הישראלי היפה

איזה חודש נפלא עבור בלסינג אפריפה. בתחילת יולי קיבל האצן הצעיר (16), שנולד בישראל להורים מגאנה, אזרחות כחול־לבן. אתמול הוא כבר עלה על הפודיום באליפות ישראל באתלטיקה כמנצח הגדול בריצה ל־100 מטר. מה שעד לפני שבועות ספורים היה סיפור על עילוי אתלטי שבגלל ביורוקרטיה לא יכול לממש את כישרונו עד הסוף, קיבל אתמול את החותמת הרשמית – אלוף ישראל.

אפריפה הגיע לאליפות בכושר מדהים והראה זאת כבר בחצי הגמר כששבר את שיאו האישי, קבע 10.63 שניות ועלה למרוץ המכריע. בגמר הוא התייצב במסלול מספר 3, זינק מדהים וחצה ראשון את קו הסיום בזמן של 10.49 שניות (שיא ישראלי לקדטים), כשהוא מסמן באצבעו: מספר 1. הפער שלו מאמרי פרסיאדו השני, שקבע 10.61, היה משמעותי וברור.

אפריפה, שנראה נרגש מאוד, אמר מיד אחרי ריצת הניצחון: "בכלל לא ציפיתי שאזכה באליפות. אמרתי לעצמי מדליית ארד ואני מאושר. בריצה ראיתי שאני לפני כולם ולא הבנתי מה הולך פה. אמרתי שאני בא לעשות את שלי ולא משנה מה יהיה. אחרי שקיבלתי אזרחות, עכשיו מגיעה גם האליפות ואחרי כל מה שעברתי זה מאוד מרגש. זה מעלה לי את הביטחון. אני אמשיך לעבוד קשה".

ספרינטים וביורוקרטיה

סיפורו של מי שזכה לתואר המחייב "יוסיין בולט הישראלי" הוא לא פחות ממופלא, ו"ידיעות אחרונות" ו־ynet ליוו מקרוב את מאבקו לקבלת אזרחות. אביו הגיע לישראל כבר לפני כ־30 שנה כעובד הקונסוליה הגנאית, וב־2010 קיבלה המשפחה – ההורים פרינס וסינתיה, בלסינג ואחותו מרסי – מעמד של תושבי קבע, בעקבות החלטת ממשלה שלא לגרש ילדי עובדים זרים שנולדו בישראל ועומדים בקריטריונים מסוימים.

המשיכה של אפריפה לספורט הובילה בהתחלה לכדורגל. בגיל שבע הוא שיחק במכבי ת"א, אך נאלץ לעזוב את המחלקה משום שמשפחתו לא עמדה בנטל הכספי. ועדיין, אי אפשר היה להתעלם מהכישרון הטבעי של הסילון הצעיר שכיכב בתחרויות ריצה בבית הספר היסודי – ובגיל 13 הוא הגיע למחלקת האתלטיקה של מכבי ת"א. אפריפה, שחרך את מסלולי הריצות הקצרות, התאמן שנה בלבד בקבוצת הילדים לפני שהוקפץ לבוגרים בגיל 14. "כבר כשהוא הגיע אלינו, ישר הבנו שיש פה פוטנציאל רציני", סיפר מאמנו יגאל בלון. ואכן, הפוטנציאל התממש מהר מאוד.

בשנה שעברה, בגיל 15, סיים אפריפה במקום השני באליפות ישראל לבוגרים בריצה ל־200 מטר, ולצערו לא יכול היה לחגוג את ההישג בעלייה לפודיום. הסיבה: הוא עדיין היה רק במעמד של תושב עם תעודה כחולה, מה שאומר שאינו אזרח וגם אינו יכול ליצג את המדינה בתחרויות בינלאומיות. במקביל רשם אפריפה את הזמן הטוב ביותר באירופה בריצת 200 מטר לקדטים עד גיל 18 (21.46 שניות), חמישי באירופה עד גיל 20 ושמיני בעולם לנוער. במרחק הלא אולימפי של 300 מטר הוא מחזיק בתוצאה הטובה בעולם לקדטים – 34.22 שניות. הצעיר שחלם לייצג את המדינה בה נולד הצהיר שוב ושוב: "אני מרגיש ישראלי. יש פה את החברים שלי, נולדתי פה ואני מרגיש מחובר למדינה"

כאמור, הקיץ הוא עדיין היה טרוד במאבק הביורוקרטי להשגת אזרחות ישראלית ובתחילת חודש יולי המאמץ נשא פרי. בזכות הישגיו הספורטיביים יוצאי הדופן והמלצות חמות שקיבל בדרגים הגבוהים, זכה אפריפה בחותמת המיוחלת ובאישורו הסופי של שר הפנים אריה דרעי, שקבע שהוא אזרח ישראלי. אתמול בהדר יוסף הוא כבר חגג את הישראליות שלו בצורה הכי טובה שהוא מכיר – ספרינט מסחרר, ניצחון וסוף־סוף גם עלייה רשמית לפודיום.

שחף פרשה עם כסף

ללא האלופה המכהנת ושיאנית ישראל, דיאנה ויסמן, מי שניצחה בריצת ה־100 מטר לנשים היא ניצן לוי עם 12.03 שניות. אלופת ישראל בקפיצה לגובה היא דניאל פרנקל שעברה 1.75 מטר, והשאירה את הסגנות למעיין שחף שעברה את אותו גובה, אבל רק בניסיון השני. שחף, שהודיעה כי זאת תהיה התחרות האחרונה בקריירה, שמחה על מדליית הכסף: "מרגש מאוד. עשיתי את הקפיצה עם דמעות בעיניים".

לונה צ'מטאי־סלפטר לא התקשתה לנצח בריצת 1,500 מטר בתוצאה של 4:17:96 דקות. בריצה המקבילה לגברים, ניצח גודאדו בלאצ'או עם 3:54:20 דקות.

אלופי ישראל נוספים: גברים – קפיצה משולשת: עלאי פורמן (14.94 מטר). יידוי פטיש: ויקטור זגינאיקו (57.08 מטר). הדיפת כדור ברזל: איתמר לוי (18.45 מטר). הטלת כידון: אור כתב (61.90 מטר). 110 מטר משוכות: דור חיון (14.36 שניות). 400 מטר: מוחמד אבו־ענזה (48.17 שניות).

נשים – קפיצה במוט: נעמה ברנשטיין (4.00 מטר). קפיצה משולשת: מרינה רייבר (12.54 מטר). הדיפת כדור ברזל: אסטל ולאנו (13.01 מטר). יידוי פטיש: מרגריטה בלוב (56.35 מטר). 100 מטר משוכות: אלכסנדרה לוקשין (13.96 שניות). 400 מטר: ג'ומאן ג'ובראן (56.76 שניות).