בחירות (לא) עכשיו

זה אפילו לא קנה קש לטובע במים סוערים, לא קנה רצוץ ולא שמחת עניים. בחירות רביעיות הן לא פתרון. הן תוספת רעה ותרומה ענקית לכאוס שממילא נקלענו אליו, נכלאנו בו. גם אם במקרה הטוב, הכי טוב לדעת הדוחפים לשם, יצליח הימין הישראלי, או לחילופין המרכז־שמאל, להקים ממשלה הנשענת על 61 מנדטים, אז מה? כמה זמן ייקח עד שמארב מתוכנן היטב, או מקרי לגמרי, יביא להפלתה - שבועות? חודשים?

זה נכון שאי אפשר שלא להסכים שמה שקיבלנו זו ממשלה שההגדרה "הגרועה בממשלות ישראל" עושה עימה חסד. מנופחת עד להתפקע, מופרכת, עם רשימה בלתי נגמרת של משרדים שבראש חלק מהם עומדים אנשים שכמיטב הקלישאה לא ניהלו דבר וחצי דבר בחייהם, אפילו לא קיוסק בעיירה נידחת הנהנה מהטבות מס.

די בדיווחים האחרונים כדי ללמד שהדבר הזה, שאך בטעות נקרא ממשלה, לא יודע - וממילא גם לא מצליח - למשול. אוסף של מפלגות נוכחות־נפקדות שמנהלות תעשייה ענקית של קיזוזים והיעדרויות כדי להתחמק מנקיטת עמדה. הצעת חוק פסקת ההתגברות? הליכוד בורח. יוזמה להקמת ועדת חקירה בעניין הצוללות – כחול לבן מתאייד. אקרובטיקה מדהימה המלמדת כמה גמיש יכול להיות עמוד השדרה הפוליטי. ואם יש הסכמה היא מתועלת לרצות את המפלגות החרדיות שעושות הכל רק כדי להבטיח את האינטרס הצר של אנשי שלומם. לא רק כי הימין יודע שהוא תלוי בקולותיהם עכשיו וגם במערכה הבאה, אלא שגם המרכז, כחול לבן אם לדייק, משלה את עצמו שחבירה כזו אפשרית.

וכך כל העסק הולך ונפרם מול עינינו הנדהמות, ועוד קודם שהצלחנו להתאושש משלוש המערכות שכל אחת הייתה מכוערת, אלימה ודוחה מקודמתה, אנחנו מוצאים את עצמנו כשהאיום הזה מתנוסס מעל ראשנו. אם לא בנובמבר אז במארס, אם לא בדצמבר אז באפריל, כאילו לוח השנה לא נועד אלא לשרת את הטירוף הזה.

וכל זה בעיצומה של מגפת הקורונה שהיא כאן כדי להישאר, להגיע לחורף ולחבור לשפעת. בעיצומו של משבר כלכלי שמיטב אנשי המקצוע מעריכים שלא היה כדוגמתו בישראל, בשעה שאתגרים ביטחוניים נוקשים על הגדרות, ונכונות הציבור לתת אמון בהנהגה הדו־ראשית – שואפת לאפס.

אז מה אומרים לנו התומכים בסבב הרביעי: שבחירות רביעיות עדיפות על הברדק הנוכחי, כי אונייה שרבים רבי־חובליה תיחבט אל סלע? שכל תוצאה עדיפה על הלימבו שאנחנו תקועים בו עכשיו? שהממשלה הזו ממילא אינה מתפקדת אז מה הטעם להנשים את המת־החי הזה, ושהתוצאות בפעם הבאה תהיינה אחרות משמעותית? או שבלי קשר לתוצאות איש לא ילך יותר לממשלת אחדות עם נתניהו? ועוד יותר מכך, שבבחירות האלו יקרה הנס, הליכוד יחליף את העומד בראשו, והמרכז ימצא מושיע חדש, היישר מהניילון, שלא יתגלה כגנץ מספר 2? ובכלל, האם תומכי הסבב הרביעי מאמינים שמה שלא צלח בשלוש האחרונות יעבוד הפעם?

יכול להיות. אבל סביר הרבה יותר, נוכח ההתלקחות ברחובות, האלימות, השנאה והנתק המוחלט בין שני הצדדים, שמה שנקבל יהיה קרע עמוק כל כך שדבר מכל זה לא יקרה. ההפך, התוצאות יובילו אותנו לסבב חמישי ושישי וכן הלאה. וכל זה עוד קודם שאמרנו מילה על המיליארדים שיאבדו.

במילים אחרות, אם לתמצת: בין הכולרה לספחת כנראה עדיף שנישאר עם מה שיש לנו. כשבחירות צופנות רעות גדולות יותר, מוטב להשקיע את שאריות האנרגיה במאמץ להכריח את הנבחרים לקחת אחריות.