בלוף השמיים הפתוחים

"פתחו את השמיים אבל אין בא בשער, כי אנחנו מדינה בצבע בורדו", קובע פרופ' רוני גמזו, פרויקטור הקורונה. הרוב המכריע של המדינות בעולם לא רוצות אותנו, ומוכנות לקבל ישראלים בתנאים מגבילים וקשיחים במיוחד. ביוון, למשל, מוכנים לקבל רק 600 ישראלים בשבוע. "זו בדיחה. בכל קיץ מגיעים ליוון כ־600 אלף ישראלים", אומר סיון זמיר, שעוסק בתיירות ישראלית ליוון וטוען שהפסיד כמיליון וחצי שקל מאז ששותקה התנועה הישראלית ליוון.

חגיגות השמיים הפתוחים מתגלות כבלון נפוח וסוכני הנסיעות ממשיכים להילחם. בעוד שבמאבקי העבר בלטה התאחדות סוכני הנסיעות, הפעם המדיה החברתית הפכה בחזית וצצו קבוצות פייסבוק שהפכו לכוח. זמיר הקים קבוצה בשם "המאבק לפתיחת השמיים" עם כ־6,000 חברים, רובם מהתחום, ולטענתו נדנודים שלו לשר התיירות היווני אפילו הביאו לביקור ראש ממשלת יוון בישראל ביולי - הזדמנות שהוא מרגיש שישראל החמיצה. "במאי וביוני ישראל ויוון היו ירוקות וישראל סירבה לפתוח את השמיים. גם בראשית יולי כשהמספרים בישראל החלו לעלות סירבנו לחתימת הסכם. היום גם היוונים לא ממש רוצים אותנו".

מירי סוסלנסקי, בעלת חברת ארגון טיולים מתל־אביב, התחילה להרגיש את המכה כבר בתחילת פברואר ("תוכננו טיולים למזרח סין, ליפן. הייתה התעניינות אדירה ופתאום הכל נדם. הגיעו השאלות, אחר כך הביטולים, והכל ירד לאפס"). היא הצטרפה למחאה מול הכנסת בירושלים אבל לא אהבה את ההתמקדות בתיירות הנכנסת ובתיירות פנים. "חרה לי שלא הייתה התייחסות לתיירות היוצאת שמגלגלה יותר מ־14 מיליארד שקל בשנה". מדריך הטיולים זהר אשכר, גיבש צוות פעולה עם סוסלנקי ואהרון סמואל, יו"ר הארגון הישראלי למדריכי טיולים לחו"ל, והשלושה הקימו את המטה להצלת תיירות חו"ל, כשאפילו התאחדות סוכני הנסיעות רואה בה ערוץ המאבק המרכזי. אליהם הצטרף סוכן הנסיעות משה בנישו, שפועלים בהתנדבות.

"הבנו שאם אנחנו רוצים שדברים יקרו אנחנו צריכים ליזום הצעות ספציפיות", אמרה סוסלנסקי, ולכן המטה יצר קשר בפייסבוק עם עו"ד דוד שפרכר המתמחה בתחום הרגולטורי של התעופה האזרחית. שפרכר שרטט מתווה מקיף לפתיחת השמיים תוך הישענות על מתווים של ארגון התעופה העולמי )יאט"א(, סוכנות בטיחות התעופה של האיחוד האירופי ומנהל התעופה הפדרלי האמריקאי. המתווה הוגש לראש הממשלה, לשרי הבריאות, התחבורה והתיירות, לפרויקטור הקורונה, לראש המל"ל ולחברי ועדת הקורונה.

קובי קרני, יו"ר התאחדות סוכני הנסיעות

"אם בתחילת מארס כשלא היו כמעט חולים היה היגיון בסגירת השמיים, היום כשיש בישראל תחלואת ענק אין יתרון לסגירתם" אומר שפרכר ומסביר: "בראשית המגפה דובר על זה שנוסעים נכנסים גרמו ל־70% מההידבקויות, אבל הנהלים השתנו לחלוטין. אז לא עטו מסכות במטוסים והיום מקפידים על זה ועל ריחוק חברתי, העלייה למטוס רק אחרי מדידת חום ובדיקה. הסיכון נמוך מאוד".

