ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: יובל חן
    ממון • 13.08.2020
    "אין בדור החמישי שום סיכון חדש לציבור"
    אחרי ההכרזה המפתיעה על השקת דור 5 בישראל, רן גוראון, המנכ"ל המשותף של פלאפון, יס ובזק בינלאומי, מתאר איך ייראה העתיד עם הטכנולוגיה החדשה ומול הטלוויזיה הביתית, מודה שהחסיר פעימה בליל הסדר האחרון, ומסביר למה הפרסומת הצבאית עם נועה קירל היא לא פרובוקציה • וכן, הקורונה מציבה אתגר לחברות התקשורת: "מדובר בצונאמי, ואנחנו רק בראשיתו" • ומה על מחירי הסלולר? "אנחנו רואים יציבות בתקופה האחרונה, ואני לא צופה שינוי" • בלעדי
    ישראל וולמן | צילום: יובל חן

    בישראל 2020, זה לא תענוג גדול להיות מנכ"ל חברת תקשורת, בטח מפעילת סלולר. מהפכת כחלון עשתה שמות ברווחיהן של החברות הללו והפכה אותן בעשור האחרון מפרות מפוטמות לפרות רזות, שמשוועות למקורות הכנסה חדשים. אבל מנכ"ל פלאפון, רן גוראון (52), הצליח לייצר לחברה שלו רגע אחד של נחת בשבוע שעבר, כשהכריז על השקה מסחרית ראשונה בישראל של שירותי דור 5, במהלך שהצליח להפתיע את מתחרותיו. סיום המכרז על חלוקת תדרי דור 5 שלשום נותן למהלך אור ירוק רשמי, אפילו מוקדם מן הצפוי.

     

    גוראון, שעוד בימיו כסמנכ"ל נחשב אשף שיווקי, הוא אמן ניצול ההזדמנויות. לפני כמעט 20 שנה, כאשר במהלך קניות בסופר נקרא לראיון מיידי לתפקיד שחשק בו בחברת ברק 013, נטש את עגלת הקניות החצי־מלאה, לא לפני שהתקשר לאשתו, תיאר לה איפה בדיוק תוכל למצוא את העגלה, וסימן ברשימת הקניות את הפריטים שכבר אסף. מאז 2015 הוא מכהן כמנכ"ל פלאפון, ולפני שנה וחצי מונה גם כמנכ"ל שתי חברות־בנות נוספות של בזק – יס ובזק בינלאומי.

     

    העונג להיות הראשון גדול במיוחד כאשר מן העבר השני מכהנים כמנכ"לים חברי "המאפיה של בזק" – החברים הטובים מן העבר הלא־רחוק: מנכ"ל סלקום אבי גבאי, שניהל את בזק בתקופה שבה כיהן גוראון כסמנכ"ל שיווק וכמשנה שלו; ומנכ"ל פרטנר איציק בנבנישתי, שהיה בעבר מנכ"ל בזק בינלאומי.

     

    אתה מדמיין אותם נעים בכיסאם בחוסר נוחות?

     

    נועה קירל בפרסומת ליס. "לקחנו בחשבון את הסערה"
    נועה קירל בפרסומת ליס. "לקחנו בחשבון את הסערה"

     

    גוראון, בראיון ראשון כמנכ"ל, השבוע במשרדו, מחייך: "לא. כולנו משחקים על אותו מגרש, ומשחקים כאלה הרי לא נגמרים בתוצאה 5:0. בסוף אתה אמנם מכניס גולים, אבל גם חוטף. וחוץ מזה, אני דווקא מחזיק מעצמי כמי שמפרגן למתחרים. גם להם מותר מדי פעם להכניס גול".

     

    בשנים האחרונות מפעילות הסלולר הגדולות – ופלאפון בתוכן – בצרות. הזהרתם מעל כל במה שבמצב כזה לא תוכלו להשקיע את המשאבים הנדרשים לדור 5. פתאום פלאפון אומרת: בעצם, בזמן שישנתם, כבר פרסתי מאות אנטנות והליבה מוכנה.

