לא רק האסי
אל תדאגו, אין לנו כוונה לצלול כאן לתוך הסכסוך על נחל האסי. אבל אם כבר מכוונים את הזרקור אל גן העדן של עמק המעיינות, הנה עוד כמה פניני טבע שאפשר לטבול בהן בקיץ הלוהט
בעין הסערה, החלטנו לשפוך מעט מים על להבות האסי. ולא, אנחנו לא תופסים צד בוויכוח הציבורי הלוהט, אלא רק מזכירים שלא לחינם האזור שבו זורם קטע המריבה נקרא עמק המעיינות. בעמק המעיינות (או בשמו הקודם עמק בית שאן) זורמים ללא הפרעה הרבה מאוד מעיינות נגישים לכל, שאפשר להשתכשך בהם בחופשיות מוחלטת, עד שיוחלט בחלונות הגבוהים אם משחררים או לא משחררים את האסי. אגב, בעברית קוראים לאסי נחל עמל, על שם מקור הנביעה שלו - מעיין עין עמל, שנמצא מעט מערבית לקיבוץ ניר דוד. אפיק הנחל נמשך לכיוון מזרח וצפון עד שהוא נפגש שוב עם נחל חרוד, סמוך לגשר הקנטרה.
אז היכן עוד אפשר להשתכשך בסביבה? קבלו מספר אפשרויות שאספנו מתושבי האזור בעבר ובהווה, שמכירים גם את השכשוכיות העלומות ואת הערוצים הסודיים.
עין יזרעאל
עין יזרעאל הוא מקור מים קרירים, חופשי מתשלום, שנובע מהגלבוע ובמרכזו בריכה גדולה וציורית בעומק של מטר. עין יזרעאל נמצא סמוך מאוד לעמק המעיינות. פעם המקום היה סודי ורק תושבי האזור הכירו אותו, אבל בשנים האחרונות יותר ויותר מטיילים מגיעים לכאן. סביב הבריכה חורשת איקליפטוסים המעניקה צל. לפני הרחצה אפשר להגיע לתל יזרעאל למסלול הליכה של חצי קילומטר, עד לבריכה.
מעיין חרוד
בקו אווירי של שניים וחצי קילומטרים משם נמצא מעיין חרוד, השוכן בתוך הגן הלאומי מעיין חרוד. במקום בריכת מים - שכשוכית - גדולה מאוד אבל לא עמוקה. הבריכה נובעת ממש מתוך הגלבוע, מוקפת מדשאות רחבות ידיים ומהווה מקום בילוי חינמי, רטוב וכיפי. במעיין חרוד מתחיל נחל חרוד, ולאחרונה הרחיבה רשות הניקוז את השטח סביב הנביעה לכיוון זרימת הנחל מזרחה ויצרה בתוך הנחל שכשוכית נוספת, עם בוסתנים סביבה, שמאפשרת בילוי במים רדודים. הטבילה כאן היא ללא כל תשלום ולכל המעוניינים יש גם אורחן לילה בתשלום סמלי עם אוהלים פרטיים או התחברות של קרוואן, בהתאם להנחיות הקורונה, כמובן. חובבי ההיסטוריה יוכלו להתרשם גם מהסיפור של משפחת חנקין ולבקר באחוזת הקבר של יהושע ואולגה חנקין, ממקימי עין חרוד, על הנחלה שבה הוקם הקיבוץ המקורי.
גן השלושה (הסחנה)
מכאן נזוז מזרחה, לגן לאומי הסחנה, גן השלושה, שנמצא במערב עמק המעיינות וידוע במעיינות החמימים שלו ובבריכות השחייה הטבעיות. הוא ציבורי ולכן הכניסה אליו ללא תשלום, אבל יש צורך לתאם הגעה מראש, ויש לשמור על הנחיות התו הסגול. בתחומו גם מוזיאון המשחזר את אתר ההתיישבות ההיסטורי של קיבוץ תל עמל, שהוא ניר דוד המקורי, אשר פתח את תקופת יישובי חומה ומגדל. אגב, במקור היה שייך השטח לקיבוץ ניר דוד, שהעביר אותו עם השנים לרשות הטבע והגנים.
פארק המעיינות
בצמוד אליו ומצפון־מזרח לו מתחיל פארק המעיינות, שפתוח לכולם ללא תשלום. במקום פעילויות מים שונות ומגוונות במספר מעיינות נובעים, ביניהם עין מגדל ועין חומה, על שם מפעל חומה ומגדל. אגב, אחד הנחלים שנובעים מהמעיינות, ושאליו נגיע בהמשך הכתבה, נקרא ג'מעין, כלומר ג'מעה, חבר'ה. הוא נקרא בעברית נחל הקיבוצים משום שהוא מקבץ אליו מספר נחלים, ולא על שם הקיבוצים שבסביבה.
