אם יש משהו שנגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון אוהב במיוחד, זה את הנעליים שלו.

ירון נחשב לאחד המוחות המובילים בכלכלה העולמית, פרופסור מוערך מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת פנסילבניה, וכנגיד בנק ישראל, הוא נושא באחת מהמשרות החשובות והמשפיעות על כל אזרח ואזרח במדינה. יש אפילו הטוענים שמתישהו, הוא גם יעלה על הבמה ההיא בסטוקהולם, וישוב הביתה עם פרס נובל.

והוא גם אוהב שהנעליים שלו בוהקות.

כמה אוהב? הנה שתי דוגמאות. מארס 2020, המדינה כבר עמוק בתוך המאבק בקורונה. בנק ישראל בחזית: מנסה לשחרר מחנק אשראי, מתריע על משבר כלכלי חמור, עוקב בדאגה אחרי החובות התופחים של משקי הבית בישראל. אבל בדרך, אותו בנק ישראל גם מוצא תקציב לרכוש עבור לשכת הנגיד מכונה יוקרתית לצחצוח נעליים, במקום מכונה דומה שהתקלקלה לפני שנים. עניין של בערך 2,000 שקל. אלא שלפרופ' ירון יש לשכה אחת בבניין המרכזי של בנק ישראל בירושלים, ואחת בזו שבתל־אביב. מה עושים? פשוט מאוד: רוכשים עוד מכונה, בעוד כ־2,000 שקל. 4,000 שקל סך הכל.

מכונת הצחצוח החדשה. "היה פה מחדל ניהולי"

"זה בכניסה ללשכה שלו מבחוץ", מספר השבוע אחד מעובדי הבנק. "אנשים מתייחסים לזה בגיחוך. הרי הייתה מכונת צחצוח נעליים, אז למה צריך חדשה? לפני כמה ימים מישהו שעובד בתל־אביב צילם את מכונת הנעליים שנמצאת אצלם, שלח לכמה עובדים ואמר: 'תראו את הצעצוע החדש של הנגיד'".

אבל העיסוק מעורר התהיות של הנגיד בנעליו לא מסתיים בכך. הנגיד מוזמן לישיבות ממשלה רבות, ובצדק. כדמות מפתח בכלכלה הישראלית, הרבה מאוד מוטל על כתפיו. בשל גודלה העצום של הממשלה, והצורך בשמירת מרווח־קורונה בין שלל השרים, הועברו הישיבות למשרד החוץ, פשוט כי שם יש אולם מספיק גדול כדי להכיל את כולם. משרד החוץ והמטה של בנק ישראל בירושלים הם שכנים, וביניהם יש שער מעבר. אלא שהצעידה לעבר אותו שער הייתה על גבי אדמה חשופה.

לפני כשבועיים, התייצבו עובדי מחלקת הלוגיסטיקה של בנק ישראל על אותה אדמה כשלצידם ערימת אבני דרך גדולה, והקימו למען נגיד בנק ישראל שביל הליכה שימנע ממנו לצעוד על האדמה. כך יכול הנגיד לצחצח את נעליו במכונה המשוכללת שבלשכתו, ולצעוד אל עבר ישיבות הממשלה, מבלי שיתלכלכו באדמה. "אני לא באמת יודע לומר איך זה קרה, אבל העובדה היא שמישהו יצר קשר עם אגף הלוגיסטיקה וביקש שירצפו את זה בשבילו", מספר אחד העובדים. "יש גרסה שטוענת שהמזכירות של הנגיד הן שפנו לראש אגף הלוגיסטיקה וביקשו את זה. בהתחלה השביל הפך להיות אטרקציה אצל העובדים. אנשים הלכו לצלם אותו, ומישהו גם הדביק לו כבר כינוי מיוחד".

איזה?

"'משעול הנגיד'".

השביל (“משעול הנגיד”) שהוקם עבור ירון

אם באנקדוטות האלו הסיפור היה מסתיים, ניחא. מדינת ישראל לא תתמוטט מכמה אלפי השקלים שכל זה עלה, אם כי בעת הזו, כשברחובות ההפגנות הסוערות זועקות "מנותקים, נמאסתם", גם פרופ' ירון היה יכול להבין את הערך של מראית עין.

