"אני רוצה להגיד לה שהיא תצא מזה, אבל האונס ילווה אותה כל החיים"

"מצבה הנפשי של הנערה קשה. היא בוכה, מכונסת בעצמה, שותקת הרבה, מבולבלת, הפגיעה הרגשית שלה עמוקה, היא מרגישה אבודה, וכל מכלול התחושות הללו מציף אותה בבת אחת. בכל יום שעבר מאז האירוע, ביום רביעי לפני עשרה ימים, היא מעכלת עוד טיפה ועוד טיפה את מה שעברה. היא פוחדת מאוד שהזהות שלה תיחשף, שזה שיידעו מי היא יפגע בה בעתיד", אומרת שני מורן, עורכת הדין שמייצגת בהתנדבות את הנערה בת ה־16 שנאנסה באילת.

"היא גם יודעת שצפויה לה התמודדות ארוכה ולא פשוטה, ויחד עם זאת, היא נחושה שהצדק ייצא לאור ושמי שפגע בה יועמד לדין ושהחקירה תתבצע בצורה הכי רצינית ומעמיקה ולכן למרות כל הקושי הנפשי שלה, היא מוכנה לקרב הקשה שמצפה לה ומגייסת תעצומות נפש כדי לשתף פעולה עם החוקרים עד כמה שניתן", אומרת מורן.

מה הנערה מספרת על כל מה שעברה?

"היא לא מסוגלת לדבר או לעכל או לתהות לגבי מה קרה ולמה ואיך. אני רוצה להגיד לה שהיא תצא מזה ותתגבר ותהיה חזקה, אבל אנחנו צריכים להיות מציאותיים. היא עברה אונס וברור שזה ילווה אותה כל החיים. אנחנו נעשה כל מה שצריך כדי שיוענקו לה הכלים המיטביים כדי לצאת מזה מחוזקת ומשוקמת ככל הניתן. צריך להבין שזו נערה בת 16 שעברה טראומה קשה, שיודעת שעשו בה מעשים בניגוד להסכמתה, שחוששת מאוד כי נאמר שיש סרטונים שתיעדו את האונס והיא פוחדת שהם ידלפו או ייחשפו ויפגעו בעתידה. ובנוסף היא מתמודדת כרגע גם עם סיקור תקשורתי נרחב שכולל גם ביקורת עליה, כולל אנשים שמגיעים אליה הביתה. היא כועסת מאוד על הפרסומים כאילו חבריה דיברו ומסרו פרטים על המקרה. היא אומרת, 'מפרסמים מלא שטויות, אני כועסת. כותבים שחברים ומקורבים לי אמרו דברים, אבל אף אחד מהחברים שלי לא התראיין'", מדגישה מורן.

לדברי מורן, אחד הדברים שחשובים לה מאוד הוא השמועות סביב מספר הגברים שהיה או לא היה מעורב באונס. "כאשר הנערה הלכה עם אמא שלה ועם החברה שהייתה איתה באילת להתלונן במשטרת אשקלון, היא מעולם לא טענה ש־30 גברים אנסו אותה. היא הגישה תלונה נגד שני מעורבים ספציפיים. מי שאמר שהיו שם 30 גברים הוא אחד החשודים. כרגע, יש כבר ארבעה עצורים והמשטרה מדברת על מספר דו־ספרתי של גברים שנכחו מחוץ לחדר, ובנוסף אנחנו מבינים שגם חברתה שנכחה במקום סיפרה על התגודדות של גברים רבים במקום", אומרת שני ומיד מוסיפה: "אבל מה זה משנה אם אחד או שניים או 30 נמצאים בחוץ ומסתכלים ומצלמים? אונס הוא אונס, ועצם העובדה שהיא לא נתנה את הסכמתה לשום דבר שנעשה בה, מספיקה. הנערה מסרה תלונה מסודרת ונתמכת בראיות נוספות, והסכימה לערוך עימות עם מי מהמעורבים למרות הקושי הנפשי והחששות. היא תעשה כל מה שידרשו ממנה כדי שהצדק ייצא לאור".

את יודעת מה היה מצבה שם בחדר במלון?

"אין בכלל מחלוקת שהיא הייתה שיכורה לגמרי".

האם החשודים השקו אותה באלכוהול?

