השבוע נפל להם האסימון: ראשי כחול לבן הגיעו להכרה שנתניהו חותר לבחירות, ויהיה קשה מאוד, אולי אפילו בלתי אפשרי, לעצור אותו בדרך לשם. הסימנים הצטברו: נאום הבחירות בכנסת, ההבטחה להעניק לכל הבוחרים מענקי תשרי, הקמפיין הבוטה שלו נגד ההפגנות, הדרישה שלו, בניגוד לעמדת שר הבריאות והפרויקטור, להטיל סגר בסופי שבוע בניסיון לחנוק בכוח את המחאה בבלפור, הביקור בסטיקייה ברמלה בחברת קהל אוהדים מתלהם, מאות המיליונים שהוא מבקש להזרים לישיבות – והעיקר, המשבר סביב התקציב, שמאיים לגרור את המדינה לבחירות בנובמבר.
בליכוד מתחרטים על הרבה דברים שהסכימו לתת לכחול לבן במסגרת ההסכם הקואליציוני. הליכוד מכר את בכורתו לגנץ במטרה אחת – להבטיח שהרוב שהיה אז בכנסת לא יחוקק חוק שימנע מנתניהו לכהן כראש ממשלה. מכל הוויתורים, הכואב ביותר הוא הוויתור על משרד המשפטים. כחול לבן התעקשה על המינוי והתעקשה על האיש: אבי ניסנקורן.
אין סימטריה בהרכב הממשלה, ואין סימטריה בכללי המשחק. כאשר הקואליציה נשענת על 54 חברי גוש ליכוד־חרדים מול 19 בלבד בגוש כחול לבן, נוצרת מציאות שמזכירה את הסיפור הישן על גן החיות התנ"כי. בנו כלוב יפה כדי לקיים את הפסוק "וגר זאב עם כבש". מאז, כל יום היו צריכים להחליף את הכבש. הליכוד מתפרע; בכחול לבן מתלבטים: התפרעות היא לא בדי־אן־איי שלהם.
היעדר הסימטריה מוליד תסכול עמוק בשני הצדדים. בליכוד אומרים בגלוי שהשותפות היא נטל, שכחול לבן היא אבן ריחיים על צווארם. בכחול לבן מעריכים שנתניהו ישיג בסוף את שלו. לא משום שהוא צודק, לא משום שרוב הציבור איתו, אלא משום שהוא ממוקד באינטרסים שלו ומשום שהוא מצפצף על כללי המשחק. כל דאלים גבר.
בצר להם, ביקשו ראשי כחול לבן נחמה אצל עמיתיהם החרדים. לפי עדותם, הם שומעים מפיהם בשיחות פרטיות זעקות שבר על נתניהו. ואז הם הבינו, כל אחד בתורו, שמעבר להשתתפות בצער לא יקבלו מהחרדים דבר. הפחד מהבוחרים משתק אותם. אריה דרעי, שערב אישית לקיום ההסכם, היה הראשון ששבר את המילה שלו. הוא כמעט בכה כשעשה זאת.
ההפתעה היחידה
ניסנקורן, 53, הוא בינתיים ההפתעה היחידה בין 33 שרי ממשלת ישראל. הגנרלים של כחול לבן התכווצו - הוא צמח. הפקיד האפור מההסתדרות, ללא סיפורי גבורה מאחוריו, ללא כריזמה, בלם בהצלחה את כל הניסיונות של נתניהו ואנשיו לפגוע במערכת המשפט ובהליכים הדמוקרטיים. אם כחול לבן היא מאה כוחות סוס לבלימה, הוא מחזיק 99 מהם. הוא פתח את כהונתו במשרד המשפטים כשהציפיות ממנו נמוכות. בצלאח א־דין הניחו שייעלם, שיישא כמה נאומים על עצמאות המשפט ואחר כך יתפשר עם המהלכים הדורסניים של שותפיו לממשלה. הפתעתם הייתה שלמה.
ניסנקורן הוא גיבור בעל כורחו. הוא מעדיף להשיג את שלו בחדרים סגורים, במשאים ומתנים, ולהשאיר את דוכן הנואמים לבני גנץ ולגבי אשכנזי. צמח הצל. יש שרים שפוצחים בנאומים בישיבות האינסופיות של הממשלה: ניסנקורן מסתפק בשני משפטים. אם יכול היה לאמץ לעצמו מודל לחיקוי מבין ראשי הממשלה, הוא היה בוחר, קרוב לוודאי, בלוי אשכול או ביצחק שמיר.
