בצל מחאות ההורים והתנגדות ציבורית גוברת, היום צפוי להתקיים דיון מכריע בממשלה שיחרוץ את גורלה של מערכת החינוך ויקבע אם ומתי לסגור את בית הספר של החופש הגדול. דוח חדש של המל"ל ומרכז המחקר של הכנסת שנערך עבור מרכז השלטון המקומי בחן את נתוני התחלואה במערכת החינוך מאז ההקלות באפריל והוא שופך אור על מגמות ההדבקה בבתי הספר והגנים שוודאי ישפיעו על החלטת הממשלה. ההערכה: גם אם יוחלט לסגור את מסגרות החינוך של הקיץ והקייטנות — היישום יידחה לשבוע הבא כדי לתת להורים זמן להתארגן.
מהדוח החדש, שהוצג בימים האחרונים לראשי מרכז השלטון המקומי, עולה כי עיקר הנדבקים בבתי הספר והגנים הם דווקא תלמידים: 66% מהנדבקים היו תלמידים, בעוד 34% היו מורים וגננות. אחוז הנדבקים בקרב עובדי ההוראה היה גבוה במיוחד במסגרות הגיל הרך (גיל 0־6). מפילוח תחלואת הילדים עולה כי 14% מהנדבקים הם בגני הילדים, 47% בבתי ספר יסודיים ו־39% בקרב תלמידי החטיבות והתיכונים. מפילוח התחלואה בקרב עובדי ההוראה עולה כי 36% מכלל הנדבקים הן גננות, 46% בבתי הספר היסודיים ו־18% במסגרות העל־יסודיים.
מהתפלגות גיל החולים מצטיירת מגמה ברורה: ככל שהוא גבוה יותר כך עולה גם אחוז ההדבקה. למשל, בני 5־9 היו בין 4% ל־5% מכלל הנדבקים, בעוד בני 17-10 היוו בין 6% ל־10% מסך כל הנדבקים במערכת החינוך (כלל הנתונים — ראו מסגרת).
באופן לא מפתיע נרשמה קורלציה בין הערים האדומות עם התחלואה הגבוהה ביותר לבין מספר התלמידים הנדבקים הגבוה ביותר. בראש רשימת הערים עם הכי הרבה תלמידים נדבקים (בני 0־17): ירושלים (584), בני־ברק (395), אשדוד (232), ביתר־עילית (159) ותל־אביב-יפו (154).
הדוח, שבחן את אירועי ההדבקה ההמוניים שאירעו במערכת החינוך, מצא גם כי 65% מהנדבקים בהתפרצות שהתרחשה בגימנסיה העברית בירושלים היו ללא סימפטומים, ורבע מהם נדבקו ממעגל שני של בני משפחה וחברים של תלמידי הגימנסיה. ביחס להדבקה בתיכון מטרו ווסט ברעננה נקבע כי רבים מ־56 תלמידי י"ב שם שחלו השתתפו במסיבה במועדון.
במרכז השלטון המקומי מצביעים על הנתונים שמראים כי שיעור התחלואה גבוה יותר בקרב תלמידי הכיתות הגבוהות ביסודי ובעיקר בעל־יסודי, וטוענים כי התחלואה גדלה יותר כשהילדים עוזבים את מוסדות החינוך. "אנו עדים לעלייה גדולה מאוד אצל בני הנוער מרגע שהסתיימו הלימודים. התחלואה הנמוכה ביותר היא בקרב תלמידי הגנים, ולכן ההפרדה בתוך הגנים היא אופן הטיפול הטוב ביותר, ואילו ביסודי מפרידים כיתות למבנים שונים", מסרו.
מנכ"ל מרכז השלטון המקומי חיים ביבס, המוביל מאבק נגד סגירת בית הספר של החופש הגדול ובעד פתיחת גנים והשכבות הנמוכות עם החזרה לבתי הספר (למעט במצב סגר), מזהיר מפני סגירת מערכת החינוך הקיץ. "נעמוד על הרגליים האחוריות ולא נסכים שיסגרו את בתי הספר ויקבלו פה החלטות חסרות בסיס", אמר. "600 אלף משפחות יישארו בבית בלי מסגרת. אני קורא לשרים להתעשת. סגירת בית הספר של הקיץ משמעה סגירה של כלכלת ישראל".
מיכל מנקס, סמנכ"ל חינוך, רווחה וחברה במרכז השלטון המקומי, הוסיפה כי "במציאות של אי־ודאות ניתן להתנהל בפחד, וניתן לחנך להסתגלות מיטבית למצב. מנתונים שהוצגו בכל הפורומים עם כלל הגופים התרשמנו כי התוכנית לא רק שאינה גורמת להידבקות אלא ככל הנראה שומרת על התלמידים והצוות. חובה עלינו לאפשר לילדים מפגש מפוקח עם חיי השגרה החדשה שנכפתה עליהם".
בניסיון לשרטט אופציות חלופיות, הדוח גם סקר את מצב מערכות החינוך בעולם: ב־49 מדינות מערכות החינוך חזרו לפעילות או יחזרו לפעילות בתום חופשת הקיץ, ב־52 מדינות מערכות החינוך סגורות חלקית לפי אזורים או שכבות גיל, וב־109 מדינות מערכות החינוך סגורות לגמרי. בחלק מהמדינות מתקיימת למידה בקפסולות תוך הקפדה על היגיינה וניטור, מיקוד ההקפדה במורים ובשכבות הבוגרות, ודגש על המרחב הציבורי. הדוח מצא גם כי כמעט לא זוהו התפרצויות משמעותיות בתחלואה במקומות בהם הקפידו על הכללים.
בין המודלים השונים שנבחנו בדוח: המדיניות הגרמנית, שכוללת למידה בקפסולות ולמידה מרחוק עבור ילדים ומורים בסיכון; המדיניות ההולנדית, שמתמקדת בהקפדה על ריחוק חברתי ומסכות רק למורים ולשכבות הבוגרות; המדיניות בטייוואן, שכללה שמירה על ריחוק חברתי, הקפדה על היגיינה וסניטציה, מדידת חום בכניסה לכיתה ועד 15 תלמידים בכיתה (כאשר נקבע כי במקרה של יותר משני חולים בשתי כיתות — בית הספר ייסגר); והמדיניות השוודית, שם המשיכו בתי הספר היסודיים לפעול ללא שינוי בעוד התיכונים והאוניברסיטאות עברו ללמידה מרחוק עד יוני.
