מזון למוח

תזונה בריאה ומאוזנת היא הבסיס להקניית אורח חיים נכון לילדים שלנו, אז איך זה שבפועל הם אוכלים הרבה יותר חטיפים והרבה יותר ג'אנק־פוד ממה שרצוי להם?

העיסוק במזון, ככל שיש יותר ממנו, הופך בלתי פרופורציונלי לחיים עצמם. למרות שפע המזון סביבנו, שכמוהו לא היה מעולם בתולדות המין האנושי, אנשים בכלל וילדים בפרט, מפתחים מיני העדפות ובעיקר צורכים, כשזה תלוי בהם, מזון מתועש והרבה יותר מדי מתוקים. זה כבר לא בריא לאף אחד.

עד כמה חשוב לשמור על איזון תזונתי בתפריט לילדים? שאלנו את אורלי פיינה, דיאטנית קלינית ותיקה ומנהלת תחום התזונה באסם־נסטלה. "זו שאלה רטורית", היא עונה בחיוך. "תזונה נכונה היא הבסיס לאורח חיים בריא לכולנו ובוודאי שלילדים הזקוקים לאנרגיה ולרכיבי המזון כדי לגדול ולהתפתח בצורה מיטבית".

כשאנחנו מבקשים מפיינה לעשות עבורנו סדר, היא מסבירה: "מזונות שונים מכילים רכיבי תזונה שונים, ולכן רצוי בכל יום לשלב מזונות משש קבוצות המזון העיקריות: דגנים מלאים, בשר וקטניות, חלב ומוצריו, שמנים – רצוי מהצומח, פירות וירקות.

"בכל ארוחה, כולל ארוחות ביניים, צריך לשלב חלבון איכותי כמו בשר, עוף, דגים, קטניות, מוצרי חלב או ביצים. כמו כן, גם סויה נחשבת לחלבון איכותי, לכן ניתן לשלב בתפריט היומי גם תחליפי בשר על בסיס סויה. החלבונים מהווים את אבני הבניין של הגוף ואחראים על בניית השרירים, התאים והרקמות והם חיוניים במיוחד בתקופות של גדילה מואצת כמו הילדות וגיל ההתבגרות".

פיינה מציעה להכניס סדר לתזונה המשפחתית, עבור ילדים שעברו את גיל שנתיים (מפני שלפני כן ההנחיות שונות): "רצוי לבסס את התפריט על שלוש ארוחות עיקריות ושתיים־שלוש ארוחות ביניים. חשוב מאוד שלא יהיו נשנושים בין הארוחות. גם אם הילדים לא אכלו את כל הארוחה הקודמת שהוגשה להם, חשוב שיגיעו רעבים לארוחה הבאה. כדאי לזכור, ילדים בריאים אוכלים כשהם רעבים ומפסיקים כשהם שבעים. ותפקיד ההורים לדאוג לאוכל בריא, טעים ומגוון שמתאים לגילו ולהתפתחותו של הילד ותפקיד הילד לבחור מתוכו מה וכמה לאכול. חשוב לכבד את הילד על בחירותיו, להימנע מלהיכנס לעימותים או לנסות לשלוט בכמויות (למעט, כמובן, מקרים חריגים שיש הנחיה מצוות רפואי להקפדה על כמויות)".

היא מבקשת להדגיש גם את האיזון התזונתי אצל משפחות שמנהלות תזונה צמחונית או טבעונית: "המעבר לצמחונות לרוב מאתגר את התזונה היומיומית בנושא צריכת חלבון ואצל ילדים גם נושא הצריכה האנרגטית (קלוריות). החלבונים מהווים את אבני הבניין של הגוף ואחראים על בניית השרירים, התאים והרקמות, ויחד עם האנרגיה הם חיוניים במיוחד בתקופות של גדילה מואצת כמו הילדות וגיל ההתבגרות. חוסר תזונתי מרכזי, שעשוי להיווצר כתוצאה ממעבר לתזונה צמחונית, הוא בברזל ובוויטמין B12, משום שעיקר המקורות הזמינים לברזל הם בשר בקר, בשר עוף ודגים. ויטמין B12 מקורו מעולם החי בלבד והוא נמצא בבשר, בדגים, במוצרי חלב ובביצים. לכן, במקרה וילדכם הפך לצמחוני או לטבעוני, מומלץ להתייעץ עם דיאטנית או עם רופא לגבי נטילת תוסף B1", היא אומרת.

פיינה ממליצה לשפר את צריכת הברזל אצל צמחוניים על ידי אכילת קטניות (סויה, חומוס, שעועית, עדשים ועוד), עלים ירוקים (פטרוזיליה, עלי סלרי), אגוזים ושקדים. "מכיוון שברזל מן הצומח נספג בצורה פחות טובה בגוף, יש לשלב צריכה של מזונות אלו יחד עם מזון עשיר בוויטמין C, כמו פלפל, תותים, מיץ לימון, תפוזים וכדומה", היא אומרת ומוסיפה: "כדי לעקוב אחרי רמת הברזל באופן קבוע, יש לבצע בדיקת דם, שתברר לא רק את מצב ההמוגלובין, אלא גם תבדוק את מאגרי הברזל (פריטין). אם הערכים נמוכים, יש לשלב בתזונה גם תוספי תזונה שמכילים ברזל".

היא מבקשת להבדיל בין ילד צמחוני או טבעוני: "הבדל משמעותי הוא בעניין החלבון מכיוון שצמחוניים אוכלים מוצרי חלב וביצים ואז אין שום סיבה לדאגה מבחינת כמות חלבון. ילד שאוכל ביצים ומוצרי חלב (כשניים ביום) מכסה את רוב ההמלצה לצריכה היומית של החלבון, וכך גם מבחינת סידן וויטמין D. ילדים טבעוניים ימנעו גם מצריכת מוצרי חלב וביצים, שהם מקור משמעותי בתזונה לחלבון, סידן וויטמין D, ולכן חשוב מאוד להתייעץ עם דיאטן/ית שיוכלו לייעץ למקורות חלופיים של סידן וויטמין D במזון, החשובים מאוד לגדילה ולהתפתחות השלד ואף ימליצו, במידה הצורך, על תוספים".