בפארק המעיינות, כ־900 מטר מדרום לעין מגדל, נובע מעיין אל־ג'וסק, בשמו הערבי, או עין שוקק בעברית, שהוא המקור של נחל שוקק ויוצר בריכה נהדרת לרחצה בגודל של 40 על 40 מטר. מכאן יוצא "השביל הרטוב" שהכשירו חברי קיבוץ מירב ונקרא על שם סרן צביקה קפלן ז"ל, קצין בגדוד הסיור של גולני, שהתגורר בקיבוץ ונהרג במבצע צוק איתן. השביל עובר בתוך סבך צמחייה שקשה להאמין שיש כמוה בעמק המעיינות. הולכים במים שמגיעים עד הברכיים לאורך מסלול של 400 מטר ומגיעים עד לבריכת הטחנה, שנקראת כך כי מעליה יש טחנת קמח ישנה מימי הטורקים. עומקה כ־70 ס"מ והיא גדולה ונחמדה לשכשוך.
הבריכה הגדולה ביותר בפארק המעיינות היא זו של עין מודע, ומימיה הם המתוקים ביותר בהשוואה למעיינות האחרים.
נחל הקיבוצים
כפי שהבטחנו, מגיעים לנחל הקיבוצים, מהמטוילים ביותר בנחלי הארץ. הנחל נובע ממעיין עין מגדל וזורם לאורך 1,300 מטר. מי שנכנס אליו הולך או שוחה במים שמגיעים עד לגובה המותניים ואף הצוואר, בתוך צמחייה טבעית נהדרת, חוויה שמזכירה קצת הליכה בג'ונגל. המכורים יעידו שכאשר הולכים כאן לא בקיץ העמוס, מרגישים קצת כמו בסרט "צייד הצבאים", כאשר החיילים האמריקאים שנחלצו משבי הווייטקונג הולכים בדממה בתוך המים בג'ונגל הווייטנאמי. בקיץ, על כל פנים, אין לכם סיכוי להיות כאן לבד.
הכניסה לנחל היא בחינם, כמובן, ויש כאן גם חניון, שבילי הליכה, שולחנות פיקניק, מתקני צל ועוד.
נחל הקיבוצים נגמר בבריכה המשולשת, שנמצאת מתחת למצפה השלושה, או בשמו הערבי - תל שוכה (אל־שוך - הקוצים). הוא נקרא מצפה השלושה על שמם של שלושת חברי תל עמל שהגיעו לשמור על עובדי האדמה עם שחר, ונהרגו מאש כנופיה בדואית שארבה להם.
שימו לב לגשר הקשתות (או גשר קנטרה - קשת), גשר עתיק שעובר מעל נחל חרוד כשלושה קילומטרים לפני שהוא מגיע לבית־שאן. כרגע המים באזור הגשר אינם טובים לרחצה, כיוון שיש אליהם הזרמה ממפעלים באזור, אבל מטפלים בנושא וההבטחה היא שתוך שנה עד שנתיים המים יהפכו לנקיים. שווה לעקוב.
מעיין שומר שבת
הגענו חזרה לאפיק של נחל חרוד, שממנו התחלנו את הסיור. כעת נמשיך לעוד מעיינות שטובים לרחצה ונמצאים באזור, ממזרח לכביש 90:
עין יהודה, הנמצא בשטחו של קיבוץ עין הנצי"ב, הוא אחד המעיינות הכי יפים ותכולים בארץ. התוכנית היא להפוך אותו לגן לאומי של רשות הטבע והגנים, וכרגע הכניסה אליו חופשית. כיוון שזהו קיבוץ דתי, אין גישה למעיין בשבת.
כמה מאות מטרים צפונית לעין יהודה תמצאו את המפלים הלבנים, שאליהם מוזרמים (לא כל השנה) עודפי מים של הנחלים בסביבה שלא השתמשו בהם להשקיה. התוצאה היא מפלים עם צמחייה יפה ומים מאוד נעימים ונוחים לרחצה. השטח לא גדול וגם לכאן הכניסה חופשית.
ממשיכים מכאן לכביש שנקרא בפי תושבי האזור מינוס 200, על שם הגובה שלו מתחת לפני הים, ומגיעים למעיין עין צמד, לא רחוק מהיישוב הישן אבוקה שבין מעוז חיים לכפר רופין. עין צמד נמצא על הגדר הדרומית של קיבוץ שדה אליהו, ובצד הנגדי נמצא מעיין נוסף בשם עין נזם. המשך הנביעה, סמוך לכפר רופין, נקראת המסיל - מקום רחב ידיים שסביבו צמחייה טבעית והוא מתאים לרחצה ופתוח לקהל הרחב ללא תשלום.
אתר נוסף (בתשלום) שמציע בילוי במים הוא גני חוגה, הנמצאים לא רחוק מקיבוץ חמדיה, בכביש היורד לכיוון הירדן. במקום שלל אטרקציות לכל המשפחה, בעיקר מעיין חוגה, וכן אגמים מלאכותיים, שעשועי מים לילדים, מדשאות, בריכת דיג, חניון לילה, אפשרות לינה באוהלים ממוזגים, שירותים ומקלחות ועוד.

