אם שר החינוך יואב גלנט היה מבין משהו בחינוך, הוא אפילו לא היה חושב לקרוא למתווה שלו "לומדים בביטחון": תלמידים כמורים, הורים כמנהלים – מתרשמים הרבה יותר מהכאוס ההולך ומשתרר לנגד עיניהם, והרבה פחות מכותרות שמזכירות מבצעים צבאיים. מי שציפה לחשיבה יצירתית ולפתרונות מחוץ לקופסה, קיבל הצהרת תבוסה שבה למעשה הודה השר כי המערכת לא תהיה ערוכה בתחילת השנה, וכי רק 1.75 מיליארד שקל מתוך 4.2 שהוקצבו לטובת המתווה אושרו בפועל לשימוש על ידי הממשלה.
כשהוא מנותק מתמיכה של ארגוני המורים, מהחובה לתת דין וחשבון בפני ועדת הכנסת ומהדחף הפדגוגי הבסיסי להקשיב לשטח, מגיע גלנט למלחמה בקורונה כמו מצביא ללא רל"ש, ללא מפות וללא תורת לחימה. לזכותו ייאמר שקיבל לידיו צבא שנלחם זמן רב במקלות ואבנים: תורת הלמידה הפרונטלית עדיין רווחת ברוב בתי הספר בישראל, ולפי דיווחי התלמידים בבחינות המיצ"ב, במרבית השיעורים בחטיבות ובתיכון לא השתמשו במחשבים כלל. תועפות של רפורמות שהושקו ב־25 השנים האחרונות לא יכלו לה, למערכת המתפוררת שנחשבת לאחת המורכבות והמסורבלות ביחס למדינות מפותחות אחרות. לך תקים עכשיו תשתית ללמידה מקוונת.
לא רק כשלים מבניים כמו מחסור בשטח ובאלפי עובדים: המתווה שהציג גלנט חושף תפיסת עולם מיושנת של גבר פריבילג שזכה לחינוך הולם בשנות ה־60 של המאה הקודמת, קצין בכיר לשעבר שהחמיץ כמה מהשינויים המשמעותיים שהתרחשו בחברה הישראלית. חסרה בו עין חומלת כלפי האחר והשונה — ובעיקר חסרה בו ההבנה כי בתפקידו החדש הוא חייב ללמוד להקשיב לנשים: לא רק כי הן האמהות, גם משום שהן הרוב המכריע במצבת כוח האדם של החטיבה שבראשה עומד.
1. מחסור במחשבים ובתשתיות
לכמה ילדים אין מחשב/טבלט/רשת אלחוטית? לפי הערכות של משרד החינוך מדובר בכ־140 אלף ילדים שלמעשה לא "ילכו" לבית הספר בפתיחת שנת הלימודים בשל מצבם הכלכלי. כשליש מהם בלבד יקבל מחשב עד תחילת השנה. מחוץ להערכות הללו נמצאים עוד עשרות אלפי בתים שבהם יש מכשיר אחד בלבד לשניים, שלושה וארבעה אחים. האם ייפגעו מהמצב גם תלמידים שיש להם מכשיר? כן. גלנט עצמו אמר בשבוע שעבר כי המערכת לא תהיה מוכנה ומרושתת ב־1 לספטמבר. האם תוכניות ההוראה ללמידה מרחוק מוכנות? לא. אלו תהליכים שדורשים תכנון מוקדם והיערכות של המערכת כולה. ממבחנים בינלאומיים עולה כי מערכת החינוך בישראל עדיין אינה מותאמת למאה ה־21. תוכניות הלימוד בארץ אינן משתנות בקצב שמותאם למציאות, הן עדיין מבוססות שינון ומבחן, במקום להיות מבוססות על ניתוח, ביקורת ויצירתיות. היעדרם של מכשירים ותשתיות הוא רק קצה הקרחון? נכון. דרוש מודל — ממש כמו עדכון גרסה בסלולר, לעדכון תוכניות לימודים, כפי שהציעו חוקרי המכון לדמוקרטיה בדוח שפורסם ב־2017.
