בקצה השמיים, בסוף המדבר
על רכס בקצה מדבר יהודה יושבת ערד, שפעם הייתה אולי יישוב שכוח אל, אבל היום תמצאו בה, לצד השקט, הנוף והטיולים במדבר היפהפה, גם פעילויות לכל המשפחה, סדנאות יין ואמנות, אלכוהול שלא מבייש את הברים של תל־אביב, וגם בונוס: מסלול מרוצים שכל אחד יכול להיות בו שומאכר לרגע • עיר אקסטרימית
כשחושבים על הפוגה שקטה מהיומיום התובעני, רובנו חושבים ירוק. אנחנו מתגברים על תחושת המיאוס שמעלה צמד המילים "נוף פסטורלי", ומפנטזים על בקתת עץ אירופית או לפחות בניחוח אירופי, שסביבה יער. לעצים ולנוף הררי יש באמת אפקט מרומם נפש. אלא שגם המדבר, על קשת צבעיו הצהובים־בז'יים, מרחיב את הלב. והדרך אליו ראוי לה שתעבור בערד.
העיר המיוחדת הזאת, השוכנת על רכס כידוד בגובה של כ־600 מטר מעל פני הים, יכולה להיות הגשר - הרגשי והפיזי כאחד - בין השגרה העירונית הכאוטית לבין השלווה שמציע הנוף המדברי. הליכה בת מאה מטרים ממנה מובילה היישר לשבילי הגמלים או העיזים ולעולם שלם של בעלי חיים וצמחים ומראות מרהיבים מצד אחד, ונסיעה קצרצרה בתוך העיר מובילה לבר שוקק, עתיר ברזי בירות ומסכים המשדרים משחקי כדורגל וכדורסל מצד שני.
אל האווירה הייחודית שמציעה ערד התוודעתי לראשונה לפני כשנה, כשביקרתי בה בפעם השנייה בחיי, לטובת כתבה. מאז נעשתה העיר ביתי השני; התמסרתי בהנאה לאפשרות לשתות קפה של בוקר בקצה המדבר ולפרגן לעצמי התבוננות בנוף במקום במסך הטלפון לכמה דקות בתחילת היום; למדתי לנעול בזריזות את נעלי ההליכה כשאהובי מציע טיול בין ערביים בוואדי הסמוך לביתו, ולחזור באותה זריזות ממש לנעלי השפיץ שלי כשהוא מציע בירה בסופו של הטיול; הבנתי למה לפעמים השמיים זרועי הכוכבים הם ההצגה הכי טובה בעיר; התמכרתי לשקט.
כמי שאוהבת את הרעש האורבני וזקוקה לו, נדמה לי שמה שערד מציעה - כיעד לחופשה זוגית או משפחתית - הוא האיזון. יש בה אוכל טוב ואמנות ופעילויות אקסטרים, אבל כדאי לנצל את השהות בה גם להתבוננות, להתנתקות, להתרגעות. רוצה לומר: לכו בעקבות ההמלצות, אבל תנו לעצמכם גם זמן פשוט להיות.
מסלול המרוצים: טוסו על זה
מסלול המרוצים בערד מארח בקביעות מרוצי מכוניות ואימונים של נהגים מקצועיים. אפשר לצפות במרוצים, אבל כדאי גם להתנסות בנהיגה ברכב ספורט, בעצמכם או לצידו של נהג מקצועי. עליתי על סובארו BRZ כחולה ומבריקה, לא בלי חשש. רגע אחרי שפיליפ רוזין, מנהל המסלול ומדריך נהיגה עתיר ניסיון ואומץ, התניע את הרכב (הממוזג. בחוץ 39 מעלות בצל הלא קיים), שאלתי בחיוך אם קרה שהקיאו לו באוטו. הפעם היה תורו לחייך ולהציע שאתבונן ישר קדימה כדי להימנע מבחילה. הוא התחיל לנסוע - כמעט לטוס, אם תשאלו אותי - ואני, במקום להקיא, התחלתי ליהנות. מהמהירות, מהשליטה המרהיבה שלו ברכב ומיכולתו להאיץ בפניות חדות ולצאת מזה בחיים, מהסיבובים החדים, מהברקסים העוצמתיים, מהאדרנלין הזה שמתפשט בגוף לנוכח סכנה. לא ספרתי (לא יכולתי לספור, הייתי עסוקה בהיאחזות במושב ובבלימה מדומיינת) כמה סיבובים עשינו, אבל כשזה נגמר רציתי עוד.
