תאנה מרכזית

גם בעוגה מתוקה וגם בטארט מלוח, אין כמו הטעם, הריח והיופי של התאנים. נירה ורותי בלי עלה תאנה

היא נחשבת סימן לפוריות, לשפע, לשלום, סמל לישראל, לבריאות, למקורות, לשפע של האדמה. אבל סביר להניח שבשביל רובנו היא בעיקר סימן של קיץ, של מחנה ואוהלים וטיולים לצפון, של נסיעות ארוכות באוטו או של קערת פירות במרפסת. הריח שיש לעץ התאנה הוא אחד הבשמים המשכרים והמרגיעים שיש בטבע, ניחוח מדויק של חלב ודבש, שאיש מעולם לא הצליח לארוז אותו בנר כמו שצריך.

 

עץ התאנה תורבת לפני אלפי שנים ונדד לאזורנו לפני כ־3,000 שנה. הוא קיבל סל קליטה מפואר והתאהב בקרקע ובאקלים הים־תיכוני. צודק. גם אנחנו. השמש לימדה את מעריציו מהר מאוד איזה דבר נהדר קורה לתאנים כשהן מתייבשות, והן הפכו למרכיב תזונתי משמעותי בעבר בגלל יכולתן לאגור אנרגיה גם לתקופות של מחסור.

 

פרי התאנה הוא למעשה בכלל לא פרי. הוא בעצם מצעית שמנמנה שנסגרה על עצמה, ובתוכה פורחים המון פרחים קטנטנים. הפרחים הם גם זכריים וגם נקביים, ולכן קשה לשייך את התאנה מבחינה מגדרית (אז למרות האזכורים הרבים שלה בתורה, היא כרגע מובילה את התא הבוטני של קהילת הלהט"בים). הפרחים של התאנה פורחים בתוך ה"פגה" התפוחה, כשהם פונים זה לזה, אבל נדרשת התערבות של צרעונת פצפונת (צרפגית התאנה) שחודרת לפרי דרך פתח קטן עם סוגר קשקשים רעופים שנועד בדיוק בשבילה, ומאבקת את הפרחים מבפנים. נכון שהלב מתמלא ומשתוקק כל פעם שנחשפים למנגנוני הטבע הגאוניים האלו, שאין מהנדס מהטכניון מאחוריהם?

 

הלב פחות מתמלא ומשתוקק כשמגלים שיש על תאנה עובש או שהיא מלאה בתולעים. תאנים הן פרי רגיש ביותר ומצבן מידרדר במהירות מרגע הקטיף. לכן חשוב לשמור אותן במקום קריר ויבש, להעיף החוצה כל תאנה שמתחילה להרקיב, כי היא תדביק את חברותיה בהתלהבות. והכי חשוב לצרוך אותן במהירות.

 

 

מה עושים עם תאנים? הכל כולל הכל. אולי זאת הסיבה שיש כל כך הרבה סימבוליות בפרי הזה. הן מתאימות למלוחים ולמתוקים, טוחנים אותן בתוך ויניגרט של סלט ירוק או בוצעים אותן ישירות לתוכו, שמים אותן בתנור עם קצת סוכר לצלייה רצינית ומגישים עם גבינת עיזים או גלידת וניל, הן יכולות להיכנס עם העוף לתנור, עם הדג לצלייה ועם השפונדרה לסיר לחץ. והן כמובן מתאימות לריבות מכל סוג, הופכות אותן לעדינות ואלגנטיות כמותן.

 

העונה קצרה והמלאכה מרובה והמחירים סוף־סוף ירדו מעט. הנה כמה דברים שאפשר לעשות עם תאנים.

 

עוגת ריקוטה ותאנים

 

עוגה קלילה ורכה, כמעט בלי קמח (אפשר גם בלי קמח בכלל), שצימצמנו בה את כמות הסוכר למינימום, כי היא מראש מיועדת לגדולים ולא לקטנים. הם כבר אכלו מספיק הקיץ הזה. עכשיו תורנו לחגוג.

 

החומרים:

 

4 ביצים

 

300 גרם ריקוטה

 

120 גרם חמאה נמסה

 

160 גרם סוכר ועוד קצת סוכר לפיזור על התאנים

 

תמצית וניל

 

240 גרם קמח שקדים (שקדים טחונים)

 

60 גרם קמח תופח (לרגישים לגלוטן: במקום הקמח אפשר להשתמש בקמח שקדים בתוספת 1/2 כפית אבקת אפייה)

 

קורט מלח

 

9-12 תאנים יפות, טריות ובשלות (תלוי בגודל שלהן)

 

ההכנה:

 

1. מחממים מראש תנור לחום בינוני (160 מעלות).

 

2. משמנים תבנית אפייה קפיצית בקוטר 24־26.

 

3. מערבבים היטב (אפשר במיקסר) את הביצים, הריקוטה, החמאה הנמסה, הסוכר והווניל.

 

4. מוסיפים את קמח השקדים, הקמח התופח והמלח, ומערבבים את המינימום הנדרש לתערובת, ואז יוצקים לתבנית האפייה.

 

5. מסירים לתאנים את הגבעול וחוצים אותן באמצע. מסדרים את התאנים על פני הבלילה של העוגה כשהצד החתוך פונה כלפי מעלה. מפזרים בערך כף סוכר על הכל.

 

6. אופים 45 דקות או עד שהעוגה יציבה ויפה.

 

טארט תאנים ופרומעז

 

הוא לא בדיוק מלוח וגם לא ממש מתוק, אבל יפהפה וצבעוני וטעים וקל להכנה. שווה להגיש אותו עם קצת ארוגולה טרייה ובלסמי מצומצם, שהוא החבר הטוב ביותר של התאנים לדעתנו.

