מותו של במאי הלהיטים

מהריקודים הסוערים ברחובות ניו־יורק בסצנת השיא של "תהילה" ועד הדימויים המסעירים למוזיקה של להקת פינק פלויד ב"החומה", מסצנות בית הכלא המזעזעות ב"אקספרס של חצות" ועד הצלבים הבוערים ב"מיסיסיפי בוערת" – על שורה של סצנות שיא אלו חתום אחד מהבמאים הבולטים בעשורים האחרונים שהלך לעולמו שלשום, אלן פארקר.

פארקר, יוצר בריטי שהלך לעולמו בגיל 76, היה חתום על שורה של להיטים בין שנות ה־70 לשנות ה־90, שהופקו הן בהוליווד והן במולדתו בריטניה. הוא הצטיין במיוחד בבימוי סרטים מוזיקליים עם פסקול פופי סוחף – ובראשם "הקומיטמנטס", "תהילה", "החומה" שהיה מבוסס על שירי פינק פלויד ו"אוויטה" – העיבוד למחזמר מברודוויי בכיכוב מדונה.

פארקר הגיע לקולנוע מתחום הפרסום, והיה חלק מחבורה של במאים בריטים צעירים וחוצפנים בשנות ה־70 וה־80, שהאמינו שהקולנוע הבריטי הוא מאובן מדי – וביקשו לעשות סרטים מסחריים ומסוגננים מעבר לים עם מיטב הכוכבים האמריקאים.

סרטו הראשון, "באגסי מאלון", היה מיוזיקל משעשע בכיכוב ילדים מזמרים שגילמו גנגסטרים קטנים, ובהם שחקנית אמריקאית צעירה – ג'ודי פוסטר. סרטו הבא – "אקספרס של חצות" היה להיט ענק גם בישראל וסיפר את סיפורו של צעיר אמריקאי שנאסר בכלא בטורקיה. הסרט העניק לו מועמדות ראשונה לאוסקר והפך אותו לאחד הבמאים המבוקשים בהוליווד. משם המשיך לייצר שורה של להיטים עם מיטב הכוכבים, ובהם גם "מיסיספי בוערת" עם ג'ין הקמן ו־וויליאם דפו, "בירדי" עם מת’יו מודין וניקולס קייג', "ליבו של אנג'ל" עם מיקי רורק ורוברט דה נירו, וכאמור גם "תהילה" שהפך לקלאסיקה ו"אוויטה" עם מדונה ואנטוניו בנדרס.