ההתנסות בנהיגה בעצמכם מאתגרת יותר, כמובן, ומחייבת הדרכה מסודרת (שניתנת במקום) והסתגלות שלוקחת יותר מכמה דקות. ההתנסות מותרת בכל גיל ללא קשר לניסיון קודם או לרישיון נהיגה, והמחיר (1,300 שקל) כולל ארבעה מקצים בני שמונה הקפות כל אחד, כך שאפשר להתחלק במקצים ולהבטיח שכל בני המשפחה יתנסו בחוויה. רוזין מעיד שלרוב האורחים יוצאים מהבילוי כעבור כשעתיים מרוצים ועייפים ודווקא נוהגים רגוע הביתה (או למלון או לצימר). לפרטים ולהזמנות: דף הפייסבוק "מסלול מרוצים ערד", 08-9951888.
סיורי תצפיות: האצבעות של ערד
ערד בנויה כעין כף יד, ובקצה כל "אצבע" נקודת תצפית יפה על המדבר, וממש לא רק עליו. שיר פרלמוטר, ילידת העיר וחובבת טיולים ומדבר, שהפכה למדריכת טיולים עתירת ידע, לקחה אותי לגבעת גורני, המרוחקת כ־12 ק"מ מערד. מנקודת התצפית הזאת, שהוקמה לזכרו של איתמר איליה ז"ל, יליד ערד שנהרג באסון השייטת ב־1997, אפשר לראות את בריכות ים המלח, הר קנאים, הר נמר, ההרים איתי, ריבי והידי (על שם גיבורי דוד), הר חולד ושולי הר חברון. אפשר לרדת מכאן לאחד הגבים בנחל צאלים, לבריכת צפירה היפהפייה ואפילו למצדה. אנחנו מסתפקות בתצפית, בשתיית הקפה הקר הטעים שפרלמוטר מכינה ובנשנוש עלי מלוח שהיא קטפה בדרך כדי לטגן בשמן זית במצפור. במרחק לא רב מכאן נמצא הר קנאים, שהתצפית ממנו אחרת וכרוכה בטיפוס בן חמש דקות ובגלישה מטה על הטוסיק. פרלמוטר, חברת עמותת תיירות ערד, מציעה מגוון טיולי שטח בהתאמה אישית (850־1,500 שקל לטיול). לפרטים ולהזמנות: 054-7459847.
בדרך מערד לגבעת גורני (על כביש 3199) מומלץ לעצור במצפור עומר (על שם עומר רבינוביץ' ז"ל, בן ערד שנפל במבצע עופרת יצוקה) למבט על בקעת קנאים וסביבתה. בסמוך למצפור אפשר לרדת למסלול הליכה רגלי בן כחצי שעה אל גבעת שיני הכרישים, אחד ממסלולי ההליכה הרבים של סובב ערד.
נקודת תצפית נוספת, הידועה בזכות פסלו של יגאל תומרקין, היא מצפור ערד. הפסל נמצא בקצה טיילת מואב, שיוצאת ממרכז העיר, בנקודה שבה אפשר לראות את מדבר יהודה, ים המלח והרי מואב. הפסל מורכב מפלטה עגולה שממנה "צומחים" גופים שונים המדמים מטוס. שביל קצר מוביל לחלק נוסף של הפסל, הכולל שולחן ומושבי בטון, שלפי השמועות משמש זוגות צעירים בעיר למעשי אהבהבים. ליד הפסל המרכזי נמצא ספסל סלפי המכונה, איך לא, "ספסלפי", ומבטיח תמונות מוצלחות של כחול ים המוות וצהוב המדבר גם יחד, אבל מה שיעשה רעש ברשתות החברתיות הוא כנראה צילום על קורת הבטון שיוצאת מהפסל - מה שיותר קרוב לקצה יותר מאתגר ומסעיר.