     

    גוראון: "אנחנו אף פעם לא אמרנו שלא נשקיע בזה. ברור לנו שהדור החמישי הוא העתיד של תעשיית הסלולר, עם השפעה על 10, 20 ו־30 השנים הבאות. אין בעצם אלטרנטיבה: תעשיית הסלולר מתקדמת, וברור שאנחנו רוצים להיות ראשונים. עבדנו מאוד קשה בשביל להיות מוכנים לזה, עם אנטנות, פריסה, ליבת רשת, מכשירים ומסלולי מנוי".

     

    אבל מאיפה הכסף? הרי פלאפון היא חברה מפסידה. ההוצאה על דור 5, גם אחרי מכרז התדרים שהסתיים השבוע, עשויה להסתכם במאות מיליוני שקלים. מאיפה היכולת לעמוד בכך ובטווח כל כך קצר?

     

    אבי גבאי, מנכ"ל סלקום. לשעבר בוס והיום מתחרה | צילום: אלכס קולומויסקי
    אבי גבאי, מנכ"ל סלקום. לשעבר בוס והיום מתחרה | צילום: אלכס קולומויסקי

     

    "ראשית, פלאפון אמנם לא נמצאת ברמת הרווחיות שהיינו רוצים בה, אבל החברה מאוזנת".

     

    סליחה, לפי הדוח האחרון של החברה־האם בזק, לפלאפון ירידה של כמעט 3% בהכנסות מול הרבעון המקביל אשתקד, הפסד תפעולי של 13 מיליון, והפסד נקי של 2 מיליון שקל.

     

    "מבחינתנו זה אומר שהחברה מאוזנת. ההשקעה בדור חמישי נפרסת על פני שנים רבות. הגל הראשון של ההשקעה הוא פריסה הדרגתית של משדרים על גבי האתרים הקיימים. ההמשך כרוך באתרים בכמות מאוד גדולה שפריסתם תסתיים רק בעוד שלוש־ארבע שנים. זו בהחלט הוצאה, אבל לא בהיקפים שהחברה לא יכולה לעמוד בהם".

     

    למה בכלל להשיק רשת חלקית אם אתה לא יכול לתת שירות מלא? חוץ מהיתרון השיווקי, איזה ערך מוסף יכולה פלאפון לתת כבר עכשיו ללקוחות שלה בדור 5?

     

    איציק בנבנישתי, מנכ"ל פרטנר. "אני יודע לפרגן למתחרים" | צילום: אוראל כהן
    איציק בנבנישתי, מנכ"ל פרטנר. "אני יודע לפרגן למתחרים" | צילום: אוראל כהן

     

    "בשוק התקשורת כל הרשתות תמיד מושקות בצורה חלקית. רשת סלולרית נפרשת בדרך כלל בארבע שנים. כך זה גם בעולם. אתה משיק את הרשת ומשלים לאט־לאט. הסמארטפונים שנכנסים לשוק תומכים כבר בטכנולוגיה, חלק מהאנטנות כבר פועלות, אז בוודאי שנשיק את השירות".

     

    מדוע שלא תפרסמו את מפת אזורי הפריסה של הדור החמישי, כדי שמי שמעוניין לרכוש חבילת גלישה ייחודית יידע בוודאות שיוכל ליהנות ממנה לפחות באזור מגוריו?

     

    "זה פידבק שקיבלנו, ואנחנו בהחלט שוקלים אותו בחיוב".

     

    בעצם על מה כל החגיגה: למה ולמי חשוב בכלל דור חמישי?

