yed300250
סימה קדמון
המוסף לשבת • 13.08.2020
מכה ומבולקה
בזמן שמשפחת נתניהו נראית כמי שנמצאת מלא–מלא בתוך קמפיין בחירות, ומשחררת הצהרות שמבזות נשים שבאמת חוו אלימות על בשרן, גם באופוזיציה לא שקט | אל שני ראשי מפלגות שם, שרואים בעצמם מועמדים לראשות הממשלה, מצטרף עכשיו גם ליברמן ־ שעוקץ את החבר לפיד ומאשים אותו בהתרפסות לחרדים | וכשגנץ עוד מתאושש מהניתוח, בליכוד מבררים איך אפשר לסחוט ממנו ויתורים נוספים
סימה קדמון | איור: איתמר דאובה

רגעי קסם

 

בתחרות על הטקסט ההזוי, המקומם, הבלתי נתפס, יש לנו השבוע שני מנצחים, שניהם במקרה יצאו מאותו בית. הטקסט הראשון – מכתבו של ראש הממשלה ליועץ המשפטי לממשלה ביום שלישי בערב. השני, ולא בטוח שעל פי הסדר הזה – השיחה שלא תיאמן של אשת ראש הממשלה עם כתב ערוץ 12, עופר חדד, ביום רביעי אחה"צ. ממש רגעי קסם מבית נתניהו.

 

בתוך יממה אחת התוודענו לדברים כל כך מופרכים, כל כך בלתי מתקבלים על הדעת, שקשה להאמין שיש מי שמתייחסים אליהם ברצינות. יושבים בבית בבלפור שני אנשים, ואם מוסיפים גם את בנם – שלושת האנשים הכי חזקים, הכי מוגנים, הכי מאובטחים במדינה, שמתוך ביתם מתבצעות פעולות השיסוי, ההסתה והתרת הדם השיטתית הכי גדולות שידעה המדינה אי פעם – ומאשימים את כל העולם ואשתו בהתרת דמם.

 

במכתב חריף ששולח נתניהו למנדלבליט, הוא מאשים אותו בשתיקה ובאוזלת יד על כך שאינו עושה דבר נגד קריאות לאלימות ולרצח בני משפחתו. כראיה לכך, שולח נתניהו ציוץ של גולש שאיים לאנוס את אשתו, בלי לטרוח להבהיר שמדובר בציוץ מלפני שנה וחצי, שמישהו החליט שזה הזמן לעשות בו שימוש.

 

ניסנקורן | צילום: אבי מועלם
ניסנקורן | צילום: אבי מועלם

 

 

קשה להאמין שיש עוד מישהו שהוא עד כדי כך ציני, שהיה מפרסם שוב כלשונו את הציוץ המגעיל והמבזה של איום באונס ברוטאלי ומזעזע, עם תיאורים פלסטיים, כפי שעשה נתניהו תוך שהוא חוזר על ביזוי אשתו. הרושם הוא, שיותר משנתניהו מזועזע מהציוץ, הוא עט עליו כמוצא שלל רב.

 

הלב עוד היה נתון לאשת ראש הממשלה, שהייתה צריכה לעבור שוב את ההשפלה שבאזכור הזה, עד ששמענו את השיחה שלה עם חדד. מסתבר שהגברת נתניהו בעצמה ששה לחזור על הטענות לאונס ולאלימות מינית.

 

בואו. אפשר וצריך לגנות בכל פה את נושאי הבלונים הדוחים בהפגנה מול בלפור – אבל זה עוד לא הופך את אשת ראש הממשלה לקורבן של אלימות מינית. כמו ששום דבר שקורה ברחובות ירושלים או תל־אביב, לא הופך אותה לאישה מוכה. בטח לא את ילדיה. מה חושבות על כך נשים מוכות באמת. אלו שבמקרה הטוב נאלצות לעזוב את הבית עם ילדיהן למעון מיוחד בגלל הבעלים המכים, ובמקרה הפחות טוב נרצחות. ומה חושבות נשים שהועסקו בבית בבלפור, ומתארות עבודה תחת השפלה, ביזוי, גזענות ואלימות מילולית. מה הן אומרות על האישה שקוראת לעצמה אישה מוכה.

