כלב מחייה

דצמבר 2018.

המחבל עאסם ברגותי יורד מרכבו ויורה לכיוון הטרמפיאדה בצומת הכניסה לגבעת אסף. מהירי נהרגים סמ"ר יובל מור־יוסף ז"ל וסמל יוסי כהן ז"ל, חיילים בגדוד נצח יהודה בחטיבת כפיר. נתנאל, חייל באותו גדוד, נפצע אנושות.

הוא הובהל לבית החולים הדסה עין כרם כשקליע עדיין נמצא בראשו. הרופאים היו פסימיים. הם לא נתנו לו הרבה סיכויים לחיות. אבל נתנאל, שאושפז בטיפול נמרץ במשך כחודשיים ולאחר מכן עבר למחלקת השיקום בשיבא תל השומר, לא ויתר. הוא החל בשיקום ארוך ומפרך, במהלכו חל שיפור איטי במצבו.

אלא שלפני כשלושה חודשים הידרדר המצב לאחר ניתוח מורכב שעבר. משפחתו ביקשה להתפלל לשלומו. בחלוף הזמן נרשמה התייצבות, והוא המשיך בשיקום ‑ שקיבל תפנית מעניינת בעקבות המפגשים עם שיבא, הכלב השיקומי של בית החולים שיבא שהעניק לו את שמו.

השידוך בין נתנאל לשיבא, שנמשך כבר כמה מפגשים, נותן את אותותיו באופן מרשים. אתמול, כשנפגשו שוב לטיפול, הצליח נתנאל בפעם הראשונה מאז הפציעה להזיז את ידו באופן מלא, לסרק וללטף את הכלב.

שיבא בן השבעה חודשים עובר הכשרה לשמש ככלב שירות על ידי המרכז להכשרות כלבי שירות, ומשתלב בעבודת הפיזיותרפיסטים בבית החולים השיקומי בשיבא. העבודה המשותפת עם שיבא מעודדת את המטופלים, מסייעת להם בהתמודדות עם הכאבים, בהרחבת טווח התנועה ובפעילות קוגניטיבית. מחקרים מובילים בעולם מלמדים כי בעבודה עם כלב גלומים יתרונות רבים בטיפול השיקומי, כפי שניתן לראות גם במקרה המרגש ומעורר ההשראה של נתנאל. לכן בשיבא החליטו להוסיף למכלול הטיפולים המתקדמים גם טיפול עם כלבים.

"החיבור עם הכלב מדהים", אומרת בהתרגשות אימו של נתנאל, ג'ודי. "הוא חושב על הכלב ולא על עצמו ועל השיקום, ונותן מעצמו. הוא תמיד אהב כלבים וגידל אחד בעצמו, וזה נותן לו המון. עכשיו, למשל, כשיש לו בעיה ביד ימין, שמים לנתנאל אוכל של הכלב באותה יד ‑ והכלב מלקק אותה. נתנאל מגיב מיד ומלטף את הכלב. זה לא מובן מאליו בכלל".

"הוא מאוד משתפר", מוסיפה ג'ודי. "עכשיו הוא מבין אותנו. הוא מצליח להזיז איברים, מהנהן עם הראש. אנחנו שואלים אותו אם הוא עצוב או שמח, והוא מהנהן, מבין את הרגשות שלו. אני שואלת אם הוא מתגעגע לחברים, והוא עושה עם הראש כן. כששואלים אותו אם כואב לו, הוא מהנהן שלא. הוא משתדל להיות חזק".

גיא רודומין, פיזיותרפיסט במחלקה לשיקום נפגעי ראש המטפל בנתנאל, מספר: "נתנאל הגיע במצב הכרה מינימלי, ובמשך הזמן חלה התעוררות תקשורתית ושיפור בתנועתיות בפלג הגוף השמאלי. הדינמיקה עם הכלב שיבא מעולה. רואים שיפור אדיר, כי יש הנעה לפעולה, והעבודה איתו הרבה יותר תפקודית. יש פה הברשה, ליטוף, האכלה. התנועה, ההתייחסות, הפניית המבט והרגש לכלב מעודדים מוטיבציה, והתוצאות משתפרות פלאים".

הקשר שנרקם בין נתנאל לכלב מצטרף לסדרה של טיפולים שיקומיים, הכוללים טיפולים פיזיותרפיים, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, ועוד ‑ הכל במטרה להיטיב את מצבו של נתנאל. גם ד"ר יבגני גיידקוב, מנהל מחלקת שיקום נפגעי ראש, מציין שהטיפול הפיזיותרפי המשלב כלבים מקדם מאוד את נתנאל ‑ שהשתפר משמעותית ברמה ההכרתית והקוגניטיבית.

"הכלב לא שופט את המטופל, וזה מסייע לטיפול", מוסיף פרופ' ישראל דודקביץ, מנהל אגף השיקום בפועל בבית החולים השיקומי המשולב ומי שיזם את פרויקט שילוב הכלבים בשיבא. "היכולת והרצון של המטופל משתנים. נתנאל הוא מקרה מיוחד. עצם זה שהוא סירק את הכלב והזיז את היד למטרה קונקרטית ‑ זה דבר גדול. במקרים קלים יותר הערך של הקשר עם הכלב הוא יותר קטן. אבל במקרה של נתנאל, כשנלחמים על כל דבר קטן, יש לזה ערך גדול. נתנאל מתקדם מאוד, וכל כלי שאנחנו יכולים לתת לו עושה את ההבדל. בגלל זה אנחנו משתדלים מאוד לעזור".