ביום חמישי שעבר הגיעה לתחנת הרכבת החדשה והמודרנית בירושלים, מיטל לוקוף, תושבת העיר, עם בנה בן ה־3 עוד מעט. המאבטח של תחנת נבון עצר אותם כבר בכניסה. "הילד לא יכול להיכנס ככה", הודיע, מאחר והפעוט רכב על אופני איזון. "מבחינתי זה תחליף עגלה, שמקנה לילד יותר עצמאות", מספרת מיטל. גם מנהל התחנה שהוזעק למקום סירב לאפשר לאם ולבנה להמשיך. "אלה ההוראות", התעקש. מיטל ובנה הגיעו למחוז חפצם באוטובוס.
השבוע חשפנו ב"ממון" נתונים של גוגל, המציגים את הפיגור הישראלי בשימוש באופניים בימי הקורונה. בעוד שבפינלנד ובפולין שיעור המדוושים בין פברואר ליוני עלה בכ־300%, בארץ הוא עלה רק ב־20%. בזמן שבמונטריאול חל זינוק של 450%, בתל־אביב רק 23%.
תחנת נבון, שנחנכה רק לפני שנתיים בהשקעה של 500 מיליון שקל ואמורה לשמש עשרות אלפי נוסעים ביום כאחת התחנות העמוסות בארץ, היא חלק מההסבר, עם איסור על הכנסת אופניים, שמותרות בכל תחנה אחרת, כהשלמה קלאסית ומקובלת גם בעולם להגעה אל התחנה, ומממנה ליעד הסופי.
"התחנה לא בנויה לאופניים, עם מסדרונות ארוכים, מעליות ודרגנועים שמורידים את הנוסעים 80 מטר מתחת לפני האדמה", אומר שחר איילון, לשעבר מנכ"ל הרכבת ומי שבתקופת כהונתו נחנכה התחנה, ונקבע האיסור. "השימוש בכלי התחבורה האישיים גבר מאוד בשנים האחרונות, והעבודה על התחנה החלה הרבה קודם. בשעות העומס הם יוצרים בעיה קשה של צפיפות בקרונות, ברציפים ובמעליות אל הרציפים ומהן. אופניים הם אכן כלי משלים לרכבת ולכן עוד בתקופתי התחילה הרכבת לקדם מתקני אחסון לאופניים ליד תחנות מרכזיות".
האם התחנה באמת לא בנויה לאופניים? בתחנה 3 מעליות ענק המכילות כל אחת 35 נוסעים. שמוליק מיכאלי, השותף והבכיר ומנכ"ל ברחנא אדריכלים, שתיכננה את התחנה, אומר ש"התחנה תוכננה ב־2004, בעידן אחר לגמרי מבחינת השימוש בכלי תחבורה אישיים. לא הייתה דרישה לשילוב אופניים, אם כי המעליות מספיק גדולות לשאת גם אותם וגם נוסעים. אנחנו עובדים כעת על הרחבה של התחנה לקראת הקמת אזור העסקים מסביבה, מה שיוכל לסייע גם לרוכבים, אבל זו כבר החלטה של הרכבת".
לפני שנה ביטלה הרכבת את האיסור על הכנסת קורקינטים חשמליים, בעקבות פנייה לבית משפט של נוסע זועם לגביהם. אבל האיסור על הכנסת אופניים מכל הסוגים נותר בתוקף, למרות שלא ידוע על תאונות עם מסוג זה בשטחי התחנות.
"נראה שהחשש של הרכבת מרוכבים שיעלו על אופניים במסדרונות הארוכים גורם לה לפגוע בכל הרוכבים, במקום לטפל במי שישתוללו", אומר אורן לוטן, מ"אופניים בשביל ירושלים", עמותה המקדמת רכיבה בעיר. "אני לא מופתע שפעוט הורד מהאופניים שלו בכניסה לתחנה. כשהתקנות חסרות היגיון, מגיעים לאיסור כניסה לאופני צעצוע. יש תחנות תת־קרקעיות שאפשר להכניס אליהן אופניים בעולם, ואפילו התחנה הזו הוכנה לקראתם, עם קרוסלות רחבות ביציאה. הרבה ירושלמים עובדים במרכז, והרבה עובדים בבירה מגיעים מחוץ לעיר, ואופניים הם צורך עבורם. עכשיו כשהרכבות ריקות זה הזמן לפיילוט שיבחן איזו סכנה יש באופניים, לא מורידים את כל הנהגים מהכביש בגלל כמה שמבצעים עבירות תנועה".
יוסי סעידוב, מארגון משתמשי התחבורה הציבורית "15 דקות", אמר השבוע בתגובה על התקרית בשבוע שעבר: ״זו לא טעות של מאבטח. זו מדיניות מעוותת של רכבת ישראל שלא רואה את הנוסעים ושולחת אמא ופעוט לנסיעה ארוכה באוטובוס צפוף במקום נסיעה קצרה ברכבת מהירה״.
מרכבת ישראל נמסר בתגובה: "האיסור על נסיעה עם אופניים בתחנת ירושלים נבון מטרתו שמירה על בטיחות הנוסעים, בשל מורכבות התחנה, שעומקה 80 מטרים, ומערכות הדרגנועים הגבוהים והמעליות הייחודיות בה, שכל נפילה בהם עלולה להסתיים בפגיעה פיזית לרוכב ולנוסעים שלצידו. בשל הבדלים בגודל ובמשקל, הוחלט לאפשר כניסת קורקינטים מתקפלים. התחנה ממוקמת בצמוד לרכבת קלה, תחנת אוטובוסים מרכזית, מוניות וצירי תנועה ראשיים. ואנו מזמינים את נוסעינו לעשות בהם שימוש".