בשיחה פתוחה הוא פחות אפור מהדימוי שלו. ההומור שלו סרקסטי. כשדיברנו על הביקור המתוקשר של נתניהו בסטיקייה ברמלה, הוא העיר בשקט: "כמה טוב שהחלטנו לפתוח את המסעדות".
בלי לקרוא לזה כך, נוצר קוקפיט חדש בצמרת כחול לבן, שכולל את גנץ, אשכנזי וניסנקורן. הוא הפרויקטור שלהם בכל מה שנוגע לעולם הפוליטי. מה שלמד בקרבות הרחוב בהסתדרות, הם לא למדו בקרבות הרחוב במטה הכללי. בכל זאת, למרות ניסיונו העשיר, נתניהו הפתיע אותו.
ביום שלישי השבוע נפגשנו איתו בלשכתו במשרד המשפטים בירושלים, לראיון מקיף ראשון. "אנשים לא מכירים אותי", אמר ניסנקורן. "הם שופטים אותי על סמך סטריאוטיפ".
שאלנו אותו אם הולכים לבחירות רביעיות.
"אנחנו על פרשת דרכים", אמר. "אנחנו בכחול לבן לא רוצים בחירות. זה לא טוב למדינה ולא טוב לאזרחיה. מצד שני, אי־אפשר להעביר בכנסת תקציב לפני סוף אוקטובר. זה אומר שהתקציב שיאושר יהיה לשמונה שבועות. מה אפשר לעשות בתקציב שתוקפו פג בתוך שמונה שבועות? מה נגיד לגמלאים, לשכירים, לעצמאים, ועוד בתקופת קורונה? איזו צורה ניתן למשק, איזו יציבות? נתניהו דורש תקציב לחודשיים לא מסיבות כלכליות אלא מסיבות פוליטיות".
למה, שאלנו, אתם לא חושפים את התרגיל שלו. תנו לו את התקציב שהוא רוצה, ובכך תמנעו ממנו לגרור את המדינה לבחירות.
"זה לא עובד ככה", אמר. "רוב הישראלים רצו ממשלת אחדות. הם רצו שכחול לבן תהיה בממשלה, אבל שהקול שלה יהיה ברור ויאמר אמת. ידענו שנעשה פשרות, הכל כדי לאפשר יציבות. אבל אנחנו חייבים לעמוד על העקרונות שלנו. כיבוד הסכמים הוא עניין חשוב ובסיסי. נכנסנו לממשלה על הנושא הכלכלי, החברתי, שלטון החוק והמאבק בקורונה. בנושא הקורונה אני שמח שהאחריות עברה למערכת הביטחון ושמינו את רוני גמזו, איש ראוי, לתפקיד הפרויקטור".
האם אתה מאמין, שאלנו, שבנובמבר 2021 תהיה רוטציה?
"הסכמים צריך לכבד", אמר. "אנחנו עומדים מאחורי ההסכם שחתמנו. שילמנו מחיר כבד, אבל עשינו את זה למען עם ישראל. לא התכופפנו. המשבר עומד כולו לפתחו של ראש הממשלה".
הייתם צריכים להבין שלא מדובר ברומן עם הליכוד, אמרנו. מדובר בנישואי תועלת.
"הייתה אצלנו ציפייה שבממשלת אחדות עובדים בשיתוף", אמר ניסנקורן. "ידענו שיש 20 אחוז שאי־אפשר להסכים עליהם. מנגד, יש 80 אחוז שעליהם אפשר להסכים - הם הליבה של השותפות. לא ציפיתי שהם יתעסקו ב־20 אחוז - חשבתי שנעבוד יחד על ה־80 אחוז. כשהבנו שהם עובדים על ה־20 אחוז, אמרנו, לא ניתן".
התפקיד שלקחת על עצמך כשר משפטים הוא תפקיד הבלם, אמרנו. אין תהילה בבלימה, אין בה גם קולות בקלפי.