     

    שאול אלוביץ'. "זה מעציב" | צילום: עמית שאבי
    שאול אלוביץ'. "זה מעציב" | צילום: עמית שאבי

     

    "טכנולוגיית הדור החמישי נותנת לנו שלושה דברים. אחד, קצב גלישה ונפח גלישה גבוהים בהרבה מהקיים. הצורך ברוחב פס הוא אינסופי. בעיקר לווידיאו, אבל גם לשימושים כמו מציאות רבודה ועוד יישומים רבים שהם זוללי רוחב פס. אם אתה רוצה למשל לצפות במשחק כדורסל שמשודר באיכות גבוהה של 4k, ולדלג עצמאית בין 32 מצלמות הפזורות בתוך האצטדיון, אתה צריך רשת מאוד חזקה. חוץ מזה, יותר ויותר אנשים צופים בו זמנית בווידיאו. תתפלא, אבל שעות השיא בגלישה ברשת הסלולרית הן בין השעות 9 ל־11 בערב, כשכולם בבית; רואים טלוויזיה, אבל באותו זמן גם צופים בווידיאו בנייד. בשביל לתמוך בכמות מאוד גדולה של אנשים שצופים בווידיאו בו זמנית באיכות מאוד גבוהה, על פני שעות מאוד ארוכות, צריך רשת מאוד חזקה.

     

    "היתרון השני הוא נושא ההשהיה, ה'לייטנסי', הזמן שעובר מהרגע שבו משהו מצולם עד שהוא נקלט במכשיר. רשת הדור החמישי מאפשרת שיהוי ברמות מאוד נמוכות. זה חשוב ליישומי זמן אמת, כמו בקשר שיוצרות מכוניות ללא נהג עם הכביש ועם מכוניות אחרות, וגם בתעשייה. אם יושב מישהו בתוך סימולטור בת"א ומפעיל עכשיו טרקטור אשר כורה פחם בכלל במדינה אחרת, זה צריך להיות בזמן אמיתי.

     

    "היתרון השלישי הוא ב'אינטרנט של הדברים', IOT. לאתר סלולרי אופייני אפשר לקשר אלף מכשירים או חיישנים, שניתן לשלוט עליהם מרחוק; לאתר של דור חמישי אפשר לקשר מיליון. בסוף, כשכל מכונית, כל רמזור וכל דלת מחוברים לרשת הסלולרית, אתה צריך דור חדש של טכנולוגיה. זוהי מהפכת האינטרנט השלישית. המהפכה הראשונה הייתה האינטרנט הנייח, אחריה הגיעה מהפכת האינטרנט הנייד, וה'אינטרנט של הדברים' היא המהפכה השלישית. והיא תשנה מציאות לעשורים קדימה. אבל בשבילה צריך תשתית אחרת".

     

    איך אתם מתכוונים להתמודד עם תופעת קונספירציות הדור החמישי, שהגיעה גם לארץ? באירופה ובארצות־הברית הוצתו עשרות אתרי אנטנות בשל התיאוריות על הנזקים שהיא מחוללת.

     

    "כל טכנולוגיה חדשה מעלה חששות. לשמחתנו, המדינה לוקחת פה תפקיד חשוב ומשרד התקשורת עושה עבודה יפה בתחום ההסברה לציבור. בהזדמנות זו יש גם התייחסות לעוד נושאים, כמו הצורך דווקא להוסיף אנטנות כדי להפחית את רמת הקרינה. אין בדור החמישי שום סיכון חדש לציבור, הן טכנולוגי והן ברמת השמירה על הפרטיות, שלא הכרנו כבר בדור השלישי והרביעי. אנחנו עומדים בתקנים המחמירים ביותר המקובלים בעולם. אם היו בזה סיכונים – אחרי עשרות שנים ומעבר בין דורות כבר היינו יודעים עליהם".