 

החומרים:

 

300 גרם בצק פריך (אפשר להכין בעצמכם או לקנות מוכן)

 

15 תאנים בשלות

 

200 גרם גבינת פרומעז (גבינת עיזים בגליל. לא חייבת להיות ממותג כזה או אחר)

 

1 מכל שמנת חמוצה

 

1 ביצה

 

מעט מלח

 

פלפל שחור גרוס

 

תוספות אפשריות להגשה: אגוזי מלך קלויים, ארוגולה, תימין, בלסמי מצומצם, צ'ילי גרוס

 

ההכנה:

 

1. מחממים מראש תנור לחום בינוני (170 מעלות).

 

2. מרדדים את הבצק לעובי 1/2 ס"מ ופורסים אותו על תבנית טארט בגודל 24. עוברים עם מערוך על התבנית מלמעלה (זאת הדרך הטובה ביותר להוריד את עודפי הבצק בשוליים). מהדקים את הבצק לשולי התבנית. מחוררים עם מזלג חורים בתחתית הבצק. שמים במקפיא לכמה דקות או קצת יותר עד שתערובת הגבינה תהיה מוכנה.

 

3. עם בלנדר מוט או עם מיקסר עם וו גיטרה, מערבבים היטב את הגבינה, השמנת והביצים ומתבלים במלח.

 

4. יוצקים את התערובת על הבצק הקר ומפזרים תאנים חצויות מעל הכל.

 

5. שולחים לתנור לחצי שעה. המאפה מוכן כשיש לו צבע זהוב ויפה.

 

6. להגשה: מפזרים ארוגולה טרייה, תימין ואגוזי מלך על הטארט. זולפים קצת בלסמי מצומצם ואוכלים חם או קר.

תחנת עצירה: אצל שולה במטבח

נוסעים לצפון ומחפשים אוכל מעולה ומפתיע? שולה ממושב שתולה מכינה אוכל כורדי ביתי נפלא, כולל קובה אדום או צהוב, עלי גפן ממולאים, כרעיים של עוף או קציצות בקר, דגים חריפים ואפילו יש אופציה צמחונית משתנה. והכל בעבודת יד עם המון אהבה ונשמה. רק מה? צריך לנסוע אליה לקחת את האוכל כי אין משלוחים. רק מה עוד? הדרך לשתולה היא אחת הדרכים הכי יפות שיש בישראל. מי שמתנדב לאיסוף ‑ הרוויח.

הִצְפַּנּוּ, הזמנו, טרחנו ואספנו, ויצא לנו בערך 40 שקל לסועד מבסוט ושבע.

שולה משתולה, טלפון: 8366818־052

אוכל כורדי נפלא. שולה משתולה | צילום: טליה בן ציון
אוכל כורדי נפלא. שולה משתולה | צילום: טליה בן ציון

 

מזון לנשמה: בית הנייר

טוב, עם כל הרשת החינמית הזאת, אין כמו מגזינים מנייר. מודפסים, שומו שמיים, שעולים כסף, ישמור האל, ושכדי לקנות אותם צריך להגיע ולבחבש חניה. ועובדה היא שבכל זאת עולם ירחוני הנייר משגשג. למה? כי לא מעט מהעורכים והיצרנים השכילו לטמון בתוך המעיים של מגזינים רבים את מה שהם קוראים: "Paper goodies" ‑ תוספות של כרטיסי ברכה ופוסטרים ולוחות שנה, ויצירות אמנות וגרפיקה, כולן על נייר עבה שהוא הפלא השמיני של שוחרי הנייר. לא תאמינו לאפקט הארוטי שיש למגזין נייר עבה ואילוסטרציה כאשר משוגעות לדבר מסוגנו פותחות אותו ותולשות ומחביאות כמו פעוט את כל ההפתעות.

אז בפרוס החג, נכיר לאלה מביניכם שלא קיבלו חינוך אקסצנטרי בבית את המגזין ההולנדי/בריטי Flow. כולו עבודות וכתבות ואייטמים כלילי יופי על נייר שאפשר למות. מגזין Flow יוצא אחת לחודשיים, ופעם בשנה נדפס גם ספר עבה של צבע ואיכות וצורה.

למרות שרשת 'עולם הירחונים' היא היבואנית של Flow, קשה מאוד למצוא גיליונות ישנים יותר שלו בחנות. כל הסחורה נשאבת מיד וחולי נייר ואמנות, פשוט מזמינים מינוי. המגזין יקר ‑ אבל זה המקום לכלכלה שיתופית: מינוי אחד לארבע נפשות שרוצות לברוח ליקום אחר. בקורונה ‑ העולם המדהים הזה של היופי, שיכך לנו מדי פעם את הטרלול והציע אפשרות של חיים טובים יותר.

ביקור במחסן עצמו, במושב בני ציון, מבלבל את השכל עם מגזינים ישנים ביותר במגוון פסיכי ובמחירים זולים בהרבה. ולא תאמינו, הרגע נחת על שולחננו (ועלה המון) 'ספר הנייר לאוהבי האוכל', מבית היוצר של Flow, כמובן. הוא יפה באופן מבלבל, וכולל, כמובן, מתנות נתלשות של כרטיסי הזמנה לארוחות, שקיות יפהפיות למתנות, כרטיסי סימון ישיבה, ראנר אמיתי, מדבקות, רעיונות, אמנות שנוצרה בכל העולם במיוחד עבור ספר זה, למי שאוהב עמוד שלם שכולו איורי תרמוסים, או עמוד מקינטות ופרסומות לטונה.

להשיג דרך רשת 'עולם הירחונים' או באתר המגזין.

https://www.womag.co.il/

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים