PROJECTOR? פתחתם מילון?

מרוב התרגשותנו וסערת נפשנו על המפגינה שביזתה את סמל המדינה, ועל המפגין שביזה את התפילין, ועל המפגינות המתערטלות — שכחנו את ראשי המדינה ואת העיתונאים, הרומסים שעה־שעה את סמל התקומה, בעיצומו של משבר הקורונה. העברית היא טעם החיים של עם ישראל!

חוקרי תולדותינו (ההיסטוריונים) וגם הרבנים מתעלמים מן העובדות: היינו על אדמתנו, עזבנו את העברית, ורק אחר כך איבדנו את אדמתנו והלכנו לגולה הממושכת. כעבור 1,700 שנה חזרנו לדבר עברית, ורק אחר כך זכינו להקים את התנועה הציונית, ולשוב לאדמתנו.

והנה עכשיו ממשלה שלמה, ועיתונות על כל זרמיה, הלכו שבי אחר מישהו ממשרד הבריאות שמעדיף שפות זרות.

מילון הקורונה

משרד החינוך של הממשלה הקודמת הכניס לבתי הספר את ה"קפסולות" – כאילו התלמידים הם כמוסות קפה. מדוע לא קבוצות, חוליות, דבוּקות? "הַצֳרִי אֵין בְּגִלְעָד, אִם רֹפֵא אֵין שָׁם — כִּי מַדּוּעַ לֹא עָלְתָה אֲרֻכַת בַּת עַמִּי?" (ירמיהו ח, כ"ב, הנביא שהיה עד ראייה לחורבן).

התחלפה ממשלה, וחיפשו "פרויקטור". אנא, פתחו מילון אנגלי ותראו: projector הוא זרקור.

"פרויקטור" הוא מושג שאיננו קיים בשום שפה בעולם! שיבוש עילג תוצרת הארץ. יכלו לומר מנהיגינו בפשטות: ממונֶה הקורונה. אפילו מפקד הקורונה. אבל בירושלים מהלכת רוח ההתייוונות.

מוסדות ההשכלה הגבוהה מתעקשים על "בחינות פרונטליות", כאילו אי אפשר לבטא את הפלא הזה בצירופים "בחינות פנים אל פנים" או "בחינות בנוכחות".

וגם "הקבינט": מה רע ב"ועדת השרים"? ארוך מדי? דוברי אנגלית, במקום "שלשום" אומרים את הצירוף המסורבל "א דיי ביפור יסטרדיי" — ולא עלה על דעתם לבגוד בשפה האנגלית!

כבר שאלוני: איך לקרוא לקורונה בעברית? עניתי: זאת מחלה זרה; נשאיר את שמה בלשון זרה.

כשזאב ז'בוטינסקי ערך בירושלים (לפני 100 שנה בקירוב) את העיתון היומי "דואר היום", הופיעו בכל גיליון מתחת לכותרת המילים: "אליעזר בן יהודה היה אומר: דבר עברית והבראת!"

על כל אלה, על כל אלה, נאבקתי בגלי צה"ל, התחנה שאני יועץ הלשון בה, וזכיתי לשיתוף פעולה של עמיתיי. כי אצלנו שוררת רוח עברית בריאה!

קהל נכבד! הקפסולות – פסולות! שובו לעברית. התנהגו בליכוד הנאמנות לשפה! דברו כחול לבן!