"זה נכון שאני בולם פגיעות בשלטון החוק", אמר. "אני רואה בכך תפקיד היסטורי. הדמוקרטיה הישראלית שברירית - קל מאוד לפגוע בה. צריך כל הזמן להיות על המשמר ולא לסובב את הראש לרגע: זה מה שאני עושה.
"בלימה היא עשייה. תחשבו לרגע מה היה קורה אילו כחול לבן לא הייתה בממשלה. מה היה קורה בנושא הסיפוח; מה היה קורה ביחס להפגנות המחאה. הכי קל לשבת על הרמפה ולהעביר ביקורת".
האם במבט לאחור אתה חושב שעשיתם שגיאה כשהצטרפתם לממשלה, שאלנו.
"לא", אמר. "עשינו את הדבר האחראי. הכי קל לברוח מאחריות. רוב הציבור לא רוצה בחירות".
נתניהו, אמרנו, ינסה לשכנע את הציבור שאתם אשמים בבחירות.
"אף אחד לא יוכל לשכנע בטענה הזאת את הציבור", אמר. "יש אמת עובדתית".
אני לא פראייר
כלי העבודה העיקרי של ניסנקורן מול הליכוד הוא ועדת השרים לענייני חקיקה. בתוקף תפקידו הוא עומד בראשה. במסגרת ההסכם הקואליציוני מונה לו משגיח בדמותו של השר דודי אמסלם. "ברמה האישית היחסים בסדר גמור", אמר לנו ניסנקורן. "בכל שבוע עולות להכרעה בוועדת השרים לחקיקה בין 20 ל־30 הצעות חוק, ביניהן יש תמיד שתיים־שלוש הצעות שנויות במחלוקת. לתפיסתי, את אלה צריך להניח בצד. לצערי, זה לא תמיד קורה. אני לא מוותר - מבחינתי, ההצעות האלה חוצות את הקווים האדומים".
האם העקשנות שלך הפתיעה את השותפים מהליכוד, שאלנו.
"מי שמכיר אותי, לא הופתע", אמר. "כדי להיות בולדוזר, כדי להשיג דברים, צריך להיות פרקטי. אל תטעו בי: אני לא תמים ולא פראייר. עם זאת, הערכיות מאוד חשובה לי".
ניסנקורן העביר את חוק הקורונה בממשלה ובכנסת. נוסח החוק עורר חששות לפגיעה בזכויות אדם ובהליכים דמוקרטיים. השבוע גם הוגשה עתירה לבג"ץ שמבקשת לבטל את החוק. ניסנקורן משוכנע שהתיקונים שהכניס בחוק הצילו את הדמוקרטיה הישראלית.
"מי שעיגן בחוק הקורונה את הזכות להפגין, זה אני. ההפגנות יוכלו להימשך גם אם יוטל סגר כללי; עיתונאים יוכלו להמשיך לעבוד באין מפריע; שוטרים לא יוכלו להיכנס לבית אלא אם כן קיבלו צו של בית משפט. עמדתי על כך שהחוק יבטיח את המשך העבודה הסדירה של בתי המשפט והכנסת. החוק המקורי כלל רק חובה ליידע את הכנסת על החלטות הממשלה. אנחנו הכנסנו לחוק חובת אישור של הכנסת על כל צעד. זאת הסיבה שוועדת הקורונה של הכנסת יכולה היום לבטל הגבלות שאושרו בממשלה. כל מי שאומר שהחוק לא דמוקרטי, טועה בהבנת החוק".
האם אתה יכול להשוות את הלחצים שהופעלו עליך בהסתדרות ללחצים שאתה מתמודד איתם בממשלה, שאלנו.
"אלה לחצים אחרים". אמר. "בכלל, אני לא בן אדם לחיץ".
מדוע, שאלנו, נתתם לעמיר פרץ, ראש מפלגה שהלכה למעשה מתה, שני תיקים בולטים בממשלה ומנעתם את התיקים האלה מחבריכם בכחול לבן. מדוע נתתם לדרך ארץ, סיעה בלי בוחרים, תפקיד חשוב של שר ויו"ר ועדת החוץ והביטחון?
"היה חשוב לנו שהעבודה ודרך ארץ יהיו חלק מגוש כחול לבן בממשלה", אמר. "המחיר לא רלוונטי. בגוש כחול לבן לא גובים מחירים".
