בני אדם משונים

ב"ספר התבה המזמרת" של נתן אלתרמן מופיע שיר יפה שכבר הזכרתי וציטטתי כאן בעבר. שמו "אנשי עליה שניה", ואלתרמן תיאר אותם בכינוי לא צפוי:

"אומרים ועושים,

ויוצאים לעבוד.

באמת בני אדם משונים מאוד".

למילה "משונה" יש בעברית כמה משמעויות. היא שם תואר שמתאר את האחר, את הנפלה, את השונה. היא גם פועל, שמתאר את מי שעובר שינוי. והיא גם מילה שיש בה נימת שלילה: מישהו קצת דפוק, צעדרייטער (מסובב), ובעברית עכשווית יותר - חייזר והזוי.

משונים מאוד

ואכן, בעיני רבים, ודאי בעיני אנשי המושבות של העלייה הראשונה, נחשבו אנשי העלייה השנייה משונים. ולא בכדי: הם לבשו בלואים, לא רק מחמת העוני, אלא גם כהפגנה יחפנית־טולסטויאנית של הסתפקות במועט. מקצתם דגלו באהבה חופשית, הם הקימו מושבים וקיבוצים, צורות התיישבות משונות ממש כמוהם, הם דיברו רק עברית, חיו בצורות שונות של שיתוף כלכלי והתנגדו לתמיכה מהברון. ובמילותיו של אלתרמן:

"הם אמרו: עם עברי פה ברבות השנים

יזרע ניר, יבנה עיר וסדנות אומנים,

וכל רואיהם

אמרו עליהם:

איזה מין בני אדם משונים.

מפליגים בדמיון

וחולמים חלומות,

באמת בני אדם משונים מאוד".

כך, באופן אלגנטי, משועשע ואוהב, ניסח אלתרמן את מה שמשפחת נתניהו ומלחכי הפנכה שלה אומרים היום בגסות לחוצה, מפוחדת ומגושמת על המפגינים בבלפור, בקיסריה ועל הגשרים: הזויים, אנרכיסטים, חייזרים.

יש, אכן, בהפגנות האלה גם גילויים של הופעה ושל התנהלות, שמסיטים את תשומת הלב מן העיקר. אבל האנרכיזם הוא מחמאה כשמדובר בשלטון הנוכחי, והחייזרות היא התבדלות מבורכת ממנו.

למרבה המזל, יכולת הניסוח והדקות הלשונית של אלתרמן מפותחת הרבה מזו של כל בני משפחת נתניהו גם יחד. ואף שהשתמש בשם תואר עם גוון שלילי הוא הצליח לאפיין דווקא את שונותם של החלוצים כתכונה שיצרה את תרומתם הייחודית להקמת המדינה - כה שונה מתרומת ראש הממשלה להריסתה היום.

האנרכיסט אליהו

אני מתאר לעצמי שיחה של מישהו ממייסדי המושבות עם בנו באותם ימים, עת ראו מחלון ביתם את חבורות הפועלים והפועלות האלה, המשונים והפרועים, עם הריקודים, עם הסמרטוטים, עם הקשקושים שלהם על סוציאליזם ועל עבודה עברית, על שיתוף ועל שוויון, ובקיצור - אנרכיסטים והזויים. אני אף משער שפקידי הברון והאיכרים שלו הסתכלו בהם כמו שכמה מאות שנים קודם לכן הסתכלו הליטאים על החסידים הראשונים, וכמו שאלפיים שנה קודם לכן הסתכלו אחאב ואיזבל ובנם העלוב יהורם על אליהו הנביא, שהיה מגדולי האנרכיסטים של העם היהודי, ואף עזב את כדור הארץ ברכב אש, כדרכם של חייזרים אמיתיים.

אני גר לא רחוק מהמקום שבו נערכה הפגנת היחיד הידועה ביותר של אליהו, ונהנה לנחש את דמותו בליבי - איש בעל שיער, באדרת הנצחית ההזויה שלו, עומד מול המלך אחאב ומניף את השלט האנרכיסטי שניסח אלוהים בכבודו ובעצמו: "הרצחת וגם ירשת?"

