כך נראים החיים במלוניות הקורונה של צה"ל

סא"ל אושרת גוזלן לא מכירה מציאות כזאת. בימים של שגרה, לפני שנגיף הקורונה החליט לשגע את המדינה בכלל ואת צה"ל בפרט — גוזלן משמשת כאחות הראשית של צה"ל. היא כבר הספיקה להיות בעשרות מבצעי חילוץ קשים ובלא מעט משלחות הומניטריות מסביב לעולם, אך ללחימה הזו אף פעילות מבצעית לא הכינה אותה; מפיקוד על צוותי רפואה מקצועיים בשטח, גוזלן עברה לפקד על יותר מ־300 חיילים שנדבקו בקורונה ושוהים עכשיו בכפר נופש באשקלון.

"כפר הנופש באשקלון הוקם רק בשביל חולי קורונה קלים", היא מסבירה מבעד למסכה. "בהתחלה הייתי עוסקה בהקמה ובגיוס צוות והשבוע כבר קלטנו 200 חיילים. לא הכרתי לפני אף אחד מהצוות שלי, כולם מחילות אחרים — לוגיסטיקה, מג"ב משטרה. לכל אחד משימה אחרת".

נרתעת בהתחלה מהמינוי?

"תראי, הייתי בכמה משלחות סיוע הומניטריות בעולם — הצונאמי ביפן, רעידת האדמה בהודו, אלפי הרוגים ופצועים היו כתוצאה מהאסון בהודו. אבל אין ספק שצורת פיקוד כזו עדיין לא הייתה לי. בואי נגיד, זה בהחלט מאתגר".

צילום: דובר צהל

זה הסבב השני של סא"ל גוזלן, אמא לשלושה. היא כבר הייתה פה בחודש מארס האחרון בגל הראשון וסגרה את הכפר במאי כשהיקף התחלואה ירד. עכשיו, בעקבות העלייה המשמעותית במספר הנדבקים, התקבלה פקודה לפתוח מחדש את כפר המחלימים. היא לוקחת אותי מסביב לכפר הנופש, מציגה את המתקנים הנלווים; דבר לא מסגיר פה את המילה המאיימת "קורונה" — הים הרגוע נפרס אל מול כפר הנופש כשדה תכלת, המדשאות הירוקות שופעות, הבריכה ומגרשי הכדורסל — כל אלה רחוקים מהמראות המאיימים של בתי החולים, מחלקות ממוגנות ומכונות הנשמה.

החיילים, נשאי הקורונה, הולכים בכפר על אזרחי, ללא מסכות. הם מרוצים והחיוך נמרח מאוזן לאוזן. כאן אין צורך בשמירת מרחק או בסגר. הם כבר נדבקו, ועכשיו הם יושבים זה ליד זה בקבוצות, מתחבקים, משחקים בסוני פלייסטיישן, עושים יוגה. העולם מתגונן ונטרף מהקורונה, אבל דווקא כאן — במקום שבו הקורונה נמצאת אצל כל אחד מהחיילים בגוף, היא איננה מאיימת.

מסביב לחיילים המטופלים, באזור הירוק והנקי מקורונה, מתרוצצים ממקום למקום אנשי צבא על מדים. הם מבשלים, מנקים, מסדרים, ממגנים ומתמגנים. לכולם משימה עיקרית אחת — לתחזק את קייטנת הקורונה של צה"ל. "רוב האנשים בצבא הם צעירים ולרובם אין סימפטומים", אומרת גוזלן. "אנחנו נותנים להם פה תנאי בידוד מצוינים על מנת להגן על בריאות הציבור ואנחנו כפופים להנחיות משרד הבריאות. מה שיפה פה זה שהחיילים לא סגורים בחדר; יש להם מתחם שלם שעומד לרשותם, מרחבי דשא עם נוף לים, מגרשי כדורסל, חדר אוכל שהקמנו רק בשבילם. הם משחקים סודוקו ורמי כדי להעביר את הזמן".

יש הפרדה ביניהם?

"הפרדה בין בנים לבנות במגורים. חדר האוכל משותף ועל היחידה הזו חלות כל פקודות צה"ל. הם אמנם לא על מדים אבל כן חייבים לנוע בהתאם לקוד השילוב הראוי. לבוש צנוע ממש כמו קוד הלבוש של צה"ל. ואני מקיימת איתם שיחות מפקד אחת לשבוע, שבהן אני בודקת מה מצבם ומרעננת איתם נהלים".

