לציניות פוליטית אין גבולות

בשנת 1989, הגה יהודי אמריקאי עתיר ממון ונדבן מופלג בשם לזלי וקסנר תוכנית מבורכת; הוא יממן מכספו מדי שנה לימודים לתואר שני, בבית הספר לממשל על שם קנדי באוניברסיטת הרווארד בארצות־הברית, לעובדי מדינה במשרדי ממשלה, במערכת הבריאות ובמערכת הביטחון – צה"ל, שב"כ, המוסד והוועדה לאנרגיה אטומית. עשר מלגות מדי שנה. הקרן שהקים תממן לעובדים שנבחרו לתוכנית את הלימודים (היקרים מאוד) בבית הספר הזה, ותעניק להם מלגת קיום. המדינה וצה"ל מצידם ישלמו להם את המשכורת השוטפת בזמן הלימודים. מטרת התוכנית הייתה להשביח את השירות הציבורי בישראל והיא נועדה למצטיינים ובעלי פוטנציאל להגיע בעתיד לתפקידים בכירים.

 

התוכנית זכתה לברכתן של ממשלות ישראל לדורותיהן – הן מימין והן משמאל. במהלך השנים למדו במסגרתה מאות עובדים ואנשי מערכת הביטחון שרבים מהם הגיעו לתפקידים בכירים במערכות השונות, כולל לתפקידי רמטכ"ל ואלופים בצה"ל, מנהלים כלליים של משרדי ממשלה, מנהלי בתי חולים ועוד.

 

הליכי המיון והבחירה לקבלה לתוכנית הם ממושכים ויסודיים מאוד. הבחירה הסופית נעשית על ידי הקרן בשיתוף עם נציבות שירות המדינה, צה"ל ואוניברסיטת הרווארד. שנים רבות הייתי חבר בוועדה הציבורית שבחרה את המועמדים ואני יכול להעיד שהליכי הבחירה לתוכנית הם מהקפדניים, המקצועיים והנקיים ביותר שהשתתפתי בהם. איש מן המועמדים לא נשאל מעולם על השקפותיו הפוליטיות או שאלות בלתי רלוונטיות אחרות. שום שיקולים זרים לא היו מעורבים בתהליך.

 

כך חלפו להן 31 שנים שבהן פעלה התוכנית בהצלחה והיטיבה עם השירות הציבורי בישראל. אלא שבזמן האחרון החלה לנשב רוח חדשה על פני הארץ. גורמי ימין שונים, מתוך מניעים שאני מתקשה להבין, גילו שמאחורי היוזמה הפילנתרופית היפה והנדיבה של מר וקסנר עומדת מזימה אפלה – לשטוף את מוחותיהם הרכים של בכירי שירות המדינה ומערכת הביטחון על מנת להעבירם על דעתם ולהפכם לשמאלנים חתרנים רחמנא ליצלן. ולא נחה דעתם עד שגם נתלו בעילות משפטיות כביכול של הפרת חוק המתנות – טענת הבל שכל משפטן מתחיל אמור לדחות אותה על הסף שהרי מדובר בתוכנית השתלמות שהמדינה שותפה לה באופן מלא ונהנית מפירותיה.

 

מבקרי התוכנית אף יזמו דיון בוועדת החוקה של הכנסת ושם שפכו עליה ועל קרן וקסנר אש וגופרית. השתתפתי בדיון זה ויצאתי ממנו מזועזע. אני מתקשה לזכור דיון כה ירוד, מתלהם ומנותק מן המציאות. היה קשה לי לראות אדם עתיר זכויות, אלוף (מיל') עידו נחושתן, מפקד חיל האוויר לשעבר, המכהן כיו"ר הוועדה המייעצת של הקרן, נאלץ להגן על התוכנית המצוינת הזו מול ביקורת משתלחת וחסרת יסוד מצד כמה מהח"כים. האמרה האמריקאית הידועה "אני גיבשתי את דעתי, אל תבלבל לי את המוח עם העובדות", קרמה עור וגידים לנגד עיניי הנדהמות.

 

כמה מילים על מר וקסנר (שאינני מכיר אותו אישית). איך אמור להרגיש אדם שתרם מכספו הפרטי מאות מיליוני דולרים לשיפור השירות הציבורי בישראל ועתה הוא זוכה לקיתון של שופכין על תרומתו? מה צריך לחשוב יהודי כמוהו, ציוני ותומך נלהב ורב־שנים בישראל שפעל למענה בדרכים שונות, כשהוא מואשם בניהול תוכנית חתרנית לשטיפת מוח?

 

צר לי על השפל שאליו הגיעו כמה מנבחרי הציבור שלנו מתוך שיקולים פוליטיים שאני מתקשה להבינם. √

 

הכותב כיהן כנציב שירות המדינה בשנים 1996 עד 2010

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים