אחרי שהמציאו לה רומן עם מייקל לואיס ("לא היה בינינו כלום") ואחרי עשרה חודשי זוגיות עם לירן דנינו ("זה לא הסתדר בינינו, לא נפרדנו כאויבים") ואחרי שבועיים לצד ליאור דואק ("הוא לב זהב, אבל זה לא התאים") שזיכו אותה בהודעות שִׂטנה מהמעריצות של תקוה גדעון ‑ עומר נודלמן (כמעט 23) קיבלה החלטה גורלית.
"גמרתי עם מפורסמים", היא אומרת. "לא זמרים, לא שחקנים, לא דוגמנים, לא אף דמות מהתעשייה. בן הזוג הבא שלי יהיה מישהו שאף אחד לא מכיר אותו, חוץ ממני".
את רצינית?
"לגמרי, ואני אחת שיש לה מילה, ודווקא בגלל זה אני יודעת שתהיה לי בעיה".
מה?
"בחורים רגילים, זאת אומרת לא מפורסמים, פוחדים להתחיל איתי. נניח שמישהו רואה אותי באיזו ישיבה".
ישיבת עסקים? ישיבת עבודה?
"לא", היא צוחקת, "ישיבה זה כשאני יושבת באיזה בית קפה עם החבר'ה. בחור רגיל לא ייגש לשולחן שלי, הוא יפחד או יירתע. ואם יהיה לו מספיק אומץ לעשות את זה, אז בי יצוצו סימני שאלה. הוא מתחיל איתי רק כי אני הדוגמנית והשחקנית עומר נודלמן, או סתם מפני שאני נראית לו נחמדה?"
שאלה שאלתית.
"כל הבנות שמתות להתפרסם חושבות שהכל זוהר, וזה ממש לא כך. לכל דבר יש מחיר".
היא הפכה לדוגמנית רק אחרי הצבא ובניגוד לדעתה של אמה. "כשהייתי בת שבע טיילתי עם אמא ברחוב ומישהי עצרה אותנו, נתנה לאמא כרטיס ביקור וביקשה שתביא אותי לאודישן של חברת אופנה", היא משחזרת. "אמא לא התלהבה במיוחד, אבל אחותה, דודה שלי, טענה, 'את עושה עוול לילדה' ואמא נכנעה. הלכנו, ובחדר ההמתנה ישבנו ליד אמא וילדה כבת גילי, שנכנסה לחדר הצילום בשמחה ויצאה ממנו בוכה. אמא שאלה את האמא השנייה מה קרה ושמעה שהצלם העיר לילדה שהיא חייבת לרדת קצת במשקל. באותו הרגע אמא לקחה אותי ביד, אמרה לי 'דוגמנות זה לא בשבילך, בואי נלך לאכול גלידה' והבנתי שהיא הטילה וטו חזק".
הסודות המשפחתיים האלה נחשפים במהלך ביקור בית במושב נטעים. האב דני, שבעבר עבד בפרדסים ובמטעים של המשפחה, יצא לפנסיה וממשיך לייעץ לחברות של יבוא ושיווק של ציוד הנדסי. האם גל, מזכירת המושב, מתנצלת על הבלגן. ערימות הבגדים שמונחות בפינה הן חלק מהמעבר של עומר ליחידת דיור עצמאית, הצמודה לביתם, דומה לזו שכבר בנו עבור בתם הבכורה בת אל (27, מורה לאנגלית, בהיריון שני) ובנם גיא (26, סטודנט למדעי המחשב).
"אני יושבת על המשבצת של 'הקטנה', נראה לי שאפילו בגיל 30 יתייחסו אלי כאל הקטנה", מספרת עומר, "אבל לפני חצי שנה היה איזה רגע שאמרתי, 'אמא, אבא, די'. לא בקטע של מריבות, חלילה. כשאני נכנסת הביתה אני חייבת רגע של שקט, דממה, וההורים שלי, לא משנה באיזו שעה חזרתי, שומעים את הצפצוף של נטרול האזעקה וישר קמים. ואז זה מתחיל. 'מה העניינים, עומר? איך היה? מאיפה באת?' כנערה, חשבתי שישר אחרי הצבא אעבור לתל־אביב, אבל כשהתחלתי לנסוע אליה בענייני עבודה הבנתי שהיא גדולה מדי ותוססת מדי בשבילי. אני שייכת לכאן לעד. אין כמו לגדול במושב".