אחד המנופים היחידים שנשארו לכם, אמרנו, הוא לאיים על נתניהו שתצביעו בכנסת בעד הצעת חוק שתמנע ממנו להיבחר לראש ממשלה כל עוד הוא נאשם בפלילים. פוליטיקאים מנוסים מכם בעבודה מול נתניהו אמרו לכם שרק איום כזה ירתיע אותו מלגרור אתכם לבחירות. האם האיום על סדר היום?
ניסנקורן הניף את זרועו מלמעלה למטה, בביטול. "השאלה לא נכונה", אמר. "אנחנו בממשלת אחדות. אני לא מתעסק באלטרנטיבות, במה יהיה אם. בעוד חודש אולי האפשרות הזאת תעלה לדיון, לא עכשיו.
"אנחנו מנסים להוציא את העגלה מהבוץ בתקופה קשה. אנחנו לא מתעסקים בבחירות. אם ראש הממשלה גורר אותנו לשם הוא עושה טעות".
אם הולכים לבחירות, שאלנו, האם גנץ יעמוד בראש כחול לבן?
"כן", השיב. "גנץ הוא המנהיג שלי: הוא שקול, נבון, צנוע, ערכי, הוא מביא משהו אחר, משהו נכון, לפוליטיקה הישראלית".
אמא צדקה
ניסנקורן נולד בעפולה, בן לשני רופאים שעבדו בבית החולים האזורי של קופת חולים. נולד במפא"י. "אני סוציאל־דמוקרט", הוא אומר. כשהיה יו"ר ההסתדרות, ממשלת הימין ביקשה לסגור את רשות השידור. העובדים קראו להסתדרות להשבית למענם את המשק. ניסנקורן סירב: לשביתה, בעיצומה של מתיחות ביטחונית, לא הייתה תמיכה ציבורית. אמא שלו, הוא מספר, כל כך כעסה עליו, שסירבה לדבר איתו במשך חודשיים. הוא התנחם בתנאי הפרישה הטובים שסידר למפוטרים. "במבט לאחור", אמר לנו. "אני חושב שאמא שלי צדקה".
כשהוא מדבר על מה שמותר ואסור לעשות בפוליטיקה, הוא מרבה להשתמש בביטוי "מרחב הסבירות". הוא חושש שראשי הליכוד, על רקע משפטו של נתניהו, יחרגו ממה שבעיניו הוא התחום הסביר. אחד המבחנים הוא השימוש בקורונה כתירוץ להטלת סגר על המפגינים.
האם באמת הדמוקרטיה הישראלית בסכנה? שאלנו. בליכוד טוענים שמי שמסכנים את הדמוקרטיה הם דווקא היועץ המשפטי לממשלה, מערכת המשפט והמפגינים בבלפור.
"רק בישראל הימין מציע חוקים בשם הדמוקרטיה כדי להחליש את הדמוקרטיה", אמר. "מציעים להוביל שופטים של בית משפט עליון במסדרונות הכנסת כדי שפוליטיקאים יחקרו אותם. אני נאבק כדי שהפרקליטות והשופטים יעשו את מלאכתם המקצועית בעצמאות מוחלטת. אני חושב שמנדלבליט עושה את עבודתו ביושרה גדולה: במהות העבודה שלו אני לא מתערב. לאן הגענו, שכאשר שר משפטים אומר, יש לי אמון ביועץ המשפטי לממשלה, בפרקליטים ובשופטים - אנשים נדהמים. איך הוא אומר את זה, הם שואלים. באמת, וואו!"
במקום להחליש את מערכת המשפט, הוא מציע לחזק אותה מול הממשלה והכנסת. "הטענה שהממשלה לא יכולה למשול ושהכנסת חלשה, יסודה בטעות", אמר. "ההפך הוא הנכון. אנחנו בתת־איזון. הגיע הזמן לחוקק את חוק יסוד: החקיקה. אני חושב שצריך לנסח את החוק בדרך שתחזק את מערכת המשפט ולהגן עליו באמצעות רוב מיוחס. החוק השני שאני מציע הוא חוק יסוד: השוויון. בין השאר, החוק הזה ינטרל את הכעס נגד חוק הלאום. חוק הלאום יצר צלקות שצריך לטפל בהן".
