מסך מפוצל

מי ילמד מהבית ואיך?

לפי מתווה משרד החינוך, כיתות ה' עד י"ב ילמדו מהבית, ולפחות יומיים בבתי הספר. לפי הערכה, מדובר בכ־1.2 מיליוני תלמידים מבין כ־1.8 מיליון התלמידים בארץ. מספר הימים שבהם ילמדו התלמידים מהבית תלוי במקום מגוריהם וביוזמות ראשי הרשויות המקומיות. ביישובים המבוססים ילמדו מהבית פחות. בתל־אביב ובהרצליה, לדוגמה, מגויסים מרחבים ציבוריים ופארקים כאתרי למידה שיאפשרו למידה בטוחה בפורמט כיתתי. רוב התלמידים ילמדו מהבית באמצעות תוכנת זום, כשרוב תלמידי מערכות החינוך החרדיות, ובעיקר תלמידות, ילמדו דרך הטלפון, באמצעות שיעורים מוקלטים מראש. בישיבות ילמדו בשיטת הקפסולות.

בעד למידה מהבית: הכנה טובה לעתיד

שבי גוברין, ראש המרכז להוראה חדשנית מיטבית במכללת לוינסקי, ופרופ' עירית קינן, דיקנית בית הספר לחינוך במכללה למינהל, רואות בלמידה מהבית יתרונות וטוענות שהיא הכנה מצוינת למציאות הכלכלית, התעסוקתית והחברתית שהילדים גדלים לקראתה. במשך שנים מקטרים שמערכת החינוך לא מצליחה להדביק את הקצב של עולם התעסוקה החדש, עכשיו זה קורה. האתגר של המורים הוא לפתח ולתכנן את ההוראה ולעצב מחדש את שעת הלימוד, תוך שמירת קשר עם התלמיד. ההורים מצידם

צריכים לקחת אחריות, לצאת מהתפיסה המקובעת שבית הספר "לוקח לנו אותם בשמונה בבוקר ומטפל בהם עד שהם חוזרים הביתה", ולהיכנס לפעולה כשותפי חינוך יחד עם המורים. זה פחות נוח, משנה סדרי עולם, אבל שווה ואפשרי, כי בעולם החדש אדם נדרש לנהל את עצמו, ללמוד לתכנן משימות ולתעדף מה חשוב ומה פחות, ולהגביר לימוד עצמי, גם של קריאת טקסטים. הלמידה מרחוק מכינה לדרישות האלה. היא מאפשרת לימוד בקצב עצמי, מלמדת להתמודד עם קשיים ולחצים – כישורים נחוצים לעולם העבודה הבלתי בטוח.

עם זאת, שהות של הילדים לבד שעות ארוכות בבית היא בעייתית לילדים וגם להורים, לכן על בית הספר לסייע – לייצר קבוצות של 2־ 4 ילדים ללימוד משותף גם בימים של למידה מרחוק.

נגד למידה מהבית: בתים רבים לא ערוכים

צופית תחכמוני, ראש צוות תכנון החזרה ללימודים וסגנית יו"ר הנהגת ההורים הארצית, אומרת שהשנה הקרובה תהיה שנה של טירוף, פערים ואסון חברתי: "תלמידי ה'ו־' שילמדו מהבית יקבלו משימות ובמקום זה ישקעו בפורטנייט, ווטסאפ וטיק טוק. גילאי 10 ־ 15 נמצאים בסיכון הגבוה ביותר של חשיפה לרשת. וכשההורים לא בבית

מי יפקח? בנוסף, גם בבתים מבוססים רוב ההורים משוללי מיומנות להתמודד עם קשיים טכניים שקשורים למחשב ולאינטרנט — המחשב נתקע, הזום נופל. זה פתח להרבה בעיות. ילדים רבים גם לא מסוגלים ללמוד בזום. בנוסף, בתים רבים לא ערוכים ללימודים של מספר ילדים מהבית – לא מבחינת מקום ולא מבחינת ציוד ואינטרנט.