     

    "אתגר ניהולי בלתי נתפס"

     

    גוראון, תושב רעננה ואב למאיה (21) ולרותם (15), הוא מוותיקי שוק התקשורת בישראל: הוא צבר קילומטראז' של 23 שנה בשש חברות שונות, אם כי מ־2005 הוא מטפס מתפקיד לתפקיד רק בקבוצת בזק. הוא נחשב מנהל דעתן וריכוזי.

     

    בצה"ל שירת כצלף בנח"ל המוצנח, ובמשרדו בפלאפון תלויה תמונתו לצד אביו המנוח בצניחה משותפת. הוא מטפס הרים בתחביבו, ונוהג לצאת למסעות טיפוס עם חברים. המון־בלאן והקילימנג'רו כבר מאחוריהם, ולולא הקורונה היו אמורים עכשיו להיות ביעד הבא, בארה"ב.

     

    למנכ"לות פלאפון, חברה־בת של בזק, בחר בו הבעלים והיו"ר לשעבר, שאול אלוביץ'. אחרי עזיבתו החליט דירקטוריון הקבוצה למנות את גוראון, במקביל, גם למנכ"ל חברת הטלוויזיה יס וגם למנכ"ל חברת שירותי התקשורת בזק בינלאומי. למעשה – לאחראי על פרויקט "האיחוד התפעולי" בין שלוש החברות, שזכה לשם "אלפא". נכון להיום הוא אחד המנכ"לים הבודדים בעולם המנהל שלוש חברות במקביל.

     

    "אלפא" מונה כ־5,000 עובדים (כ־2,000 בפלאפון, כ־1,300 בבזק בינלאומי, וכ־1,400 ביס). הדו"ח הרבעוני האחרון של בזק מספר על התייעלות תפעולית משותפת ראשונה בשלוש החברות, בסך של 88 מיליון שקל.

     

    מה ההיגיון בחיבור הזה? לכל אחת מהחברות תחומי פעילות שונים, דנ"א ייחודי והיסטוריה משלה, והן אפילו ממוקמות גיאוגרפית באתרים שונים.

     

    "מדובר אכן באירוע ייחודי מאוד. מיזוגים בין שתי חברות יש דווקא הרבה, אבל חיבור תפעולי בין שלוש חברת הוא יוצא דופן. ובאמת, בתחומים רבים אנחנו נדרשים להמציא פתרונות, כי אין ממי ללמוד. הפרויקט התחיל לפני 18 חודשים כתוצאה מדרישה: הלקוחות בשוק התקשורת בעולם ובארץ נהנים היום מפתרון של טלוויזיה, אינטרנט וסלולר במקום אחד. זה היה מוזר שאצלנו בקבוצה, למרות שהלקוח רוצה פתרון אחד – כל אחת מהחברות־הבנות מספקת בנפרד מוצר מצוין, ואנחנו שולחים אותו מאחת לשנייה. מעבר לכך, החיבור בין החברות מאפשר לבצע מהלכים משמעותיים שמשפרים את התוצאות הכספיות.

     

    רק שזה מייצר אתגר ניהולי שלא היה כמוהו: הכל כפול שלוש. השאלה שאני נתקל בה הכי הרבה היא 'לאן אתה הולך לעבודה בבוקר?' ובאמת אצלי בווייז, תחת 'עבודה' יש מקום ריק".

     

    איך זה מסתדר עם חובת "ההפרדה המבנית" המפורסמת המוטלת על החברות בקבוצת בזק?

     

    "היא נוגעת רק להפרדה בין חברת בזק קווי לחברות־הבנות. אין חובת הפרדה בין החברות־הבנות לבין עצמן".

     

    אז למה זה לא קרה מזמן?

     

    "זו שאלה מצוינת. בכל מקרה, בדוח שפירסם משרד התקשורת על ההפרדה המבנית לפני כחודש, הוא מציין שהוא רואה בפרויקט אלפא 'כיוון חיובי'".

     

    וכמה אנשים כבר שלחתם הביתה מאז האיחוד?