"אני יכולה לומר שהיא הייתה שיכורה. הפרטים של כמה היא שתתה, האם אכלה לפני או לא, איך הגיעה למצב שהיא שיכורה כך – על זה אי־אפשר לדבר כרגע. יחד עם זאת, היא שיחזרה במשטרה את הדברים שהיא כן זוכרת, אבל אפילו איתי היה לה קשה לדבר על זה שוב. מתן העדויות שוב ושוב ושוב והחזרה על הדברים לא קלים לה בכלל".

מה הסיפור עם הסרטונים?

"אנחנו מבינים שלאחר האירוע אחד החשודים הודיע לה שיש סרטונים ושאל האם תרצה שישלח לה אותם. היא כמובן לא הייתה מסוגלת בכלל לצפות בזה והתנגדה לקבל אותם. חשוב לציין שבניגוד למה שפורסם, הנערה לא הלכה להתלונן רק לאחר ששמעה שיש סרטים. זו שטות מוחלטת", אומרת מורן וקוראת מכאן למשטרת ישראל לעשות הכל כדי לשחזר את הסרטונים שצולמו: "ממידע שהגיע אלינו, יש חשד מבוסס לכך שמי שצילם את הסרטונים מחק אותם. אנחנו יודעים ששחזור הסרטונים כרוך בעלויות גבוהות אבל צריך להשקיע את כל המשאבים שנדרשים כי זו ראיה ניצחת".

החברה שהייתה איתה זוכרת לכמה זמן נעדרה מהמקום?

"היא לא יודעת להגיד כמה זמן. היא הלכה להביא לה אוכל ושתייה כיוון שהרגישה מאוד לא טוב ואז זה קרה. בהמשך הלכה שוב להזעיק עזרה".

מורן סבורה שהחקירה לא תימשך עוד זמן רב. "אף אחד לא ילך למשטרה בהתנדבות ויגיד הייתי שם, אבל אנחנו כן מצפים שהמשטרה תעשה הכל כדי לבדוק את כל רשימת האנשים שהיו במלון. לשמחתי במשטרה מתייחסים למקרה מאוד ברצינות והקימו צוות שמומחה בחקירות מורכבות, כולל נשים".

משפחתה של הנערה מקיפה אותה כל העת, הוריה לא הולכים לעבודה ויחד עם אחיה עוטפים אותה ומעבירים לה מסר חד וברור של תמיכה.

הציבור הישראלי נרעש מהפרשה, ואף פתח את הלב ואת הכיס כאשר קמפיין מימון המון שיזמתי ביחד עם חברותיי, המאמנת האישית סיגל מעיין ועורכת הדין דורית בלר באמצעות אתר מימון ההמון ג'אמפסטארטר בהנהלת אליה אלון, צבר בתוך פחות מ־24 שעות את סכום היעד – 180 אלף שקל, וכרגע עומד על למעלה מ־380 אלף שקל. "זה סכום דמיוני והמשפחה מבקשת להודות עליו", אומרת מורן. "כל מי שמעורב כרגע בייצוג המשפטי עושה את זה בהתנדבות ולכן כל הכסף שגויס יגיע אך ורק לטובת טיפול רגשי ושיקום של הנערה כעת ובעתיד. יש לה דרך ארוכה מאוד. למשפחה מגיעות גם פניות מהציבור לסיוע, מצד עורכי דין, פסיכולוגים, יועצים, מטפלים רגשיים ומיניים שמעמידים את עצמם לטובת הטיפול בנערה", היא אומרת.

באשר לכתבי האישום שניתן לצפות להם בפרשה, מורן אופטימית פחות. "ראינו כבר מקרים שבהם הוגשה תלונה, המתלוננת שיחזרה ושיתפה פעולה עם המשטרה ולא קרה כלום. ולכן למרות שהתלונה של הנערה מהימנה והיא עומדת מאחורי הדברים שלה במיליון אחוז, פעמים רבות קיים פער בין התלונה לבין הראיות שהמשטרה מצליחה לאסוף ושמספיקות לגיבוש כתב אישום. וכדי שהתיק הזה לא יסתיים כך, צריך שהמשטרה תעשה הכל כדי להגיע לחקר האמת, לאסוף כמה שיותר ראיות, כדי שנאשמים לא יחמקו מכתב אישום".