במרחק כמה מאות מטרים בלבד משם נמצא מלון מצדה הנטוש, העומד לקראת הריסה ובנייה מחדש. האמיצים שבכם, או המכורים כמוני לאמנות רחוב, יסתובבו בזהירות המתבקשת בין חדרי המלון וקומותיו וייהנו משלל ציורים וכתובות. גם התצפית (הלא רשמית כמובן) מגג המלון מהפנטת.
פאגי: אקסטרים ממוזג
"פאגי - מרכז תנועה" הוא אתר הכולל מתקנים מאתגרים לטיפוס ולשיווי משקל, הליכה על חבל ועוד, לכל המשפחה. הבילוי במקום (הממוזג), עשוי להתאים לשעות שבהן חם מאוד בחוץ, ולספק כשעתיים של הוצאת אנרגיה והנאה. 50 שקל לאדם או 400 שקל לכרטיסייה המיועדת לעשר כניסות ומתאימה לקבוצה. לפרטים ולהזמנות: דף הפייסבוק "פאגי" או 053-7878546.
סדנת סבונים: ריחות מדבר
לסטודיו של יונת מורדוך ברובע האמנים בערד, "יונת המדבר", כדאי להגיע לבילוי רגוע וריחני, למשל לטובת סדנה להכנת סבונים או להיכרות עם צמחי מרפא. מורדוך, תל־אביבית שעזבה את הדוקטורט בביולוגיה כשהרגישה שהיא נחשפת ליותר מדי רעלים והגיעה לערד, התחילה להכין לעצמה מוצרי טיפוח וקוסמטיקה, וכשהגיעה למתכון המושלם מבחינתה לסבון, התחילה גם למכור ולהציע סדנאות. הסבונים טבעיים ומבוססים על שמן זית, עם שמנים ארומטיים, תבלינים וגם חומר ירוק ופחם, מלח ובוץ מים המלח, שוקולד וקפה. אפשר לקנות גושי סבון ריחניים (25 שקל לגוש ו־20 שקל בקניית חמישה ומעלה) ואפשר להצטרף לסדנה בת שעתיים וחצי (מ־200 שקל לאדם) או לסדנה להכנת מובייל סבונים (50 שקל לאדם). הסטודיו פתוח בכל יום בין 9:00 ל־12:30 ואת ההשתתפות בסדנאות (או בסיורים בעקבות צמחי מרפא) יש לתאם מראש. לפרטים ולהזמנות: 052-5307616.
סדנת יין: על פלטת גבינות
אלי בר שדה אוהב יין, ועוד יותר מזה הוא אוהב לארח. מומלץ להגיע אליו ל"מדורת השבט" - אירוח קרניבורי בסגנון משתה אבירים הכולל כעשרה סוגי בשר, אבל לב העניין מבחינתו הוא היין. יקב צוף, הקרוי על שם אחד מבניו, נמצא במרתף ביתו, וסדנת היין במקום היא חוויה מעניינת ומענגת. הענבים גדלים בכרם אורגני בשפלת יהודה, נבצרים בידיים והופכים, בתהליך טבעי הכולל את השמרים שלהם עצמם (בשונה ממרבית היינות בתעשייה), לחמישה יינות זניים (קברנה סוביניון, קברנה פרנק, שיראז, פטיט ורדו וסנג'ובזה) ולבלנדים מזדמנים. על פלטת גבינות נדיבה, לחם כפרי, פירות, ירקות ומטבלים שמכינה דגנית, האישה שאיתו, מספר בר שדה על יינות היקב ומציע טעימות (ומבחינתו שתו כפי יכולתכם) מחמשת היינות. הסדנה מתקיימת ביקב בשעות החמות, ובחצר בשעות הערב. 120 שקל לאדם (ותצאו שבעים ורוויים), ואם תקנו בקבוק הביתה (100 שקל) תיהנו מקיזוז של 20 שקל. לפרטים ולהזמנות: 050-4224777.