2. תקציב המדינה טרם אושר
התוצאה: הוקפאו למעשה כל התוכניות החינוכיות שבהן משתתף משרד החינוך במימון. משרד האוצר מסרב להעביר את הכספים כל זמן שראשי הממשלה, המכהן והחליפי, לא יגיעו להסכמות בנוגע לתקציב. למה זה קשור? כי רבות מתוכניות החינוך המשלימות מופעלות על ידי עמותות חיצוניות, ותלויות בשלושה מקורות מימון: משרד החינוך, רשויות מקומיות ותשלומי הורים. קוראים לזה "הפרטה". מי נפגע? מאות אלפי תלמידים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית המשתתפים בתוכניות כמו היל"ה, מיל"ת, קרן קרב, "מפרש" ועוד, אלפי מועסקים כמדריכים ומורים בעמותות המספקות את השירות שהוצאו לחל"ת ונמצאים בסכנת פיטורים, והעמותות עצמן שקורסות ללא מימון. האם זה עלול להשפיע על אחוזי הנושרים מבתי הספר? זה כבר משפיע. בשבוע שעבר יצאו מכתבי פיטורים לכל עובדי תוכנית היל"ה (השלמת יסוד ולימודי השכלה) שפועלת להשאיר במערכת החינוך נוער בסיכון, כלומר: 8,000 תלמידים שנשרו מבית הספר לא יפתחו את השנה ויישארו ברחוב. גם כיתות "אתגר" ו"אומץ", תוכניות שנועדו למניעת נשירה, כמו גם עמותת "מניפה", למשל, שמסייעת לנוער בסיכון בעיקר בפריפריה החברתית, נותרו ללא תקציב ולא יפתחו את השנה.
3. איך יגייסו מספיק מורים תוך 21 יום
למה זה כל כך דחוף? כי לפי התוכנית של גלנט המשלבת בין לימודים מקוונים ללימודים בבית הספר, יש הגבלת נוכחות של עד 18 תלמידים, מה שדורש תוספת משמעותית של 40 אלף עובדים. בימים הקרובים ייצא משרד החינוך בקול קורא לעובדי ועוזרי הוראה ואפילו למדריכי תיירות ואחרים בעלי ניסיון עם ילדים ותואר ראשון, שאינם עובדים בשל הקורונה. הבעיה: אין מיפוי רשמי או מספר מוסמך של המשרות, אין מנגנון שיפקח על הכניסה המסיבית של אנשים למעגל הקרוב ביותר לילדים, שיגדיר דרישות קבלה (החל מתעודת יושר מהמשטרה וכלה במבחני אישיות) ואין מי שינחה את המנהלים כיצד לקלוט מורים חדשים. האם גלנט זקוק לשיתוף פעולה מצד ראשי הרשויות כדי לבצע את הגיוס? כן. בתי הספר התיכוניים באחריותם, ולפי מה שאמרו השבוע, טרם עודכנו בפרטי התוכנית שעליה שמעו בנאום השר.
4. אין מספיק מקום בבתי הספר
ללא מרחב נוסף בחלק מבתי הספר, אי־אפשר ליישם את התוכנית שדורשת פיצול של כיתות הלימוד לשניים. למרות "רפורמת הסרדינים" שהוביל שר החינוך לשעבר בנט, המצב בשטח רחוק מלהתאים לתוכניות של גלנט. כמה צפוף? מהדוח האחרון של ה־OECD עולה כי צפיפות התלמידים בכיתה גדולה יותר בישראל בכ־25% בחינוך היסודי, שזה אומר 26.5 תלמידים בכיתה לעומת 21.2 תלמידים בממוצע בשאר המדינות. מי בעיקר סובל? ילדים חרדים וערבים, שם לומדים בשגרה במקלטים או בספריות, אבל כעת משלא יעמדו בתקן משרד החינוך פשוט ייאלצו להישאר בבית.
