yed300250
הכי מטוקבקות
    פינג פונג
    7 ימים • 08.07.2020
    "זה גזר דין מוות למסעדות. אני אקום מהמשבר, אבל אני לא יודע אם אקום ממנו בישראל. קצת איבדתי אמון במדינה הזאת"
    רז שכניק

    טום אביב, רווק, נולד בשנת 1987 וגדל בתל־אביב. אביו עשי היה הבעלים של מסעדת פיקאסו. למד בתיכון עירוני ד' במגמת תקשורת. שירת בצה"ל כמ"כ טירונים בזיקים. אחרי השחרור למד מינהל עסקים במרכז הבינתחומי בהרצליה, סיים עם תואר ראשון. לא בישל מעולם עד שנקרא ל'מאסטר שף' בזכות העבר של אביו, זכה בתוכנית והחל את הקריירה הקולינרית. בינואר 2018 פתח את מסעדת 'קוקו במבינו' בתל־אביב, שהפכה לאחת המצליחות בארץ, ולאחר מכן את מסעדת ההמבורגרים 'פאט קאו' בתל־אביב, בהמשך את מסעדת הבשרים 'ג'נגו' בראשון־לציון וקצבייה בשרונה מרקט. בימים אלה מצטלם ל'מחוברים' לקראת העונה הבאה בחברת HOT.

     

    לפני הכל, חלית בקורונה השבוע. מה שלומך?

     

    "ביום ראשון קיבלתי את התוצאות, אחרי שהייתי במסיבת יום ההולדת של טיטי איינאו, והן אמרו, 'חיובי גבולי'. אף אחד לא הסביר לי מה זה אומר, ובהחלט ניסיתי לקבל הסברים. חלק אומרים שזה לא מספיק חזק, חלק אומרים שהתוצאה הבאה תהיה שלילית. אני מחכה לבדיקה נוספת. תשמע, תמיד הייתי גבולי בנפש, שמח־עצוב, מאניה־דיפרסיה, על הגבול. אז התוצאה של הקורונה מתאימה לי מאוד. פיזית, אני קצת הפוך, עייף, שיעולים, מתחיל להרגיש קצת יותר טוב בשעות האחרונות. אני לא חושב שזה כזה חמור כמו שעושים את זה. אין לי חום, כנראה פסח עליי".

     

    ואיך הבידוד?

     

    "לא חושב שהייתי ער בבית שלי כל כך הרבה זמן בשנים האחרונות, אולי אף פעם לא. אני מטפס על הקירות, מדבר עם עצמי, מנסה לישון יותר ממה שאפשר, מנסה לראות טלוויזיה, אבל ממצה דברים מהר אז אחרי יום אחד של טלוויזיה, אני כבר לא מסוגל לראות עוד. אין לי גם את הכוחות לבשל, להרים את עצמי, אבל אולי אתחיל עוד מעט. המוח לא עובד טוב וכל משימה כבדה מבחינתי, גם המעבר בין המיטה לסלון. אתמול הצלחתי להירדם במהלך היום ואז קמתי ואמרתי איזה כיף, בטח שש בערב. אבל היה רק צהריים. אז הזמן לא באמת עובר. אני מנסה לקרוא. בכנות, אני משתגע כבר. הפסיכיאטר אמר לי פעם שיש לי פרופלור במוח. אין לי מנוח, כל הזמן מחשבות, זה מקשה על השינה בלילה וזה מקשה על עוד דברים".

     

    אתם, הסלבס, ספגתם ביקורת על הפרת המגבלות במסיבות. היו שכתבו ואמרו שטוב שנענשתם בקורונה.

     

    "הכי קל זה להסתכל על סלבס שעושים מסיבות פרטיות. אבל מסיבות כאלה נעשות בכל הארץ על ידי כולם, וכולם שוברים את ההנחיות. מי ששמח לאידו של בן אדם שחולה בקורונה, אני מאחל לו את כל הרע שבעולם. זה מאוד מרגיז. כתבו עליי טוקבק שאולי הגיע הזמן שאני אמות כבר וזהו. נראה לך הגיוני? מה עשיתי רע לאנושות שמגיע לי למות?"

     

    אולי הייתם צריכים לשמור על ההנחיות?