צילום: דובר צהל

חוגגים את הקורונה

כפר הנופש באשקלון הוא המקום היחיד בצה"ל שאפשר למצוא חיילים מכל היחידות הקיימות — קרביים וג'ובניקים, קצינים וסמלים. יש פה מג"ד שישן בחדר עם חייל בסדיר וחברויות שנרקמות בין אנשים שלא היו נפגשים בשגרה. כאלף חיילים המשרתים בשירות סדיר, קבע ועובדי צה"ל, מאובחנים כיום כחיוביים לנגיף. יותר מ־600 חלו רק בחודש האחרון. נכון לעכשיו, טפו־טפו, כולם במצב קל.

מאיר, קצין ביחידה מסווגת, בן 24, נדבק מאחותו. זה קרה בתחילת המגפה והוא אפילו מתגאה במספר הקצר שקיבל בזמנו — חולה מספר 625. מאיר הוא הרביעי שהגיע לכפר הנופש באשקלון מיד כשנפתחו השערים ושהה פה במשך שלושה שבועות עד שהשתחרר. אם תשאלו אותו, הוא משיב בחיוך, שהוא לא מצטער שנדבק.

צילום: דובר צהל

"אנחנו יושבים עכשיו חבורה של קצינים שכולנו הכרנו בכפר המחלימים באשקלון ונהיינו ממש משפחה", הוא מספר. "כשהבנתי שאני חולה נתנו לי אופציה להישאר בבית, אבל אחרי יומיים הבנתי עד כמה קשה להישאר בחדר. בכפר אני משוחרר. הייתי מבולבל ומפוחד בהתחלה אבל אחרי שפגשתי את המפקדים הבנתי שעשיתי החלטה טובה. היינו שניים בחדר עם סוני, מלא חטיפים".

הגעת לכפר כשהוא היה די ריק.

"נכון. ובאמת בהתחלה, כשהיינו עושים בדיקה כל 42 שעות ויצאתי חיובי, זה היה קשה מנטלית. אבל לאט־לאט הגיעו עוד אנשים וזה הקל על המצב. נהיינו חבורה וזה הפך לקייטנה רצינית. בלילות היינו רואים נטפליקס עד הבוקר, קמים, עושים אימון או יוגה וממשיכים להתבטל. שלוש פעמים ביום נכנס 'אסטרונאוט' ומחליף לנו את האוכל ואנחנו באים לאכול כמו בבופה. בכל יום היינו שולחים באפליקציה מדדים ואם מישהו לא הרגיש טוב היה לו מענה מיידי".

"יש בתוך הכפר מרקם אנושי מאוד מעניין", אומרת המפקדת אושרת שדואגת לבריאותם של נשאי הקורונה בכפר. "מה שיפה זה שגם אנשי קבע, גם קצינים וגם חיילי חובה מעורבבים יחד והקשר שנבנה מיוחד מאוד. היה לי פה איש מחיל המודיעין שהיה נותן כל שני ורביעי הרצאות על עסקים, ניהול, בורסות. היה לו משעמם ויש לו יכולת לתרום, אז למה לא? טבחים יושבים עם אנשים מיחידות מובחרות, כולם מדברים, מספרים על עולמם. אחד תומך בשני. יש פה משהו שקורה בפנים שקשה להבין אותו מבחוץ".

צילום: אלעד גרשגורן

עמית מרציאנו, בת 20, היא סמלת במג"ב בבה"ד 6. בשגרה היא רגילה לאבטח מעברים בשטחים ולפקד על טירונים שזה עתה התגייסו. אך מציאות הקורונה זימנה למרציאנו תפקיד חדש, והיום היא אחראית על חדר האוכל בכפר הנופש. שש פעמים ביום היא נכנסת יחד עם עוד שבעה מפקדים, קו ראשון ללחימה, ומגישה מזון ב"אזור האדום". בנוסף היא גם אחראית על הסדר והשגרה באזור, שאף אחד לא עובר על החוקים במתחם.