אבל השבוע חושף תחקיר '7 ימים' עדויות ותלונות של עובדים בבנק ישראל, שמצביעות על התנהלות בעייתית, בלשון המעטה, של הנגיד. בשיחות אותן ערכנו, אכן מצטייר פרופ' אמיר ירון ככלכלן בסדר גודל עולמי. אלא שלדברי גורם בבנק ישראל, "בתחום הניהולי, בעיקר כשהוא מגיע מאמריקה המפונפנת ישר לתוך הברדק של ישראל, הוא פשוט לא יודע איך לנהל את הבנק כמו שצריך".

בבנק ישראל טוענים השבוע בתגובה כי, "חברים בוועד מפריחים טענות שקריות הפוגעות בשמם הטוב של הנהלת הבנק ועובדיו" (התגובה המלאה - במסגרת). אלא שהעדויות שבידינו מצביעות על מציאות מורכבת יותר. מה שמתחיל בהתפרצויות צעקות שלו על עובדים, עובר דרך חוסר היכולת של הנגיד ליישב עימותים וסכסוכים פנימיים, ומסתיים בכך שסדרה של עמדות מפתח בבנק אינן מאוישות כבר זמן רב. וזה עוד לפני הסיפורים שרצים במסדרונות בנק ישראל, על העובדת שנוסעת לשוק לקנות עבורו משמשים טריים, ומכבסת עבורו בביתה את מגבות שירותי המשרד.

× × ×

אמיר ירון (56) מונה לנגיד בנק ישראל בדצמבר 2018, כשנה לפני משבר הקורונה. לצד מברכים רבים על מינויו של הפרופ' המכובד, היו שתהו האם פרופ' ירון, שב־20 השנים האחרונות היה תושב ארה"ב, יהיה מספיק מחובר למנטליות הישראלית, והאם יש לו מספיק ניסיון ניהולי כדי לעמוד בראש מערכת סבוכה כמו בנק ישראל. הוא עצמו, היה מודע להשגות כלפיו: "היו הערות על זה שממנים לתפקיד מישהו שמגיע מחו"ל, בלי יכולת ניהול מוכחת, שאף אחד לא הכיר", אמר בראיון עימו ב'גלובס'. "אבל דווקא באקדמיה, המיליה הישראלי, אנשים שהכירו את אבא בירושלים ואותי בתל־אביב, המקצוענים ביניהם תמכו בי. חוץ מזה, מהר מאוד אתה מבין שאתה נמצא באור הזרקורים וככה זה עובד".

אגב, הראיון ההוא התהפך עליו. הנגיד אמר שם כי "השנה וקצת לפני שפרץ המשבר, הייתה ההוכחה שיש לי את היכולת לנהל את 800 עובדי הבנק. מי שפוגש אותי יודע שאני יכול להתנסח ברמה אקדמית, אבל הרגליים שלי על הקרקע". אלא שבבנק ישראל, שבראשו עמד ירון כמעט שנה וחצי עד אותו ראיון, ישנם כ־950 עובדים. לדברי גורם בבנק, כמו במקרים אחרים, אחרי הראיון קיבלו עובדי הבנק מייל אנונימי בתפוצה כללית, עם עקיצה כלפי הבוס: "רק כדאי שהוא ידע שיש לו 950 עובדים".

מהר מאוד נוכחו עובדים בבנק שירון אולי הגיע מאמריקה, אבל רותח כמו ישראלי. אחת לכמה זמן, כך מספרים עובדים, רועמות צעקות מלשכת הנגיד או מאחד מחדרי הדיונים. עובדים טוענים כי לא פעם ולא פעמיים, נראים מנהלים הכפופים לו כשהם יורדים מפגישות איתו מבוהלים לגמרי. "הוא צועק על מנהלים ברמה פסיכית", אומר גורם בבנק ישראל. "הוא לגמרי לא יכול לקבל שהדברים לא קורים בדרך שהוא מתכוון אליה, ואז הוא מאבד את זה. הרבה פעמים מנהלים יורדים מישיבות איתו כשהם לבנים כמו סיד".