הדגימי בבקשה.
"הבן של השכנים הוא החבר הכי טוב שלי ברמה של אח. בשכבה שלי לא היו הרבה ילדים, אבל לא הייתה לי בעיה להתחבר עם גדולים ממני. אף פעם לא שמעתי מישהי אומרת, 'יו, איזו חולצה יפה יש לך'. גם ההופעה החיצונית לא הייתה קיימת בשיח, בשום צורה. בכל בוקר עליתי להסעה לתיכון האזורי בגבעת ברנר. למדתי במגמת פסיכולוגיה־סוציולוגיה ותיאטרון, ועשיתי חמש יחידות גם באנגלית וגם במתמטיקה".
נערת האקסטרים
עומר סיימה את הבגרות בהצטיינות, מדווחת אמא גל בגאווה, וקיבלה מכתב הערכה ממנכ"ל משרד החינוך, שנשלח לעשרה תיכוניסטים בלבד בכל שנה. "חשבתי שאהיה וטרינרית או אדריכלית", כחולת העיניים משכלת רגליים על הספה, "אבל החיים הם תעלומה גדולה. זרמתי איתם. התגייסתי ליחידה מבצעית באמ"ן, עברתי קורסים מקצועיים קשים ובמסגרת התפקיד הרכבתי משקפי תלת־ממד 12 שעות ביום, עד שהראייה שלי נחלשה. בלי עדשות אני לא רואה כלום. במקלחת אני חצי עיוורת, מתישהו אעשה ניתוח. כשיהיה לי זמן".
ואיך מתלת־ממד זרמת לדוגמנות?
"בצבא הייתה לי חברה, דווקא לא מהמושב, שקראתי לה 'אשפית האינסטגרם'. היא צילמה אותי ובחרה בשבילי את התמונות שכדאי לי להעלות ולימדה אותי לתחזק את הדף. עד אז לא היה לי מושג. פתאום קיבלתי הודעה שמזמינים אותי לאודישן. לא סיפרתי לאף אחד שאני הולכת כי ידעתי שאמא תהרוג אותי. ביקשו ממני לעשות כל מיני פוזות למצלמה, הייתי מאוד מאוד נבוכה, יצאתי משם בבושת פנים ואמרתי, 'איזה מזל שאף אחד מהמושב לא יודע'. למחרת צילצלו ובישרו לי שהתקבלתי והתחלתי להצטלם ל'עדיקה' כדוגמנית מן המניין. את היחס והתנאים התחלתי לקבל רק כשהפכתי לפרזנטורית של המותג".
ככה התחלת, ומה גרם לך להמשיך במקצוע?
"הרגשתי שיש לי הזדמנות לעשות משהו מעניין, לצבור חוויות, לראות עולם. עבודה קשה אף פעם לא הפחידה אותי. כשאני נכנסת למקום כלשהו ויש לי יעד אני לגמרי בתוך זה. עד הסוף. כמו שבתיכון שכחתי מחברים ומבילויים כדי להתמקד בלימודים. לא פיתחתי ציפיות גבוהות כדי למנוע אכזבה. חלמתי בקטן. אמרתי לעצמי 'אולי יטיסו אותי לשלושה ימי צילום בלונדון וייתנו לי חצי יום לעשות קניות'. לא חשבתי שכעבור שנה אהפוך לפרזנטורית של רנואר ושל סמסונג וגם אהפוך לשחקנית".
החשיפה הראשונה שלה הייתה ב"מירוץ למיליון", עם מיכל קריץ, ועם הסלוגן "באנו להוכיח שאנחנו יותר מסתם בנות יפות". לדבריה, "שלחו לי הודעה והחלטתי לנסות מפני שאני בחורה של אקסטרים. בבנג'י בדרום־אפריקה, צוק גבוה באמצע הג'האנם, החזיקו אותי ברגליים, אמרו לי 'תקפצי' ולמרות הסכנה קפצתי בשמחה. פרפרים של אדרנלין עושים לי את זה. כשהודחנו, אחרי שלושה שבועות, התבאסתי נורא ובכיתי, רציתי להמשיך. כשחזרתי ארצה התחלתי לקבל כל מיני עבודות, חצי יום צילום כאן ושם, ובשלב הזה הבנתי שאני חייבת סוכן. בסוכנות מובילה הציעו לי חוזה, אבל נדלקתי על עומרי יערי".
