בחמש אחר הצהריים מתחילה המסיבה במלונית הקורונה. עשרות צעירים ממתינים עם סטורי פתוח, ואל החדר זורמות עוגות שבהמשך הערב ג'וזי זירה - כוכב 'הישרדות', די־ג'יי, קלאבר, וחולה קורונה - ידחף לפנים ואז יעיף את השאריות על שאר המצטופפים בחלל הדחוס. כך גם מגשי מסיבה של סושי שנשלחים למלונית מרשת שמצפה לתיוג, כנ"ל מגשי פיצות ו"עוד דברים שלא נגיד לך". האווירה והתפאורה מזכירות יותר שביעיסטים בקלאב באנטליה בחופש הגדול, מחופשת הבראה כפויה של נדבקים בנגיף קטלני. בפועל זה ג'וזי זירה חוגג יום הולדת 33 במלונית "שערי ירושלים" של חולי הקורונה. אם ירצו המטושים, גם שקד קוממי, החבר מ'הישרדות' וזמר, קורונאי גם הוא, יחגוג במלונית בעוד שבועיים את גיל 29. בהמשך הערב ייצאו כולם אל הגג ויפרקו אנרגיות לצלילי טראנסים. לא בכדי היו בשבוע האחרון לא מעט פרסונות שיצאו בחוצות הסטורי, ירוקות מקנאה, לנוכח הפאנג'ויות של קוממי וזירה במלונית, שנדבקו כשחגגו במסיבה אחרת. "אם מישהו היה מספר לי לפני שנה שיהיה וירוס בעולם, שאני אחלה בו ואחגוג במלון עם חולים אחרים לא הייתי מאמין", אומר זירה. "הייתי אומר לו, 'אדוני, אתה פלופ'".
מדברים על חשש מסגר נוסף ואנשים בחרדות אבל נראה שאתם נהנים.
"אני מאוד רגיש ליום הולדת שלי, בשנים קודמות הייתי עושה אירועים של אלף איש בשלוותה, שנמשכים עד למחרת בבוקר. גם כאן חגגו לי יפה, היה די־ג'יי שהוא חבר טוב שלי מהמועדונים וגם נדבק בקורונה, אז הוא עלה לתקלט בשבילי על הגג. בגדול זה לא מלון מפואר, זאת אכסניה בסך הכל. אבל לא ציפינו לסטנדרטים גבוהים. אנחנו מחלוצי הגל השני, כשחלינו אפילו את המלון של תל־אביב לא פתחו עדיין, בגלל זה שמו אותנו בירושלים. שלא תהיה טעות, זה לא חופשה על חשבון המדינה".
קוממי: "זה לא שקיבלנו פה סוויטה, כן?"
זירה: "יודעת מה? קיבלנו חדר פחות טוב משאר החדרים במלון".
למה בעצם אתם לא מתבודדים בבתים שלכם?
"היינו בבית לבד, כל אחד בביתו, דיברנו אחד עם השני בשיחות וידיאו בווטסאפ ובאיזה שלב התחיל להיות לנו קשה נפשית להיות סגורים בלי שאף אחד יכול להתקרב אלינו. הייתי צריך להתחנן שיורידו לי את הכלבה, כולם מפחדים ממך. אז עכשיו מצאתי בן־אדם שיגור לי בבית, אחרי שהעברתי אותו חיטוי, הוא מוריד את הכלבה במקומי ומטפל בחתולה ואני באתי לכאן למלונית כדי להרגיש יותר בנוח".
קוממי: "חשבתי גם שזה רעיון טוב שנעביר ביחד את הבידוד אבל לא היה אפשר לעבור מבית לבית. התקשרתי למשרד הבריאות וביקשתי לנסוע אליו, אמרתי שאני שם מסכה וכפפות, עושה רק נסיעה אחת לחולה מאומת אחר כדי להיות איתו. אמרו לי שזה אסור בתכלית האיסור".
ברור, מספיק שתיגע רק בדלת של הבניין שלו כדי להדביק.
"הרגשנו ממש מצורעים. האופציה היחידה הייתה שאמבולנס יאסוף אותי ואותו יחד למלונית והאמת, רק דברים טובים יצאו מזה. אנחנו כל היום ביחד, משחקים בסוני, רואים סרטים, עושים מוזיקה".
× × ×
זה לא לקח הרבה זמן מהרגע שהתמקמו במלון ועד שפתחו את עמדת הדי־ג'יי והרימו לחולי הקורונה את המסיבה שהפכה למסיבות ואותם - לאנשים הנכונים של הבידוד. מוזיקה, בחורים ובחורות רוקדים ומזיעים, מעושנים ומתודלקים במשקאות שנראים כמו אלכוהול ("זה רק לימונדה"), וקוממי שמבקש שימשיכו ליהנות רק לא יאפרו לו בחדר ומסביר, "הסיכום עם המלון הוא שעושים מסיבה יום כן יום לא".
זירה: "פעם בכמה ימים אנחנו עושים מסיבות של שלוש־ארבע שעות, יש לנו אישור מיוחד לזה מהמלון".