הבניין המיתולוגי של בנק ישראל. "הרבה פעמים מנהלים יורדים מישיבות איתו כשהם לבנים כמו סיד" | צילום: גיא אסיאג

"יש תלונות ממנהלים בבנק שהוא צועק עליהם", מוסיף עובד אחר. "הוא נוזף וצועק. ותלונות שהוא מדבר בישיבות בצורה מאוד מזלזלת".

במה הוא מזלזל?

"בדעות של אחרים. כשמעלים מולו דברים שלא נראים לו, עמדות מקצועיות שלא מתאימות לעמדתו, הוא מדבר בצורה מזלזלת".

עובדים שרצו להימנע מחיכוך עם פרופ' ירון, גילו מהר מאוד מה מצית אצלו את הפיוז: "עם הזמן, אנשים בבנק הצליחו לאבחן שיש דבר שמשגע אותו יותר מהכל, וזה שמזכירים לו את קרנית או את סטנלי (פלוג ופישר, שני נגידי הבנק הקודמים - ע"א). אם מישהו מעז לומר 'אצל קרנית היה ככה', או 'אצל סטנלי היה אחרת' - הוא מאוד מתרגז ומתחיל לצעוק. אם מזכירים אותם באספקט הכלכלי או באספקט הניהולי של הבנק, הוא פשוט יוצא מדעתו".

גורם בכיר בבנק מבטל השבוע את הטענות הללו. "בכל ארגון יש רעשים. השאלה שצריך לשאול את עצמך היא עד כמה הרעש משפיע על תפקוד הארגון".

והתשובה?

"שאצלנו הרעש לא משפיע".

× × ×

אחת הדוגמאות המדאיגות במיוחד לבלגן בבנק ישראל הוא מה שקורה בחטיבת הפיקוח על הבנקים. תחת השם הלא־ממש־סקסי הזה, מסתתר אחד הגופים החשובים ביותר לנו, האזרחים: זה ששומר על יציבות הבנקים. "כשאנשים יאבדו את הכסף שחסכו כל החיים כדי לחתן את הילדה, הם יבינו שבנק ישראל עוסק גם בדברים מאוד־מאוד קריטיים לחיים שלהם", מסביר גורם בכיר בבנק ישראל. "בגלל חוסר הניהול של בנק ישראל, בתחילת משבר הקורונה הפיקוח על הבנקים לא נוהל כמו שצריך, וזה היה רגע מאוד קריטי".

למה דווקא אז?

"כי ביום אחד יש מאות אלפי מובטלים חדשים, אנשים שמהרגע להרגע אין להם הכנסה, אין להם איך להחזיר הלוואות, לא יכולים לשלם משכנתה. במספרים קטנים, זה קורה מדי יום למשקי בית. אבל בצונאמי מהיר, בבת אחת? לא היה אירוע כזה מאז קום המדינה".

ואיפה הייתה חטיבת הפיקוח שאמורה להתמודד עם כל זה? תחקיר '7 ימים' מגלה כי החטיבה פעלה - שימו לב - רק ב־28 אחוז תפוקה. ובמספרים: מתוך 175 עובדים בחטיבה, הוצאו לחופשה מיידית 125 עובדים. אפשר לחשוב על זה גם כך: חיזבאללה תוקף יום בהיר אחד את ישראל, אבל צה"ל מחליט לשלוח רק פחות משליש מכוח ההגנה שצריך לבלום אותו. "המצב הזה מוביל לאחת משתי אפשרויות", אומר הבכיר. "הראשונה, שהפיקוח על הבנקים זאת חטיבה מנופחת בסדר גודל לא נורמלי של יותר מ־70 אחוז אנשים מיותרים, שלא באמת צריך אותם. ומאחר וזאת לא האפשרות הסבירה, עולה האפשרות השנייה".

הנגיד ירון ורה"מ נתניהו. "צונאמי מהיר" | צילום: עמוס בן גרשום לע"מ

שהיא?

"שבוודאי היה פה מחדל ניהולי ברמות הגבוהות ביותר".

