הרפתנים מתקדמים בהקמת קואופרטיב החלב, שבעתיד, אם יבוטל התכנון בענף החלב, יתחרה במחלבות הקיימות. ל"ידיעות אחרונות" נודע כי אביתר דותן, לשעבר מנכ"ל התאחדות מגדלי הבקר וכיום בראש צוות ההקמה של הקואופרטיב, נמצא בשלב סיום גיוס ההון הנדרש להוצאות ההקמה. הכסף מגויס מהארגונים הכלכליים של הקיבוצים, שיעמידו חצי מיליון שקל כל אחד.

בשלב זה שלושה ארגונים אישרו את העברת הכסף: גרנות - הארגון הכלכלי הגדול ביותר ומחזיק המניות הגדול בתנובה, אגודת משקי עמק הירדן וארגון משקי עמק בית שאן. הכסף, שנחוץ לצורך ההקמה, יוחזר לארגונים כשיקום הקואופרטיב. בימים אלה אמורים להיסגר הסכמים דומים עם שאר ארגוני הקיבוצים, ול"ידיעות אחרונות" נודע שגם רפתני המושבים שוקלים להצטרף דרך האגודות החקלאיות שלהם.

כל עוד התכנון בענף נמשך וכולל מחיר מובטח לרפתן לליטר חלב, הקואופרטיב מנוע מלעסוק או להשפיע על מחיר החלב הגולמי. אם יבוטלו התכנון ומחיר המטרה, כפי שדורש האוצר, מתכוון הקואופרטיב למכור במשותף את החלב למחלבות, לווסת את ייצור החלב בין חבריו, להקים מתקן לייבוש עודפי חלב ולייצר מוצרים משל עצמו. "אנחנו בודקים היתכנות של פעולות שלא קשורות למחיר החלב ושהקואופרטיב יכול לעשות בזמן שהתכנון תקף", אמר ל"ידיעות אחרונות" גורם בקיבוצים.

התארגנות הרפתנים מותרת במסגרת הפטור מחוק ההגבלים העסקיים שקיבל המגזר החקלאי, שמתיר לו התארגנויות לצורך שיווק ומכירת תוצרת. "הפטור מתיר לנו ייצור חמאה, הקמת מתקן ייבוש חלב (כיום רק תנובה מפעילה מתקן כזה, נ"ז), טיפול ישיר בכשרות, ופעילויות נוספות שאם ייעשו על ידינו ולא דרך המחלבות, יוכלו להניב לרפתן רווח נוסף", הוסיף הגורם. "אנו בודקים גם הקמת מפעל למי גבינה. אנחנו לא רוצים שרק תנובה תווסת את עודפי החלב. זה רק לטובת התחרות והצרכנים".

התוכנית גורמת למתח בין השותפים בתנובה על רקע אכזבת הקיבוצים מבעלי השליטה הסינים שלא פתחו כמצופה את השוק הסיני למחלבה והזניקו את מכירותיה, הסיבה שגרמה בזמנו לקיבוצים לתמוך במכירה לסינים.

"רווח נקי אפסי"

בתוך כך, התאחדות מגדלי הבקר פרסמה נתונים שמראים את שחיקת הרווח ברפתות הקיבוציות, כשהמצב הקשה ביותר הוא ברפתות בערבה, שם הרווח התפעולי הממוצע לליטר ירד ב־42.5% מ־47 אג' בשנת 2018 ל־27 אג' לליטר ב־2019. במחוז הגליל המערבי חלה צניחה של שליש ברווחים, ובחלק מהרפתות במחוז הנגב, השפלה והבקעה נצפתה ירידה של מיליון שקל ברווחים. לא קיים ניתוח של רמת הרווחיות ברפתות המושבים, אך מדובר ברמת רווח נמוכה לעומת הקיבוצים ולכן הרפתות פגיעות יותר. כ־20% מכלל הרפתות סיימו את השנה בהפסד. "אין לנו דרך לצאת מהמלחציים האלה, הציבור אומר שבעולם המוצר הסופי יותר זול, ו'אם אתם לא יעילים אז תמותו'", אומר רפתן מהמושבים.

לדברי פרץ שורק, רכז ההתארגנות של משקי הדרום, "אם המדינה תמשיך לקדש את ערך היעילות בלבד כפי שמוביל משרד האוצר, רפתות הערבה והבקעה לא ישרדו, ואין שם אמצעי תעסוקה רבים נוספים".