בימים אלה מתחיל הרמטכ"ל אביב כוכבי יחד עם שר הביטחון בני גנץ לעצב את המטכ"ל מחדש. התפקיד המרכזי שממנו ייגזרו יתר המינויים הוא סגנו של כוכבי, במקומו של האלוף איל זמיר. אלוף פיקוד הדרום הרצי הלוי נחשב למועמד המוביל, אבל כוכבי - אולי כדי להרגיז את הלוי ואחרים - דואג שאנשיו יפיצו בכל הזדמנות כמה הוא מעריך דווקא את מפקד זרוע היבשה, האלוף יואל סטריק.

האלוף אהרון חליוה, ראש אגף המבצעים, הנחשב לגורם משפיע ביותר, יכהן אם ירצה כמפקד פיקוד דרום או כראש אגף המודיעין - ויוכל להתמודד על הרמטכ"לות מול הלוי כמי שביצע שלושה תפקידים מרכזיים במטכ"ל. כל השלושה: הלוי, חליוה וסטריק, הם קצינים איכותיים בעלי רקורד מבצעי עשיר ויכולות מוכחות.

אבל אולי בניסיון להביא מהפכה אמיתית כדאי לחשוב על צעד אמיץ: למנות את מפקד חיל האוויר האלוף עמיקם נורקין לסגן רמטכ"ל, כדי להכין אותו להתמודדות אפשרית על הרמטכ"לות.

ביום שישי מלאו שלוש שנים לכהונתו של נורקין כמפקד חיל האוויר ולפני שהוא נכנס לשנתו הרביעית והאחרונה, נכון לדון מחדש ברעיון שמפקד חיל האוויר יכול להיות הרמטכ"ל. לא, לא צריך למהר להירתע מתקדים דן חלוץ, בחלוף 14 שנה ממלחמת לבנון השנייה. נורקין איננו חלוץ, ולהפסיק להשתמש בשירותיו כמפקד חיל האוויר זו תהיה טעות. הוא קצין ייחודי וחריג, גם כמפקד החיל. על כך שסומן לגדולות כקצין צעיר כבר נכתב רבות.

מחניך מצטיין בקורס טיס, טייס האף־15 הצעיר בעולם, מקים טייסת הסופה, ראש מחלקת מבצעים במלחמת לבנון השנייה, מתכנן תקיפת הכור בסוריה ולאחר מכן חיסולו של אחמד ג'עברי במבצע "עמוד ענן" ובעיקר מפקד בליגה אחרת. בימים האחרונים נחשפנו רק לחלק מהפעילות של החיל בשנים האחרונות בסוריה ובמקומות אחרים, אלה שמעניקים את השקט ואת ההרתעה.

מלבד תפקידו בחיל האוויר הוא שימש כראש אגף התכנון בצה"ל והוביל את יישום התוכנית הרב־שנתית "גדעון" של הרמטכ"ל גדי איזנקוט. מדובר בתפקיד המרכזי בבניין הכוח של הצבא המחייב היכרות מעמיקה על כלל הזרועות והאגפים.

שני יורשיו המיועדים יתקשו למלא את הוואקום שייווצר, ולכן התקופה שבה יכהן כסגן רמטכ"ל ואולי גם כרמטכ"ל, תאפשר פיקוח על החיל. הטענה שרמטכ"ל מחיל האוויר לא מבין בהפעלת הכוח היבשתי או "לא יידע להזיז אוגדות" היא מיושנת ומגוחכת. המלחמות הבאות הן מלחמות של חיל האוויר.

אלא שלא בטוח שכוכבי בעל שאיפות פוליטיות עתידיות, ירצה לצידו אלוף כל כך דומיננטי כמו נורקין. כאן נכנסים לתמונה שר הביטחון וראש הממשלה, שאמורים לדאוג לאינטרסים הרחבים יותר ולפחות לשאול: למה לא נורקין?