בפוסט האחרון מאתמול בערב של בנימין נתניהו הוא הוסיף "תמונה מהפגנת השמאל היום בתל־אביב". בתמונה רואים משטח כמעט ריק מאדם. ובכן, אדוני ראש הממשלה, הייתי שם. לא ברור מדוע הרחקת עדותך עד תל־אביב, כאשר יש לך מראה עיניים מחלון ביתך, הציבורי כמו הפרטי.

לפני שהגעתי להפגנה עברתי נסיעה של קרוב לשעה. בכל צומת ראיתי קבוצות קטנות וגדולות, של צעירים ומבוגרים, שמאסו בך. אני מניח שלא תפרסם תמונות שלהם. אבל עשית תרגיל מוזר. פירסמת צילום של אזור מהפגנה שעדיין לא התחילה. אין לי מושג כמה אנשים הגיעו להפגין. אבל דבר אחד ברור. הם היו המונים. השטח היה מלא. וזה אחרי ששמעתי ברדיו שהתל־אביבים בעצם עולים לירושלים.

הוספת וכתבת, מר נתניהו, ש"ההפגנות הפוליטיות מאורגנות וממומנות על ידי ארגוני השמאל. פייק ניוז על סטרואידים". אז תרשה לי לספר לך משהו, שאולי אתה כבר יודע. יש לי חשבון לא קטן עם ארגוני שמאל. אין בינינו אהבה יתרה. אבל למעט דגל אדום אחד, היה שם ים של דגלי ישראל. אפשר ומותר לבוא חשבון עם גופים שתופסים טרמפ על ההפגנות. אבל אלה שהיו בצמתים ואלה שהפגינו אתמול, ומן הסתם לא רק בתל־אביב, הם אנשים שרוצים מדינה מתוקנת יותר.

שמעתי את ג'קי אדרי מדימונה. הוא פתח את הדברים שלו באזכור החיילים והאזרחים, החיים והמתים, שעדיין בידי חמאס. הוא סיפר על בני משפחתו הצעירים, שהם קצינים עם כומתות אדומות. הקהל הריע. אלה השמאלנים שלך? ובכלל, מי צריך כל כך הרבה שוטרים בכל כך הרבה הפגנות, אם מדובר ב"פייק ניוז" כמו שכתבת? ואיך זה שפה ושם יש שימוש במכת"זיות, אם זה "פייק ניוז"?

אדוני ראש הממשלה, משהו השתבש אצלך. אין שום צורך להסכים עם כל מילה שנאמרת על ידי כל דובר בכל הפגנה. להפך. בהפגנות הללו יש מגוון אדיר של דוברים ועוד יותר גדול של משתתפים. נכון, הרוב הגדול שם לא הצביע לך. אבל ככל שתמשיך יותר להשמיץ, ככל שתפרסם פייק ניוז של הפגנה ריקה, כך אתה מעיד רק על המצב שלך. מה קרה? נגמרו לך כבר הטענות הרציניות? אין לך משהו לומר לגופו של עניין? אין לך מילה על הכהניסטים האנרכיסטים של "לה־פמיליה" שמתייצבים בימים האחרונים לצידך? הרי אתה עשית כל מאמץ כדי לחבק אותם בזמן הבחירות. הרי אתה רצית שהפוליטיקאי שמייצג אותם יהיה חלק מהגוש שלך. אז לך יש חוצפה לדבר על שמאלנים ואנרכיסטים? אין צורך לשאול אם איבדת את הבושה. אנחנו יודעים שזה קרה מזמן. זו כבר לא דעה. זו עובדה.

חשבנו שממשלת אחדות תתחיל תהליך של פיוס. אבל זה לא קרה. קמה לנו כאן ממשלה רחבה, שאין בה שמץ של תיקון או שינוי, ובוודאי שאין בה אחדות. ישראל זקוקה להנהגה אחרת. לא לממשלה בזבזנית ומושחתת. זה מה שאומרים המפגינים. והם צודקים. ייתכן שבהפגנות הללו נשמעים בשוליים גם דברים צורמים ומיותרים, ועם השוליים המסוכנים הללו צריך לבוא חשבון. אבל דבר אחד ברור. ההפגנות הן לא פייק ניוז. והתגובות המסיתות והשקריות של נתניהו הן עוד הוכחה שהמפגינים צודקים.

