הפרעות שינה יכולות להיות סימן להתקדמותה של מחלת הפרקינסון, כך עולה ממחקר שבוצע לאחרונה בבית החולים איכילוב. המחקר נערך על ידי פרופ' ענת מירלמן, מנהלת המעבדה לחקר סימנים מוקדמים למחלות ניווניות של המוח במערך הנוירולוגי במרכז הרפואי איכילוב, ופורסם בכתב העת המדעי Movement Disorders. פרופ' מירלמן בדקה את רמת התנועתיות של מטופלים עם מחלת הפרקינסון בזמן שינה. המחקר כלל 305 ישראלים חולים בפרקינסון בשלבים שונים של המחלה, ו־205 נבדקים בריאים. לכל המשתתפים חובר חיישן לאזור הגבי התחתון, למשך יומיים לפחות, שניטר את תנועת הגוף בשלושה צירים. תוצאות המחקר ראו שעם התקדמות המחלה נפגעת לא רק התנועתיות במהלך היום, אלא גם התנועתיות בלילה בזמן השינה, ונראה כי גם הפגיעה באיכות השינה מחמירה. בנוסף, תנועתיות מופחתת בלילה בקרב החולים נמצאה במתאם עם חומרת התסמינים המוטוריים והקוגניטיביים ועם מינונים גבוהים יותר של טיפול בתרופות לשיפור התנועתיות (המכילות את המוליך העצבי דופמין). ד"ר סער אניס, נוירולוג בכיר ביחידה להפרעות תנועה באיכילוב, מסביר שהמשמעות היא שמחלת הפרקינסון "אינה הולכת לישון", לכן יש חשיבות רבה לטיפול לשיפור התנועתיות בשינה, וכן לטיפול בהפרעות שינה נוספות ובראשן קושי בהירדמות (שלפי עמותת הפרקינסון, היא אחד התסמינים הנפוצים בקרב החולים).