     

    "חתמנו הסכמים עם העובדים בשלוש החברות, שכללו פרישה מרצון, ומאפשרים לנו לבצע הליך התייעלות משמעותי עד 2021. אגב, פלאפון תעבור בקרוב מגבעתיים לפתח־תקווה. בזק בינלאומי כבר ממוקמת בפתח־תקווה, בבניין אחר. בחנו מעבר לבניין אחד, אבל גילינו שזה פרויקט גדול ומסובך מדי, שלוקח הרבה מאוד שנים. מה עוד שהחברות עדיין לא ממש ממוזגות".

     

    "סוג של צונאמי"

     

    בחודשי הקורונה הראשונים נשברו שיאי כל הזמנים בארץ ובעולם בשימוש בשירותי תקשורת. בישראל הצפייה בטלוויזיה ובשירותי VOD עלתה בכ־90%, השימוש באינטרנט עלה בכ־40%, הגלישה בסלולר בכ־16% ושיחות הסלולר בכ־25%. כ־80% מכלל עובדי המטה של חברות "אלפא" עברו לעבוד מהבית, אבל כל השאר נשלחו ממש לחזית. אף עובד לא פוטר. עובדי מרכזי השירות והדוכנים בקניונים הוצאו לחל"ת – ובהמשך הוחזרו לעבודה.

     

    נדמה שעבור חברות התקשורת תקופת הקורונה היא חגיגה בשל העלייה הדרמטית בביקושים. זמן מצוין לעשות כסף, להציג יכולות, לרכוש ולשמר לקוחות.

     

    "ראשית, לדעתי הקורונה היא סוג של צונאמי ששובר ומנפץ שרשראות ערך. כמו שמהפכת הדיגיטל ב־20 שנה האחרונות משנה את כל התעשיות, הקורונה משפיעה כמעט על כל היבט בעולם העסקי – נדל"ן, רכב, תיירות, בריאות, רשתות סוציאליות. אין לה שום סנטימנטים, היא חושפת חולשות – במנהיגות, בקבלת החלטות, בערבות הדדית. היא לא מכירה פוליטיקה, והיא עוברת תעשייה אחר תעשייה, תחום אחר תחום, ומטלטלת אותו. אני חושב שאנחנו רק בראשיתו של האירוע הזה מבחינה עסקית. יש הרבה מקומות שהשינוי רק התחיל בהם. מגפות במהלך ההיסטוריה חוללו שינויים שהורגשו הרבה מאוד שנים אחרי שנעלמו. הרבה מערכות נחשפות כאן באוזלת ידן.

     

    "באשר אלינו, זה היה אירוע מאוד מאתגר. במיוחד בתקופת הסגר, כולם רצו לדבר בסלולרי, לגלוש באינטרנט, לצפות בטלוויזיה. האתגר הראשוני שלנו היה מתן שירות ברמות ביקושים מאוד גבוהות, מול לקוחות שנמצאים בלחץ. גם במגזר העסקי, שעבר ברובו לעבודה מהבית, נדרשנו לתגבר את שירותי התקשורת.

     

    נערכנו לזה. כבר בראשית חודש פברואר התחלנו להתכונן. ראינו את הסימנים, הקמנו צוותי היערכות, קיימנו דיונים בהנהלה, ובמארס, ביום שבו נסגרו בתי הספר והמסעדות, היינו מוכנים.

     

    "צריך להבין: זה מצב שבו, בכל בית נתון, כל הלפטופים והסמארטפונים תפוסים – חלק לומדים, חלק עובדים, חלק צופים בטלוויזיה, כולם יושבים על אותה רשת ביתית או על אותו אתר סלולרי שנמצא בסמוך. זה אומר הרבה יותר פניות למוקדי השירות, הרבה יותר בקשות להרחיב שירותים, וגם הסבלנות יותר קצרה. בסך הכל, הביקושים ברשתות התקשורת עלו בימי השיא של הקורונה ב־20%. ב־VOD של יס הגענו למיליון הורדות ביום, מספר שלא הכרנו מעולם. תיגברנו גם את התכנים: הוספנו ערוצים חדשים וסדרות. תיגברנו הנדסית ופיזית את הרשתות, וכמובן, את שירות הלקוחות".

