מתי אתה שומע בפעם הראשונה את הביטוי "פוליסת הביטוח של מדינת ישראל"? מתי מתחילים להגיד לכם שאתם פוליסת הביטוח? כבר בדיונים הראשונים על פרויקט צוללות הדולפין מגרמניה?
אל"מ (מיל') מיכאל קיסרי: "זה כל הזמן נמצא באוויר, מהתחלה".
ופתאום אתם עוברים לקדמת הבמה. אמנם הכל חשאי וסודי, אבל עבור אלה שמכירים – ראשי חיל הים, צה"ל ומערכת הביטחון – אתם הופכים מהתלמיד הבעייתי והלא כל כך רצוי לתלמיד הכי טוב בכיתה.
קיסרי: "נכון. ברגע שהפוליטיקאים בעיקר, שרי ביטחון, ראשי ממשלה, מתחילים לדבר במונחים של פוליסת ביטוח, זה כבר לא עניין של חיל הים בלבד. זה הופך להיות עניין לאומי".
השיח מתנהל ביניכם ובין ראשי ממשלה.
"לגמרי. פתאום מי שמנהל את הפרויקט בגרמניה, כשהוא מוסר דיווח על התקדמות הפרויקט, הוא צריך למסור אותו קודם כל לראש הממשלה ולשר הביטחון. זה, אגב, גם מכניס אותנו למצבים שבהם בהחלט ייתכן שראש הממשלה מחליט בניגוד לדעת חיל הים".
זו הפעם הראשונה שבה אדם שהיה חלק בלתי נפרד ממערך הצוללות במשך עשרות שנים, שמכיר את מכונת המלחמה הזאת מבחוץ ומבפנים, מפעולות חשאיות שבהן השתתף וגם מהמספנות בגרמניה, מדבר בגלוי על הפרשה. קיסרי היה מפקד שייטת 7 של חיל הים, היא שייטת הצוללות, ואחר כך המפקד הראשון של מערך בניית הצוללות החדשות עבור ישראל בגרמניה מתחילת שנות ה־90. תחת פיקודו התנהל תכנון, פיתוח, אישור ובניית מה שמכונה "פוליסת הביטוח של מדינת ישראל", שזה הכי הרבה שהוא מוכן לומר לגבי ייעודן של הצוללות.
כי הצוללות שנבנו בגרמניה הן לא רק הרבה יותר מתוחכמות, גדולות ועוצמתיות מכל מה שהיה לישראל קודם לכן, ולא רק חמושות במנועים אדירים של סימנס ובמערכות המאפשרות להן לשהות זמן ארוך במיוחד מתחת למים, ולא רק חמושות בטורפדואים גרמניים קטלניים במיוחד. לפי התקשורת הבינלאומית, הסיבה המרכזית לכך שישראל, גם אחרי הסבסוד הגרמני הכה־נדיב, הייתה מוכנה לשעבד חלקים מהכלכלה ומתקציב הביטחון שלה בשלושת העשורים האחרונים לפרויקט הצוללות, נמצאת במקום אחר לחלוטין. הצוללות, כך לפי המקורות הזרים הללו, נושאות טילי "פופאי" לטווח ארוך החמושים בראשי קרב גרעיניים.
מערכת הלחימה הזו על קרקעית הים, במקום לא ידוע, מעניקה לישראל יכולת מכה שנייה במקרה שבו בסיסי חיל האוויר ואתרי שיגור הטילים ביבשה יהפכו בלתי שמישים. במילים אחרות - יידע כל אויב ומשחר לרעתה של מדינת היהודים שגם אם יצליח לשתק את היכולת של ישראל לשגר עליו מכה גרעינית משטחה, יכולת שמיוחסת לה על פי פרסומים זרים, עדיין הוא צפוי להיות מושמד מהפופאיים הספונים בצוללת. מכאן - פוליסת הביטוח של מדינת ישראל.
חיילי וקציני הצוללות הפכו לא רק לכלי הכי חשאי והכי יקר של צה"ל, אלא גם לזה שנוגע בלב הקיום, כפי שטוענים אותם פרסומים, בסוד גדול ומעורר יראה. פתאום הפכו אנשי שייטת 7 לכתובת מועדפת לביקורים של שרים וראשי ממשלות (מידותיו של אריאל שרון לא התאימו לפתח הצוללת ולכן הוכן עבורו חדר דמוי צוללת בבסיס חיל הים בחיפה).