ספארי עקרבים לילי: שיר ארס
מדריכת הטיולים ילידת ערד מיכל פרץ מציעה כמה סוגי טיולים, אולם יש להניח שהילדים (וגם אתם, בואו) יתלהבו במיוחד מההזדמנות לצאת לשטח לעת ערב, מצוידים בפנסי אולטרה־סגול, בחיפוש אחר עקרבים. 27 מיני עקרבים חיים בארץ, ולפחות שלושה מתוכם - ארסיים - חיים באזור ערד. הספארי מתחיל בהיכרות ובהנחיות בטיחות, וכמה דקות לתוך הירידה לוואדי סביר שתיתקלו בעקרב הראשון, וזה יהיה מרגש. פרץ מספרת על ריקוד החיזור של העקרבים ועל הולדתם, מסבירה קצת על הכוכבים בשמיים, מסייעת באיתור עקרבים נוספים (לנו הזדמן להכיר אמא עקרבה גדולה ועצבנית ולפחות אחד מצאצאיה בתוך שלוש דקות) ולסיום מדליקה מדורה ומגישה פיתות מהסאג' ותה צמחים מדברי מתקתק. 60 שקל לאדם. לפרטים ולהזמנות: 052-5958833.
סטודיו קפה: בסגנון אוהיו
לטובת קפה קר טעים, שייק סופר־פוד מרענן או בראוניז עסיסיים (וגם אמנות, המוצגת על הקירות) - מומלץ להגיע לסטודיו קפה ברובע האמנים, שפתחה אנה ליין ברקוביץ', בית קפה בסגנון האמריקאי שאליו התרגלה אחרי שנים רבות באוהיו. עוגיית שוקולד צ'יפס רגילה או טבעונית עולה שבעה שקלים, משקאות הקפה עולים 18־10 שקלים, ואם בא לכם להרגיש אמריקה, בקשו תוספת סירופ וניל, אגוזי לוז, שקדים, קרמל או טירמיסו לכוס הקפה שלכם. א', ג' ו־ד' 8:30־18:00, ה' 8:30־14:00, 19:00־22:00, ו' 14:00־8:30 (בערב תוכלו לקבל גם קוקטיילים אלכוהוליים אם תרצו), 058-6275976.
מבשלת "שיטה": בירה מעושנת
מבשלת הבירה "שיטה", גם היא ברובע האמנים, פותחת את הביר גארדן שלה בסופי השבוע ומציעה ארבעה ברזי בירה (IPA, פילזנר, סטאוט וחיטה) כמספר הבירות שהיא מייצרת בקביעות ובכישרון. אם יתמזל מזלכם ותגיעו לאחר שז'אן טורגובסקי, בעלי המבשלה, בישל את הבירה המעושנת שלו (פעם בחודש הוא מקדיש זמן לבירות המיוחדות) - נסו גם אותה, היא מצוינת. 24־27 שקל לחצי ליטר. מנת נקניקיות - 30 שקל, כריך אסאדו - 56 שקל, צ'יפס - 14 שקל. ה' מ־18:00, ו' מ־17:00, שבת מ־12:00 - עד אחרון הלקוחות, 052-6650380.
אצל שמעון: דג בחלה
למקום של שמעון מזוז ברובע האמנים אין שם רשמי, אבל קציצות הירק והדגים שהוא מבשל יעשו לכם חשק להישאר (ואת האריסה והלימון הכבוש שהוא ואברהם, אחיו הגדול, מכינים, תרצו ותוכלו גם לקנות ולקחת הביתה). התפריט כאן מריח בית ולא במקרה - מנת הדג המזרחי מוגשת עם חמוצים ורבע חלה בצלחת תמורת 32 שקל (שמעון מפנק בצ'ייסרים של עראק) ובתוך באגט תמורת 26 שקל. לפעמים יש גם בוריקה, תמיד יש בירה קרה וחיוך. ה' 19:00 עד אחרון הלקוחות, ו' 14:30־17:30, 052-7403513.
