יהודית ודמוקרטית

כלת פרס ישראל, פרופ' רות גביזון, הלכה לעולמה אתמול בגיל 75. גביזון זכתה בפרס ישראל בתחום חקר המשפטים בשנת 2011, בפרס אמ"ת למדע המשפט ובפרס חשין למצוינות במחקר. "מחקריה של פרופ' גביזון עוסקים בסוגיות מרכזיות של המשפט החוקתי במדינת ישראל והם מתמודדים בעומק ובאומץ עם עיצוב זהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית", כתבה ועדת פרס ישראל כשהעניקה לגביזון את הפרס.

גביזון נולדה בירושלים בשנת 1945, גדלה בחיפה וסיימה את בית הספר הריאלי. לאחר שירות צבאי בנח"ל בגרעין שיועד לקיבוץ חצרים, חזרה לאוניברסיטה העברית שבעיר הולדתה, שם סיימה תואר ראשון במשפטים, כלכלה ופילוסופיה. את התואר השני במשפטים סיימה בהצטיינות יתרה. בגיל 30 קיבלה את הדוקטורט מטעם אוניברסיטת אוקספורד, אז חזרה לאוניברסיטה העברית, שבה חקרה ולימדה ברציפות עד 2011.

הקריירה האקדמית של גביזון נחשבה מזהירה ובינלאומית, זאת לצד פעילות ציבורית ענפה בישראל. היא נמנתה על מייסדי האגודה לזכויות האזרח, ושימשה כיו"ר ואחר כך כנשיאה. במשך השני לקחה חלק בוועדות ציבוריות שונות, האחרונה שבהן היא ועדת וינוגרד שחקרה את אירועי מלחמת לבנון השנייה. "זו הייתה הפעם הראשונה בה נחשפתי לקומפלקס המדיני־צבאי, למנגנוני קבלת ההחלטות, להיערכות של הצבא, לתוכניות", אמרה בראיון ל"ידיעות אחרונות", שניתן בסמוך לקבלת פרס ישראל. "המפגש עם החומרים האלה היה מרתק. מאשימים אותנו, חברי הוועדה, שלא עשינו מה שהיינו אמורים לעשות – לערוף ראשים. אני מעולם לא קיבלתי שזה היה תפקידנו".

כל חייה רצתה גביזון להשפיע חברתית, ולאו דווקא דרך מערכת המשפט. ב־2003 פירסמה יחד עם הרב יעקב מדן את אמנת גביזון־מדן, שמהווה ניסיון להגיע להבנות בנושאי דת ומדינה שיהיו מוסכמות גם על דתיים וגם על חילונים. ב־2005 ייסדה את מרכז מציל"ה – מרכז למחשבה ציונית, יהודית, ליברלית והומניסטית. "מדינה יהודית אינה מדינת הלכה, והיא מחויבת לשוויון לכל אזרחיה", הסבירה. "אבל רוב אזרחיה רוצים שהיא תמשיך להיות המקום היחיד בעולם שבו יהודים הם רוב, ושבו יהודים נהנים מעצמאות מדינית. כך שדמוקרטיה דווקא מחייבת שתישמר היהודיות של המדינה".

גביזון בביתה בירושלים | צילום: עמית שאבי

אלא שלא תמיד הדעתנות של גביזון והדבקות ברעיונותיה הועילו לה. כאשר ב־2004 הועלה שמה כמועמדת לבית המשפט העליון, הפך מינויה, שלבסוף לא יצא אל הפועל, למאבק אישי בין נשיא בית המשפט העליון דאז, פרופ' אהרן ברק, לבין שרת המשפטים, ציפי לבני, אחרי שגביזון הביעה התנגדות עזה למשנת האקטיביזם השיפוטי שלו ולהיקף התערבות בית המשפט העליון בסוגיות ציבוריות שאינן משפטיות במובהק. "יש לה אג'נדה", הסביר אז ברק, "ואג'נדה זו אינה מתאימה וראויה לבית המשפט העליון".

