פרופ' סיגל סדצקי התפטרה אתמול מתפקידה בקול תרועה רמה, תוך שהיא קושרת לעצמה בנדיבות כתרים על ההצלחה בעצירת התחלואה בקורונה בגל הראשון, ומכוונת אצבע מאשימה אל אחרים בהתפשטות גל התחלואה השני. ואכן, ניתן בהחלט לייחס לה חלק מההצלחה בבלימת הנגיף בסיבוב הראשון, אבל אגו נפוח, חוסר גמישות ויחסי אנוש גרועים הובילו בסופו של דבר למפלתה.
לזכותה של סדצקי ייאמר, שהיא הראשונה וכמעט היחידה במשרד שדרשה לסגור את גבולות המדינה, הרבה לפני ששאר המומחים תמכו בכך. היא השכילה לראות את הנולד והובילה את הקו התקיף והעקבי, אשר בזכותו הצליחה המדינה לשטח את העקומה המפורסמת ולא חששה לומר את דעתה, גם כשזו לא הייתה פופולרית.
אבל ככל שהתחזק מעמדה במשרד, גברו תאוות הכוח ורדיפת הכבוד והשררה שלה על שיקולי בריאות הציבור. היא זו שחתומה על מחדל הבדיקות בחודשי התחלואה הראשונים, כאשר דרשה לבצע את בדיקות הקורונה רק במעבדה המרכזית לנגיפים של משרד הבריאות, דבר שהגביל מאוד את היקפן. זו הייתה רק יריית הפתיחה בהתנהלות ריכוזית ושנויה במחלוקת, שפגעה לא פעם במלחמה בקורונה. גם כאשר הומלץ שוב ושוב לבצע בדיקות מדגמיות כדי להעריך את היקף התפשטות המחלה בישראל, היא התנגדה בתוקף ליוזמה.
יחד עם בן־בריתה, המנכ"ל לשעבר משה בר סימן טוב, התנהלה סדצקי בחוסר שקיפות ומידרה מניהול המשבר הרפואי החמור בתולדות המדינה שורה ארוכה של מומחים בכירים - מבכירי המשרד, דרך חברי הצט"ם (הצוות לטיפול במגפות), ועד אנשי המרכז לבקרת מחלות. היא התריעה אמנם בזמן אמת על פתיחתו המהירה מדי של המשק וקידמה את חידוש איכוני הטלפונים של החולים על ידי השב"כ, אולם לא השכילה להקים במקביל מנגנון ערעורים חיוני, למרות התרעות חוזרות ונשנות שניתנו למשרד הבריאות על הצורך להיערך לכך.
אנשי מקצוע שנטלו חלק בניסיון להקים גוף שיעסוק בקטיעת שרשרות ההדבקה, השלב הקריטי ביותר שהוחמץ בהיערכות לקראת הגל השני, סיפרו כי היא הכשילה בעקביות כל יוזמה שהייתה יכולה להוציא חלק מהפעילות במסגרת המאבק בקורונה משליטתה המלאה. בכך תרמה כנראה להשתלטות הנגיף על חיינו פעם נוספת.