מאז שקיסרי הגיע לגרמניה מחונכים בשייטת 7 על האתוס כי הם שם, החומה הבצורה התת־ימית, הרואה והלא־נראית, שתגן בעלטה על ישראל והיהודים מפני שואה שנייה. ועכשיו, מרגיש קיסרי, מישהו בא והשליך על כולם כתם גדול של שחיתות. וזה מכעיס אותו מאוד. כמוהו פנו אליי רבים מאז פרסום התחקיר במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות" לפני מספר שבועות, שבו נחשפו לראשונה תצהירי הבכירים במערכת הביטחון המעידים בבית המשפט העליון בעתירה של התנועה לאיכות השלטון על חריגות קשות, אם לא למעלה מכך, בהליכי אישור רכש כלי השיט מגרמניה ובהסרת ההתנגדות הישראלית למכירה של צוללות גרמניות למצרים.
קיסרי ועמיתיו, כולם פקודים וחניכים שלו לשעבר, אותו מסדר חשאי וסגור השומר על הסוד הגדול, המופקד על פי הפרסומים הזרים על עצם קיומה של מדינת ישראל, חשים שמישהו טימא את מפעל חייהם בהאשמות של שחיתות קשה. כן, גם התקשורת. והם תובעים חקירה מקיפה, חלקם כדי להגיע לחקר האמת וחלקם "כדי לוודא ששם השייטת יטוהר", כדברי אחד מיורשיו של קיסרי כראש הפרויקט בגרמניה. קשה לשכנע אותם שאם יש האשמות הן מכוונות לגורמים אחרים, מחוץ לשייטת.
"אסור שישתמע שאני נגד ועדת חקירה", אומר קיסרי. "להפך. היא מחויבת המציאות אבל הפרשיות איכשהו 'מעורבבות' כך שקשה כבר לבור את המוץ מן התבן. כאשר ניגשים לנושא הרכש הביטחוני חייבים לעשות זאת בחרדת קודש. אני מזהה את מרבית 'הבכירים' שהזינו את הכתבה וכבודם במקומו מונח. אבל על חלק מהקביעות שלך אני חולק, כי הן לא פחות מגמתיות מאלה של ראש הממשלה".
לשהות חודש בים
אל"מ מיכאל (מיקי) קיסרי התגייס לצה"ל ב־1968, עבר קורס חובלים והוצב, לבקשתו, אף שסיים בהצטיינות ויכול היה לקבוע את מקום השירות שלו, דווקא ביחידה הכי לא פופולרית וזוהרת בחיל - שייטת הצוללות.
באותה תקופה, לקרוא לה "שייטת" היה מוגזם. הצוללות שישראל רכשה היו מתקופת מלחמת העולם השנייה. אחת מהן הייתה הדקר, שמעולם לא הגיעה לישראל. האחרות התיישנו ופורקו ובישראל נותרה צוללת אחת, שהושארה כדי שחיל הים לא יאבד לחלוטין את הכשירות המבצעית שלו. "פה ושם השתתפנו באיזה זנב של מבצע, אבל זה לא היה רציני", אומר קיסרי.
ישראל בנתה באותה תקופה שלוש צוללות חדשות בבריטניה, הפעם לפי דרישות מוגדרות של חיל הים. הן כונו "גל" וקיסרי היה אחד מהקצינים הראשונים שיצאו לשם כדי ללמוד להפעיל אותן. הוא ביקר עם ה"גל" ברוב, אם לא כל, הנמלים של מדינות העימות עם ישראל, ובעיקר בסוריה, לבנון ומצרים, והשתתף באינספור מבצעים לאיסוף מודיעין ולתקיפת מטרות אויב.
במלחמת לבנון הראשונה שימש כמפקד צוללת שעגנה קרוב־קרוב לקו החוף של לבנון ומשם טיווחה בחשאי־חשאי את חיל האוויר והים לתקוף מטרות של אש"ף וסוריה. הוא אף חשף סוללת טילי קרקע־אוויר, האיום המרכזי על חופש הטיס הישראלי, שהסורים הצליחו להסתיר מגיחות הצילום של חיל האוויר.