האם שני החוקים האלה לא נופלים ב־20 האחוזים השנויים במחלוקת, אלה שאתה אומר שצריך להניח להם, שאלנו.
"נראה", השיב.
הוא סירב לקבל דברי ביקורת על מערכת המשפט. "בסוף יש לנו מערכת מצוינת, מקור לגאווה", אמר. אם הממשלה לא תתפרק בימים הקרובים, הוא מתכוון לפעול לשיפור השירות של בתי המשפט לאזרחים, להתאים את חוק הגנת הפרטיות לעידן הרשתות החברתיות ומאגרי המידע, ולחולל רפורמה עמוקה במשפט האזרחי. בארץ מוגשות מדי שנה 800 אלף תביעות אזרחיות. התור ארוך והסחבת קשה. היא פוגעת באמון הציבור.
חברת הכנסת הטרייה אוסנת מארק, נציגת הקואליציה בוועדה לבחירת שופטים, הציעה לבטל את לשכת עורכי הדין, אמרנו. האם אתה מסכים איתה?
"אין להצעה שלה שום מקום", אמר. "הלשכה היא עוד גוף חשוב שמאזן את השפעת הפוליטיקאים. לא תמיד אני מסכים איתם, אבל אין לי ספק שהפעילות שלהם נחוצה. כשהקימו את הוועדה, מנחם בגין חשב שראוי שיישבו בה פחות פוליטיקאים. מה היא רוצה, לתת את בחירת השופטים רק לפוליטיקאים?"
אתה הצבעת בעד בחירתה לוועדה, אמרנו.
"זה ההסכם הקואליציוני", אמר.
לא נוותר על זה
בסוף אוגוסט ימלאו מאה יום להקמת הממשלה. באותו יום תפקע ההתחייבות להימנע ממינויים בכירים במערכת אכיפת החוק. השר לביטחון פנים אמיר אוחנה הודיע שיציע מועמד משלו למפכ"ל. במקביל, ניסנקורן אמור לפתוח בהליך שיביא למינוי פרקליט מדינה. הוא עובד על זה - בכפוף לכך שמשבר התקציב לא יהפוך את הממשלה לממשלת מעבר. לפי ההסכם, לכל צד יש זכות להטיל וטו על המועמד של הצד השני.
הוא מתכוון לחולל במשרד המשפטים שינוי אחד שקודמיו ניסו לחולל ולא הצליחו: לסלק את השוטרים ואת קציני המשטרה ממח"ש. המחלקה לחקירות שוטרים היא חלק ממשרד המשפטים, אבל רבים מהחוקרים שלה מושאלים מהמשטרה. לאחר תקופה הם חוזרים למשטרה. הדרישה להוצאת השוטרים ("אזרוח", בלשון המשרד) נתקלה בעבר בהתנגדות תקיפה של יועצים משפטיים לממשלה, של פרקליטים בכירים ושל העובדים. ניסנקורן לא נרתע. "לא סביר ששוטר יחקור שוטר", אמר לנו. "היועץ המשפטי לא מתנגד למהלך".
מח"ש מביכה את משרד המשפטים גם בתרבות העבודה שלה. מאשימים אותה בציפוף שורות, בטיוח ובגזענות. ניסנקורן מתייחס להאשמות ברצינות. "נתתי קדימות לחקירת טענות על סלחנות כלפי פשעי שנאה, על דעות קדומות נגד נשים, אתיופים, חרדים, נכים ולהט"בים", אמר לנו.
בגל ההפגנות הנוכחי, אמרנו, אין זכר לקיומה של כחול לבן. המפגינים לא מגנים אותה ולא משבחים אותה. רק ביבי. הבוחרים שלכם שם, חלק מהם, אבל אתם, כמפלגה, לא רלוונטיים. האם בליבך אתה עם המפגינים?
"אני עם המצוקה שלהם", אמר. "אנשים מבטאים מצוקה אמיתית. הם לא חייזרים - הם אנשים שנטועים עמוק בחברה הישראלית. הם לא מיעוט אנרכיסטי: הם מייצגים ציבור גדול. זה עם ישראל שמודאג, ובצדק. במקום לעלוב בהם, צריך להקשיב להם ולעשות שינויים. גם אם יוחמרו ההגבלות, תישמר זכותם להפגין. כך פועלת דמוקרטיה חזקה: לא נוותר על זה".