     

    היו מצבים שחששתם שלא תצליחו לעמוד בהם?

     

    "לא, אבל היינו במתח גדול לקראת ערב פסח, 'ליל הסדר בזום'. ידענו שלא תהיה לנו בעיה לעמוד בזינוק בדרישה, אבל היה חשש גדול, ומשרד התקשורת גם היה בתמונה. כך שב'ליל הסגר' החזקתי ביד אחת הגדה של פסח, וביד השנייה את הסלולרי, שהקפיץ דיווחים על הביקוש ברשתות. ואכן, ה'פיק' בשימוש בזום, גם בסלולר וגם באינטרנט הנייח, היה אדיר, אבל מה שאיזן אותו הייתה הצניחה בשימושים האחרים – אנשים באותו זמן פחות צפו בטלוויזיה ולא היו בעבודה. רגעים כאלה הם רגעי האמת שלך: אתה יודע כמה החוויה המשפחתית הבסיסית חשובה לאנשים, ואתה לא רוצה להיכשל בזה".

     

    לא צופה עליית מחירים

     

    מחירי הסלולר המטורפים היו הסיבה העיקרית למפץ הגדול של "מהפכת כחלון", שהפכה את המחירים בארץ לנמוכים בעולם. אתה יכול להבטיח חד־משמעית שלא תעלו מחירים בטווח הנראה לעין?

     

    "שוק הסלולר נמצא היום ברמה מאוד תחרותית, עם הרבה מאוד שחקנים על המגרש. אנחנו רואים יציבות במחירים בתקופה האחרונה, ואני לא צופה שינוי מגמה בעניין הזה".

     

    אז על מה אתם בונים את ההכנסות העתידיות שלכם בתחום הסלולר? איך תצליחו לקיים את החברה ברמות המחיר האלה?

     

    "ראשית, אחד הדברים שמשפרים את מצבן הכלכלי של חברות 'אלפא' הוא תהליך ההתייעלות הגדול שאנחנו בעיצומו. לדוגמה, כשיש מנהל רכש אחד – ברור שכוח הקנייה שבידיו גדול משהיה לשלושה מנהלי הרכש שכיהנו לפניו. כשלכולן מערכת IT (טכנולוגיית מידע) אחת, מודרנית – כל אחת יכולה לעשות הרבה יותר. התוכנית שלנו לעתיד לא מבוססת על העלאת מחירים, הכוונה היא לצמוח בכמות המינויים. עם צמיחה כזו, ההכנסה נשארת יציבה או במגמת עלייה קלה. תוסיף לזה את ההתייעלות והירידה בהוצאות – וקיבלת שיפור ברווחיות".

     

    אתה אמנם לא היית שם, אבל תסכים איתי שהתנהגות מפעילות הסלולר לפני עידן כחלון, יותר מעשר שנים לאחור, הייתה חזירית. איך אתה רואה את המהלך ההוא, שדילל בבת אחת את הרי המזומנים ושכבות השומן שלכם?

     

    "הרגולטור עשה את תפקידו. אני מבין למה הוא הגיע למסקנה ששוק הסלולר של אז צריך לעבור שינוי, כדי להגביר בו את רמת התחרות. אבל אני חושב שהמדינה צריכה גם להסתכל לטווח ארוך, ולוודא שלא ייווצר מצב שבו תעשיית התקשורת כולה מפסידה לאורך שנים. וזה לא סוד שמצבן של הרבה חברות תקשורת לא טוב: הדוחות הכספיים לא משתפרים, ורמות הרווחיות גבוליות במקרה הטוב. יש פה גם מסר לנו, למנהלים: שוק התקשורת היום מתבסס על מרווחים נמוכים, וצריך להתרגל לפעול בשוק כזה. אני מאמין בתחרות, ואני מאמין שהתרבות הזו – שמי שמסתגל ומשתנה ומציע יותר הוא שישרוד – חילחלה לתעשייה שלנו בצורה עמוקה".

