35, בק־ליינר וטכנאי סאונד, נשוי ואב לשניים

• לו"ז הופעות: "ישי ריבו, יום חמישי האחרון במגדל דוד. עם עמדי בזאפה הרצליה, ב־26 ביוני".

• כמה כסף הפסדת: "הייתי אמור להרוויח עשרות אלפי שקלים בתקופה הזו".

• מענק מהמדינה: "דמי אבטלה, כ־800 שקל לחודש בתקופת הקורונה".

• איך מתמודד: "פתחתי חסכונות. אשתי עובדת מהבית, בחברת תרופות, אז היא מחזיקה לגמרי כרגע את הבית. אנחנו כאילו שלושה ילדים, יחד איתי. לשמחתי, החזרים גדולים אין לנו. הדירה שלנו".

• עוד כמה זמן תצליח למשוך ככה? "לא הרבה. צריך לעשות חישוב מסלול מחדש. עבודה אחרת זו אופציה, אני לא רואה את הענף משתקם בחצי שנה הקרובה. כל חיי התעסקתי במוזיקה, ועכשיו הסיפור של המוזיקה הוא בעצם טרגדיה".

• החיים בבית: "אשתי היא יועצת רפואית בנושא ריאות, אז יש חרדות מלהידבק. גם כשהייתה לי אפשרות לצאת להופעות במהלך הקורונה, העדפתי להישמר ולשמור על הבית, לבקשתה. יש מחשבות קשות על העתיד של המוזיקה. אנחנו באים לשמח אנשים, פתאום האנרגיה שלנו לא מצליחה להתמלא כמו שצריך וזה יוצר חור נפשי. עידן עשה משהו אצילי מאוד עבור הלהקה, שמר עלינו, אנחנו יודעים שיש לנו כתובת. יש אמנים שדואגים לצוות שלהם".

• ההבדל בין השגרה לקורונה: "הממוצע הוא 20 הופעות בחודש. בקורונה ירד ממאה לאפס. גם כשחזרנו, הקהל לא רץ לאולמות. הוא שמע 'אל תתקהלו'. לא פשוט".

"עובד על ריק"

עופר מנחם, 46, מנכ"ל משרד יחסי ציבור, רווק

• לו"ז הופעות: "מטפל ב־40 אמנים, בהם עומר אדם, עדן בן־זקן, נטע ברזילי, ניקול ראידמן, מארינה מקסימיליאן, שלומי שבת ועוד. ההופעה האחרונה שיחצנתי הייתה בתחילת מרץ".

• כמה כסף הפסדת: "ההכנסה ירדה ב־70־60 אחוז".

• מענק מהמדינה: "ניסיתי לקבל והתברר שלא הייתי זכאי".

• איך מתמודד: "אני משתמש בכסף שחסכתי, מנסה להצטמצם משמעותית. ההורים עוזרים באוכל, כביסה ודברים אחרים".

• עוד כמה זמן תצליח למשוך ככה? "עד סוף השנה אוכל לחיות מהחסכונות, בהנחה שההכנסות לא יספגו מכה נוספת".

• החיים בבית: "מאוד קשה. אני 25 שנה במקצוע, וזו מכה דרמטית שמשליכה על הכל. אתה פתאום מסתכל על כל הוצאה. יש חרדות, כי אתה לא רואה שזה הולך להשתנות לטובה. הדאגה הזו גורמת ללחצים בריאותיים, מתחיל להרגיש גמגומים, תופעות לוואי ולא ישן טוב מהלחץ".

• ההבדל בין השגרה לקורונה: "בהתחלת הקורונה הייתה עבודה מטורפת כי כל אחד עשה סשן בבית והיו לא מעט פרויקטים בתקשורת. אבל זו לא באמת עבודה. היו אמנים וחברות שהפסיקו לי תשלום ריטיינרים, הבנתי שכולם מחפשים איך לצמצם. הדאגה שלי היא גם הדאגה שלהם".