אתם לא אמורים להיות החולים שמתארחים? נשמע שאתם מנהלים שם את העניינים.
"לקחנו חולה אחד ואמרנו לו, מעכשיו אתה מנכ"ל, מעבירים לו את כל מה שצריך כחולים והוא מטפל בזה מול המלונית. המסיבות לא מוגזמות כי בגדול גם אנחנו מדי פעם רוצים לנוח, אנחנו חולים הרי, לא באנו לכאן על תקן של הווי ובידור. באנו לכאן כדי לראות אנשים, להרגיש שלא בורחים מאיתנו".
קוממי: "אנשים רואים את מה שאנחנו מעלים באינסטגרם וחושבים שאנחנו באיזה פסטיבל טומורולנד, בסך הכל החלטנו לעשות קצת טוב לאנשים על הלב. קיבלנו כלוב והפכנו אותו לכלוב זהב".
ולכל החולים במלונית זה בא בטוב, מוזיקה בקולי קולות באמצע היום?
זירה: "אנחנו כאן כמה מאות ופחדנו להפריע למבוגרים, אז שאלנו אותם ישירות מה דעתם על המסיבות, והם אמרו שזה יעשה להם טוב, הם באים לרקוד איתנו".
קוממי: "ג׳וזי מתקלט וכל הבנות 70 סטייל בית גיל הזהב שחולות בקורונה ונמצאות במלונית, באות ורוקדות או יושבות ומסתכלות עלינו. עפות על מוזיקת טכנו! האווירה כאן פגז. יש פה הכל מהכל, משפחות, דתיים, חרדים, מבוגרים. השבוע ביקשו מאיתנו לעשות מסיבה עם הפרדה".
בין מי למי?
זירה: "בין נשים לגברים. הגברים הדתיים ביקשו ליצור מחיצה ואמרנו שזה לא יקרה. בן־אדם ניגש אלינו בחדר אוכל והציע שנעשה הרקדה חסידית של כל הגברים במלונית, זה נראה לי קצת מעבר למה שאנחנו יכולים, אבל נמצא מקום בהמשך גם להכניס ריקוד כזה ללו"ז".
ומה עם פיק־אפ, סטוצים? חולי קורונה הם היחידים שיכולים לעשות את זה כרגע בלי לחשוש.
"אני תפוס, ולא רק זה, חברה שלי גם הגיעה לכאן כי הדבקתי אותה בקורונה. היא הגיעה למלונית כמה ימים אחרינו וכבר הייתי עם שקד בחדר".
היא כעסה שהדבקת אותה?
"ממש לא, היא באה לטפל בי כשהייתי חולה, ממש הקריבה את עצמה. אני מעריץ אותה".
מי זאת?
"היא לא מישהי מוכרת בתעשייה, היא מוכרת ללב שלי וזה מספיק".
קוממי: "אני רווק. אני חושב שהקורונה הביאה לפרידה מחברה שלי. היינו בקשר של שנה ונפרדנו בסגר. את יכולה להגיד עליי את כל הספקולציות שיש לך".
זירה: "הוא חוגג".
קוממי: "יש פה המון־המון ילדות והמון־המון בנות, אבל אני לא קל. לא אחד שזורם עם מה שבא ליד".
ילדות?
זירה: ״עד גיל 25 היא ילדה״.
קוממי: ״מגיל 25 היא כבר אישה. אנחנו לא השחקנים ממכבי תל־אביב, אני לא בן־אדם שיכול לשבת עם ילדה, כי אני איש של שיחה ואני אוהב לדבר. אולי אני אכיר כאן במלונית את אהבת חיי? אולי אני אמצא פה את אשתי?"
× × ×
על המסיבה שבה הם כנראה נדבקו, חגיגות יום ההולדת של מלכת היופי במיל' טיטי איינאו, נשפכו מילים כמו על ועידת קמפ דיוויד. אירוע שאחריו גל סלבס שנכחו בו התגלו כחיוביים לנגיף, בהם אירה דולפין ובעלה, שני גולדשטיין, שי מיקה ונועם פרוסט. סלבס שחגגו וחלו הפכו לסמל של הגל השני, אם ירצו או לא ירצו. ונראה שבוגרי המסיבה ההיא לא מתנגדים, כי בעזרתו המפוקפקת של הנגיף הם לא יורדים מהכותרות. המפגע האפידמיולוגי המדובר, שבו התרחשה המסיבה הראשונה של טיטי, קרה במועדון בשדרות רוטשילד שבבעלות זירה. "אנחנו לא היינו במסיבה של טיטי, היא חגגה אצלי ב־Goat כי סגרתי לה יום הולדת שם. באנו לשם בלי קשר ליום הולדת וכשראינו את טיטי אמרנו לה שלום".
קוממי: "תראי, יש מצב שאנחנו נדבקנו ממנה, אי־אפשר לדעת היום".
כן? דווקא ראיתי שטיטי בירכה את ג'וזי ביום הולדת בסטורי וכתבה בציניות, "תודה על שהבאת לי קורונה".
"זה נהיה טרנד, כל אחד שנדבק מפיל את זה על מישהו אחר, אבל בשורה התחתונה אי־אפשר לדעת מי הדביק את מי".