"והקטסטרופה הגדולה היא שמגזרים שלמים יישארו מאחור והפערים רק יגדלו. לבעלי ממון יהיו מחשבים ואינטרנט, לאחרים לא. הורים מבוססים כבר מתארגנים כדי ליצור קבוצות למידה של 4־ 5 תלמידים למימון לימודים פרטיים משלימים במתמטיקה ואנגלית בבתים, בעלות של 20 ־ 25 שקל לילד לשיעור".

איך להוזיל את ההוצאה: לקנות משומש, לרכוש יחד

• לקנות יד שנייהה – טלפונים סלולריים, מחשבים, טאבלטים, שולחנות, כיסאות. ניתן להשיג באתרים ובקבוצות פייסבוק, ואפילו בחנויות רגילות. רשת "דינמיקה" הגדילה את מגוון הסלולריים המחודשים שהיא מציעה מ־3 ל־10 . המ כירות קפצו פי שלושה.

• לרכוש במשותף – קבוצות הורים או כיתות שמתארגנות יחדיו יכולות להוזיל מחירים עד עשרות אחוזים, בעיקר ברכישת מחשבים וטאבלטים. היתרון פרט למחיר — מוצר אחיד לכל הכיתה. ברשת קרביץ מעניקים מתנות והנחות של 1% ־ 6% לקבוצות של 10 תלמידים ויותר. הנהגות ההורים המקומיות יצרו קבוצות רכישה לרכישת מחשבים

ב־2,000 שקל. בבית הספר צופית של מושבי דרום השרון התאגדו כל ההורים והוזילו את עלויות רכישת המחשבים ב־60% .

• מבצעים — יש הרבה, והם יתרבו השבוע. קניות ההצטיידות לבית הספר היו חלשות השנה, כשרק העולים לכיתות א' קנו כמעט כרגיל. הרשתות והחנויות הפרטיות מנסות לפצות על כך.

• חזרת הנייחים — במקום לקנות מחשב נייד, אפשר לרכוש בחנויות המו תמחות מחשב נייח, מוכן או בהרכבה אישית לפי הזמנה ולפי צרכי המשפחה. המחשבים הנייחים אולי פחות אופנתיים, אבל העלות שלהם תהיה נמוכה ממחשב נייד המקביל בעוצמתו.

כמה יעלה לארגן את סביבת העבודה מהבית: מאות עד אלפי שקלים

• שולחנות: בבתים רבים יש בעיה של היעדר פינות מספיקות ללמידה של הילדים מהבית. פתרון פופולרי הוא שולחנות צרים ברוחב 60 ס"מ, ואפילו 50 ־ו 40 ס"מ, שהביקוש להם בשוק כבר הוכפל. אפשר לרכוש בחנויות רהיטים, באיקאה וגם אצל נגרים פרטיים. העלות: מ־ 150 עד 2,800 שקל ויותר לשולחן. פתרונות מעניינים נוספים הם שולחנות ארוכים, של 2 מטרים, שמבוססים על פלטה עם יחידות מגירות המשמשות כרגליים, ומתאימים לשני ילדים – 320 שקלים באיקאה. עוד פתרון: שולחנות שנסגרים אל הקיר — מ־ 150 ־ 195 שקלים באיקאה, ועד 2,799 שקל לשולחן " varidesk " ב־ .AZRIELI.COM

• כיסאות ישיבה ארגונומ יים: המכירות של אלה גדלו ב־ 35% ־ 50% . בגלל הקפיצה בשעות השימוש היומיות, מ־ 1.5 ־ 2 שעות ל־4־ 6 שעות ויותר, עולה הנכונות להשקיע בכיסאות איכותיים ונוחים יותר. רמת ההשקעה הממוצעת: 350 ־ 500 שקל. יש כמובן זולים ויקרים יותר.