     

    תן דוגמה. למה היית מצפה מהממשלה, ממשרד התקשורת.

     

    "למשל, הכיוון שהלך בו משרד התקשורת במכרז תדרי הדור החמישי שהסתיים השבוע: הוא התנהל רק בין השחקנים הקיימים, ויש בו תמריצים להשקעה – סכומים שיוחזרו לחברות על פי מצב הפריסה. זו דוגמה להסתכלות נכונה, שמצד אחד ממריצה קידמה טכנולוגית, ומצד שני דוחפת את החברות להשקיע. אני חושב שאת העיקרון הזה אפשר ליישם בתחומים נוספים".

     

    תנו לשמש יד

     

    לקחתם בחשבון את התגובות הנסערות על הפרסומת "הצבאית" עם נועה קירל לשירות יס פלוס החדש? הטענות היו על פגיעה בצה"ל, על פגיעה בצבא האמריקאי, ובכלל, על ניצול גימיק הגיוס של קירל לצה"ל.

     

    "פרסומות טובות מייצרות שיח, וזה גם מה שיצרה הפרסומת הזו, שאגב אושרה מול דובר צה"ל בגלל העובדה שמדובר בחיילת. כן, לקחנו את זה בחשבון. אני חייב לומר, שגם אני, בגיל 52, כשאני עוצם עיניים בשיר 'תנו לשמש יד', אני רואה את הסצנה האחרונה של 'שיער' עם קלוד וברגר. אבל האמת היא, שרוב הסערה לא התייחסה אלינו, אלא נגעה לשאלות עקרוניות של תפקיד הצבא בכלל ושל שירות טאלנטים בצה"ל בפרט. ברור שמדובר בפרסומת חזקה, והיא עשתה מבחינתנו את העבודה: המודעות לשירות עלתה. אנחנו לא עושים בכוונה פרובוקציות, אבל אנחנו עושים קמפיינים שברור לנו שיהיו מדוברים".

     

    עולם הטלוויזיה העתידי יתבסס על שידורים בסטרימינג, בטכנולוגיית האינטרנט. זה כבר לא עידן הדואופול שלכם ושל הוט: בעולם נכנסים יותר ויותר שירותים לתחום. נטפליקס, אפל־טיוי פלוס, דיסני פלוס, אמזון פריים וידיאו ועוד ועוד. איך יס תשרוד את המהפך?

     

    "המגמה העולמית היא אכן מעבר לשידורים ב־IP (פרוטוקול האינטרנט), ויס היא חברת הלוויין הראשונה בעולם שהכריזה על מעבר מלא לשידור אינטרנטי. בתחילת שנת 2026 נסיים את השירות הלווייני, ועד אז כל הלקוחות שלנו יעברו ל־IP. אנחנו רוצים להיות חלק מהעולם החדש ולספק חוויית צפייה מהסוג שרק טלוויזיה אינטרנטית יכולה לתת, וגם להוריד עלויות – בעיקר בשל הוזלת הממירים.

