לפני מספר שבועות אוטובוס נטוש בשביל סטמפיד, הסמוך לפארק הלאומי דנאלי שבאלסקה, כיכב במהדורות החדשות - אלו דיווחו שהרשויות החליטו לפנות את הגרוטאה המרופטת, שהפכה למוקד עלייה לרגל של אנשים שרותקו מסיפורו של כריסטופר מקנדלס, שמצא שם את מותו.
מקנדלס היה צעיר שהמיר את חיי הנהנתנות בנוודות משוחררת, כולל מסע לערבות אלסקה. הוא תפס מחסה באוטובוס, חי בו במשך 114 יום ומת מרעב ומאכילת צמח רעיל ב־1992. סיפורו של מקנדלס הונצח בספר של ג'ון קראקאוור ובסרט "עד קצה העולם", שביים שון פן ב־2007 וכיכב בו אמיל הירש. הסרט זכה למעמד פולחני וחסידיו החלו לשחזר את המסע של מקנדלס, כולל העפלה לאוטובוס.
הגישה לרכב, שכונה "אוטובוס הקסמים" הייתה קשה, והרפתקנים רבים הסתבכו בדרך. נדרשו מבצעי חילוץ יקרים כדי להצילם. במהלך השנים, המסע הזה אף גבה את חייהם של מטיילים אחדים. בעקבות זאת פונה האוטובוס באמצעות המשמר הלאומי באלסקה.
האוטובוס של "עד קצה העולם" הוא לא האתר היחידי שבו התרחשו או צולמו סרטים, שמטיילים מוכנים לעשות הרבה כדי להגיע אליהם, לעיתים גם תוך סיכון חייהם.
הנה שש דוגמאות נוספות של מקומות אקזוטיים ומרוחקים שכאלה (ועד שהקורונה תיעלם, ונוכל לשוב לדרכים, אפשר להסתפק בצפייה ביתית ביצירות המצולמות):
1. הוביטון במטמטה, ניו־זילנד: טרילוגיית "שר הטבעות"
ההצלחה המסחררת של טרילוגיית "שר הטבעות" עטורת האוסקרים (2001־2003) שיצר פיטר ג’קסון על פי ספרי טולקין, הפכה את ניו־זילנד למוקד עלייה לרגל, והיא תופסת את המקום הראשון ברשימת היעדים שאליהם נוסעים אנשים בעקבות סרטים או סדרות.
ג'קסון הותיר בחוכמתו את הסט של הוביטון בעיירה מטמטה, הנמצאת דרומית לאוקלנד, ומבקרים יכולים להשתתף בסיורים באתרים שבהם צולמו הסצנות המפורסמות בסרטים, ללון בפונדק הדרקון הירוק, לאכול בבבית הקפה בפלך או לערוך חתונה מהאגדות. סיורים רבים משלבים אתרים נוספים מהסרט: הצצה להרי הערפל מגבעת קווינסטאון, ביקור בארוטאון, שם צולם אובדן הטבעת ומבט על נחל קוואראו.
לרוב מדובר בסיור שאורכו בין יום לחצי יום, בג'יפ ממוזג, ועלותו 100־300 דולר. יש סיורים יקרים יותר, שאורכים שבועיים ומחירם כ־7,500 דולר. סיורים אלה מציעים טיסות במסוק מעל אתרים שקשה להגיע אליהם ברכב, שיחות עם מי שהשתתפו ביצירת הסרט, שיט קיאקים, בנג'י וביקור ביקב.
2. האי קוואי, הוואי: "פארק היורה"
"פארק היורה", סרט האימה של סטיבן ספילברג מ־1993 המבוסס על ספרו של מייקל קרייטון ומתרחש בפארק דינוזאורים שאיבד שליטה, מחץ קופות וחנך סדרת סרטים משגשגת. בעקבות ההצלחה, קוואי, האי הרביעי בגודלו בהוואי, שבו צולם חלק נכבד מ"פארק היורה", הפך ליעד מועדף לאוהבי מעללי הדינוזאורים.