במרוצת השבועות הראשונים של משבר הקורונה, ניסו כמה גורמים לפנות להנהלת בנק ישראל ובראשה לנגיד ירון, אולם לדבריהם, לא זכו לכל מענה. רק אחרי כמה שבועות, הצליח לחץ פנימי בבנק להחזיר עוד 20 מעובדי חטיבת הפיקוח לעבודה. באופן אבסורדי, מי שהצליח במשימה בזו, היה דווקא ועד העובדים החזק והשנוי במחלוקת של הבנק. הוועד פעל ממניעים אינטרסנטיים של טובת העובדים שלא רצו לבזבז ימי חופשה, אבל כבדרך אגב הצליח לחזק את הפיקוח על הבנקים בישראל. הפיקוח על הבנקים חזר לפעילות סדירה רק בסוף הסגר, בתחילת חודש מאי.

החטיבה לפיקוח על הבנקים לא הייתה היחידה שהושבתה. חטיבת המחקר של בנק ישראל ספגה אפילו פגיעה אנושה יותר. גם הפעילות של החטיבה הזו לא ברורה לרוב האזרחים, אז הנה ההסבר: "כשראש הממשלה רוצה לדעת מה רמת הסיכון שחיזבאללה יפתח איתנו במלחמה, הוא קורא לראש המוסד או לראש אמ"ן. הם האחראים מבחינתו על המודיעין", מסביר גורם בבנק ישראל. "אם נגיד בנק ישראל רוצה לקבל מידע ותחזיות על מה שצפוי בשווקים, נתונים פיננסיים, תחזיות, צפי של רמות האבטלה, בעצם כל דבר שקשור לנתונים ולמידע, הוא אמור לקבל את זה מחטיבת המחקר של הבנק".

אז למעשה, זו יחידת המודיעין הכלכלית של המדינה; המוסד, אמ"ן ו־8200 של המשק. לכן, המידע שמנפקת החטיבה אמור להיות מועבר גם לקברניטים הכלכליים של מדינת ישראל, והם אמורים לעצב את מדיניותם על בסיסו. אלא שגם במקרה של חטיבת המחקר בבנק ישראל - בדיוק ברגע הקריטי של פרוץ משבר הקורונה, היא הושבתה כמעט כליל. מעדויות של גורמים בבנק ישראל עולה שבתחילת חודש מארס, עם תחילת הסגר, כמעט כל 103 עובדי מחלקת המחקר של בנק ישראל הוצאו לחופשה. בחטיבה נותרו רק כמה עובדים בודדים. בכך, הגוף הלאומי שאמור לתת תחזיות מאקרו־כלכליות למדינת ישראל ולנגיד הבנק, כמעט ולא היה קיים. בשלב כלשהו התעשת גורם בהנהלת הבנק, והחזיר לעבודה 27 מעובדי חטיבת המחקר. רק קצת יותר מרבע מהכוח, בתקופה שמודיעין כלכלי יכול לחרוץ גורלות ממש.

ואיפה היה הנגיד ירון? בחודש אפריל פנו אליו כמה עשרות מעובדי חטיבת המחקר, והבהירו לו שמבחינתם, מדובר במחדל מקצועי חמור: "העובדים ניסו להסביר לנגיד שהם הגורם המקצועי היחיד בארץ שאין לו שיקולים פוליטיים", אומר גורם בבנק ישראל. "עומדות על הכף כל מיני תוכניות כלכליות של שרלטנים שרק רוצים לגזור קופון ציבורי, ואין להם מושג מה ההשלכות של ההצעות שלהם".

יהיו שיאמרו: אלו עובדים שרק רצו לשמור על ימי החופש שלהם.

"צריך להבין, לרוב העובדים בבנק אין שום מחסור בימי חופש. המנגנון שפעל היה כזה שהעובד נמצא בבית על חשבון ימי החופשה שלו, יורד לו חצי יום חופש על כל יום כזה, והוא מקבל משכורת כמעט רגילה. לכן רוב האנשים לא מיהרו לשום מקום. חלק מהעובדים אמרו שממש לא אכפת להם לבזבז ימי חופשה, כי גם ככה יש להם כמות שהם אף פעם לא יצליחו למצות ושאי־אפשר לפדות בכסף. אז מה שעמד מאחורי זה זאת באמת אכפתיות ורצון אמיתי להתגייס למערכה".