 

לילדיה קוראת נתניהו נשמות, כאילו מדובר בילדים רכים, ולא בגבר בן 29, שתחת ידיו יצאו הציוצים הכי אלימים, הכי בוטים והכי מיזוגיניים, ובהם גם כאלה שמבזים מינית נשים שונות.

 

כהן | צילום: מתוך אתר הכנסת
כהן | צילום: מתוך אתר הכנסת

 

 

לא קשה למתוח קו ישר בין המכתב של נתניהו ליועץ המשפטי לבין המונולוג הבלתי נתפס של הגברת נתניהו. מה שמשותף לטקסטים האלה הוא, שעל פי הסרט שבו חיים הדיירים בבלפור, מותר להגיד כל מה שרוצים אם זה משרת את המטרה. אפשר להאשים את היועץ המשפטי בטיוח גם כשהמציאות שונה לגמרי. אפשר להעלות באוב ציוצים ישנים, לטנף על אלפי המפגינים בבלפור, רבים מהם אנשים שתרמו את מיטב שנותיהם למען המדינה, שהם "חוליגנים, אנרכיסטים, שאין להם עניין בשיפור הכלכלה, שעושים את הצרכים בגינות, שמריצים שורות ובאים על סמים" – כדברי אשת ראש הממשלה שלנו. של כולנו.

 

מותר לעוות את המציאות, להתקרבן, להאשים את כל העולם שלא יוצא להגנתה – בעוד על נתן אשל, שהורחק מהשירות הציבורי בגלל מעלליו, היא לא הצליחה להוציא בדל של גינוי. ואין שום בעיה לדבר על הסתה נגד ראש הממשלה, בזמן שליד הכניסה בבלפור תלוי שלט ענק שבו כתוב "שמאלנים בוגדים".

 

וכל זה במטרה אחת: לכנס סביב משפחת נתניהו את הבייס, להפעיל צפירת אזעקה לגרעין הקשה של הליכוד לבוא ולהגן על המשפחה המותקפת.

 

הכל מונח לפנינו

 

כל מי שלא האמין עד כה לפרסומים, יכול היה לקבל ביום רביעי עוד מושג על העולם שבו חי ומתפקד ראש הממשלה. אחרי 14 שנים בבלפור, החיים שם הם בשחור־לבן. מי שבעדנו הוא לבן, וכל היתר שחור. חיים שהם מסע של דה־לגיטימציה נגד כל מי שלא בעדם. מהשיחה שלה עם חדד, ניתן היה בקלות לשחזר את שיחות הצעקות המוקלטות של גברת נתניהו, לחלקן התוודענו, על חלקן שמענו. שיחת ה־BA-MA, שיחת שתישרף המדינה, והשיחה שלה עם מוניק בן מלך, בת זוגו של אלי מויאל ז"ל.

 

ניתן היה לשמוע את האינטנסיביות, את שטף הדיבור עד כדי קוצר נשימה, את המעברים החדים מנימה רכה לתוקפנות, מהיגיון לספק חיזיון. שיחת טלפון אחת, והכל מונח לפנינו.

 

ואם היה לנו ספק לאן פניו של ראש הממשלה, הרי שבא השבוע הזה וסימן את הדרך. מהביקור המתוקשר בחנות ברמת־השרון, דרך הדרישה של נתניהו לפתוח את ההסכם הקואליציוני עם כחול לבן ועד לנאומו במליאה ביום רביעי, והקרב המילולי בינו לבין יו"ר האופוזיציה.

 

פניה של משפחת נתניהו לבחירות. הקמפיין כבר התחיל.

 

אותך לאבא

 

הראשונים שזיהו את התמה שעליה נבנה הקמפיין של ראש הממשלה, הם אלה שמכירים אותו הכי טוב: ליברמן, בנט ולפיד. הפינג־פונג שהתקיים בין נתניהו ללפיד בנאומים שלהם סביב הצעת החוק של יש עתיד, חוק יסוד: הממשלה – איסור הרכבת ממשלה על נאשם, הראה קודם כל, שאחרי שנים רבות שבהן שיחק לבדו במערכת הפוליטית, נתניהו מקבל עכשיו יריב שיודע לענות לו.