"זו הגדוּלה של הצוללת", הוא אומר בראיון המקיף הראשון שאי פעם נתן. "חיל האוויר מגיע לגיחת צילום ואחר כך חייב לחזור אם מחוסר דלק או מחשש להתגלות. אני שם שבוע. עם הצוללות של היום הייתי יכול להיות גם חודש ומעלה. גילינו את הסוללה וצילמנו אותה מכל הכיוונים אבל לא רק גילינו אותה - ראיתי מתי החיילים יורדים לים, מתי הם אוכלים ארוחת בוקר, איך ומתי הם מחליפים משמרות על הסוללה. כשחזרתי לארץ יכולתי לפרוס למודיעין את כל שגרת המחנה של הסוללה".
אחרי מלחמת לבנון הוא מונה למפקד שייטת הצוללות. שייטת 7 הוכיחה את עצמה במלחמה, אבל עדיין הייתה הבן הפחות חשוב ומועדף, ולמרות ההתחככות המתמידה עם האויב, נותרה הרבה פחות זוהרת משייטת 13 או מחיל האוויר.
אחרי סיום תפקידו כמפקד השייטת הושאל קיסרי לתעשייה האווירית, שביקשה קצין בכיר עם ניסיון מבצעי. באותה תקופה הוא גם החל לתכנן את הצרכים והאפיונים של דור הצוללות החדש, הדולפין: שלוש צוללות חדשות ויקרות מאוד שייבנו בגרמניה לפי דרישות מיוחדות וסודיות ביותר של ישראל. אבל בתחילת 1990 בוטל הפרויקט בגלל חוסר תקציב.
במלחמת המפרץ התברר כי התעשייה הגרמנית סייעה מאוד לפרויקט הטילים והנשק הכימי של סדאם חוסיין. משלחת ביטחונית בכירה פקדה את לשכתו של הקנצלר הלמוט קוהל עם ההוכחות והשמיעה בפניו דברי תוכחה קשים עם נימה כמעט מאיימת בסופם. הישראלים, כך נראה, רמזו כמה לא נעים יהיה אם יתפרסם בתקשורת שגרמניה שוב מסייעת לרוצים בהשמדת היהודים.
קוהל הבין את הרמז והודיע שגרמניה תממן את בנייתן של שתי צוללות שלמות. קיסרי מונה למפקד הפרויקט הראשון והתגורר בגרמניה עד לסיום הבנייה של אח"י "דולפין" ואח"י "תקומה". הוא נחשב לחלוץ צי הצוללות המודרני של חיל הים, ותחת פיקודו הוכשרו הקצינים הראשונים שאחר כך ישיטו את כלי המלחמה היקרים ביותר של צה"ל. מחירה של צוללת אחת, לרבות מערכות הלחימה והתחזוקה שלה לאורך השנים, מוערך בכחמישה מיליארד שקל.
שנות השירות בגרמניה משובצות בהרבה סיפורים לא פשוטים הנוגעים לעבר של כולנו וגם לעבר האישי של קיסרי, שאמו ניצולת מחנות המוות. "אני ג'ינג'י עם מעט מאוד מחסומים. בפגישה הראשונה במספנות בקיל עם ההנהלה אני אומר להם, 'אמא שלי בוגרת אושוויץ. תדעו עם מי יש לכם עסק'. הם כולם החווירו".
כל ערב, בדרכו מהמשרד בהמבורג חזרה הביתה, היה קיסרי עובר ליד בית אבות סמוך. "הייתי חושב לעצמי בכעס, מה בני הזונות עשו במלחמה. ככה. פשוט. מה בני הזונות עשו במלחמה?!"
אמו של קיסרי הוזמנה לטקס לציון 60 שנה לשחרור ברגן בלזן. היא הודיעה כי תהיה מוכנה לבוא רק אם בנה יגיע גם הוא ורק אם יהיה במדים. מפקד חיל הים, אלוף עמי אילון, ביטל איסור של הקב"ט שחשש לשלומו של קיסרי ואישר לו לבוא עם מדי ייצוג. "אמא שלי ואני הולכים יחד. ובכניסה עומד צנחן גרמני, וטאק, עובר לדום ומצדיע לאלוף משנה בצי הישראלי, במדים, ליד קבר האחים שבו סבתא שלי קבורה. אם תשאל אותי אם התרגשתי ממשהו בחיים שלי, זה לא בחתונה ולא כשהילדים נולדו - זה היה שם. אני לא איש של דאווין, אבל עשר פעמים הלכתי מסביב ונכנסתי שוב, כדי שיצדיע לי עוד פעם ועוד פעם. זה היה חזק ממני".