כ־80 אחוז מהאי אינו מיושב, והודות למזג האוויר הלח, היערות הטרופיים והנוף הבתולי, נוצרת תחושה שבכל רגע תפגשו בדינוזאור. רבים מהאתרים המוכרים בסרט מחייבים סיור מודרך או אפילו טיסה במסוק מפאת מיקומם המרוחק והמבודד. למשל מפלי מאנאוואיופונה (הידועים גם כ"מפלי היורה") הממוקמים ליד חוף נה־פאלי עוצר הנשימה. המפלים לא רק מבודדים, הם גם נמצאים בשטח בבעלות פרטית - וכדי לראותם תיירים ייאלצו להצטרף לסיור מוסק שעלותו 150־300 דולר.
סיור מודרך נוסף הוא המסע לחוות קואלוה, מהאתרים המפורסמים בסרט, שהיוותה סט לכ־80 סרטים ובהם "ג'ומנג’י", "גודזילה", "פרל הארבור" והסדרה "אבודים". החווה היא בבעלות פרטית, ועל מנת לראותה עליכם להצטרף לסיור בעלות של כ־50 דולר לאדם.
3. שמורת ז'אנגג'יאג'יה, סין: "אווטאר"
שמורת ז'אנגג'יאג'יה שבמחוז חונאן בסין העניקה השראה לבמאי ג'יימס קמרון כשהוא ניגש לצלם את "אווטאר", סרט המדע הבדיוני בתלת־ממד. הסברה גורסת שההשראה הקונקרטית לנופים הייחודיים של כוכב פנדורה הייתה בעיקר עמוד אבן בשמורה, הנקרא "עמוד גן העדן הדרומי".
מאז ש"אווטאר" הגיע למסכים בדצמבר 2009, גרף פסלונים וקרוב לשלושה מיליארד דולר בקופות, לא מעט מחובבי הסרט המיוחד הזה מרחיקים לשמורה הקסומה, שהוכרזה כאתר מורשת של אונסק"ו. ההגעה למקום המהפנט דווקא לא מצריכה סיור יקר וניתן לטייל בשמורה גם באופן עצמאי. מטיילים שירצו לראות אתרי תיירות סמוכים, כמו עמק ז'אנגג'יאג'יה ובו גשר הזכוכית הגבוה בעולם, והר טיאנמן, שאליו שמגיע הרכבל הארוך בעולם - יצטרכו להצטרף לסיור, שכן ההתניידות באזור ללא רכב מורכבת.
4. האי מונוריקי, פיג'י: "להתחיל מחדש"
אורכו של האי הגעשי מונוריקי שבאוקיינוס השקט הוא רק קילומטר והוא אינו מאוכלס. אך בזכות הסרט "להתחיל מחדש" (2000), שביים רוברט זמקיס וכיכב בו טום הנקס כעובד חברת פדקס הנתקע באי לא מיושב לאחר שמטוסו התרסק, הוא הפך למבוקש.
לאי ניתן להגיע רק דרך טיולים שיוצאים ממקומות אחרים, כמו מהאי מלולו הסמוך. במהלך הביקור במונוריקי, שעלותו 100־400 דולר ניתן להצטלם עם הכיתוב "הצילו" העשוי מקוקוסים - ממש כמו זה שבעזרתו ניסה להיחלץ הנקס בסרט. אטרקציה נוספת: צלילה במי האוקיינוס. בעיקר כדאי לדמיין איך זה לשרוד במקום כה מבודד ומרוחק מכל סימן לתרבות או לטכנולוגיה.
כדאי להצטייד גם בכדורעף ולשחזר את הסצנה המפורסמת בסרט שבה הנקס השורד הופך את הכדורעף לחבר דמיוני - הוא מסמן פרצוף על הכדור, מכנה אותו "וילסון" ומתחיל לדבר איתו.
אגב, גם אחת מהעונות של להיט הריאליטי האמריקאי "הישרדות" צולמה במונוריקי.