המתווה משרטט שורת מרכיבים הנדרשים כדי להגשים שמיים פתוחים באמת. תחילה, הוא קורא תיגר על שיטת חלוקת המדינות לירוקות ואדומות ("מדינה ירוקה יכולה להפוך תוך דקות לאדומה"), וכן הציע תוכנית ביטוח נסיעות ואפליקציות ייעודיות לאיתור נתיבי הנוסעים (בהסכמתם) במדינות זרות. במשרד הבריאות מסרו כי "התייעצנו עם עשרות מומחים, אנחנו מכירים את המחקרים והנהלים ממדינות רבות בעולם ואימצנו מתווה הדומה במהותו למתווה האירופי. מכירים את עבודתו של עו"ד שפרכר ולא מוצאים בה ייחוד או תובנות שלא הכרנו".

"כל עוד נישאר במקום מבחינת נתוני הקורונה נהיה מוקצים בעולם" משוכנע קובי קרני, יו"ר התאחדות סוכני הנסיעות. "השגיאה הגדולה ביותר היא שלא עשו ועושים הכל כדי לרדת לתחתית ולשמור על זה. הישגי פתיחת השמיים שמדברים איתנו עליהם הם בלוף, השמיים לא סגורים גם היום. את יכולה להיכנס גם למדינות אדומות כמו ארצות־הברית בתנאי שתסכימי לבידוד. כמות הנוסעים לטורקיה גדולה מאוד למשל, אלפים רבים מהמגזר הערבי שטסים כל חודש ומהווים את עיקר תנועת התיירות היוצאת. ונניח שהכל יהיה ירוק, את חושבת שהתיירות תחזור לעצמה? ביטולי טיסות הצ'רטר בשמיים, חלק מחברות הביטוח בכלל לא מבטחות נוסעים לחו"ל. חייבים פתרונות אמיתיים".

פרופ' גילי רגב, מנהלת היחידה למניעת זיהומים בבית חולים שיבא ומומחית בתחום הקורונה, מבועתת מהרעיון שהשמיים ייפתחו מהר מדי וממליצה להמתין. "למרות הרצון של כולנו למנוחה ולנופש בחו"ל, תקופה מסוכנת לפנינו. השילוב של פתיחת בתי הספר, התפילות בחגים, ואם בחגים כולם ייסעו לחו"ל יהיו לנו הדבקות רבות ונמצא את עצמנו במצב מסוכן. אני מבינה שנחיה לצד הקורונה וצריך באיזשהו שלב לפתוח את השמיים, אבל צריך לעשות זאת לאט־לאט ובזהירות, ולזכור כל הזמן איזה מחיר עלתה ועולה לנו הפתיחה הלא זהירה של הסגר".

עו"ד דוד שפרכר, מתמחה ברגולציה תעופתית | צילום: גיל נחושתן

העיכובים בדרך למטוס

לא רק מיעוט הטיסות מרחיק את הישראלים מנתב"ג. ברוב המדינות יש חובת בידוד בגלל המתנה לבדיקות קורונה וזה מהווה גורם מרתיע משמעותי - שלא לדבר על הבידוד בן שבועיים בחזרה לישראל מחלק גדול מהמדינות. גם הסרבול הכרוך בטיסה מרתיע, למשל הצורך בבדיקה לפני ההמראה (כאשר אם התשובה חיובית הפסדת את כספך) או מילוי טפסים שונים.

מנתוני יאט"א בסוף יולי עולה ש־80% מכלל הנוסעים יסרבו לטוס אם יחויבו עם נחיתתם בבידוד של שבועיים, מה שהופך את הבדיקות בשדה לקריטיות אם הן מתנהלות כפי שצריך. בישראל זה לא קורה. "ביוון התחילו לבנות מעבדה בשדה בסוף מארס. בשיא הקורונה כבר חשבו על יוני", זועם סיון זמיר, "ובישראל רק עכשיו הוציאו מכרז למעבדה. לא רציניים".

הפרויקטור פרופ' גמזו מעריך שרק באוקטובר המעבדה תתחיל לפעול, אך במשרד הבריאות כלל לא תומכים בהקמתה ומסרו שיאשרו את המעבדה אך לא יחייבו להשתמש בשירותיה. מהמשרד נמסר ל"ממון" שבניית מעבדה בנתב"ג היא "מהלך לא יעיל" שכן הנוסעים יכולים לעשות בדיקה בקופות החולים. "מיקום מעבדה דווקא בנתב"ג יקשה על הנוסעים מהפריפריה שיצטרכו להגיע מספר ימים לפני הטיסה. כבר היום מד"א דוגמים נוסעים בנתב"ג, ואם יתעורר הצורך יוכל המשרד להרחיב את יכולת הדיגום על בסיס זה בן לילה. לנכנסים ממדינות אדומות אנו מאמינים בבידוד של שבועיים ולא בבדיקות. הנכנסים ממדינות ירוקות לא צריכים בידוד או בדיקות", נמסר.