     

    "האם בעידן כזה צריך בכלל מפעילה כמו יס? מתברר שצריך, כי בסופו של דבר הצרכן רוצה שכל הטלוויזיות שלו בבית יעבדו, שהרשת הקווית או האלחוטית בבית תחבר ביניהן, וזה מחייב אינטגרציה ותמיכה טכנית של מפעילה, שמספקת לך שירות כולל, רב־ערוצי, עם שידורי ברודקאסט ישירים, חדשות וספורט, סדרות וסרטים, שמגיעים מקשת נרחבת של חברות, וכמובן, הפקות מקור. בקורונה ראינו עד כמה אנשים זקוקים לכך. בתוך העולם הזה אנחנו מנסים גם לייצר חדשנות. לפני שבועיים הודענו שנהיה החברה הראשונה בעולם שמצמצמת מאוד את ה'דיליי' בשידור החי באינטרנט – ההשהיה בין הזמן שבו האירוע מצולם לבין הופעתו על גבי המסך. בכל מקרה, למרות התחרות העזה, הכרזנו שעד סוף 2021 נהיה טלוויזיית האינטרנט הגדולה בישראל".

     

    והיקרה בישראל.

     

    "יש כל מיני שירותי טלוויזיה. אנחנו מציעים שירות פרימיום, עם עושר גדול של תכנים. מי שרוצה פחות – יכול לבחור אצלנו בשירות 'סטינגTV ' במחיר משתלם".

     

    בתנאים החדשים תוכלו להמשיך ולעמוד בדרישות הרגולטוריות ולהמשיך לממן ב־8% מן ההכנסות הפקות מקור יקרות?

     

    "ראשית, הדרישה הרגולטורית נגזרת מההכנסות, וכשההכנסות נפגעות יש על כך השפעה. הפקות המקור הפכו לסמל המסחרי של יס בשנים האחרונות. עבורנו זה נכס, ואנחנו מתכוונים להמשיך להציג הפקות משלנו, במיוחד בימים של תחרות עולמית. אני מאוד מקווה שנצליח לשמור על ההכנסות שלנו כדי שנוכל להשקיע בכך את הסכומים שהשקענו בעבר".

     

    בוא נדלג 5 שנים קדימה. איך אתה רואה את הדרך שבה נצרוך אז טלוויזיה?

     

    "לא סביר שנהיה מנויים על עשרה או אפילו על חמישה שירותים שונים. הגיוני שלכל מנוי יהיו שניים־שלושה, ואנחנו כבר רואים את זה בעולם. צריך להבין, שהעולם החדש בסטרימינג הוא בעיקר של VOD, אבל הרבה מאוד אנשים עדיין צופים בשידורים ישירים – חדשות, ספורט ועוד. זה אומר, שיהיה לך את המפעילה שלך, ואליה תצרף עוד שירות אחד או שניים בסגנון נטפליקס. עוד דבר שאנחנו רואים הוא, שצריכת הווידיאו שלא דרך הטלוויזיה – בסלולרי, בטבלט, במחשב הנייד – עולה כל הזמן ותמשיך לעלות. בני נוער צופים היום בסרט של שעתיים בסלולרי, תופעה שלא חזינו אותה, והיא מחייבת אותנו לתמוך בה ברשתות הסלולר".

     

    מה הדבר הבא? על איזה הר עוד לא טיפסת?

     

    "מאונט ריינייר, ליד סיאטל, שהייתי אמור לעלות עליו הקיץ. דחינו בשנה. וברצינות, פרויקט 'אלפא' דורש להערכתי ארבע־חמש שנים והוא רק בתחילתו. הוא מאוד מורכב".

     

    אתה מינוי ישיר של מי שהיה יו"ר בזק, שאול אלוביץ', שעומד בימים אלה לדין באשמת שוחד לראש הממשלה באמצעות סיקור תקשורתי אוהד. עבדת תחתיו כמנכ"ל תקופה לא קצרה. איך התחושה לראות את הבוס שלך לשעבר בסיטואציה כזו?

     

    "ברור שלא קל לראות אדם שעבדת איתו במצוקה שבה הוא נמצא. זה מעציב. ליבי איתו, ואני באמת מאחל לו כל טוב. הפרטים הרי יתבררו בסופו של דבר, אז ניתן למערכת המשפט לעשות את עבודתה".

     


    פרסום ראשון: 13.08.20 , 17:22