"גזר הדין מכבד את אילון"

הליך משפטי ארוך ומכאיב עבור משפחת אמסלם הגיע אתמול לסיומו. בית המשפט המחוזי בתל־אביב, גזר 12 שנות מאסר על אלי בר זכאי (25), הנהג שהורשע בעבירת המתה בקלות דעת בגין דריסתו של הנער אילון שלו אמסלם בן ה־13, כשעמד לפני שנתיים על מדרכה בתל־אביב. "מערכת המשפט עשתה את מה שמערכת צדק טובה צריכה לעשות. שום עונש לא יחזיר את אילון, אבל גזר הדין מכבד אותו. לא התאכזבנו מפסיקת השופט ויש בחוסר האכזבה הזו הקלה מסוימת", אמר אביו של אילון ז"ל, קובי אמסלם, בראיון ל"ידיעות אחרונות".

עוד קבע בית המשפט כי בר זכאי יפצה את משפחתו של המנוח בסכום של 100 אלף שקל, ואת משפחתו של חברו שנפצע בתאונה ב־75 אלף שקל. כמו כן, רישיונו ייפסל למשך 20 שנים.

"הענישה ברף העליון היא אמיצה וראויה למעשיו של הנאשם", אמרה דקלה אמסלם, אמו של אילון והוסיפה: "מעכשיו הוא יהיה בכלא, סוף־סוף הוא יהיה במקום שהוא ראוי להיות בו, רחוק מהציבור. לא בבית ולא בבית הכנסת או חופשי עם חבריו".

לאורך המשפט החזיק הנהג בר זכאי בטענות הגנה תמוהות המנותקות מחומר הראיות. בין היתר, הוא העלה טענה מקוממת ולפיה העקומה בכביש לפני הצומת שבו דרס את אמסלם – היא שגרמה לתאונה. טענה אחרת סברה שהתאונה נגרמה משום שהכביש היה רטוב מהממטרות של העירייה על מדשאה סמוכה, בעוד הן כלל לא פעלו כשאירעה התאונה.

הנער אילון שלו אמסלם ז"ל | צילום: באדיבות המשפחה

"רצף ההחלטות פורעות חוק ונעדרות מוסר בסיסי שקיבל הנאשם במודע פגע פגיעה אנושה במשפחתו של אילון, והותיר אותם עם לב שבור ונפש פצועה ומדממת לעד", אמר השופט, בני שגיא, והוסיף: "תאונה מוגדרת במילון כתקלה בלתי צפויה שגורמת נזק ופגיעה. האומנם בלתי צפויה? הנאשם היה להוט לשתות, להוט לבלות, התריס כלפי חבריו שכולם 'סאחים', דחה תחינותיו של חברו לבל יעלה לאוטו ודרש ממנו שיביא את הוודקה. נהג במהירות ובפראות באזור עירוני, התקרב לעקומה בכביש במהירות שאינה תואמת ועלה על המדרכה".

כאשר שמעה דקלה אמסלם את דבריו של השופט היא פרצה בבכי. קובי אמר: "בית המשפט דייק בתיאור הנסיבות והראיות. השקרים וההקלטות שבהן בר זכאי נשמע משבש חקירה זיעזעו אותנו. לא יכולתי לסבול את הזילות ב'אמת' של הנאשם והסנגור שלו שטענו שהכביש אשם, שהוא לא היה שיכור או שהוא אבל על מותו של אילון. לאורך כל המשפט לא הייתה מילה אחת של אמת מצד הנאשם. שנתיים שלמות הלכו על שקרים ועלבון לאינטליגנציה. זה הכי הכאיב לנו".

הטרגדיה שעברה משפחת אמסלם שינתה את גישת חייה. קובי, שכמעט לא עסק בספורט קודם לכן, מצא בפעילות הגופנית מפלט. "התחלתי להתאמן שלושה חודשים אחרי הדריסה. זה מאפשר לי לנשום קצת, לברוח מהכאב. העבודה הקשה בספורט נותנת איזו הקלה מהאבל ומהאובדן. עשיתי חצי איש ברזל. זה משהו שלא הייתי עושה קודם. גם ההורות שלי מול שתי האחיות של אילון עברה שינוי, מאז התאונה אני עוסק רק בעיקר. בדברים הכי חשובים ולא בכל שטות אחרת שיכולה לבלבל. כל הפרופורציות בחיים השתנו. כל אחד מאיתנו מתנדב במקום אחר, אני מתנדב באור ירוק ודקלה עם נוער במצוקה".

דקלה וקובי מתמידים להגיע לצומת הרחובות ש"י עגנון ואבן גבירול, שם נדרס בנם. "אני מבקרת בזירת הדריסה פעמיים בשבוע ומרגישה שם הכי קרובה לאילון. אני יושבת שם ומסתכלת על הצומת ורואה כמה הנהג היה מטורף כדי לסטות ולעלות על המדרכה. מולי עוברות אלפי מכוניות ביום ואף אחת לא עולה על המדרכה או אפילו מתקרבת אליה", מספרת דקלה.

הדורס אלי בר זכאי | צילום: יריב כץ

"אני מגיע לשם ולקבר. למקומות האלו יש כוח משיכה", מספר קובי, "זה אמנם כאב עצום כי זה המקום שמרכז לתוכו את כל הרע שקרה לנו, אבל משהו מושך אותי לחפש שם נחמה, שקט והתקרבות. לא הצלחתי להסביר לעצמי למה כן להגיע או למה לא להגיע לשם. לפעמים זה באמת גדול עליי".

הנהג אלי בר זכאי יחל לרצות את עונשו בכלא בעוד חודש וחצי, וצפוי להגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט העליון.