5. מפלי פגסנחאן, פיליפינים: "אפוקליפסה עכשיו"
"אפוקליפסה עכשיו" המופתי ועטור הפרסים של פרנסיס פורד קופולה מ־1979 הוא לא רק הסרט הטוב ביותר שנוצר על מלחמת וייטנאם, אלא גם אחד הסרטים האנטי־מלחמתיים הגדולים בכל הזמנים. צילומי הסרט בג'ונגלים של הפיליפינים היו שופעי תלאות, מכשולים ותקלות, וקופולה תיאר את ההפקה כמסויטת. במקור, החוף בלוזון היה אמור להיות האתר הראשי של הסרט, אך לבסוף נבחר במקומו אזור פגסנחאן, שבו נמצאים המפלים המפורסמים.
לפני הקורונה ניתן היה להצטרף לסיור מאורגן לאורך נהר בומבונגאן שנמצא ליד המפלים. זה הנהר שזרם לצד המחנה של קולונל קורץ בסרט, ולידו ניתן לבקר גם בגשר דו לונג ובמפרץ ביילר, שהפך בזכות הסרט לאתר גלישה פופולרי בפיליפינים.
6. שמורת דורוב, נמיביה: "מקס הזועם: כביש הזעם"
ג'ורג' מילר זמם לצלם את "מקס הזועם: כביש הזעם" באוסטרליה, אך עונת גשמים פורייה במיוחד שפקדה את האזור המיועד לצילומים, שיבשה את תוכניותיו. מילר העתיק את ההפקה למדבריות המרשימים של נמיביה בדרום־מערב אפריקה. הסרט צולם ב־2012 בשמורה הלאומית דורוב, ליד עיירת הנופש סווקופמונד, שהייתה בעבר התיישבות גרמנית בחופי האוקיינוס האטלנטי.
הסרט בכיכובם של טום הארדי ושרליז ת'רון חנך את פסטיבל קאן ב־2015 וליקט שישה אוסקרים. בעקבות הצלחת הסרט הפעולה הפוסט־אפוקליפטי החלו חלק מהמעריצים להרחיק עד לאתרי הצילום שבנמיביה.
הביקור כרוך בנסיעה ברכב מווינדהוק, בירת נמיביה. מדובר בכארבע שעות נסיעה מערבה לאורכו של נוף מדהים ובראשיתי. כדאי לבקר גם בביצות המלח, במפרץ וולביס החביב על הפלמינגואים, בחוף השלדים וכמובן שאסור לפסוח על הר ספיצקוף - מסת גרניט דרמטית שמתנוססת מעל רמות המדבר. ההר, המקודש לבושמנים, מופיע בסצנות הראשונות של "מקס הזועם" ובסרטים נוספים. הוא מהווה נקודת תצפית מצוינת ומקום נהדר לטיפוס למנוסים שבינינו.
חופשה מהסרטים
במחקר שהזמינה רשת HBO ב־2015, התברר שאחד מכל ארבעה אנשים בוחר את יעד החופשה שלו בהתאם למה שראה בקולנוע ובטלוויזיה (למשל סיורים בניו־יורק בעקבות "סקס והעיר הגדולה" או מסעות באיסלנד ובמלטה למעריצי "משחקי הכס").
בשנים האחרונות אפשר למצוא ברשימת היעדים הפופולריים את פטרה בירדן הודות ל"אינדיאנה ג'ונס ומסע הצלב האחרון" בכיכובו של האריסון פורד, מפרץ מאיה בקופיפי בזכות לאונרדו דיקפריו והסרט "החוף" (ב־2018 הוא נסגר זמנית בשל עומס תיירים), אתרים בלונדון וטירות אנגליות שאליהם מגיעים חובבי הארי פוטר ו"אחוזת דאונטון", האי היווני בו צולם המיוזיקל "מאמא מיה!" ומקדשי אנגקור בקמבודיה שם הפגינה אנג'לינה ג'ולי את ביצועיה כלארה קרופט ב"טומב ריידר".
גם לפריז מגיעים בעקבות סרטים (מ"אמריקאי בפריז" ועד "אמלי"), ולאיטליה זרמו עד לקורונה תיירים רומנטיים ("רומיאו ויוליה"), ספרותיים ("החברה הגאונה" המתרחשת בנאפולי או "מלאכים ושדים" הממוקם בוותיקן). חובבי "צלילי המוזיקה" קופצים לזלצבורג שבאוסטריה בתקווה לפגוש בנזירה המזמרת מריה.