במקרה אחר, ביום נופש של החברה על היאכטה של ההנהלה, התחילו לדבר על השואה. "אחד מהקולגות ממש הרגיז אותי", נזכר קיסרי. "הוא אמר לי: 'מה אתה רוצה שההורים שלנו יעשו? הרי אם הם היו מתנגדים, הם היו גומרים כמו הסבא והסבתא שלך'. גם אם זה נכון, אתה לא אומר את זה לבן של ניצולת אושוויץ. וכמובן שזה לא נכון. מי שהציל את המצב היה עורך הדין של המספנות שאמר: 'הֵר קיסרי, ביטה תקשיב בבקשה - אתה ואני נולדנו פחות או יותר באותו דור שאחרי המלחמה. אנחנו פה בגרמניה, הדור שלנו, לעולם ניקח אחריות, אבל לא מוכנים לקחת את האשמה'. וזה ניסוח שמאוד דיבר אליי".
הגרמנים הבינו ושתקו
וחלק מאותה לקיחת אחריות גרמנית, סבור קיסרי, היא פרויקט הצוללות. ה"דר שפיגל" פירסם ב־2012 כתבת תחקיר מקיפה על פרויקט הצוללות (הח"מ היה אחד מהחתומים עליה). ראש צוות התחקירים של העיתון, הולגר שטארק, חשף בכתבה מסמכים מהם עלה שבשיח הפנימי של אנשי המספנות והממשל הגרמני סביב פרויקט הצוללות אמרו הגרמנים לעצמם כי הם מבינים היטב שהמפרט שישראל הגישה להם, ובו בקשה להרחיב מאוד את צינורות שיגור הטורפדואים כדי שאפשר יהיה לשגר מהם גם לוחמי קומנדו, מיועדים בעצם לירי טילים ארוכי טווח שיישאו חימוש אטומי. הבינו, ושתקו.
הגרמנים לא הקשו עליך?
"לא".
ואף אחד מהם לא התפתה לשאול בשביל מה באמת צריך צינורות טורפדו כאלה, כפי שפורסם ב"דר שפיגל"? פשוט נתנו?
"לא קרה כלום. ביקשנו וקיבלנו את הצוללות שרצינו. ואגב, הגאווה שלי, אם אתה שואל, היא שסיימתי ארבע שנים בגרמניה, ושתי צוללות, ולא חרגתי בשקל. תראה לי עוד פרויקט ביטחוני במדינת ישראל בהיקף של קרוב למיליארד דולר שלא חרגו בו".
וזו הסיבה שבגללה קיסרי פנה אליי מלכתחילה. כי מבחינתו, כל נושא רכש הצוללות לחיל הים הוא נקי וזך וטהור ונובע אך ורק משיקולים ענייניים.
"נכון, בהתחלה קנו שתי צוללות ואחר כך שלישית כי לא היה כסף, אבל עוד בעבודת ההכנה שלנו, בסוף שנות ה־80, היה ברור שכדי לעמוד ביעדים שהדרג המדיני הציב לנו, של כך וכך צוללות במים כל הזמן, בהתחשב בתיקונים, הספנוֹת ותקלות, צריך 5.5 צוללות. ומאז כל הזמן יש ויכוח על כמה צריך - חמש או שש". כלומר: כאשר חישבו כמה צוללות צריך, בהתחשב בצרכים המבצעיים, באימונים ובתחזוקה, המספר שיצא אינו עגול אלא חמש וחצי. מכאן הוויכוח האם צריך חמש צוללות - ואז יש חוסר, או שצריך שש, ואז יש עודף. ההבדל בין חמש לשש הוא כמובן בעל משמעות כספית עצומה.