 

לזמן קצר, הצפייה בנאומים הייתה באמת ההצגה הכי טובה בעיר, במיוחד כששני הג'נטלמנים האלה, אחד בן 70 והשני בן 56, נזקקו לאבות שלהם, נתניהו לטומי לפיד, ולפיד לבנציון נתניהו, כדי להוכיח את טענותיהם. מי שחשב רק לפני שבוע שנתניהו מיצב את לפיד כיריב שלו משום שזה הכי פחות מאיים עליו – כדאי שיחשוב שוב. הדבר האחרון שאפשר להגיד על ההופעה של ראש הממשלה שהיא הייתה נינוחה. איכשהו, לפיד מצליח להיכנס לו מתחת לעור.

 

מה שהרגיז את נתניהו יותר מהכל, זה האופן שבו איתר לפיד את נקודות החולשה שלו: הבחירות יהיו על הכישלון שלו בקורונה ובכלכלה. שפת הגוף של ראש הממשלה ממש לא אמרה שירה, כשלפיד הזכיר מנהיגים אחרים בעולם שעושים עבודה יותר טובה ממנו, כשהשווה אותו לג'סינדה ארדרן, ראש ממשלת ניו־זילנד, בת 40 ואמא לתינוקת, שהצליחה היכן שהוא נכשל. כמה קר רוח אפשר להיות, כדי לשמוע את לפיד מציע לו לצלצל לאותם מנהיגים, ובהם גם מרקל ומקרון, ולשאול אותם איך עושים את זה נכון.

 

נכשלת, אמר לו לפיד. אנשים, אין להם מה לאכול, ואתה עומד פה ומתבכיין ומתמסכן ומספר לכולם כמה אתה עצוב שרודפים אותך. מי שנכשל ככה בניהולו של משבר לאומי לא יכול להמשיך להיות ראש ממשלה. על זה יהיה הקמפיין, אמר, ולא תברח מזה.

 

נדמה לי שאפילו נתניהו לא היה עושה את זה יותר טוב ממנו.

 

עלובי החיים

 

בעוד נתניהו מתאבק עם לפיד בזירת הכנסת וגנץ מאושפז בבית החולים אחרי ניתוח גב, מתקיימים מגעים בין הליכוד לבין כחול לבן, שמטרתם היא לפתוח את ההסכם הקואליציוני ולשנות סעיפים שייטיבו עם נתניהו.

 

על פי גורמים פוליטיים, מי שמנהל את המגעים האלה הם אלקין מטעם הליכוד וניסנקורן מטעם כחול לבן. הליכוד דורש לבטל את הווטו ההדדי על מינויים, כדי להעביר לידי נתניהו את השליטה במינוי פרקליט המדינה והמפכ"ל, על ידי ביטול ועדת האיתור למינוי פרקליט המדינה. אם כחול לבן תסכים לוותר על מה שנחשב כטיקט שלה – נתניהו אף ישקול להסכים לתקציב דו־שנתי.

 

עלובי החיים – כך מכנה אותם ליברמן. ביש עתיד טוענים שהליכוד רוצים לכופף את כחול לבן מלא־מלא, והם כבר איבדו כל רצון להתנגד.

 

ממש לא נכון, אומר אלקין בתגובה להאשמה. ביני לבין ניסנקורן יש אך ורק משא ומתן על תקנון עבודת הממשלה. בהמשך הוסיף: יש בהסכם הקואליציוני סעיף קיים לגבי בניית מנגנון מוסכם בנושא כלל מינויים בכירים שאמורים לעלות לאישור הממשלה. לפי ההסכם, מנגנון זה אמור היה להיות מסוכם תוך 100 יום מאז הקמת הממשלה. לא מכיר שום דבר מעבר לזה.

 

במילים אחרות: אולי עוסקים בזה, רק לא אני.

 

ניסנקורן מצידו סיפק גם הכחשה מעט עמומה: אנחנו נכונים לשבת ולהגיע להסכמות כדי למנוע בחירות, אבל לא נוותר על עקרונות היסוד שלנו. לא נאפשר פגיעה בשלטון החוק ולא נאפשר פגיעה בעצמאותם של שומרי הסף במדינת ישראל.

 

שיהיה לנו בהצלחה.

