ברונו מארס
כך הפך הנער הברזילאי שאף קבוצה גדולה בריו לא רצתה אותו לשחקן המפתח של ליון, שאמור לעצור את המכונה הדורסנית ממינכן • ברונו גימראייש, רק בן 22, כוכב בהתהוות
יש שחקנים שמשנים קבוצה, או לפחות את העונה שלה. שינוי כזה צריך להיבחן במשך זמן, אבל במקרה של ברונו גימראייש מספיקים שמונה משחקים בלבד בכל המסגרות כדי להבין לאיזה גובה הרים את ליון. או כמו שנכתב עליו במגזין "פראנס פוטבול": "יש את ליון של לפני ברונו גימראייש ויש את ליון יחד איתו".
ליון, שתשחק הערב (22.00) בחצי גמר ליגת האלופות מול באיירן מינכן, הציגה עונת נפל בליגה הצרפתית שנגדעה עם בוא הקורונה, אבל גימראייש נתן לה תקווה. הברזילאי הגיע לקבוצה בחלון ההעברות בינואר, ניצח איתה בשלושה משחקי ליגה והוסיף ניצחון על יובנטוס במשחק הראשון בשמינית גמר הצ'מפיונס. בשלושת המשחקים הראשונים שלו בקבוצה, כולל אותו 0:1 על יובה, גימראייש נבחר למצטיין במשחק. חתיכת פתיחה. היום, אחרי שליון עברה את יובה וגם את מנצ'סטר סיטי, גימראייש יהיה השחקן החשוב ביותר של הצרפתים בניסיון להעצים עוד יותר את השינוי בעונה ולהגיע עד לגמר.
גימראייש בן ה־22 משחק בליון כקשר האחורי, אבל יכול להופיע גם בעמדה קדמית יותר. הוא כבר מבוקש על ידי כמה מהקבוצות הגדולות ביותר בעולם ויכול במצב מסוים לקבל בקרוב מקום בהרכב של נבחרת ברזיל. די מרשים לשחקן שלפני ארבע שנים ומשהו החליט להתמקד בקטרגל ולוותר על כדורגל של 11 מול 11.
המחטף של ז'וניניו
הקבוצות הגדולות של ריו, המקום בו גדל, לא רצו את גימראייש הנער, גם קבוצות פחות מוכרות מהאזור העדיפו שחקנים אחרים, וגימראייש החליט לוותר. אביו ממש הכריח אותו להמשיך לשחק ואף מצא עבורו קבוצה בפרבר של סאו־פאולו. בכל סופ"ש נסעו ההורים 433 ק"מ במונית שפירנסה את המשפחה כדי לצפות בברונו ולעודד אותו, והקפיצה הייתה מהירה. אתלטיקו פארננסה מהעיר קוריטיבה רכשה את גימראייש, שמהר מאוד נבחר לקשר העונה בברזיל.
עם תואר אישי כזה והובלת פארננסה לזכייה בגביע הסודאמריקנה (המקבילה הדרום־אמריקאית לליגה האירופית), החלה ההתעניינות מאירופה. נציגים של צ'לסי וארסנל הגיעו לצפות בו, דייגו סימאונה החליט שיש כאן התאמה לאתלטיקו מדריד, אבל גימראייש בחר בליון. למה? בזכות אגדת ליון וליגת האלופות – ז'וניניו.
כולם זוכרים את ז'וניניו פרנאמבואקנו, אמן הבעיטות החופשיות, שהבקיע 100 שערים עבור ליון, 44 מתוכם במצבים נייחים. ז'וניניו מונה בתחילת העונה הנוכחית למנהל המקצועי של ליון, וגימראייש היה המטרה העיקרית שלו. הוא הבטיח לשחקן הצעיר שיהפוך אותו לקשר הטוב ביותר בעולם. ז'וניניו הוא אגדה גם בוואסקו דה גמה, איתה זכה בגביע הליברטדורס, והעובדה שמשפחתו של גימראייש אוהדת ואסקו תרמה. גימראייש הגיע לליון תמורת 20 מיליון יורו שהיום, אחרי שכבר זומן לנבחרת ברזיל, נראים כמו מחיר מציאה.
הגיע לאירופה מוכן
זוכרים את המונית שנסעה כל שבוע לכיוון סאו־פאולו? מספר הרישום של המונית המשפחתית הוא 39, ולכן זה גם מספר החולצה של גימראייש. בצרפת מקבלים השחקנים חולצות עד מספר 30 וז'וניניו היה צריך להשתמש בקשרים שלו כדי להשיג אישור חריג. גימראייש, מצידו, מחזיר בהתקדמות יומיומית שהופכת אותו לאחד השחקנים המעניינים בעולם כיום.
שחקנים צעירים רבים שמגיעים מברזיל עם כישרון גדול צריכים עדיין לעשות עבודה אישית. המאמנים באירופה טובים יותר, ובליגות הבכירות שמים דגש חזק יותר על טקטיקה. "ברונו הגיע מוכן", קובע ז'וניניו, "ולקבל צעיר מוכן מברזיל זה דבר נדיר".
יש לגימראייש כל מה שצריך משחקן במרכז המגרש. הוא חכם מאוד, עובד בלי הפסקה, מתקל, מנהל מאחור ויכול גם לצאת עם הכדור קדימה. כל המשחק הקבוצתי של ליון השתפר יחד איתו, וגם לבלמים, שהתקשו קודם לכן, קל יותר. עכשיו, אחרי שהצטיין נגד יובנטוס ועשה עבודה גדולה גם מול מנצ'סטר סיטי, יש לגימראייש את באיירן מינכן, ובעיקר את תומאס מולר, שבתפקידו מתחת לרוברט לבנדובסקי ייאבק ישירות מול גימראייש. מולר הוא אחד השחקנים האינטליגנטים בעולם, והמאבק בין השניים הוא אולי המצ'־אפ הגדול בחצי הגמר.
ליון משחקת עם שלושה בלמים, אבל האחריות הכבדה ביותר לעצירת מכונת ההתקפה הגרמנית היא על גימראייש, שמוצב ממש לפניהם. באיירן היא הפייבוריטית הברורה, אבל אם למדנו משהו לאחרונה זה שהכל יכול לקרות. ואם יש משהו שברונו גימראייש כבר למד בקריירה הקצרה שלו - זה שאין סיבה לוותר מראש.