למה ומדוע?
"ראיתי את הדוגמניות שלו ‑ עדן פינס, אנה זק ויעל שלביה ‑ והתרשמתי שהוא עושה איתן עבודה מעולה. ממש ננעלתי עליו. כשחברה סיפרה לי שהיא מוזמנת לאיזו מסיבה בראשון־לציון ושעומרי יהיה שם, הודעתי לה שאני באה איתה. לבשתי שמלה, שמתי עקבים, עשיתי פן ואיפור, וברגע שהוא לחץ לי את היד הרגשתי שאני בדרך הנכונה לגן עדן. עומרי, אגב, הופתע לשמוע שרק בגיל 21 החלטתי להפוך לדוגמנית, רוב הבנות מתחילות את המסע הרבה יותר מוקדם. למחרת נפגשנו וחתמנו".
להפוך למקובלת
מאז היא הספיקה לשחק בסדרת הנוער "ספיידרז" (טין ניק) בתפקיד לין בת ה־16 ("בקרוב יתחילו צילומי העונה השנייה") וממש בימים אלה היא מצטלמת לסדרה "בת השוטר" שמביים רועי פלורנטין ותעלה באוקטובר. "זו סדרה שמותחת את הגבולות שבין חילונים לחרדים", היא מספרת. "קוראים לי שחר ואני נערה רגילה, שכמו בנות גילה שואפת להפוך למקובלת ולצאת עם חתיך, עד שהיא פוגשת באליהו (מנור חקק), שמסתיר את עובדת היותו חרדי ומתאהבת בו. הם מפתחים מערכת יחסים כנגד כל הסיכויים ויותר מזה אסור לי לגלות".
איך מצלמים סדרה בימי קורונה?
"הרבה סצנות הועתקו למקומות פתוחים. היום מתחיל במדידת חום. כשלא מצטלמים עוטים מסכות. אין לי מושג איך נראה הפרצוף של הסאונדמן שמחבר אותי למיקרופון, אבל אני לוקחת את הסיכון ומתחבקת עם החרדי שלי. זה מה שכתבו התסריטאים מיכל קופר־קרן, ליעד שהם ודנה שץ. הקאסט כולל שחקנים מדהימים ועבורי זה קורס משחק בזורז. אני מנצלת כל רגע כדי ללמוד ניואנסים קטנים של ליאור אשכנזי ועוז זהבי או ג'סטות של נטע גרטי. הסדרה כוללת 40 פרקים, ים של טקסט שחובה ללמוד בעל פה, אבל אני חרשנית מטבעי. לא אשכב לישון עד שכל הטקסט ייחרת לי בראש".
מה היעד הנוכחי שהצבת לעצמך?
"עכשיו אני מכוונת לעבר הנחיה ומשחק מפני שדוגמנות זה נחמד ומהמם וזה כיף, אבל כמה אפשר להמשיך עם זה? מתישהו היופי נעלם".
מה המוטו שלך בחיים?
"תהיי את ויהיה בסדר. המצאתי את זה ב'המירוץ', כשנקלעתי למצבי קיצון והייתי חייבת להזכיר לעצמי ששום דבר הוא לא סוף העולם".
מי מככב בפלייליסט שלך?
"רביב כנר, אני שומעת בלופ את 'רסיסים', אבל מחר אולי את אתאהב בשיר אחר".
אז בואי נדבר על אהבה.
"האהבה הראשונה שלי נמשכה שנתיים. מישהו מדהים מהמושבים, צעיר ממני בשנה. הוא חתם קבע ובקושי יצא הביתה ואני כבר הייתי משוחררת ורציתי לטרוף את העולם. לא הספיק לי לשבת בבית ולחכות לגבר שלי, הרגשתי שאני כל הזמן במצב 'הולד' וככה נפתחו בינינו פערים".
ועכשיו?
"רוב החברות שלי כבר מצוותות, אני לא, וזה בסדר. אמא לא לוחצת. אני עוד לא מחפשת את החתן שלי מפני שכולי מרוכזת בעשייה".
איפה אפגוש אותך בגיל 30?
"אחרי תואר בתקשורת ומינהל עסקים, שלוש שנים במכללה למינהל, בכיסא של מגישת חדשות. סטייל יונית לוי. התפקיד הכי מעניין בעולם".
נודלמן תככב בקרוב בסדרה ״בת השוטר״ המשודרת בערוץ KIDZ.