• שטחי אחסון: הלמידה מהבית מצריכה יותר שטחי אחסון כי הספרים והציוד נשארים בבית. אפשר להשתמש בסלסילות וקופסאות הנמכרות ברשתות הסטוקים בעשרות שקלים בודדים, אפשר כמובן להשקיע הרבה יותר.

• תוספות חכמות להקלת הישיבה הממושכת: מעודדי תנועתיות — מוצרים מעולם הילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, כמו כריות המאפשרות ישיבה דינמית ) 59 ־ 125 שקל באתר AdhdShop , הדום (50 ־ 150 שקל), או פוף ומזרן יוגה להשתחררות.

הצללה — וילונות לחלונות דרומיים לחסימת קרני שמש המפריעות מאוד בעבודה מול המחשב. 279 ־ 80 שקל, ויש יקרים יותר.

בולעי רעש — לעבודה נוחה דרך זום עדיף שיהיה בחדר כמה שיותר טקסטיל, שבולע רעשים — שטיח, פוף, ואם אפשר קיר אקוסטי בפינת העבודה.

להביא את הטבע לחדר — צמחים מנעימים, מרגיעים, יוצרים תנועתיות.כדאי להוסיף 2־ 3 צמחים, רצוי בתלייה (עשרות שקלים, בכל משתלה).

להיטי מכירות

• מצלמות אינטרנט — מוצר שמכירותיו היו בדעיכה, עד הקורונה. אמנם הניידים והטאבלטים החדשים מגיעים עם מצלמות מובנות, אבל בבתים רבים יש מחשבים ישנים,

וחלקם הוקמו לתחייה כדי לענות על צורכי כל המשפחה. המכירות קפצו מרמה של 1,000 ־ 2,000 יחידות לחודש ליותר מ־ 15,000 לחודש ביולי־אוגוסט. העלויות: 80 ־ 5,000 שקל ויותר. הפופולריות הנרכשות לקראת הלימודים הן הזולות יחסית, ב־80 ־ 200 שקל.

• לוחות שעם — ההורים הפכו למנכ"לים: הם צריכים לנטר בעקביות את זמני הלימודים והמיקומים של כל הילדים, ואת זמני העבודה והמיקומים של ההורים, המשתנים מיום ליום. לוח שעם: יש ב־ 8 שקלים ויש גם ב־ 70 שקל.

LILLÅSEN • – שולחן כתיבה של איקאה עם רשימת המתנה של כ־ 700 לקוחות, עשוי מעץ ומתכת (695 שקל).

• לוחות ציור מחיקים — כי בלימודי זום הילדים מציגים את תשובותיהם על לוח מחיק, שאפשר לסובב כלפי המצלמה ולהציג למורה, למחוק ואחר כך לעבור לתרגיל הבא (5־ 20 שקל).

• עמדות נשיאה נ יידות למחשבים — מכריות ועד מתקני מתכת ופלסטיק. ברשת קרביץ ייבאו עמדה ניידת מתקפלת ב־119 שקל, ומצטערים שלא ייבאו עוד כמה מאות, כי הכל היה מתחסל.

• כיסאות ישיבה לגיימרים — הילדים לוחצים לשלב לימודים במשחקי מחשב מתמשכים. ההורים נכנעים וקונים את אלה, במקום כיסאות ישיבה קלאסיים. מדובר בטעות, כי כיסא לגיימרים הוא נמוך יותר, ומנח הגוף שהוא מכתיב פחות מתאים לישיבה ממושכת (599 ־ 1,000 שקל).

• מחשבים, טאבלטים, סלולריים, אוזניות, ואפילו שעונים חכמים להורים טרופי הצורך לעקוב.

האם תשלומי ההורים יפחתו?