 

צל"ש או טר"ש

 

אם נתניהו בונה על ממשלה של 61, או אפילו 63 – כדי להבטיח ש"מורדים" מתוך הליכוד, כמו גדעון סער ומיכל שיר, לא יפילו חוקים פרסונליים שמיטיבים איתו ופוגעים בבית המשפט – כדאי שלא יספור את יו"ר ימינה, נפתלי בנט.

 

אנשים בסביבתו המאוד קרובה של בנט אמרו לי השבוע, שהוא לא מתכוון להיכנס לממשלת 61 שנתניהו מנסה להקים, ושהוא לא הולך להיות חלק מתרגילים פוליטיים של נתניהו ולהיכנס לממשלה במקום גנץ.

 

מערכות המדינה חדלו לעבוד, הם אמרו, יש בלגן מוחלט בהכנה לפתיחת שנת הלימודים, מיליון מובטלים ורבבות עסקים פושטים רגל. בנט מצפה מנתניהו ומגנץ לשבת ולהעביר תקציב כדי למגר את הקורונה ולשפר את הכלכלה. משחקים פוליטיים לא מעניינים אותו בעת הזאת, אמרו מקורביו.

 

אם זה באמת המצב, ובנט החליט לא להיות חלק מממשלה כזאת – מה שכנראה נדע רק כשיוצע לבנט תיק הביטחון ולשקד את תיק המשפטים – אפשר להוריד את ממשלת 61 מהפרק. אין לנתניהו מספיק מנדטים כדי להקים אותה. גם ליברמן לא מתכוון להיכנס לממשלה כזאת, ובעצם כל ממשלה בראשות נתניהו והוא כבר הוכיח שהוא מסוגל לעמוד בכל פיתוי.

 

אין שום סיכוי שישראל ביתנו תצטרף לממשלה בראשות נתניהו, הוא אומר. גם ליברמן, כמו נתניהו ולפיד, נמצא עמוק בתוך קמפיין. אנחנו בדרך לבחירות, הוא אומר, רק בגלל החלטה אישית של נתניהו שנובעת משיקולים משפטיים. היה טריגר של התקציב, שעכשיו מוביל לפתיחת ההסכם הקואליציוני. אבל גם אם כחול לבן יקבלו את כל התכתיבים של נתניהו ויסכימו לפתיחת ההסכם ולשינויו – נתניהו עדיין ידרוש שכל חבר כנסת בכחול לבן ישיר את המנון הלח"י, "משורה משחרר רק המוות".

 

ליברמן חושב ששני שיקולים מנחים את נתניהו בהימור שהוא לוקח עכשיו: הוא לא רוצה ללכת לבחירות תוך כדי משפט, והוא לא מוכן לפנות את בלפור עבור גנץ. הוא לא מתכונן למשפט, אומר ליברמן. משפט כזה הוא אופרציה שלמה, עם המון ישיבות, צוות הגנה, כספים, ובעיקר לשבת ולקרוא את כל החומרים, ים של חומרים. נתניהו הולך על צל"ש או טר"ש. או ממשלת 63, שהוא מעביר איתה את פסקת ההתגברות ואת החוק הצרפתי, ואם אין לו ממשלה כזאת – הוא הולך לעסקת טיעון.

 

שלושת הלאווים

 

ביום רביעי הגיש ח"כ אלכס קושניר מישראל ביתנו הצעה לסדר היום על הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא תקצוב הישיבות ככלי להשגת מטרות פוליטיות. בנאומו במליאה טען קושניר שמדובר בשוחד בסכום של 400 מיליון שקל שמעניק נתניהו לישיבות תמורת הסכמתן של המפלגות החרדיות ללכת לבחירות. תגובתו של סגן שר האוצר, יצחק כהן, הייתה מפגן של גזענות והתנשאות כלפי יוצאי ברית המועצות לשעבר.

 

אתה עדיין עולה חדש, אמר לקושניר. אתה עדיין עם מבטא רוסי כבד. אתה עדיין בא מהתרבות שחינכו אותך לאנטישמיות. תירגע. תירגע. אתה כבר בארץ ישראל.

 

קושניר, רק כדי לסבר את האוזן, עלה לארץ לפני 28 שנים. הוא מתגורר באשקלון, סרן במילואים, היה מפקד פלוגה בחטיבת גבעתי. לאחר שחרורו התגייס לשב"כ ומילא שם מגוון תפקידי שטח. יש לו תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במנהל עסקים. לקרוא לו עולה חדש זה הרבה יותר מחוצפה.