תהיה הסיבה אשר תהיה, בסופו של דבר גם הפנייה הזו לא הועילה. למרות המשבר העמוק, חטיבת המחקר המשיכה לפעול בהיקף מצומצם מאוד, עד תום הסגר.

גורם בכיר בבנק טוען לעומת זאת כי הצמצום בהיקף העבודה של חטיבת הפיקוח והמחקר נבע מתקנות הקורונה של הממשלה - וכי למרות זאת, בנק ישראל עמד בכל משימותיו בהצלחה. בכירים בבנק עצמו משוכנעים שהתרומה שלהם למאבק במשבר הכלכלי סביב הקורונה היא מכרעת. "התפקוד הוא הפרמטר הטוב ביותר והנכון ביותר לדרך שבה כל הדבר הזה מתנהל", אומר בגאווה בכיר בבנק. “הרי הנגיד לא יכול לפעול לבד, יש כאן כמעט אלף עובדים. ואם בסופו של דבר כל האונייה הזאת לא הייתה נמצאת איתו, לא היה בנק ישראל".

גם שי באב"ד, מי שכיהן כמנכ"ל משרד האוצר בארבע וחצי השנים האחרונות ובהן גם בתחילת משבר הקורונה, מעתיר שבחים על הנגיד: "בעיניי הוא סופר־מקצוען, מבין על מה הוא מדבר, הוא היה פרטנר מדהים לעבור איתו את תחילת המשבר. איש חכם ומוכשר מאוד. היינו מתואמים על כל מה שצריך לעשות, והוא סייע מאוד בעיצוב התוכנית הכלכלית".

× × ×

גם העובדים שמותחים ביקורת על הנגיד, מספיק כנים כדי לספר שהוא עובד מסביב לשעון, וחוזר בשעות מטורפות לביתו. "הוא בעבודה 18 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, גר לבד, מבשל לעצמו ואפילו עוזרת בית אין לו", אמרו הגורמים. אשתו וילדיו נותרו בארה"ב, וזו אולי הסיבה שעובדת ממחלקת לוגיסטיקה נטלה על עצמה משימה מעט מוזרה: היא לוקחת את המגבות מחדר השירותים של הנגיד בלשכתו בבנק לכביסה אצלה בבית, ומחזירה אותן כשהן נקיות. לדברי אחד העובדים, הוא שמע ממנה את הסיבה לכך: "הנגיד מאוד נזהר מהקורונה והוא לא סומך על המכבסה של הבנק. לכן היא לוקחת את המגבות שלו ומכבסת אותן אצלה בבית".

ומה אמרו האנשים כששמעו אותה מספרת את זה?

"הם אמרו: מה, באמת? זה מטורף".

אגב, כאמור, אותה עובדת גם יצאה לא אחת כדי לרכוש פירות לנגיד בשוק. בבנק ישראל אומרים שהנגיד מעדיף משמשים טריים. בתגובה, מקפידים השבוע בבנק להסביר שהעובדת עשתה זאת מיוזמתה, וקיבלה החזרים על ההוצאות.

שאר 950 העובדים בבנק ישראל נחלקים בין שלל חטיבות, מחלקות ואגפים. עם כל הכבוד לידע כלכלי - את כל האנשים האלו, צריך גם לנהל. וכאן, לטענת מקורות בבנק, יש לעיתים לפרופ' ירון בעיה לא קטנה.

"אמיר ירון הוא כנראה כלכלן בסדר גודל עולמי", אומר גורם המעורה בנעשה בבנק ישראל. "אבל הוא פשוט לא יודע לנהל. הוא הגיע מהאקדמיה, מהמקומות הכי יוקרתיים שיש, אבל שם הוא ניהל שלושה עוזרי מחקר. פה הוא צריך להתמודד עם כמעט אלף אינדיאנים, עם החלטות ניהוליות, עם פוליטיקות פנימיות בבנק וחיצוניות בהנהגת המשק הכלכלי. כנראה שהוא לא בנוי לזה".