האם לא היית רוצה להיות שם, מול בלפור? שאלנו.
"לא", השיב. "אני חלק מהממשלה. אני לא אומר שכל מה שקורה שם לגיטימי. בשביל זה יש מערכות אכיפה".
גם מול הבית הפרטי שלך הפגינו, אמרנו. יש שרים שסבורים שצריכים לאסור על הפגנות מול בתיהם הפרטיים.
"מבחינתי זה בסדר גמור", אמר. "אני מוכן לשלם את המחיר".
שלשום עלו בכנסת שתי הצעות שנועדו להביך את הקואליציה: זה מה שאופוזיציה אמורה לעשות. יש עתיד ביקשה להביך את כחול לבן באמצעות הצעה להקמת ועדת חקירה לפרשת הצוללות, הבטחת בחירות שהייתה במרכז הקמפיין של המפלגה. בצלאל סמוטריץ' מימינה העלה הצעת חוק שמאפשרת לכנסת לפסול פסקי דין של בית המשפט העליון ("פסקת ההתגברות") ומצמצמת את זכות העמידה בבג"ץ.
שתי השותפות לקואליציה סיכמו מראש שחבריהן ייעדרו מההצבעות. ניסנקורן היה בלב המשא ומתן. שתיהן עמדו בהתחייבות שלהן, למרות שזה עלה לחבריהן בבריאות. זה לא אומר שהאפשרות לנפילת הממשלה ולבחירות חלפה ואיננה. זה אומר רק שנתניהו לא רצה לקחת על עצמו את האחריות לבחירות שהציבור ישנא. המריבה על התקציב תספק עילה נוחה יותר. זה או בחירות או משחק אכזרי במי ימצמץ ראשון.
בנאומו העלה סמוטריץ' על נס את הכוח שצבר ניסנקורן בממשלה המשותפת. "אני מוריד את הכובע בפני שר המשפטים", אמר. "הוא הצליח למנף כוח פוליטי קטן ולהפוך למי שמנהל את הממשלה". סמוטריץ' לא הוריד את הכובע, גם לא את הכיפה, וניסנקורן רשם לפניו את המחמאה.
יותר מסוכן מביירות
ביירות בוערת. מכל האמוניה שהתפוצץ השבוע בלבנון הזכיר לכולם את המאבק שניטש על מכל האמוניה בחיפה. למאבק שהתרחש יש כמה לקחים, סביבתיים, פוליטיים ומשפטיים. אחד מהם קשור לפסקת ההתגברות, זאת שסמוטריץ' ניסה להעביר שלשום בכנסת. בישראל הכל קשור.
12 אלף טונות אמוניה היו במכל של חיפה כימיקלים, פי שלושה־ארבעה ממה שהתפוצץ בביירות. המאבק נגד המכל התחיל ב־2011, בדחיפה של ארגונים להגנת הסביבה, בעיקר עמותת צלול. ראש עיריית חיפה יונה יהב החליט לסגור את המפעל בטענה שהוא פועל ללא רישיון עירוני. ההחלטה הגיעה לבית משפט לעניינים מקומיים בחיפה. השופטת ג'אדה בסול השתכנעה מטענות העירייה ונתנה צו סגירה. החברה עירערה למחוזי. השופטת תמר שרון נתנאל דחתה את הערעור, והחברה עירערה לעליון. בלחץ תושבי חיפה והמפרץ החליטה הממשלה על סגירת המפעל בחיפה והקמת מפעל חדש לאמוניה במישור רותם בנגב. ההחלטה לא בוצעה.
לג'ולס טראמפ, 75, הבעלים של חיפה כימיקלים, אין שום קשר לטראמפ הנשיא. הוא ואחיו יהודים שעשו את ראשית הונם בדרום־אפריקה ואת ההמשך בארצות־הברית, קודם בעסקי בגדים ואחר כך בנדל"ן בפלורידה. הם נחשבים למיליארדרים. חמש פעמים תבע דונלד טראמפ אותו ואת אחיו לדין על השימוש בשם והפסיד: האחים הוכיחו שנולדו טראמפ. ראיון איתו התפרסם כאן לפני שלוש שנים, בשיא המאבק.