"למיטב ידיעתי, קבלת ההחלטות בנושא רכישת הצוללת השישית הייתה בסדר גמור. אג"ת (אגף התכנון במטכ"ל - ר"ב) כל הזמן טען שצריך חמש, וטען שיש פתרונות אחרים. הצוללת השישית שנרכשה שנותנת מענה מבצעי לדרישות הדרג המדיני ונובעת מחקר ביצועים, עליו גם אני חתום, שהצבא אולי לא אהב, אז מה? נכון שהרמטכ"ל מייצג את דעת הצבא על כיווני התעצמות, אבל למדינה עדיין יש צבא ולא להפך. כאשר תוצאת העבודה היא 5.5 צוללות אפשר וצריך להחליט - חמש או שש. משה בוגי יעלון אימץ את דעת אג"ת שחמש מספיקות, אבל מותר לממשלה ולעומד בראשה להחליט אחרת. זה קרה הרבה פעמים בעבר, גם כאשר יצחק רבין היה ראש ממשלה. אחרי שהקבינט שמע את כולם וראה את כל הנתונים, מותר לו להחליט שהוא רוצה את הצוללת השישית, החמישית, הרביעית, וואטאבר.
"אני כאן כדי להזכיר נשכחות. פרויקט 'דולפין' בוטל על ידי שר הביטחון משה ארנס בלחץ אדיר של אג"ת שרצה סדר עדיפויות אחר. מה הם עשו? הציגו לו את רשימת הפרויקטים שיבוטלו אם לא יבוטל פרויקט צוללות ה'דולפין' וראה זה פלא, ברשימת החלופות נמצאים כל הפרויקטים שהם ידעו כי הם חשובים לארנס. ביניהם, אם אני זוכר נכון, גם ה'חץ'. אז שלא יגלגלו עיניים לשמיים. גם אג"ת והצבא יודעים להציג נתונים כך שמקבל ההחלטות יהיה בדילמה קשה ולא תמיד מוצדקת.
"למזלנו, הגרמנים רצו לפצות אותנו אחרי מלחמת המפרץ וגם אז הצבא התעקש על 'שועליות' (רכב לגילוי חומרי לחימה כימיים - ר"ב) והשר ארנס כפה את דעתו על הצבא. בדיעבד כולם מבינים שטוב שכך. למיטב ידיעתי, איש לא חשד בארנס שהיו לו כוונות נסתרות.
"מי מה'בכירים' שמתלונן על ראש הממשלה נתניהו, שכפה את דעתו לגבי הצוללת השישית שוכחים שגם רבין די כפה דעתו על אהוד ברק, הרמטכ"ל דאז, להגדיל את תכולת הפרויקט ולהוסיף את הצוללת השלישית. איך אני יודע? הייתי ראש הפרויקט בגרמניה שעליו הוטל לממש את התוספת.
"ההבדל הוא אולי באופן התהליך. למיטב ידיעתי, רבין נפגש עם אהוד ארבע פעמים בנושא עד שברק התרצה והסיר את התנגדותו. מה עוד שהגרמנים, בזכות רבין, מימנו שני שלישים מהעלות ואת השאר מימן חיל הים בזכות מפקד חיל מעורר השראה, עמי אילון. הוא נאלץ לעשות ויתורים כואבים אבל הציב עדיפויות ברורות".
לדברי קיסרי, "זו זכותו של ראש ממשלה ושר ביטחון שגם נושא באחריות. בתנאי כמובן שמתנהל דיון ענייני ועמדת הצבא נשמעת. אבל ממש לא חובה לקבל את עמדת הצבא. ראינו שלעיתים בראייה היסטורית הצבא טעה. זה חלק מהמשטר הדמוקרטי.
"אסור שאיש יתבלבל לחשוב שאני תומך או מעלים עין משחיתות משום סוג. ההפך, חייבים להגיע לחקר האמת וכמה שיותר מהר. אני רק רוצה להבדיל בין תהליכים תקינים של קבלת החלטות שבסופם יש בעלי תפקידים לא מרוצים כי דעתם לא התקבלה, לבין שחיתות ממוסדת. מי שבשם המאבק בנתניהו מוכן לשפוך את התינוק יחד עם המים אינו צודק יותר, לטעמי. כל האמור לעיל לא גורע כהוא זה מהצורך הדחוף בבדיקת נושא הרכש מטיסנקרופ, שלפחות בחלקו נגוע כנראה בניגודי עניינים ושחיתות לכאורה".