הדרך. חברים מאזור השרון שעלו לבלפור בירושלים סיפרו בהתלהבות על מאות האנשים שעמדו על הגשרים לאורך הדרך והניפו דגלים שחורים. זה מחזה מרשים שאי אפשר לפספס. אפשר היה לראותם גם בדרך מתל־אביב לירושלים, עומדים על הגשרים עם דגלים שחורים ושלטי מחאה והנהגים שחולפים תחתם חלקם שועטים הלאה בדממה, חלקם צופרים לאות הזדהות. מחאת הגשרים הולכת ומתרחבת מצפון לדרום ונותנת רוח גבית למוקד ההפגנות המרכזי ליד בית ראש הממשלה. זה מייצר הלך רוח ואווירה של התקוממות. שהנה העם התעורר, לפחות חלקו.

המשטרה. כבר בהפגנה ביום חמישי האחרון אפשר היה לראות את ההיערכות החדשה של משטרת ירושלים באזור בלפור. אם המחאה היא שריפת קוצים ביום חמסין שיש סכנה שתתפשט ותצית אזורים נוספים, אז חסימת האזור היא השמיכה שהמשטרה זורקת על המדורה. חסימת הרחובות קרן היסוד מצפון ומדרום, אגרון ממזרח ובן מימון ממערב מנטרלת כל אפשרות לצעדות פרועות ושלוחות רסן של מאות מפגינים ברחבי העיר, כמו אלו שהתרחשו בשבוע שעבר. זה המסר של המשטרה: רוצים להפגין, אין בעיה, קחו את כיכר פריז, שכחו משאר חלקי העיר. ומי שטוען כי המשטרה נוהגת בעדינות במפגינים בירושלים לא יודע על מה הוא מדבר, או שאלימות משטרתית מבחינתו היא דבר מובן מאליו. הרשת מלאה בתמונות ובעדויות על מעצרים אלימים של מפגינים שלא עשו דבר חוץ מלהיות באזור ההפגנה. דניאלה קוטלר, למשל, נעצרה במוצאי שבת שעברה בכיכר פריז. סרטון המעצר שלה תיעד את משיכתה בכוח מתוך הקהל על ידי שתי שוטרות ללא כל סיבה נראית לעין. מפגינים אחרים הוכו ונגררו על הכביש. ככה יוצרים הרתעה. בכוח, באלימות, בבילוי של לילה במעצר.

השעה שמונה וחצי עכשיו, כיכר פריז מוקפת חסימות ושוטרים, ובמעלה קרן היסוד עומדים שני אוטובוסים ריקים. הם ממתינים לעצורים, אם יהיו.

אנרגיה. ההפגנה של יום שלישי לפני עשרה ימים, אירוע שכונה "עולים על הביביסטיליה", הייתה מופע של התפוצצות אנרגיה כאוטית. אלפי הצעירים ששטפו את הרחובות הסמוכים למעון ראש הממשלה ואיימו לפרוץ את מחסומי המשטרה ולעלות על הבית סימנו שלב חדש במחאה נגד נתניהו והמשך שלטונו. בינתיים אורגנו עוד כמה הפגנות, והמחאה נכנסה למעין שגרה. בערב חמישי האחרון כבר הביאו משאית הופעות ומערכת הגברה במימון התנועה לאיכות השלטון, ואנשים עלו ונאמו בזה אחר זה. יכולת לראות צעירים שזולגים מתוך המחאה הביתה משעמום. אל תוך הזירה נכנסו יותר מדי קבוצות מחאה וארגונים, ומשחקי כוח ואגו נטלו מהמחאה את תחושת הרבולוציה שריחפה באוויר. אנרגיית המהפכה של הצעירים התחלפה במריבות עסקנים. זה לא אומר שלהט המחאה נרגע.