בדיון של ועדת הקורונה השבוע ח"כ שאשא־ביטון נדהמה כי בתשובה לשאלתה כמה אנשים שהכנסנו ממדינות אחרות הגיעו חולים, השיב נציג משרד הבריאות שמדובר "באחד ליום בממוצע אבל לא יותר ממאה בסך הכל", אבל לא הצליח לספק נתונים לגבי כמות הנכנסים הכוללת. "בגלל אדם אחד ליום אנחנו משתקים את עולם התיירות? אי־אפשר לנהל סיכונים ללא מידע", אמרה.

כעת משרד הבריאות חושף את הנתונים בתגובתו ל"ממון", מהם עולה שבחודש יולי התגלו בנתב"ג 80 נדבקים בלבד מבין 25 אלף (0.32%). יחד עם זאת מדגישים במשרד שכל השבים מחו"ל שוהים בבידוד וייתכנו חולים נוספים שהיו א־סימפטומטיים או בעלי תסמינים קלים וכלל לא הופנו לביצוע בדיקות".

ומה לגבי עלות הבדיקות? במשרד הבריאות אומרים שבשבועות הקרובים בדיקות הקורונה ליוצאים לחו"ל דרך קופות החולים הן חינם אך "ייתכן שבהמשך יהיו בתשלום". לגבי הבדיקות בנתב"ג, סוסלנסקי מעריכה שיעלו כ־100 דולר (לעומת 1,200-500 שקל במעבדה פרטית). בעולם נעות העלויות בין חינם בצרפת, 38 דולר ברוסיה (עם תוצאות תוך שעה), ל־150 פאונד בהיתרו לונדון (מספטמבר). בבולגריה, מזהיר עו"ד שפרכר, מתפתחת תעשייה ענפה של בדיקות מזויפות ב־10 דולר ליחידה.

סביר להניח שהנוסעים יהיו אלו שישאו בעלויות הבדיקות, אך ייתכן שחברות תעופה יגלמו את העלות בכרטיס בדומה למסי נמל - דבר שיתאפשר בעיקר כי מחירי הכרטיסים נמוכים יחסית היום. אורן יעקובי מ"מיי סקיי" בדק עבורנו מחירי טיסות הלוך־חזור (כולל מזוודה), וגילה שאם ב־2019 טיסה לבולגריה עלתה כ־500 דולר, היום תמצאו כרטיס לחגים בבולגריה אייר ב־250 דולר. טיסה ללונדון שעלתה כ־800 דולר אשתקד תעלה מספטמבר 573 דולר אצל וירג'ין אטלנטיק. גם מחירי הטיסות לניו־יורק הצטמקו ל־800 דולר דרך דלתא ויונייטד איירליינס, לעומת 1,300-1,200 דולר כחודש לפני החגים בשנה שעברה. גם טיסות לזאגרב שבקרואטיה זולות יותר מבשנה שעברה (490 דולר לעומת כ־600 דולר) על אף שזו מדינה ירוקה שהביקושים אליה עלו משמעותית.

אם חשבתם לטוס לקרואטיה ולנצל את היעדר הגבולות כדי להמשיך לתוך מדינות האיחוד האירופי, אתם עלולים לחטוף קנס של אלפי יורו ומסתכנים באיסור כניסה חוזרת לאותה מדינה גם עם חלוף הקורונה, מזהיר עו"ד שפרכר. מדינות כמו הולנד וגרמניה אף מחזיקות משרדי עורכי דין בישראל כדי לממש את הקנסות.

אז בשורה התחתונה, מתי ייפתחו באמת השמיים? "השינוי האמיתי יגיע כשנהיה ירוקים, ואני מניח שזה יקרה בעוד כחודשיים", קובע פרופ' גמזו. "אני לא מודאג מהטיסות, וגם לא מביקורים במדינות ירוקות. הביקור במדינות אדומות מדאיג, מחייב שמירה, אבל אני לא יכול למנוע את החיים. וטיסות הן חלק מהחיים".

ביטוח נסיעה: מי מבטח וכמה זה עולה

אחד החסמים הגדולים בטיסות לחו"ל בעידן הקורונה הוא ביטוחי הנסיעה. לא כל החברות מוכנות לבטח ואצל אלו שכבר מוכנות, התעריפים קופצים למבוטחים מעל גיל 60 ולבעלי מחלות רקע וביטוח ביטול טיסה הפך למוצר שכבר כמעט לא קיים. בנוסף, החברות לא תמיד מוכנות לבטח בכל היעדים ובכלל ההסתייגויות והחריגים רבים בהשוואה לתקופת טרום הקורונה. מה כן מציעות החברות?