זה מתחיל בכך שכמה מתפקידי המפתח בבנק ישראל - במיוחד בתקופת משבר הקורונה - לא מאוישים זה תקופה ארוכה. קחו, למשל, את תפקיד מנהל חטיבת השווקים. גם זה לא ממש טייטל מעורר סקרנות, אבל החטיבה הזו היא זו שאחראית על ניהול יתרת המט"ח של מדינת ישראל. מדובר בסכומי עתק של דולרים, שהמדינה מחזיקה כדי לאזן את שער השקל מול מטבעות אחרים או לשימוש בשעת חירום. נכון לסוף חודש יוני השנה, עמדה היתרה הזאת על סך של 147 מיליארד דולר, סכום גבוה יותר מהתקציב השנתי של המדינה. רק שמאז שראש החטיבה הקודם, אנדרו אביר, קודם לתפקיד המשנה לנגיד, הוא נאלץ לכהן בשני התפקידים הרגישים בו־זמנית. בשורה התחתונה, לחטיבת השווקים אין מנהל במשרה מלאה.

בדצמבר 2019 עזבה את תפקידה גם עירית מנדלסון, מי שכיהנה כמנהלת תחום התשלומים והסליקה. בנק ישראל הוא הסולק הסופי של העברות בסכומים גבוהים במדינת ישראל. בשורה התחתונה, משמעות הדבר היא שכל העברה בנקאית של סכום כסף גדול בין חשבונות בנק בארץ או העברה בינלאומית, תלויה במערך הסליקה של בנק ישראל. אם היא לא תאובטח או לא תפוקח כראוי, עלולה להתרחש קטסטרופה כלכלית. למרות כל זאת, מאז סוף שנת 2019 המשרה הזאת של ראש מערך הסליקה והתשלומים, אינה מאוישת. 

הלאה. גם אבנר זיו, מנהל חטיבת טכנולוגיות המידע בבנק ישראל, עזב את תפקידו. זה קרה במאי, אבל מאז לא מוצאים לו מחליף. החטיבה שניהל אחראית, בין השאר, על אבטחת מערכות המחשוב של בנק ישראל, ולא קשה לדמיין מה יחולל מצב של פריצת האקרים או מתקפת סייבר על המערכות הללו. בשלב כלשהו, הנהלת הבנק נלחצה והציעה לזיו שבמקביל לעבודתו החדשה בסטארט־אפ, יעבוד גם בבנק. גם וגם. זיו, כמובן, איננו אשם בדבר, אבל זה הסידור שקיים כרגע בבנק של פרופ' ירון: האיש שאחראי על טכנולוגיות המידע במוסד הפיננסי החשוב במדינה, חולק את זמנו בין משרדי סטארט־אפ לבין בנק ישראל.

אילן שטיינר, מי שניהל את מנהל מחלקת המטבע בבנק ישראל עזב לפני שנה. מנהל מחלקת המטבע אחראי על שלל תחומים ובהם מאבק בזיופי הכסף במדינת ישראל, וכן, גם המשרה הזו אינה מאוישת.

ודוגמה אחרונה: אוטוטו אמורה לסיים את תפקידה מנהלת החטיבה למשאבי אנוש, פנינה קרן, מי שאחראית לכך שבנק ישראל יגייס את המוחות הטובים ביותר ואת האנשים האמינים ביותר לשורותיו. תאריך עזיבתה ידוע כבר זמן רב. מה שלא הפריע לבנק לפרסם מכרז להחלפתה רק השבוע. כי מה בוער?

על שלל המשרות הבלתי מאוישות, נוספת גם שורה של מערכות יחסים עכורות, שמשפיעות על התפקוד היומיומי בבנק ישראל. כך, למשל, קיים סכסוך בין היועצת המשפטית של הבנק, עו"ד טידה שמיר, לבין מבקר הבנק, שי רוזנשטוק ‑ שתי דמויות שחייבות לעבוד בסנכרון ובשיתוף פעולה. הרקע היה מיילים אנונימיים שקיבל המבקר בנוגע למכרז גיוס שאותו ניהלה עו"ד שמיר. נכון להיום, היועמ"שית ומבקר הפנים של בנק ישראל לא מחליפים מילה.