 

ליברמן רותח. הוא רותח על ימינה, שאף אחד מחבריה לא הגיע כדי להצביע על ההצעה, ועל יש עתיד שלא הייתה במליאה.

 

כולם ברחו, הוא אומר. מה שאנחנו רואים זו קריצה של לפיד לחרדים. הוא מקפיד לא להתעסק איתם, ואפילו על חתונת האלפים של האדמו"ר מבעלזא, בניגוד לכל הנחיות הקורונה, לא פצה פה. לא תמצאי בכל הפוסטים שלו אפילו מילה אחת נגד החרדים. וזו הבעיה מספר אחת שלנו: גם יש עתיד וגם ימינה בונים על החרדים לקואליציה הבאה.

 

אני ביחסים מצוינים עם לפיד ברמה האישית, הוא אומר, אני מאוד מחבב אותו, כי בניגוד לרוב הפוליטיקאים אין בו רוע לב. אבל הוא לא בכיוון הנכון. כמו שהתייצבנו כולנו להצביע על החוק שלו בנושא ראש ממשלה עם כתב אישום, היינו מצפים להתייצבות שלו בעניין השימוש הפוליטי בתקציבים לחרדים.

 

ליברמן בטוח שבנט ייכנס בלי שום בעיה לקואליציה עם נתניהו וגם עם החרדים. גם הפעם היה נכנס – פשוט נתניהו לא לקח אותו. אמרתי לשקד, אומר ליברמן, אל תסמכי על המפלגות החרדיות. אם היו רוצים להכניס את ימינה לממשלה, היו נותנים אולטימטום לנתניהו שבלעדיכם הם לא נכנסים. גם את ועדת החוקה, חוק ומשפט לקחו לה. ומי שבסוף דחף אותה החוצה מהוועדה לבחירת שופטים הם החרדים.

 

אמרתי לו, שהוא מגביל מאוד את היכולת של האופוזיציה להקים ממשלה. בלי לפיד, בלי בנט, מה נשאר?

 

אנחנו נלך רק עם קואליציה ציונית וליברלית, בלי תמיכה של הרשימה המשותפת ובלי יהדות התורה וש"ס. לשם כך, כל המפלגות הציוניות באות בחשבון. ואם ביבי יעזוב – הליכוד הוא הפרטנר הכי טבעי שלנו.

 

החזון שמציג ליברמן הוא של מפץ גדול בליכוד. נתניהו הולך הביתה, ובליכוד מתחילה מלחמת עולם, כשחמישה, שישה טוענים לכתר. לא משנה מי ינצח, הוא אומר, אחרים לא יקבלו את ההכרעה. יקומו מסגרות אלטרנטיביות. משטר מחנות כמו בימי דוד לוי, שמיר, שרון.

 

ליברמן מציג בפניי שוב את ארבעת העקרונות שלו שמהם לא יזוז: נישואים אזרחיים, תחבורה ציבורית בשבת, לימודי ליבה בבתי הספר החרדיים וחוק גיוס בני ישיבות. אבל מהר מאוד יוצא המרצע מהשק: ליברמן רואה את עצמו מתמודד על ראשות הממשלה.

 

אני יודע בדיוק מה צריך לעשות, הוא אומר. וכשתיפתח שאלת ההתמודדות על ראשות ממשלה, נעשה קמפיין טוב, נביא 15, 16 מנדטים ובהחלט נתמודד.

 

שאלתי, אם הוא ער לכך ששלושת ראשי מפלגות האופוזיציה מתכוונים להתמודד על ראשות הממשלה.

 

כן, הוא אמר. לפיד בונה על קואליציה עם החרדים ועם הרשימה המשותפת, בנט בונה על נתניהו ועל החרדים. אנחנו לא נהיה באף אחת מהאופציות האלה. לנו יש שלושה לאווים מוחלטים: לא בראשות נתניהו, לא לקואליציה הנתמכת על ידי הערבים מבחוץ, ורק עם ארבעת העקרונות שלנו.

 

שיהיה בהצלחה לכל הצדדים.

 

sima-k@yedioth.co.il

 

 


פרסום ראשון: 13.08.20 , 18:34
yed660100