טראמפ הוא איש עסקים קשוח ונדבן גדול, בעיקר בתחום החינוך. ב־2017 הוא הגיע אל נתניהו ושיכנע אותו שסגירת המפעל תהיה אסון: 800 פועלי המפעל יפוטרו, וזאת תהיה רק ההתחלה. אלפי פועלים שעובדים במפעלים שמשתמשים באמוניה יפוטרו, המפעלים ייסגרו, התעשייה הכימית בישראל תסגור את שעריה. יהיו לכך השלכות גם על התעשייה הביטחונית. התאחדות התעשיינים הוסיפה משלה. נתניהו שינה את דעתו, ובעקבותיו המדינה: ההחלטה מ־2013 התהפכה.
העליון דן בערעור בהרכב של שלושה שופטים. בראש ישב חנן מלצר, ואיתו אורי שהם ונעם סולברג. עמותת צלול טענה שאם מכל האמוניה יתפוצץ, מאות עלולים למות, ואלפים להיפצע; המדינה הייתה צנועה יותר: עשרות עלולים למות, ומאות להיפצע. ההסתברות שיקרה אסון נמוכה, אבל המחיר בנפש יהיה קטסטרופלי: אלה שתי כפות מאזניים שדורשות איזון. השופטים סיגלו לצורך הכרעתם מונח שתירגמו מהמשפט האמריקאי: זהירות מונעת.
הם ביקשו לשמוע מומחים מהטכניון. המומחים הצביעו על שילוב של פתרונות: במקום להביא את החומר כל חודש באונייה גדולה, פצצה שטה, יביאו אותו באוניות קטנות; מהנמל ישנעו אותו למפעלים באיזוטנקים, מכלים בטוחים יותר. התהליך יתייקר, רווחי החברה ייפגעו בשוליים, אבל הסכנה לתושבי חיפה תוסר. השופטים השתכנעו. הם דחו את הערעור והוציאו צו שהורה לרוקן את המכל בחיפה. פסק הדין המפורט נמצא באינטרנט, תחת הכותרת רע"פ 2841/17.
שאלנו את מאיה יעקבס, מנכ"לית צלול, מה קרה מאז. "הכל עובד", אמרה. "חלק מהאוניות מגיעות לאשדוד, לא רק לחיפה. השינוע באיזוטנקים עונה על דרישות הבטיחות. יש תזוזה בתוכניות להקים מפעל בנגב. האזהרות מפני אבטלה המונית לא התממשו. מה שמטריד אותנו עכשיו הוא החומרים המסוכנים האחרים שממשיכים לזהם את מפרץ חיפה".
היא שיבחה את יונה יהב, שהיה ראש העירייה, על התרומה המכרעת שלו למאבק. היא החמיאה פחות לאיילת שקד, שהתגייסה למאבק נגד הסגירה.
עכשיו צאו וראו מה היה קורה לו הכנסת הייתה מאשרת את פסקת ההתגברות: פסק הדין בעליון היה מתבטל, מכל האמוניה היה ממשיך לסכן את תושבי חיפה והמפרץ, ועכשיו, בעקבות הפיצוץ בביירות, הייתה פורצת, בצדק, מהומת אלוהים. שוב הציל בית המשפט העליון את ראש ממשלת ישראל.
× × ×
לפני שבועיים התפרסם כאן טור שסיפר על אריאל שרון וההתנתקות. אסי שריב, שהיה יועץ התקשורת של שרון, סיפר שזבולון אורלב, משרי המפד"ל, שמע תדריך ראשון מפי שרון ולא הביע התנגדות. אורלב כתב לנו שהדברים הם "עלילת דם, שקר וכזב".
הפגישה התקיימה ב־15 בדצמבר 2003. בפרוטוקול שרשם עוזרו של שרון מצוטט אורלב כך: "הקו האדום הוא ביצוע ולא הכרזה. זה לא יביא לפרישה, ואם תהיה הצעה, אני אעמוד מולה. ברור שנצא בחריפות נגד, אבל אני אצא לא בחריפות".
זאת הייתה תגובה ראשונה. בהמשך נלחם אורלב נגד תוכנית ההתנתקות בכל כוחו.