גם כעת, קצת אחרי תשע בערב, מציפים אלפים את שד' בן מימון מול הבית בבלפור ואת כיכר פריז. הרעש מחריש אוזניים. הלמות תופים ושריקות משרוקיות וצעירים בכל מקום שרוקדים וקוראים סיסמאות. רבים אוחזים בדגלי ישראל, אחרים בדגלים אדומים ובדגלי הקהילה הגאה. צעירה אחת מהלכת כאן עם שלט עליו כתבה "אני בעד כל מה שטוב ונגד כל מה שרע". קבוצת נשים זועקת נגד רצח נשים. כמה פעילים אוחזים שלט בד שחור עליו כתבו "כיבוש אלים הורס את האקלים". לכולם רצון טוב ואנרגיה לצאת מהבית ולהפגין. גם אל הבית הפרטי של משפחת נתניהו בקיסריה הגיעו מאות מפגינים לעשות רעש. המטרה היא לייצר הפרעה מתמדת לשגרת החיים שלהם. אבל לאן זה הולך מכאן? את זה קשה עדיין לדעת.

ההפגנה הכי גדולה בבלפור | חיים גולדיטש

סמוך למעון ראש הממשלה ברחוב בלפור בירושלים הפגינו אמש כ־6,000 איש במחאה שאירגנו בין היתר אנשי "הדגלים השחורים", הדורשים מראש הממשלה נתניהו להתפטר מתפקידו. יצוין כי מדובר בהפגנה הגדולה ביותר עד כה שנערכה במקום. המפגינים קראו בין השאר "הון, שלטון, עולם תחתון", "זה לא ייגמר עד שתתפטר" וכן "המדינה שלנו ולא של נתניהו". אורי אסייג, תושב גדרה שהפגין בבלפור, אמר: "באתי עם בני אמרי היום לאחר שהייתי כבר בשלוש הפגנות. לקחתי את הבן שלי לשיעור באזרחות על מנת לבלום את ההידרדרות מדמוקרטיה לדיקטטורה. הצעירים מתחילים להבין אט־אט את המשמעות. ההורים שלנו שבאו ועלו ארצה כנערים להקים מדינה דמוקרטית ולהיות עם חופשי בארצנו לא ייחלו לכך שנהיה פה עם נצור בדיקטטורה מושחתת"

צילום: אלכס קולומויסקי

אלפים מחו בצ'ארלס קלור: "התעוררנו" | מאיר תורג'מן

אלפים הגיעו עם צאת השבת להפגנה בגן צ'ארלס קלור בתל־אביב. בקהל נראו צעירים רבים שהגיעו מצוידים בשלטים כמו “התעוררנו” ו”צדק חברתי”. הם זעקו בקול “ביבי הביתה, ביבי הביתה” ו”הון, שלטון, עולם תחתון”. ח”כ לשעבר זוהיר בהלול אמר בנאומו: “אין ימין, אין שמאל. באתי מעכו לתל־אביב, בדרך הגשרים היו עם מלאי מוחים ומפגינים. הקורונה קטנה לעומת הווירוס השלטוני שמכרסם בכולנו. אתם האמיצים, דור ההתעוררות. נתניהו, לא תשרוד יותר. ביבי לך הביתה, סלאם עליכום”. דורי אסרף, אחת הנואמות, אמרה: “לא תשתיקו אותנו במאבק על המדינה שלנו שיש לה שני ראשי ממשלה, 36 שרים, 16 סגני שרים ואף אחד לא עושה כלום”. לבמה עלה גם השחקן גדי וילצ’רסקי, שאמר לקהל: “אני אזרח מודאג ונחנק. השלטון כשל. לנתניהו אכפת רק מעצמו. מצאנו ראש ממשלה שעסוק בהחזרי המס שלו”. הקהל ענה בקריאות “בושה, בושה”. ג’קי אדרי הגיע מדימונה ואמר בכעס: “יש מיליון מובטלים שיושבים בבית ופוחדים להיות עניים. יש לנו ראש ממשלה שהיה מנהיג והפך למסית הלאומי”

צילום: יאיר שגיא