     

    "מסכים שהיינו צריכים להיות יותר זהירים. מאה אחוז. אבל מפה ועד להאשים פלג מסוים באוכלוסייה, מרגיש כמו ניסיון להאשים את החרדים בגל הראשון. נכון, התנהגתי בחוסר אחריות וחטפתי, זה שלי, זה לא של אף אחד אחר. שכל אחד יעשה את ההחלטות שלו עם עצמו".

     

    יאיר נתניהו יצא נגד מסיבת ההדבקה של טיטי. אתה מיהרת להחזיר.

     

    “יאיר נתניהו, שיתעסק בכלום שהוא עושה. ילד שלא עשה כלום בחייו חוץ מללכת למועדוני חשפנות על חשבון משלם המסים. שיחשוב פעמיים אם יש לו חצי זכות להעביר ביקורת על מישהו”.

     

    אם זה לא מספיק, ענף המסעדות נכנס למגבלות קשות. איך תשרדו?

     

    "מגבלות לא הגיוניות. אנחנו לא נשרוד, זה גזר דין מוות. זה כסת"ח של מדינת ישראל. במקום לסגור אותנו, כדי שנהיה זכאים לפיצויים, ולא נשלם ארנונה ומסים, משאירים אותנו כביכול פתוחים ומפילים עלינו את האחריות, כך שאני אבוא לעובדים עוד חודשיים או פחות ואגיד, 'זהו אי־אפשר, אנחנו סוגרים'. ואז יגידו לי: 'אתה לא זכאי לפיצויים, נתנו לך לפתוח, זו בעיה שלך'. אולי השר צחי הנגבי צריך ללכת לפתוח מסעדות, הוא מבין משהו ברעב".

     

    למה בעצם המסעדות שלך לא יכולות לשרוד במגבלות האלה?

     

    "זה לא כולן. הפט קאו תחזיק מעמד כי היא דיינר של המבורגרים עם ישיבה בחוץ. אם תיקח את קוקו במבינו, העלויות יכולות להגיע ל־600 אלף שקל בחודש. בהגבלות החדשות זה בעצם 80 אחוז פחות בשטח שבפנים ובחוץ אין לי כמעט ישיבה. וזה גם לא משרת את הקונספט, כי המקום בנוי על השמחה והאווירה, ואיך אפשר לשמוח עם 20 איש? במתכונת כזו, אנחנו נפסיד כסף. שתי אפשרויות עומדות בפנינו: אחת, להתעלם מהמגבלות, לעשות מה שאנחנו רוצים ולראות איך יגיבו המדינה, המשטרה, הפיקוח, מה שפחות בא לי. השנייה, להוריד את הראש ולנסות לשרוד עד שנבין שאנחנו פשוט סוגרים. אני מאמין שתוך חודש נדע את מצבנו. אנחנו באוויר, אף אחד לא באמת יודע מה יקרה".

     

    מה עובר בראש?

     

    "המון חרדות, המון לחץ ופחדים, דיכאון אמיתי. יש תחושה שעבדת נורא קשה במשך שנים ופתאום מישהו מושך לך את השטיח מתחת לרגליים ואתה לא יכול לעשות עם זה כלום. אני אקום מכל דבר, אבל אני לא יודע אם אקום פה במדינה הזו. קצת איבדתי אמון בה. אני חי בארץ מגיל 18 וחצי לבד, כל הזמן שואלים אותי למה לא עזבת את הארץ להורים שלך. אמא שלי גרה במיאמי ואבא בלונדון. התשובה שלי היא תמיד: אני אוהב את המדינה. אבל המשבר הזה גורם לי לחשוב שהיא לא אוהבת אותי בחזרה. לא קיבלתי כלום עד עכשיו ואני גם לא אקבל".

     

    איך זה יכול להיות?

     

    "שאלה מעולה. אנחנו לא מספיק מעניינים אף אחד כדי שנקבל מענקים. הגשתי בקשות, זו פרוצדורה לא פשוטה ובסופה עובדה שכסף לא ראיתי".

     

    אז איך הסתדרת?

     

    "אכלתי חסכונות. ברוך השם, יש. ואם הייתי מקבל 7,000 שקל מענק, זה היה עוזר לי? ההוצאות החודשיות האישיות שלי הן לפחות כפול ארבע. כמובן שצימצמתי הוצאות, נכנסתי למצב מיתון, פחות בילויים, פחות הזמנות אוכל, הורדתי את שכר הדירה שלי בתקופה הזו, נלחמתי בכל מה שאפשר. אבל אני אחזיק מעמד, אף פעם לא אפול. לא מוכן לפתח תיאוריה שיש מצב שאפול".

