הלך הילד נשאר הפלא

זה היה אחד מאותם רגעים שרק כוכב הסנוקר רוני אוסאליבן יכול לספק. אינני מדבר הפעם על הטבעה וירטואוזית או על ניקוי מסחרר של השולחן מכדורים. זה היה רגע מוזר בשנייה שאתה צופה בו והגיוני לגמרי אחרי שאתה לוקח נשימה ודקה לחשוב עליו. וזה היה רגע שמקפל בתוכו את כל המהות של אוסאליבן, מודל 2020.

קיירן ווילסון, יריבו של אוסאליבן בגמר אליפות העולם, הוביל במשחקון ה־12 בפער כזה שאוסאליבן לא יכול היה להפוך גם אם היה מטביע את כל הכדורים שנותרו על השולחן. הדרך היחידה לנצח במצב כזה היא לגרום ליריב שלך לבצע עבירה שתזכה אותך בנקודות. לשם כך אוסאליבן היה צריך להציב את ווילסון במצב של "סנוקר" – כשכדור המטרה חסום על ידי כדור אחר, ובכך לגרום לו להחמיץ ולבצע עבירה. הוא לא עשה את זה. במקום זאת אוסאליבן העדיף פשוט להטביע את כל הכדורים שנותרו – ולוותר מראש על הסיכוי לנצח במשחקון.

ההיגיון שבהטבעות

בראייה הצרה אין שום היגיון באופן שבו אוסאליבן שיחק. למעשה הוא הגיש ליריבו את הניצחון במשחקון על מגש. בראייה הרחבה יותר, אין מהלך הגיוני יותר עבור אוסאליבן הנוכחי. כשאוסאליבן מטביע כדורים בשביל הפרוטוקול במקום להתאמץ להשיג את הסנוקר, הוא אומר ללא מילים שהוא כאן כדי ליהנות. הוא מוכן בגיל 44 להמשיך ולשחק סנוקר מקצועני, אבל תחת התנאים שלו. אין לו חשק יותר לקרבות הגנתיים מתישים במטרה להשיג את הסנוקר המיוחל, אלה מתסכלים אותו. במקום זאת הוא מעדיף להטביע קצת כדורים, הפעולה שהוא עושה כנראה טוב יותר מכל בן תמותה אחר, גם ללא גמול ממשי – וקדימה למשחקון הבא.

ההתנהלות הזו מאפשרת לאוסאליבן אריכות ימים בענף. את ההוכחה הוא סיפק ביום ראשון האחרון כשזכה באליפות העולם בפעם השישית בקריירה ואישר שגם במהדורתו העדכנית הוא היה ונותר אשף סנוקר שמסוגל לנצח כל שחקן בעולם ולזכות בכל תואר אפשרי.

במושגים היסטוריים, אוסאליבן אמנם רחוק עדיין אליפות עולם אחת מסטיבן הנדרי, שזכה בשבע אליפויות בקריירה, אבל בוויכוח בסוגיית השחקן הטוב בהיסטוריה הוא זכה בעוד טיעון לטובתו. בניגוד להנדרי שזכה בכל שבע אליפויות העולם שלו בשנות ה־90' ושלט בענף ביד רמה – אבל לתקופה תחומה, שש אליפויות העולם של אוסאליבן מתפזרות על פני שלושה עשורים. הנדרי פרש בגיל 43 ובשנות הקריירה האחרונות כבר היה צל של השחקן הענק שהיה בעבר, אוסאליבן מצא את הדרך לשמור על מקומו בצמרת הענף גם בגיל 44.

אוסאליבן נמצא במרדף תמידי אחרי האיזון. מאבק ארוך שנים בין הכישרון החד־פעמי והבלתי מוסבר שבו הוא ניחן לבין השדים הפנימיים ויצר ההרס העצמי. לצד אינספור הישגים ותצוגות סנוקר על־אנושיות, הקריירה של אוסאליבן עמוסה גם בדיכאונות, התמכרויות לאלכוהול ולסמים, התנהגות אקסצנטרית, התבטאויות מוזרות בתקשורת, איומים בפרישה ושלל הסתבכויות.

השימפנזה וג'וקוביץ'

אחת מנקודות המפנה החיוביות בקריירה של אוסאליבן הייתה בתחילת העשור הקודם, כשהחל לעבוד עם פסיכיאטר הספורט הבריטי ד"ר סטיב פיטרס. זה לימד אותו כיצד "לאלף את השימפנזה" – החלק במוחנו שמניע אותנו לפעול לפי הרגש ולגרום ל"שימפנזה" לעבוד בשיתוף פעולה עם האזורים הלוגיים של המוח. תחת הליווי של ד"ר פיטרס אוסאליבן זכה בשתי אליפויות עולם רצופות (2012–2013) תוך שהוא מציג ככל הנראה את הסנוקר הטוב ביותר בחייו.

האליפות הנוכחית הייתה שונה. הסנוקר של אוסאליבן בשבועיים וחצי האחרונים לא היה מהפנט כפי שהיה בעבר, ובמקום זאת הוא התמקד ביעילות. אוסאליבן אמר לאחרונה כי כדי לזכות בתארים החשובים הוא צריך להיות "נובאק ג'וקוביץ'" – במובן של הפגנת יכולת יציבה ועקבית. האליפות השנה הייתה ככל הנראה הכי "ג'וקוביצ'ית" שלו – הוא לא סיחרר את הצופים, אבל ידע לנצח במשחקונים החשובים, להעניש את יריביו על כל טעות ולא לאבד את העשתונות.

פעם אחת במהלך האליפות גם ברחה לו "השימפנזה" כשתקף בבוטות את הדור הצעיר בענף ואמר ש"אצטרך לאבד זרוע ורגל כדי לצאת מ־50 הראשונים בדירוג העולמי". למרות הסגנון הפרובוקטיבי, צריך להודות שיש אמת מסוימת בדבריו. בניגוד לכוכבי עבר כמו הנדרי ודייויס שפינו את הבמה לכוחות הצעירים העולים כשהגיעו לשנות ה־30 המאוחרות שלהם, אוסאליבן ובני המחזור שלו, ג'ון היגינס ומארק וויליאמס, ממשיכים לככב בענף כשהם כבר עמוק בתוך העשור החמישי לחייהם. הדור הצעיר מתקשה לפרוץ כשהוא צריך לעקוף מפלצות סנוקר כאלו. אפילו ג'אד טראמפ, ללא עוררין הכישרון הגדול ביותר של הדור החדש, היה צריך לחכות כמעט עד גיל 30 כדי לזכות באליפות העולם הראשונה שלו בשנה שעברה.

אחרי הזכייה השישית, אוסאליבן נשאל כצפוי על השיא של הנדרי שכבר נמצא ממש בהישג יד. התשובה שלו ממחישה במדויק את המקום שבו הוא נמצא – זה שמאפשר לו להמשיך ולהתחרות ברמות הגבוהות ביותר אחרי כל כך הרבה שנים. "אם הייתי רוצה לשבור שיאים, לא הייתי מצליח לשחק כפי שאני משחק. הנכס הכי גדול שלי כיום הוא שאני יכול להיראות כאילו אני משחק במשחק אימון במועדון – בזמן שבפועל אני משחק באליפות העולם".