5. אין פתרון לילדים במצבים ייחודיים
לפי תוכנית גלנט, אין כרגע בישראל ילדים מבודדים, חולים כרוניים, חברים בקבוצות סיכון ובעלי מוגבלויות שזקוקים למפגש אנושי כאוויר לנשימה. במתווה שלו, הם אינם נוכחים. מהן הבעיות העיקריות שאיתן יצטרכו ההורים שלהם להתמודד? החל מהסעת העובדות המשלבות וכלה בהסעת הילדים למסגרות החינוך ולטיפולים מיוחדים – הכל כרגע נותר ללא מענה. בקשת ההורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים להצטרף לצוות שדן במתווה זכתה להתעלמות. ומה עם תלמידים שיש להם הפרעות קשב וריכוז? הם אמנם לא מוגדרים כבעלי צרכים ייחודיים, אבל רבים מהם מתמודדים מאז תחילת הקורונה עם קשיים גדולים מהרגיל. מערכת החינוך שלא הספיקה להתכונן כראוי ללמידה מרחוק, גם אינה יודעת לתת תשובה לשאלה כמו "האם לקחת ריטלין לשעת לימוד אחת בזום?" ואינה מסוגלת להתמודד עם תלמידים חולים שיתקשו להשתמש בטכנולוגיה הנדרשת. במצב כזה, כל הורה יהיה לגורלו: מי שיוכל לממן סיוע יעשה זאת, ומי שלא — שוב יישאר מאחורה.
6. המורות, הגננות והסייעות שבקבוצות סיכון
זה כבר קרה: שלוה זלפרייד ז"ל מפתח תקווה, גננת אהובה ומוערכת, שילמה בחייה על היעדר נהלים ברורים, לאחר שנדבקה בגן מאחד הילדים. בשלב זה לא מוצע פתרון לתלמידים ומורות בקבוצות סיכון, או לאלו שחוששים להדביק בן משפחה בקבוצת סיכון. האם המערכת מסוגלת לתת להם מענה? יחסית בקלות, ואפילו לא ביוקר: התקנת מצלמה בכיתה לטובת תלמידים שנשארו בבית, ושיבוץ בהוראה מרחוק לטובת המורים שאינם יכולים לבוא לבית הספר. בשנת הלימודים הקודמת, שכחה המדינה את חובתה להגן על זכותם להתפרנס ללא קשר למצב בריאותם, ובמקום זה אסרה על מורים בקבוצות סיכון לצאת לחל"ת. יש לקוות שהפעם יזכו להגנה הכפולה שמגיעה להם: מפני הנגיף ומפני המעסיק. מה כולל המתווה של גלנט ביחס אליהם? עד כה, שום דבר.
7. השאלות הקטנות והתשובות שנותרו ללא מענה
באלו ימים ילמדו תלמידי כיתות ג' עד י"ב וכמה שעות ביום? היכן ילמדו תלמידי כיתות ה'־ו'? כיצד יתקיימו הלימודים בכיתות אלו? האם ניתן יהיה לקיימם במבנים של הרשויות המקומיות כמו במתווה? האם משרד הבריאות יאשר הפעלת צהרונים? במקרה של הדבקה בבית הספר, האם כולו ייסגר? האם רק תלמידי הכיתות הרלוונטיות יכנסו לבידוד? האם המדיניות תמשך כפי שהייתה בשנת הלימודים הקודמת, או שמא יפורסמו הנחיות חדשות בהתאם להנחיות משרד הבריאות? כיצד תתבצע הפרידה המדורגת של ילדי הפעוטונים והגנים בימים הראשונים תחת הנחיות הקורונה? האם יורשו ההרים להיכנס לגן או שמא לחצר בלבד?