זה לא הסוף: הסכסוך הזה התפתח, וגלש לכך שגם מנכ"ל הבנק, חזי כאלו ‑ מי שכזכור, היה ראש המחלקה היהודית בשב"כ בעת רצח רבין והטבח במערת המכפלה ‑ אינו מדבר עם היועצת המשפטית. "אם רוצים לעשות כל פעולה שהיא לא יומיומית, חייבים שיתוף פעולה בין היועץ המשפטי לבין המנכ"ל, פשוט אי־אפשר אחרת", מסביר גורם בבנק ישראל. "במקרה הזה, השניים לא מדברים אחד עם השני, והמשמעות הניהולית של זה חמורה מאוד".

"אז אתה מסתכל מהצד ואומר 'ואוו, מה זה הדבר הזה?' בפועל זה מרגיש כאילו הבנק לא מנוהל", אומר בכיר אחר בבנק. "פעם לא היה לבנק מנכ"ל, היה רק נגיד. אז הנגיד קליין, למשל, התעמת עם העובדים. סטנלי פישר, שבא אחריו, לא רצה את זה, והביא מנכ"ל. קרנית פלוג אמרה, 'אני מתעסקת בכלכלה', וגם היא נתנה למנכ"ל לנהל. הנגיד הנוכחי בא חסר ניסיון ניהולי ולמרות זאת הוא לא נותן למנכ"ל לנהל. הוא צועק עליו, הנגיד רוצה גם לנהל את הבנק וגם לנהל את הכלכלה".

אז מה צריך להיות הפתרון?

"שהנגיד צריך להתעסק בכלכלה. זה התחום שלו. וכשהוא עובר לדברים אחרים ‑ זה אבי אבות החטאת".

בנק ישראל: "הנגיד עוסק אך ורק בניהול המשבר הכלכלי"

מבנק ישראל נמסר בתגובה: "בנק ישראל, ונגיד הבנק בראשו, רתומים לניהול המשבר ולתמיכה בכלכלת ישראל, החל מכניסתו לתפקיד, בדצמבר 2018, וביתר תוקף מאז פרוץ משבר הקורונה. גורל הכלכלה הישראלית, והרווחה הכלכלית של אזרחי המדינה ושל העסקים בישראל מונח, בין היתר, על כתפי הנגיד ועל כתפיהם של כל המנהלים והעובדים המעורבים בניהול המשבר. הנגיד עצמו עוסק אך ורק בניהול המשבר הכלכלי, שבעה ימים בשבוע, החל מהשעות המוקדמות של הבוקר ועד השעות הקטנות של הלילה.

"פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, הוא אחד הכלכלנים המובילים בעולם. בקרב הקהילה הכלכלית המקומית והעולמית שורר קונצנזוס על אודות ניהול הנגיד את המשבר הכלכלי, החל מרגעיו הראשונים. בשיא המשבר, לאור הטלטלה ונפילות השערים בשווקים הפיננסיים, הבנק נקט בנחישות בצעדים חסרי תקדים בהיקפם. כל אלה מאפשרים סביבת אשראי נוחה לעסקים, משקי בית והממשלה.

"הפיקוח על הבנקים הוביל סדרת צעדים לטובת לקוחות הבנקים כדי להבטיח את המשך פעילות המערכת הבנקאית למרות המגבלות על הפעילות, ולהבטיח את המשך זרימת האשראי במשק.

"הנגיד, בסיוע חטיבת המחקר, מילא תפקיד חשוב ביותר בגיבוש המדיניות הכלכלית של הממשלה לאורך כל המשבר, ובהכוונת התגובה הממשלתית כך שתיתן מענה לפגיעה הקשה שחוו משקי בית ועסקים רבים.

"בעניין מצב העובדים בבנק לאורך המשבר, כמו בכל המגזר הציבורי, גם בנק ישראל פעל תחת החלטת הממשלה והתקנות לשעת חירום, שהגבילו את מספר העובדים בכל ארגון ל־30 אחוז. ואולם, לאחר שהנגיד הדגיש את החיוניות של פונקציות שונות בבנק לניהול המשבר, היקף העובדים המותר עלה ללמעלה מ־60 אחוז.

