ההיערכות. מסיור רגלי של כעשרים דקות ברחובות סביב בלפור הרושם הוא שהמשטרה נמצאת פה בכל קרן רחוב. אתה יורד בקרן היסוד, חותך ימינה לאחד העם, יוצא ברחובות הפנימיים לרחוב וממנו לבן מימון, ארלוזורוב, אבן גבירול, אלחריזי ורמב"ן, מלא כחולים, המון יס"מניקים, בלשים עם אוזניות וסמויים שנועצים בך מבטים.
בעגה המשטרתית קוראים לזה סמ"חים, סימנים מחשידים. סגנון הלבוש, האם אתה מסתובב בחבורה והכי חשוב האם נראה שאתה באזור הטבעי שלך. האם אתה בדרך להשתתף בהפגנה או מחפש את אלו שבדרך אליה או ממנה. זה אתגר עצום כי בסוף מדובר ביהודים שבאים לפגע ביהודים. מספיק לשים על עצמך טי־שרט, להסיר סממנים דתיים או תרבותיים ואתה נטמע. ברגע שנטמעת אין מה שיעצור אותך. אחר כך במתחם ההפגנה יאמר אחד מפעילי קבוצת crime minister שיש להם כוח אבטחה שהתנדב למשימה. אם זה נכון אז מדובר פה בשלב חדש ונפיץ; מול מליציות הימין שמנסות לצוד את המפגינים נגד נתניהו ולפגוע בהם מתהווה כוח נגדי. חבר'ה צעירים בוגרי יחידות קרביות וסיירות שמזדהים עם מחאת בלפור ונחושים להגן עליה. מפגש בין שתי הקבוצות הללו יכול להיגמר רע מאד.
האווירה. הגענו ברבע לשמונה. במחסום בבן מימון מול המסך השחור המסתיר את מעון ראש הממשלה עמדו כמה עשרות וצעקו בקצב "הון שלטון עולם תחתון". בכיכר פריז ישבו כמה עשרות אנשים בישיבה מזרחית, חלקם על מזרני יוגה, ותירגלו מדיטציה. מולם על קיר בית תלה מישהו שלט קרטון ועליו כיתוב סתום: "באהבה וברוך להאיר מחשכים זה טיבען". ברקע ניגנה קבוצת נגנים את מארש צה"ל למצעד יום העצמאות. על המדרכה צמוד לקולג' טרה סנטה שכב אדם מכוסה סדין לבן עד מעל ראשו. רק ידו השמאלית ברחה החוצה מהסדין שהוכתם בכתם צבע אדום. על חומת הקולג', מעל מיצג הגופה, תלה המציג שלט: "אני הנרצח הראשון".
עכשיו כבר תשע וחצי ובמתחם התחנה, התאספו כבר קרוב לאלפיים איש. ממרכז הכיכר עולה ריח קטורת. שני שוטרים מעכבים מפגין מבוגר שהסיר לרגע את המסכה ורושמים לו דו"ח. עשרות מפגינים מכתרים אותם וצועקים לעברם "בושה, בושה, בושה". זו באמת התנהלות מקוממת מצד המשטרה. השוטרים מסתובבים כל העת בין המפגינים ומחפשים "עברייני" מסכה. במעלה רחוב קינג' ג'ורג' מול בניין הסוכנות היהודית ממתינות שתי מכת"זיות. עוד אחת חונה במעלה רמב"ן. הבחור ממיצג הגופה הסיר לרגע את הסדין מעל ראשו כדי לראות מה קורה סביבו ומיד התכסה בסדין כי ראה את שוטרי הקורונה ולא הייתה לו מסכה על הפנים. לא רחוק ממנו עמדה קבוצת נשים לא צעירות ובתוך הרעש הגדול סביבן שרו את גרסת קיץ 2021 ללהיט של להקת חיל האוויר מקיץ 74' אחרי המלחמה הנוראית ההיא. "את המחאה הזאת אי אפשר להפסיק, את המחאה הזאת אי אפשר להפסיק, מוכרחים להמשיך להפגין מוכרחים להמשיך להפגין, מפני שאת המחאה הזאת אי אפשר להפסיק..."
התחנה. כמאה מפגיני ימין חברי לה פמיליה התקבצו בסמוך למתחם. הם התגודדו על המדרכה ממול לרחוב קרן היסוד מרחק 5 דקות הליכה מההפגנה נגד נתניהו. תחילה תקפו את העיתונאי ניר גונטז' שהופל אל הכביש. אחר כך הבחינו ברכב עם נוסעים ערבים ורדפו אחריו. בין לבין שרו שירי שנאה נגד ערבים ושמאלנים. כשבאו אנשי היס"מ רצו המפגינים אל תוך המתחם. שם התאספו במעגל ורקדו בחמת זעם כשהם שרים את שירי השנאה שלהם. כבר אחרי אחת עשרה והשוטרים רצים אחריהם לאורך דרך חברון. רכב נהוג על ידי אישה עטוית חיג'ב נעצר מולם. הנהגת לא הבינה במה מדובר. שוטר דפק על גג הרכב וצעק לה "תני גז". מבוהלת היא האיצה וברחה. מעל כל הברדק הזה מרחף חשש גדול; האם יצליח מי מהחבורה הזו להגיע אל המפגינים בבלפור.