לימים, כאשר נבחרה לכלת פרס ישראל בתחום המשפט, בירך אותה ברק. אתמול אמר: "מרבים לדבר על התנגדותי לבחירתה לשופטת של בית המשפט העליון במהלך כהונתי כנשיאו. לצערי הרב, גישתי מוצגת בצורה לא נכונה. שוחחתי עם רות על ההתנגדות. אמרתי לה, 'הייתי שמח לו הגעת לבית המשפט'. אך באותן השנים הרבתה לעסוק בפובליציסטיקה ופירסמה מאמרי דעה שהגיעו לציבור הרחב בנושאים הקשורים לפסיקות בית המשפט ועניינים שרובם נתונים במחלוקת. אמרתי לה שאם היא רוצה להתמנות לעליון עליה לקחת תקופת צינון. דברים דומים אמרתי למועמדים אחרים שהיו מעורבים גם בעשייה ציבורית. רות התנגדתה מכל וכל לעמדתי זו. לכן נוצר הרושם שדבריי שלא אבחר בה לעליון כיוון ש'יש לה אג'נדה', נתפסו כאילו לא בחרתי אותה כיוון שיש לה אג'נדה מנוגדת לשלי. בשנים האחרונות הלכו חילוקי הדעות בינינו ונחלשו, וקיימנו קשר חברי של הוקרה הדדית. עם מותה נסתלקה דמות ססגונית, חיונית, מקורית ורבת־השפעה".

במקביל, הקשר של גביזון עם לבני נשמר עד יום מותה. בשנת 2013 מינתה אותה לבני לבחון את ההסדר החוקתי של זהות המדינה כיהודית ודמוקרטית, במסגרת ניסוח חוק הלאום לפני הבאתו לחקיקה בכנסת. אמש ספדה לה לבני: "ענקית משפט, מורת דרך חכמה ומגדלור של צדק וערכים. חלקה עימי עד ימיה האחרונים את דאגתה העמוקה לזהותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, פעלה לשמירה על האיזון בין ערכיה ומצאה את חוט הזהב, המכנה המשותף לחיבור בין החלקים השונים בחברה".

הנשיא ראובן (רובי) ריבלין ספד לגביזון: "מחשבתה החריפה והמורכבת לא איפשרה לאיש לתייג אותה ותפיסתה הייתה תמיד צלולה כבדולח, בהירה וברורה. במעשיה ובמילותיה הקדישה את חייה ל־ו”ו החיבור של ישראל כיהודית ודמוקרטית, דמוקרטית ויהודית בנשימה אחת. קולה שנגרע מאיתנו כחברה וכמדינה יחסר לנו מאוד".

גביזון )שנייה מימין( עם חברי ועדת וינוגרד | צילום: אבי אוחיון

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי "קולה הייחודי של פרופ’ גביזון נשמע באופן רם וברור, גם כשלא היה מקובל או בקונצנזוס. פעמים רבות היא סירבה לקבל את הנחות העבודה המשפטיות המקובלות והובילה עמדות עצמאיות, אמיצות ופורצות דרך שאיתגרו את השיח המשפטי וישאירו את חותמם לשנים ארוכות".

עד יום מותה נשארה גביזון מעורבת במתרחש במדינה. בסוף 2019 כתבה בפייסבוק מדוע לדעתה אין מקום להתערבות בית המשפט בכל הנוגע להטלת מנדט להרכבת הממשלה על בנימין נתניהו. "זו כרגע אינה שאלה משפטית, אלא שאלה פוליטית כמעט טהורה", כתבה. "בדמוקרטיה, ההכשר לפעילות השלטון מבוסס על המנדט שקיבלו מהבוחרים. השאלה איננה מה אומר החוק. השאלה היא מי מחליט ואין שום עדיפות לשופטים או משפטנים".

גביזון שהתגוררה בירושלים הותירה אחריה בן אחד, דורון.