בפעם הזאת אמריקה לא תבחר רק נשיא, אלא תחליט מהם הקווים שישרטטו את פרצופה: האם תיתן עוד ארבע שנים לנשיא שהפך את הבורות לאמנות, שמתגאה בגזענותו, שבז למדע ולידע, שהכחיש את קיומו של נגיף הקורונה כפי שהוא מכחיש את התחממותו של כדור הארץ. או שתחזיר לבית הלבן פנים מוכרות, איש שלא מביא עימו כריזמה נערצת, אבל גם לא רעש וצלצולים, עם עבר של שמונה שנים כסגן נשיא ועשרות שנים בסנאט, איש שיש בו מכובדות שהאמריקאים כל כך אוהבים וזיק שוחר טוב בעיניים.
דונלד טראמפ, שגם במפלגתו כינו אותו "מוקיון", נבחר לנשיא כי עבור תומכיו הוא ביטא באופן הכי וולגרי את כמיהתם לתת בעיטה גדולה באחוריים של הממסד. הם בטחו בו שישמור על אמריקה לבנה, מבודדת, והאמינו לו כשהבטיח להפוך אותם לעשירים כמוהו, כמו שהבטיח שהקורונה תיעלם בקיץ וסירב במשך חודשים להיערך לטיפול במגפה. שתי הבטחות שהסתיימו במיליוני מובטלים שמציפים את הרחובות בעקבות הנגיף שיצא משליטה.
בימיו בבית הלבן הוא הפך את ה"פייק ניוז" לדרך חיים ואת ה"עובדות האלטרנטיביות" לכלי עבודה לגיטימי. הוא ידע לפרוט על כל המיתרים של חסידיו: להיות בריון, שונא זרים, מעליב נכים ומדביק תוויות נבזיות של רוצחים ואנסים למהגרים. מחזיקי הרובים וחברי התנועות הגזעניות הרימו ראש בשנות שלטונו, בעוד חצי אמריקה מעדיפה להיכנס מתחת לשמיכה מרוב בושה בכל פעם שהוא פותח את הפה.
ארצות־הברית שסועה כפי שלא הייתה כבר עשורים: אמריקה האדומה, הרפובליקנית, השמרנית, שרואה בברק אובמה תקלה ורוצה להחזיר ליושנה את עטרת האומה הלבנה, מול אמריקה הכחולה, הדמוקרטית, הליברלית, הרואה בגיוון האנושי ברכה, בזה לקפיטליזם החזירי, תומכת בביטוח בריאות לכל, ומניפה את דגל שוויון הזכויות. כמו שני עמים במדינה אחת, שהקו המחבר ביניהם תמיד היה דקיק, עד שטראמפ קרע אותו לגמרי.
בסקרים, עד כמה שאפשר לסמוך עליהם, מוביל ביידן בפער דו־ספרתי, גם בארצי וגם בחלק ממדינות המפתח. כדי להפוך את הקערה על פיה ייאלץ טראמפ להפיק איזו "הפתעת אוקטובר" – למשל, להציג ברעש וצלצולים חיסון לקורונה ולמצב עצמו מחדש כמושיע האומה, או לחולל נס כלכלי שיהפוך אותו לאביר עטור כתרים. נראה כי אין לו כבר מספיק זמן ללהטוט כזה.
טראמפ מכנה את ביידן, המבוגר ממנו רק בשלוש שנים, "ג'ו הישנוני". גם אם הוא מרבה לנמנם, או לשכוח בסוף המשפט מה אמר בתחילתו, כרגע הוא עוקף את טראמפ בסקרים. אולי כי הדבר שאמריקה זקוקה לו יותר מכל הוא קצת שקט מכל רעשי הרקע של טראמפ, שיר ערש שירגיע את האומה השסועה ויפוגג את היגון שנפל עליה.