האם ידוע לך על ישיבת קבינט שבה הוחלט כי לישראל יהיו שש צוללות בכל רגע נתון? הרי צה"ל ומערכת הביטחון אמרו שצריך חמש, עמדה שהתקבלה גם בידי המועצה לביטחון לאומי. צה"ל הודיע שכאשר תגיע הצוללת השישית, אח"י "דרקון", הוא יפרק את הצוללת הראשונה, וזאת שנים רבות לפני שהגיע מועדה. במילים אחרות – יפרקו צוללת תקינה לחלוטין.
"לא יודע על החלטה כזאת ולמיטב הבנתי וידיעתי, לא הייתה החלטה. כולם פעלו בשיטת הסלמי. בצה"ל קיוו שמישהו אחר יממן את הצוללת השישית ופחדו להציף את זה לראש הממשלה, כי ידעו מה עמדתו".
טראומה לאומית
קיסרי מסכים כי יש לחקור לאלתר את ההסכמה הישראלית למכור צוללות למצרים. "זו בעיה רצינית. זו דרמה", הוא אומר.
אבל אומרים שאלו צוללות משונמכות, שהן לא ממש מסכנות את ישראל.
"השנמוך זה בולשיט. הם מקבלים מערכת לחימה גרמנית מצוינת, למשל, טורפדו גרמני מעולה שהצוללות חמושות בו. לא יודע מה בדיוק הם שינמכו שם, אבל יש להם סונר תדר נמוך מצוין, שהוא מילת המפתח לגילוי בטווחים ארוכים, ללחימה של צוללות וליכולת להוציא משימה באופן מושלם ומוצלח. כמו שאנחנו יכולים לעשות עם הצוללות שלנו מול נמלי אויב, הם יכולים לעשות לנו עם הצוללות האלה: להשבית אותנו לגמרי, לחסום לגמרי את האזור הזה, להוריד אותנו על הברכיים. דבר כזה הוא טראומה לאומית".
נתניהו ואנשיו טוענים כי גם אם ישראל הייתה ממשיכה בהתנגדות שלה לעסקה, זה לא היה משנה, כי הקנצלרית מרקל הייתה מאשרת אותה ממילא.
"זה פשוט לא נכון. הגרמנים לא מוכרים בורג של מערכות צבאיות במזרח התיכון, בלי שאנחנו מאשרים בכתב. לא באמירת אגב בטלפון, אלא בכתב. אין מצב שיקרה אחרת. אני אומר לך, הטענה הזו היא לא יותר מבלבול שכל. אגב, המספנה רצתה למכור למצרים את הצוללות האלה עוד כשאולמרט היה ראש ממשלה. הוא סירב והם לא מכרו".
את עיקר הבעייתיות רואה קיסרי ברכש "ספינות המגן" לאבטחת אסדות הגז מאותה מספנה. "אני לא מבין את כל הפרשה הזו. הגרמנים כביכול נתנו לנו הנחה או סבסוד על הספינות, אבל השינויים התכופים במתאר שלהן הפכו את ההנחה הזאת לחסרת משמעות בפועל כי זה יוצא הרבה־הרבה יותר יקר ממה שתוכנן. וגם, הספינה הזו מגיעה לארץ עירומה לחלוטין. אין עליה שום מערכת לחימה ולכן העלות האמיתית שלה, שלא כמו במקרה של הצוללות, שכמעט הכל כבר היה מותקן עליהן בגרמניה, היא אחרת לגמרי. איך קרה שחיל הים אפיין צורך לספינה קטנה ומהירה בנפח של 1,200 טון ובסוף אישרו רכישת ספינות של 2,200 טונות? כשאתה שואל למה צריך ועדת חקירה, אני אומר: ולו רק בשביל השאלה הזו".
בלשכת נתניהו שבים ומכחישים באופן עקבי כל טענה לגבי התנהלותו בפרשת הצוללות וכלי השיט: "מדובר בהעלאת גירה של מידע ישן שנסרק במסרקות ברזל על ידי כל גורמי אכיפת החוק, שקבעו שאין בו דבר".