הגל הנוכחי הביא איתו גם שאננות ויותר רוגע בקרב הנשאים הצעירים, והם מנצלים את הזמן למסיבות בדומה למה שקורה במלוניות הקורונה של אזרחים. פה ושם היו גם עבירות משמעת בכפר הנופש, ומרציאנו דואגת לסדר, שלא יהיו הפרעות מיותרות. "אני בבסיס הזה כבר שבועיים, וכל יום שעובר זה פחות מפחיד", היא אומרת. "אני לא חושבת על הסכנה, רק על המשימה. זה מאוד שונה ממה שעשיתי בשגרה אבל יש מכנה משותף שהוא הגנה על האזרחים".

ומה עם המסיבות שהם עושים?

"אנחנו לא מתפשרים על הפרעות ומסיבות. אלכוהול אסור להכניס, כמובן שלא סמים. היה אירוע ספציפי של הכנסת אלכוהול שטופל, הבהרנו לכל מי שעשה את זה שאסור והענשנו. את העונש הם אמנם לא קיבלו באותו רגע, כי יש סיכון להעביר אותם לכלא, אבל הם יודעים שיקבלו מענה משמעתי בהמשך ברגע שיבריאו ויחזרו לבסיס".

ואיך מפקחים בכל שעות היום מבחוץ? ממש כמו תצפית על השטחים באיו"ש, על ידי סמב"צים וסמב"ציות שיושבים בחמ"ל מול עשרות מסכים וטלפונים. צופים בנופשים ועונים לשיחות של הורים מודאגים.

"כפר הנופש אשקלון שלום, מדברת המ"כית מריה, במה אוכל לעזור?" עונה מריה לשיחה שמתקבלת בלובי הכפר, וכשהיא מנתקת היא אומרת: "דיברתי עם אחת המחלימות. בגלל שהשתנו ההנחיות והיא כבר 30 יום פה, היא רצתה לדעת אם היא לא צריכה להשתחרר. העברתי אותה לחמ"ל רפואה".

ואיך גורמים לצוות לשמור על כל הנחיות המיגון ובעיקר לא לגשת אל הגדר ולדבר מקרוב עם החיילים בתוך הכפר? "אני מדריכה את הצוות שלי כל יום ומסבירה את המשמעות. אני מתקשה לראות מקרה שמישהו מתקרב לחיילים בלי פקודה שלי", אומרת סא"ל אושרת. "הם מבינים שזו מחלה מאוד מידבקת והם עלולים להידבק ולסכן את המשפחות שלהם. בגל קודם היה לי אפס הדבקה בקרב הצוות. אין ספק שבגל הזה יותר קשה ובגלל זה אני מקפידה יותר על מסכות".

אם הצבא מתמודד כל כך טוב עם הקורונה למה שלא תנהלו את המשבר גם באזרחות?

"את זה תשאלי את ראש הממשלה. אבל אין לי ספק שיכולנו לנהל את הדבר הזה על הצד הטוב ביותר".

מרחיבים פעילות

לפני שבוע וחצי מספר הנדבקים עלה גם בקרב חיילי צה"ל, ולצד עוצר יציאות הוחלט לפתוח כפר נופש נוסף לחולי קורונה באולגה. סא"ל רותם כהן, ראש ענף תורה והדרכה במקרפ"ר, הוקפצה למשימה. בדומה לכפר הנופש באשקלון, גם באולגה יאכלסו את המתחם כמה מאות חיילים שיגיעו מרחבי הארץ לקייטנת הקורונה בחסות צה"ל.

"לפני שבוע מוניתי לתפקיד מפקדת הכפר האולגה". משתפת סא"ל כהן שנמצאת כרגע באמצע ההקמות. "לאור העלייה בתחלואה הבינו שחייבים לפתוח עוד מתקן צבאי למי שחולה בנגיף ונמצא במצב קל. יש לי שלוש ילדות, אבל אל חשבתי פעמיים, זו הזדמנות אדירה לשרת בחיל בתקופה כזו ולקחת חלק משמעותי במאמץ הלאומי והצה"לי".

על בסיס מה אתם מחליטים מי יהיה איפה?

"החלוקה בין אשקלון לאולגה תהיה בהמשך לפי מרחק גיאוגרפי ואזורי מגורים. יגיעו גם לפה חיילים מכל היחידות ומכל הדרגות. יש פה שלושה מבנים שמיועדים לחיילים ויכולת קליטה של 340 מחלימים".

יש חשש בקרב הצוותים?

"לא נתקלתי באף אחד שחושש, רק אנשים שרואים את זה כהזדמנות. המלחמה בקורונה היא מטרה לאומית ואנחנו כאן בשביל לנצח". •