"למרות תנאים קשים אלו, החטיבות השונות בבנק, בכללן הפיקוח על הבנקים וחטיבת המחקר שמוזכרות בכתבה, ידעו לתת מענה הולם לצרכים שצצו לאור המשבר. המערכת הבנקאית בישראל נותרה יציבה וחסונה והדבר מתבטא בכל המדדים הכלכליים האפשריים.

"כמו בכל ארגון, גם בבנק ישראל מתרחש תהליך טבעי של פרישת מנהלים והחלפתם בשדרת ניהול חדשה ורעננה. כל המשרות שהוזכרו מצויות בתהליכי גיוס, שבמסגרתם נגיד הבנק מינה ועדות איתור, המורכבות מחברי ההנהלה וגורמים מובילים במשק בתחומם. למעט שני תפקידים, כל תפקידי הניהול עדיין מאוישים, ובכל מקרה אין ואקום וכל ההחלטות שצריכות להתקבל מתקבלות על ידי ממלא מקום או על ידי הדרגה הניהולית הבכירה יותר. חשוב להדגיש כי בניגוד לנטען בכתבה, יחסי העבודה בין כל חברי הנהלת הבנק תקינים לחלוטין ויותר מכך.

"צר לנו כי חברים בוועד שעומדים לפני בחירות מפריחים טענות שקריות הפוגעות בשמם הטוב של הנהלת הבנק ועובדיו. אותם חברי ועד, שמנעו השבוע את המעבר של עובדי הבנק מהבניין הזמני לבניין החדש, ובאופן עקבי עושים את כל אשר לאל ידם על מנת להכשיל שינויים ארגוניים שנועדו להתאים את הבנק למאה ה־21. מיותר לציין כי הנגיד, שכל זמנו מוקדש לטיפול בכלכלת ישראל, אינו עוסק בפרטי המנהלה השוליים המוזכרים בכתבה. עם זאת מן הראוי שנעמיד את הדברים על דיוקם:

"השביל המוזכר בכתבה אינו אלא מספר אבני דרך שהונחו על תלולית עפר, במעבר בין בנק ישראל ומשרד החוץ, על מנת לאפשר לנגיד ולאנשי הבנק להגיע במהירות ובבטיחות לישיבות הממשלה הרבות, המתקיימות גם בשעות לא שגרתיות, אשר מתקיימות במשרד החוץ.

"מכונה לצחצוח נעליים נרכשה לפני שנים רבות. משהתקלקלה המכונה נרכשה מכונה חדשה, בסכום של 2,000 שקלים, והוצבה גם בבניין הבנק בתל־אביב. מיותר לציין, כי המכונה זמינה ומשמשת את כלל עובדי הבנק.

"על שולחנו של כל חבר הנהלה בבנק מונחת מדי בוקר צלחת פירות לכיבוד המשתתפים בדיונים. משפרץ משבר הקורונה, הוחלט לנקוט משנה זהירות ולספק ללשכת הנגיד פירות שלמים. מסיבה כלשהי, בכירה באגף הלוגיסטיקה לקחה על עצמה, מיוזמתה, לספק את אותם פירות, כמובן שלא על חשבונה. כל בר דעת יכול להבין כי הנגיד אינו מודע ואינו עוסק בסוגיית הרת גורל זו.

"אותה עובדת בכירה החליטה ‑ ביוזמתה - לתת מענה לעובדה שהמכבסות נסגרו בעת המשבר ולקחה, ללא ידיעתו של הנגיד, את המגבות הנמצאות בשירותים בלשכת הנגיד לכביסה בביתה. מיותר לציין, כי גם כאן, הנגיד כלל לא היה מודע להתרחשות, כיוון שהיה עסוק באי אילו נושאים פעוטים אחרים.

הנגיד והנהלת הבנק יוסיפו לפעול לטובת אזרחי ישראל, כלכלת ישראל, ולטובת בנק ישראל, גם במחיר של פגיעה חסרת בסיס בשמם הטוב מטעם קומץ עובדים. גם הכפשות אלה לא יעצרו אותם ממשימתם החשובה בתקופה קשה זו".

attali.ami@gmail.com