זירה: "אבל אם את רוצה את האמת, אז טיטי הדביקה את כולם".
ואחרי שמצאתם את עצמכם בבידוד במלונית והתחלתם לחגוג הייתה ביקורת. נגיד קסניה טרנטול שטענה שנמאס לפתוח את הסטורי בבוקר ולראות אתכם חוגגים כשלאחרים אסור. מרגישים קצת שהגזמתם לנוכח המצב בארץ?
"אני מכיר את קסניה מקרוב, היא יותר בלגניסטית ממני בכל מה שקשור למסיבות ולליהנות, היא בליינית לא קטנה. היא בן־אדם שחיפש לעשות לעצמו איזה באזז, כנראה היא מתגעגעת ליחס מהסביבה".
קוממי: "יופי שהיא לא רוצה שנתקהל, אבל אנחנו כולנו פה חולי קורונה, מה היא רוצה, שמלון שלם ישב ממורמר בחדר ויבכה שהוא בטעות נדבק?"
זירה: "טיטי התקשרה אליי בוידיאו והיא הייתה שם, הן ניסו לעשות לי אמבוש וקסניה ניסתה לדבר איתי. ניתקתי את השיחה כי לא ראיתי בזה שום עניין. שמת את עצמך בבוץ? תצאי ממנו לבד".
מה תגידו על זה שבגל הזה כל כך הרבה סלבס חלו?
קוממי: "זה שנדבקנו בקורונה עשה רק טוב לאוכלוסייה של מדינת ישראל ואני אסביר לך למה. ברגע שפורסם שאני חולה קיבלתי מלא הודעות של סקרנות על איך קורונה מרגישה ומה עושים כשנדבקים".
זירה: "כשנדבקים 20 מפורסמים זה עושה רעש כמו עשרת אלפים אנשים רגילים, זה לא באמת גל של סלבס".
× × ×
קוממי וזירה מוכרים מהעונה הקודמת של 'הישרדות', זירה בדמות הנבל המושלם שנישק בפה את אסף אשתר, וקוממי כזה שבא להתפנן ולא מבין מי נגד מי ולאן הוא נכנס. מאז שהכירו ("בזכות חבר משותף שעושה ביטים לנועה קירל") הם בלתי נפרדים, שילוב של ג'נטלמניות וממזריות חסרת כבוד, עם מטרת־על משותפת - רק להרים. זירה נולד וגדל בפריז, לאבא ישראלי ואמא שהייתה נרקומנית ובעבר סיפר כי הכתה אותו. בגיל 16 עלה לישראל, בתל־אביב פילס את דרכו כאיש חיי לילה ובהמשך ככוכב ריאליטי, כשהתחנה הראשונה הייתה ה'מירוץ למיליון'. הרקע של קוממי הוא ההפך המושלם, ילדות רגועה בשכונה החדשה של ראש־העין, ליד מירי רגב ובני גנץ. כבר כמה שנים הוא מוציא שירי פופ ים־תיכוני שרושמים מספרים יפים ביוטיוב, וחולם להתפרסם בכל בית.
בשלב הזה, כמו רוב הישראלים, הפרנסה מדאיגה אותם יותר מהתחלואה. זירה, בעלים של המועדון Goat ושותף במועדון ה־JIMMY WHO בתל־אביב, ממש פגש את ההשלכות של הסגר מקרוב. "היה לי חבר שהיה עושה איתי הרבה אירועים ובגל הראשון, כשסגרו את כל העסקים הוא התאבד. קפץ מהחלון. הבדידות מביאה למקומות אפלים, שליליים".
מה מצבכם מבחינה כלכלית?
"למזלי ב־Goat לא הפסדנו כסף כי יום לפני הסגר, בפורים, עשינו מסיבה עם רווח של 250 אלף שקל אז איכשהו זה החזיק לנו את התקופה הזאת שלא עבדנו".
קוממי: "הפסדתי המון כסף, התבטלו לי לדעתי 20 הופעות רק במרץ־אפריל. כשפתחו כבר את האירועים, זה היה קצת לפני שנדבקתי. השירים כרגע תקועים כי אני לא יכול להקליט בגלל כל הבידוד והקורונה".
ומה יותר קשה, להיות חולה קורונה במלונית או הישרדות באיים?
"הרבה יותר קשה הקורונה. אני בן־אדם מאוד חברותי, וכשהייתי שבועיים לבד בבית אני עוד שנייה עמדתי למות. הייתי תלוי באנשים שיביאו לי אוכל ושתייה כי אני לא איזה בשלן. ההרגשה הייתה נוראית שמסתכלים עליך כעל איזה מצורע. באי דווקא נהניתי".
זירה: "עדיף להיות חולה קורונה במלון עם חולים שאוהבים אותך מאשר להיות על אי עם 18 אנשים שמתים להעיף אותך ואין לך שם מה לאכול. עולים עליך שם סרטנים, אתה דורך על נחשים, קר לך, יורד עליך גשם בלילות אז אתה לא ישן, אתה בטראומה של החיים שלך ואנשים תוך כדי מרכלים עליך".
