המגזר הציבורי: חריגות שכר של מאות מיליונים

כשאין סנקציות ממשיכים גופים רבים המתוקצבים על ידי המדינה לחלק הטבות שכר חורגות לעובדים ומנהלים שמסתכמים למאות מיליוני שקלים. ב־75 גופים מתוקצבים התגלו בשנת 2018 חריגות בשכר של עובדים. השלטון המקומי מוביל בשיעור ניכר על שאר המגזרים עם חריגות ב־45 גופים (לעומת 62 ב־2017). עוד אותרו חריגות ב־11 חברות ממשלתיות, ארבעה גופים במערכת הבריאות, שמונה תאגידים ושבעה מוסדות במערכת ההשכלה הגבוהה הציבורית.

חריגות שכר בולטות

77 אלף שקל - מנהל יחידה בשירותי בריאות כללית (העלאה מ־47 אלף שקל)

92 אלף שקל - מנהל מחלקה אונקולוגית בשירותי בריאות כללית (העלאה מ־36 אלף שקל)

75 אלף שקל - עובד מחקר בתעשייה האווירית (העלאה מ־35 אלף שקל)

מקור: דוח השכר במגזר הציבורי לשנת 2018

כך עולה מדוח חריגות השכר בגופים המתוקצבים והנתמכים לשנת 2018 ופעילות יחידת האכיפה והיחידה לחקירות שכר בשנת 2019, שפירסם אתמול הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי בר נתן. הממונה ציין בפני שר האוצר ישראל כץ שהחיסכון כתוצאה מפעילות האכיפה ב־2019 הגיע ל־602 מיליון שקל, ו־24 מיליון שקל כבר הושבו בשנה שעברה לקופות הגופים שבהם התבצעה האכיפה.

מיום הקמתה בשנת 1997 חסכה יחידת האכיפה יותר מ־7 מיליארד שקל ושיעור הגופים החורגים ירד מ־44% ל־10% בשנת 2018.

חריגות של שנים 

הממונה מדגיש שב־20 מהגופים החורגים התגלו חריגות גם ב־2017, ובחמישה התגלו חריגות שכר רצופות במשך שלוש שנים ומעלה: רשות שדות התעופה ואלתא תעשיות אלקטרוניות (5 שנים רצופות), עיריית טייבה (4 שנים), הרשות לחינוך והכשרה ימיים וכפר הנוער מאיר שפיה (3 שנים). המשמעות של הנתון הזה היא שלמרות הפיקוח ממשיכים גופים אלה שנה אחר שנה לחלק הטבות שכר חורגות.

אום יש גם הצלחות: בעקבות שימוע שנעשה בתעשייה האווירית ב־2018 נחתם בין החברה לנציגות העובדים הסכם קיבוצי מיוחד שבמסגרתו הסכימו הצדדים להגיע לפתרון לעניין תנאי השכר העתידיים בחברה ולעניין הסדרת חריגות השכר – חיסכון שמוערך ביותר מחצי מיליארד שקל. חלק ניכר נוסף מהחיסכון (מוערך ביותר מחצי מיליארד שקל) הוא כתוצאה מטיפול בחריגות בתנאי שכרם והעסקתם של עובדי הסגל המנהלי באוניברסיטת בר־אילן, ולאחר הסכם קיבוצי שנחתם בדצמבר האחרון.

ב־61% מהגופים שהתגלו בהם חריגות שכר לכאורה מספר העובדים החורגים היה נמוך מחמישה. ב־56% מהגופים העובדים החורגים הם "בעלי תפקידים", כלומר מבצעים תפקידי מפתח.

מהדוח מתברר שבשנת 2018 סווגו 1,721 רופאים כחורגים בשכר, וזאת בעקבות ביקורות חריגות בשכר הרופאים ושימוע קיבוצי שנערך לרופאים בשירותי בריאות כללית בשנה שעברה. חריגות נוספות נמצאו אצל עובדי מחקר (429 עובדים), עובדים המועסקים בדירוג מפעלי (70), עובדים בחוזה מיוחד (29), הנדסאים וטכנאים (28), חברי סגל אקדמי בכיר (23), פסיכולוגים (15), מהנדסים (11), עובדים בחוזה בכירים (7), עובדי הוראה (7), עובדים סוציאליים (7) ועוד.

עיקר העובדים הסוציאליים שחורגים בשכר, מגלה הדוח, מועסקים בשלטון המקומי. לאחר שמספר ניסיונות להגיע לפתרון מוסכם עם איגוד העובדים הסוציאליים כשלו, הממונה על השכר שוקל להפעיל את חובתו בהתאם לחוק יסודות התקציב, על מנת להביא להפסקה של תשלום החריגות.

כמה כסף נחסך? 

כתוצאה מפעילות יחידת האכיפה הושג חיסכון אקטוארי של 772 מיליון שקל בגופים הנתמכים. בשלטון המקומי החיסכון הגיע ל־290 מיליון שקל, בחברות ממשלתיות ל־10 מיליון שקל ובתאגידים ל־43 מיליון שקל. מבין הגופים הושגו החסכונות האלה: אוניברסיטת בר־אילן 508 מיליון שקל, הרשות הארצית לכבאות 57 מיליון שקל, עיריית באר־שבע 6.2 מיליון שקל, מנהלי מחלקות חינוך 4.7 מיליון שקל, עיריית בת־ים 2.6 מיליון שקל, עיריית אילת 2.2 מיליון שקל, עיריית אשדוד 2.7 מיליון שקל.

רק קנסות גבוהים ישימו סוף לחוצפה

ומהן בעצם החריגות? תשלום משכורות מנופחות בניגוד לנהלים, למשל משכורות גבוהות מהמגיע לדרג העובד או שנות הוותק שלו, תשלום תוספות שכר לא חוקיות, זקיפת הטבות שלא כדין ועוד כהנה וכהנה.

ומה קורה לחורגים? ממש לא הרבה. מקסימום הם ננזפים ונדרשים להחזיר את הכספים שקיבלו שלא כדין לקופת הארגון, כמו מנכ"ל לשעבר של קופ"ח גדולה שהשיב 522 אלף שקל.

כדי שהחוצפה הזאת תיעלם מ־75 הגופים הנתמכים שבהם נתגלו החריגות, צריך לעשות בדיוק את מה שנעשה בהקשר למסכות הקורונה – שהקנס על אי־חבישתן זינק מ־200 ל־500 שקל ושיפר את המצב ללא היכר.

קנסות גבוהים, אפילו כפליים מסכום החריגה, העמדה לדין פלילי של המשלמים ומקבלי הטבות שלא כחוק בסכומים גבוהים ואף שליחה במקרים החמורים של המורשעים לכלא – יחסלו את התופעה. כדאי לנסות.