הכוונה, כזכור, לרצח נבות היזרעאלי, שסירב לתת או למכור את כרמו למשפחת המלוכה, אבל אליהו המשיך ואמר לאחאב: "במקום אשר לקקו הכלבים את דם נבות, שם ילוקו הכלבים את דמך גם אתה". כידוע, נתניהו טורח למתג את עצמו בימים אלה כקורבן של הסתה לרצח, והוא בוודאי מבין בהסתה לרצח יותר ממני ומהקוראים, אבל מה יותר הסתה לרצח מדברי אליהו על המלך אחאב? הם ברורים ונחרצים כמו מה שמעליל נתניהו על המפגינים היום.

לא רק אליהו. עוד אישים גדולים שלנו התחילו את דרכם כאנרכיסטים הזויים. אברהם אבינו, שעזב את ארצו ואת מולדתו בגלל "לך לך" ששמע מפיו של אל לא נראה, ועל פי המדרש אף ניפץ את פסלי האלילים של אביו - היה אנרכיסט למהדרין. ואני משער בליבי מה היו אומרים נתניהו ובנו על משה רבנו, ישיש מגמגם ונלעג, שעורר לא מעט גיחוך בראשית דרכו. שאול המלך לא הסתפק בחשיפת השדיים, אלא התפשט עירום כולו לעיני הציבור, וככל שהדבר נוגע לתמונות המצחיקות שהראה יאיר נתניהו לאביו, אני מזכיר לשניהם שהמפגינים שלובשים בגדים מוזרים, מציגים הצגות ומציבים מיצבים משונים, לא שונים הרבה מהנביא הושע, שהתחתן עם זונה כדי להבהיר את מסריו, ומהנביא יחזקאל, שבין המיצגים והמיצבים ההזויים שלו נכללה גם אכילת צואת אדם.

השבוע הטיח נתניהו ביאיר לפיד שאביו, פרופ' בנציון נתניהו, אמר לו שראש ממשלה צריך השכלה רחבה ועמוקה. ובכן, מהבן של פרופ' נתניהו, שהוא גם החתן של המורה לתנ"ך שמואל בן־ארצי, אפשר לצפות להשכלה קצת יותר רחבה ועמוקה בתולדות האנרכיזם וההזיה של העם היהודי. היא יכלה לעזור לו השבוע.

ולא רק הם

יוחנן בן זכאי, ישו, הרצל, אליעזר בן יהודה, א"ד גורדון, ירמיהו הנביא, הבעל שם טוב, דוד בן־גוריון - היו כולם בני אדם משונים, הזויים, פורקי עול, פורצי דרך, מחדשים ונועזים שקמו לעם היהודי. גם אנשי גוש אמונים, שמעולם לא הסכמתי לדרכיהם, למשנתם ולסגנונם, היו משונים בעיני רבים, אבל בחייזרותם זו קבעו את פניה של ישראל היום. בוודאי יותר מבנימין נתניהו, שאין בו גרם אחד של התעוזה, השונות, החלום, החזון, שהיו בכל הנ"ל.

ועל כן, התמונה הזאת, שבה יאיר נתניהו משעשע את אביו בצילומים של מפגינים חייזריים והזויים, מעידה על הלחץ שהם חשים. לכאורה, הם צוחקים ונהנים, אבל האדמה כבר רועדת תחת רגליהם. האלפים הספורים האלה, שמפגינים מול בתיהם ועל הגשרים ובצמתים, הם אכן אנשים משונים, אנרכיסטים והזויים, מפליגים בדמיון וחולמים חלומות, כדברי השיר. אבל הם אלה שישנו את תוצאות הבחירות הבאות, יפילו את השלטון הרע והפסול הזה ואת כל מה שהוא עושה, מבטא ומסמל.