קול ששון וקול שגריר

הצעת חוק ישנה, שמעולם לא קודמה, מקבלת בימים האחרונים זריקת מרץ לאור מגבלות הקורונה: להחריג מחוק בתי הדין הרבניים את שטחן של נציגויות זרות בישראל.

חוק בתי הדין הרבניים, שחוקק ב־1953, קובע כי ענייני נישואים וגירושים של יהודים בישראל נמצאים באחריותם הבלעדית של בתי הדין הרבניים. במרוצת השנים ביקשו אלפי יהודים להינשא שלא במסגרת הרבנות, בין אם בשל התנגדות עקרונית לחתונה דתית, משום שאחד מבני הזוג אינו מוכר כיהודי, או מסיבות אחרות. אולם החוק מאפשר ליהודים שנמצאים בישראל להיות רשומים כנשואים רק אם ביצעו טקס דתי באמצעות הרבנות.

האפשרות היחידה שיש ליהודים ישראלים להימנע מכך היא להתחתן בחו"ל, לשוב ארצה עם מסמך רשמי, ורק אז ייאות משרד הפנים לרשום אותם כנשואים. על פי ההערכות, בכל אחת מהשנים האחרונות נישאו למעלה מעשרת אלפים זוגות ישראלים מחוץ לגבולות המדינה. רובם רכשו כרטיס טיסה זול ליעד קרוב והתחתנו במה שמכונה "נישואי קפריסין" – למרות שניתן להתחתן כך בכמה וכמה מדינות.

אלא שבחצי השנה האחרונה כל יעדי העולם חסומים בפני ישראלים. מי שמנסה להיכנס לוואקום הזה היא ח"כ שרן השכל (ליכוד), שהניחה אתמול על שולחן הכנסת הצעת חוק המבקשת להחריג מחוק בתי הדין הרבניים את שטחן של נציגויות זרות בישראל. אותן נציגויות זרות צפויות לקבל בשמחה את הזוגות שיבקשו להינשא בשטחן, בעיקר בשל האגרה שתשולם על ידי כל זוג.

צילום: יואב דודקביץ

השכל כבר הגישה הצעת חוק ברוח דומה לפני שנתיים וחצי, אלא שאז היא כלל לא העלתה אותה להצבעה. עכשיו, לאור העובדה שהאפשרות לנישואים אזרחיים חסומה בפני אלפי ישראלים משום שהם אינם יכולים לצאת מהארץ, היא מגישה שוב את הצעת החוק, בתקווה שתזכה לרוח גבית גם מגורמים שבימים רגילים אולי היו מתנגדים לה. אין ספק שלח"כ השכל צפויה התמודדות מול הסיעות החרדיות, שמתנגדות באופן מסורתי לנישואים אזרחיים, אולם יש מי שטוען שהסיכויים לאישור חוק שכזה גדולים מאי־פעם.

"אלפי זוגות שלא מורשים להינשא בארץ מוצאים עצמם ברגע המאושר בחייהם מתחתנים במדינה זרה, בשפה זרה, בלי שמשפחתם וחבריהם יוכלו לחלוק איתם את הרגע המיוחד הזה", אמרה אתמול השכל, "ואילו בתקופת משבר הקורונה, כשהשמיים סגורים, אין להם בכלל שום אפשרות להינשא. הצעת החוק שלי היא פשרה המאפשרת להם להינשא ואינה פוגעת במעמד הרבנות".