טביעת האצבע של חיזבאללה

מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה צפוי לנאום הערב מול האומה הלבנונית ולבקר בחריפות את ישראל על שהיא "מתערבת בענייני הפנים של לבנון". במקור תוכנן הנאום להתקיים כבר אמש, אך נדחה בעקבות האסון שפקד את ביירות ונוכח הדחייה של ישיבת בית הדין הבינלאומי בהאג, שבה אמורים היו להטיל אשמת רצח על ארבעה אנשי חיזבאללה האחראים לחיסול ראש ממשלת לבנון לשעבר, רפיק אל־חרירי. בנאומו מתכוון נסראללה להכחיש את מעורבות אנשיו ברצח.

מאז הפיצוץ הגדול בנמל ביירות שהביא למותם של 138 אזרחי לבנון, לפציעת 5,000 ולהיעדרותם של עשרות אזרחים נוספים, נסראללה שומר על שתיקה מוחלטת. הוא לא טרח לשגר תנחומים לתושבים, לא האיץ באנשי חיזבאללה להתגייס לפינוי הריסות הבניינים, ואפילו לא המריץ בשרי הממשלה לצאת לפעילות ציבורית לטובת בני העם הלבנוני.

למרות שתיקתו, פיצוץ מטען האמוניה החנקתית ברציף מספר 12 בנמל ביירות מעסיק את מזכ"ל חיזבאללה מאוד. ופיק ספא, גיסו של נסראללה, מעורב עמוק בפרשה שעוד לא התפענחה. שאלות רבות חגות סביב המחדל הקטלני; מדוע ממשלת לבנון לא סילקה את המטען החריג מנמל ביירות? למי ניסו פעילי חיזבאללה למכור את האמוניום ניטראט? מי היו שותפי הסוד הבודדים להימצאותו של המטען החריג בתוך הספינה הזרה שעגנה בנמל ביירות? כעת מתברר כי ופיק ספא, מקורבו ואיש סודו של נסראללה, מי שכיהן כ"ראש מנגנוני הביטחון" של חיזבאללה, תפס עמדת פיקוד בכירה בנמל ביירות. מהנמל נהג להבריח מטעני נשק וסמים לחו"ל, וגרף לכיסו הפרטי מיליוני דולרים.

אצלנו בישראל זכור ספא כמי שהחזיר ביולי 2008 את גופותיהם של החיילים אהוד גולדווסר ואלדד רגב. הוא זה שהביאם במכונית מביירות עד ראש הנקרה, ועד לרגע האחרון סירב להודיע אם הם חיים או מתים. "בתוך מספר דקות תתברר האמת לגבי מצב השבויים", אמר ספא לצלמי הטלוויזיה שהמתינו בנקודת הגבול. ואז נפתחו דלתות המכונית השחורה ושני ארונות קבורה שבהם נטמנו גולדווסר ורגב, נשלפו מתוכה.

ופיק ספא

בזכות קרבתו לנסראללה וצייתנותו, ספא התברג לתפקידים בכירים בחיזבאללה. כיום הוא מכהן, בין היתר, כאחראי על "המשלוחים המיוחדים" מנמל ביירות. הוא היה שותף לסוד עגינת הספינה רוסוס, נושאת דגל מולדובה, וידע שבתוכה הוטמנו 2,750 טונות של אמוניה חנקתית. ספא הסתיר את המידע מהצמרת הלבנונית.

רק אתמול נודע כי מנהל המכס בנמל ביירות, עיסאם דאהר, פנה שש פעמים משנת 2014 לפקידים בכירים בממשלת לבנון ובצבא כדי להתריע על החומרים המסוכנים בספינה. "כשלא ענו לי פעם אחרי פעם, התייאשתי" סיפר דאהר, "ידעתי שלאדם בכיר יש מה להסתיר. חששתי לחיי".