     

    ועתיד ענף המסעדות?

     

    "הענף הולך למוות איטי וכואב. בגדול, אנחנו הראשונים לחטוף והאחרונים לקבל פיצויים - וזה לא משהו שישתנה. ענף המסעדנות בארץ חזק, אבל לא מגובש ולא מפעיל מספיק לחץ על הממשלה, ואין קול אחד ברור שדורש. בסופו של דבר אנחנו נופלים בין הכיסאות, אנחנו לא הראל ויזל כנראה".

     

    תוכניות שבוטלו?

     

    "הייתי אמור לפתוח בספטמבר מסעדה בפריז, משהו בסגנון קוקו במבינו, היה כבר מקום, משקיע, הסכמים, הכל. הייתי על הקו לפריז, כדי להכין מה שצריך, בפעם האחרונה יומיים לפני שסגרו את המדינה, והרעיון היה שאשהה שם מספר חודשים, עם ההקמה, ואז אחיה על הקו. בנוסף תיכננו לפתוח מסעדה על גג במלון בקאן. עשינו תוכניות ברמה של איפה לשים את התנור במטבח, אבל גם פה הקורונה חיסלה את הכל. כרגע אין לדעת אם זה בכלל יקרה. אני במוד של הישרדות ופחות במוד של התרחבות".

     

    מתי היית הכי מאושר באחרונה?

     

    "אולי ביום שבו פתחתי את הקוקו במבינו אבל זה לא נכון לקרוא לזה אושר אלא סיפוק. אני לא מאמין במילה אושר, כי קשה לי להאמין במשהו שלא כל כך הרגשתי בצורה מלאה. אני לא זוכר את עצמי מאושר ממש, אף פעם".

     

    מה הפחד הכי גדול שלך כיום?

     

    "שכל מה שבניתי יתמוטט בגלל הקורונה. כי המצב עכשיו באמת חרבנה".

     

    כמות הגלידה שאתה מתנחם בה אחרי פרידה?

     

    "לא אוכל גלידות אחרי פרידה. אני בעד וויסקי. מעביר את זה יותר בקלות".

      

    האחרונה הייתה מורן אטיאס.

     

    "נכון. היינו יחד חודשיים, זה קצר מדי בשביל וויסקי אולי. למה זה לא הלך? נפלאות הקורונה. הסתגרתי בתוך עצמי והיה לי קשה להכיל עוד בן אדם. חייב לציין שמורן בן אדם מדהים ושכל מה שהיא עשתה בתקופה הזו היה מהמם. אנחנו פה ושם בקשר".

     

    מתי הרגשת אבוד לאחרונה?

     

    "גיליתי שפרצו לי לאינסטגרם לפני שבוע, שיש מישהו שמשוטט לי באינסטגרם. אני מרגיש חסר אונים לגמרי כי אין אפשרות לדעת מי זה - וזה לא מפסיק. פתאום גיליתי שיש לי כניסה לאינסטגרם מאייפון מנתניה ואתה אומר 'איך זה יכול להיות'. החלפתי סיסמה ועדיין זה קורה. הגשתי תלונה למשטרה, התקשרו אחרי כמה ימים וסיפרו לי שהשוטר שטיפל בתלונה נכנס לבידוד בגללי. זה העדכון היחיד שיש להם בינתיים".

     

    שקלת למחוק את האינסטגרם?

     

    "זה כלי עבודה שלי, הלוואי שהייתי יכול. אם אמחק, אאבד מאה אלף עוקבים. בעיה. לקחתי חוקר פרטי ואני אמצא. מי שזה לא יהיה, וקורא את הכתבה, אנחנו נעלה עליך, או עלייך".

     

    מה הדבר היחיד שחסר לך כדי לשפר את איכות חייך?

     

    "משמעת עצמית. לקום בזמן, לא לשתות, להתאמן סביר, להחליט שאני עושה משהו ולעשות אותו. לא לוותר לעצמי".

     

    באיזו מילה אתה משתמש יותר מדי?

     

    "כאב. אני מרגיש הרבה פעמים שאני כואב ומשתף את עצמי בזה".

     

    מה הדבר שאתה כי שונא במראה שלך?

     

    "הגובה. הייתי שמח לעוד עשרה סנטימטרים".

     


    פרסום ראשון: 08.07.20 , 20:46
    yed660100