• כלל ביטוח: הראשונה בישראל להציע ביטוחי נסיעות לנוסעים ליעדי האמירויות, אבל לא מבטחת לכל המדינות באמריקה הצפונית והדרומית. בשאר המדינות התעריפים זהים באדומות/כתומות/ירוקות. הביטוח כולל כיסוי קורונה: אשפוז או שהייה בבידוד בחו"ל אם נוסע אובחן כחיובי לקורונה, וכן כרטיס טיסה במקרה של צורך לשנות מועד טיסה. המחירים: 1.7 דולר עד 15.6 דולר ליום, מעל גיל 69: חיתום פרטני ועלות לפי הגיל והמצב הבריאותי.

• פספורט כארד: מוכרת ביטוח נסיעות ללא הגבלת גיל, מעל גיל 70 רק למדינות ירוקות. הפוליסה כוללת כיסוי הוצאות רפואיות בגין קורונה, השתתפות בהוצאות לינה בגלל בידוד וכרטיס טיסה חזרה לישראל. בתוספת 2 דולר ניתן לרכוש כיסוי לביטול נסיעה בטרם היציאה מהארץ - אפילו אם התגלה בעלייה למטוס שיש למבוטח חום - אך ביטול טיסה מטעם חברת התעופה לא יכוסה. המחירים: 5.4-9.5 דולר ליום במדינות ירוקות, 7.5-20 דולר ליום באדומות - לפי הגיל והמצב הבריאותי. תקופות הביטוח קצרות מבעבר, עד 30 יום למבוטחים עד גיל 69, עד 15 יום לגילאי 70-76, עד 10 ימים לגילאי 77-85.

• מגדל: לא מוכרת ביטוחי נסיעה לאירופה וארה"ב. היעדים הניתנים לביטוח: אוסטרליה, אפריקה ודרום אמריקה. המחירים: 21.4-1.8 דולר ליום לפי הגיל (אך אין הגבלת גיל). אין כיסוי ללינה בבידוד בחו"ל או כרטיס טיסה חילופי במקרה של עיכוב בשל קורונה.

• הראל: כרגע מוכרת ביטוחים בסיסיים מהעבר שלא כוללים קורונה, ב־26 באוגוסט תחל לשווק פוליסות חדשות.

• ביטוח ישיר: לא מוכרת ביטוח רפואי לחו"ל, מבטיחים לחדש בקרוב.

• הפניקס: לא מוכרת ביטוח רפואי לחו"ל, מבטיחים לחדש בקרוב.

המלחמה העזה ביותר: ראש השנה באומן

המלחמה העזה ביותר על פתיחת השמיים מתנהלת בימים אלו בין חסידי ברסלב וממשלת ישראל, המובילה את הקו הקשיח נגד נסיעות לעיר אומן, מקום קבורתו של רבי נחמן, מייסד החסידות. ממשלת אוקראינה הודיעה לפני ימים אחדים על מגבלות כניסה חריפות, בהן איסור כניסת זרים לעיר והטלת סגר לפי הנדרש. ביום שלישי התרככה ההחלטה בהצהרה משותפת של ראש הממשלה נתניהו ונשיא אוקראינה שלא מונעת הגעה אך משיתה מגבלות קשות, בהן איסור על טיסות שכר.

על פי הערכות 5,000-3,000 איש יגיעו השנה לאומן, 10%-15% מהמקובל בכל שנה. נחמן בן שעיה, יו"ר המזכירות הארצית של חסידי ברסלב ומוביל המאבק בארץ, מאשר את המספרים - שלדבריו יכולים להגיע גם ל־10,000. מאז פטירת רבי נחמן ב־1810 לא נותרה אומן בלי חסידים בראש השנה, כולל בשנות השיא של הדיכוי הקומוניסטי.

חסידי ברסלב נהנים ממספר תורמים, כאשר אחד מהם, לו שיינר, מממן כל שנה (וגם השנה) מתחם של "הכנסת אורחים" הנחשב לגדול בעולם עם 17,000 סועדים. השנה יהיו פחות, אך ההשקעות במתחם יהיו גדולות מבעבר. החסידים שעמלים על ראש השנה כבר מאפריל השקיעו מיליוני דולרים בהכשרת אזור הקבר והרחובות הסמוכים לו לקליטת אלפי מתפללים תוך גיוס מלונות ובתי דירות, וכן בניית מחיצות שקפים בבתי הכנסת. בארה"ב נרכשו 20 מכונות הנשמה שיישלחו למקום, צוותים רפואיים גויסו והוקם מערך של בדיקות קורונה פרטיות במקום.