יקב מדבר: מנה ליד היין
לא רחוק משם, ב"יקב מדבר", מציע השף גיא פיסטרוב מנות כיפיות לליווי יין היקב, שבוודאי תרצו לשתות. אחרי שעבד במסעדות בעולם ובעיר הגדולה, חזר פיסטרוב לעיר הולדתו והוא מציע ארוחות פרטיות בחצר ביתו (250 שקל לארוחה בת חמש מנות) או מנות באווירת בר יין במרכז המבקרים של היקב בימי חמישי. התפריט מהודק וכולל למשל כריך רוסטביף עסיסי ב־45 שקל וסביצ'ה טבעוני (פטריות מחליפות בהצלחה את הדגים) ב־35 שקל. כוס יין (35 שקל) או בקבוק (סביב מאה שקל) ליד - ולא צריך יותר כלום. יקב מדבר, סדן 10, ה' 19:00־23:00, 052-4788198.
רסטו־בר מוזה: הכל בנדיבות
מוזה היא המקום ללכת אליו כשהצורך באווירת עיר גדולה מתגבר. הרסטו־בר הזה רחב ידיים ושוקק חיים, מנות האוכל נדיבות ביותר, והיצע האלכוהול מכניס לכיס הקטן לא מעט ברים בתל־אביב. אפשר להתענג על מנת המבורגר ראויה (59 שקל), על דאל טבעוני משובח (48 שקל) או על סלט הבית העשיר (48 שקל), לצרף חצי ליטר מרדסו מהחבית (36 שקל) ולהרגיש בבית גם אם הבית נמצא במרחק 200 ק"מ צפונה. מתחם תחנת הדלק אלון, הזמנת מקום או משלוחים: 08-9975555.
מלון יהלים: בוקר מושחת
אם בא לכם להתפנק על ארוחת בוקר מושחתת באמת - נסו את זו המוצעת במלון הבוטיק יהלים גם למי שאינם אורחי המלון (בתיאום מראש עד ערב לפני). היא כוללת סלטים מיוחדים, מטבלים, ריבות, גבינות, לחמים שנאפים במקום, ביצים לבחירה, פשטידות, מיצים טבעיים, מגוון סוגי תה וקפה, מוזלי, קינוחים, פודינג צ'יה טבעוני ועוד ועוד. והמחיר? 85 שקל לאדם. מואב 72, ערד, 077-5632806.
לשים את הראש
בערד ובסביבתה כ־1,500 מיטות בצימרים, בחדרי אירוח ובמלונות, וכ־2,000 מיטות בחאנים מדבריים, בחניוני לילה בסביבה (בהם כפר הנוקדים ותל ערד) ובאוהלי אירוח בעיר. להזמנות: האתר או דף הפייסבוק של עמותת תיירות ערד (https://www.travelarad.com/he/ ).
חם בערד? תביאו סוודר
המחשבה על המדבר בשיאו של הקיץ הישראלי הלוהט בהכרח מעוררת חשש, ואכן, בשעות היום חם ויבש בערד, אלא שאם משווים בינה לבין ערים אחרות בארץ – היא נוחה בהרבה. כשבתל־אביב נרשמו כ־60 אחוז לחות (ו־32 מעלות), נהנו תושבי ערד מ־34 אחוזי לחות בלבד (ו־34 מעלות). היא יבשה יותר גם מטבריה ואפילו מירושלים, ואם מצאתם עץ גדול לשבת בצילו – יהיה לכם נעים. בכל מקרה, בזכות גובהה, חם בה פחות מאשר במסלולי הטיול ובאתרים הקרובים אליה – מצדה, ים המלח וברכת צפירה, למשל.
אנשי ערד מתגאים בכך שלא משנה מהי עונת השנה – תמיד נעים אצלם חצי מהזמן: בחורף אלה הימים, בקיץ אלה הערבים. ואכן, מומלץ להביא משהו חם לערב בערד, ומוטב לעשות את הטיולים הרגליים המאתגרים בשעות הבוקר המוקדמות או בשעת בין ערביים.