נכון להיום, בתי הספר לא רשאים לגבות תשלומים מההורים, כי ועדת החינוך של הכנסת טרם אישרה את גובה התשלומים המותר. ההורים דורשים הפחתה משמעותית בתשלום, כי נטל ההוצאות העיקרי עובר לבתים, וכן כי קיומן של חלק מהפעילויות – כגון מסיבות וטיולים – מוטל בספק. משרד החינוך הציע הפחתה של 8־ 18 שקל לכיתות הנמוכות, והפחתה של 165 ־ 92 שקל לכיתות ו' ומעלה. בשנה האחרונה שילמו בכיתות א'־ה' 683 ־ 532 שקל לשנה, ובכיתות ו' ומעלה 1,364 ־ 893 שקל.

במסגרת תשלומי ההורים נגבה גם ביטוח. כל התלמידים בישראל מבוטחים בביטוח תאונות אישיות על נזק גופני כתוצאה מתאונה, בכל ימות השנה ובכל שעה ביום, לא רק בשעות בית הספר. הכיסוי יחול גם בימי למידה מהבית. העלות: 49 שקל.

ילדי המערכת החרדית: למידה בטלפון

לפי הערכות, יותר מ־ 120,000 תלמידים במערכות הלימוד החרדיות ילמדו השנה דרך טלפונים, בשיעורים מוקלטים מראש, ללא אינטרנט וללא זום – מה שמכונה "המרחבים הקוליים". רובם תלמידות, ובהן כ־65,000 בנות רשת "בית יעקב", יותר מ־25,000 תלמידות סמינרים (גילאי 14 ־ 20), חלק מתלמידי בתי הספר לבנים של "החינוך העצמאי", בתי ספר יסודיים פרטיים לבנות, וחלק מתלמידי ה"חדרים" וה"ישיבות הקטנות".

הקשיים: אין מספיק טלפונים בבתים, המערכות הקוויות קורסות לא פעם, יש קושי בהעברת שיעורים בטלפון ללא קשר עין ויכולת להגיב. המורים/ות, ממשפחות ברוכות ילדים,

נאלצים להקליט את השיעורים בשעות הלילה כדי להימנע מרעשי הבית. עם זאת, בנימין הניג, עוזר מנכ"ל והאחראי על "המרחבים הקוליים" ב"חינוך העצמאי" (הגוף האחראי על חלק גדול מבתי הספר היסודיים החרדיים), אומר: "שיתוף הפעולה של ההורים, הרחבת המערך הטלפוני והשליטה על התלמידים הפתיעו אותנו ויצרו מרחב של למידה אמיתית".

לקראת שנת הלימודים שופרו התוכנות והוגדלו האפשרויות. מורות יכולות לשבת בכיתת בית הספר, שם יש אינטרנט "כשר", ובאמצעות תוכנה של ספקית הטלפון לעקוב דרך המחשב מי נכנסה למערך הלימוד ומאזינה לשיעור, לקבל דוחות האזנה והשתתפות, לבצע מבחנים "אמריקאיים" דרך הטלפון ועוד. התלמידים מקבלים מספר זהות, שהקשתו מעבירה אותם מיידית לכיתה ולשיעור הרלוונטיים, והם יכולים אפילו להצביע בטלפון.

הרגלי תזונה: זהירות מהפרעות אכילה

הלמידה בבית בעידן הקורונה שיבשה את ההתנהגות התזונתית של הילדים, והביאה לגידול משמעותי בבעיית ההשמנה מצד אחד, ובמקביל לגידול בהפרעות אכילה – מירידת משקל משמעותית עד אנורקסיה.

הבעיות: זמינות האוכל, סדר יום לא קבוע, תחושות חוסר ביטחון שמו ביאות לעיסוק אובססיבי במשקל ובמראה, ומנגד – זמן פנוי רב לאימוני כושר חריגים, המביאים לירידת יתר במשקל.

הפתרון הוא מודעות ויצירת סביבה שמעודדת לאורח חיים בריא גם כשלומדים מהבית:

• ארוחת בוקר — אם אפשר, רצוי לאכול עם הילדים. מומלץ דגני בוקר מופחתי סוכר, שומן, נתרן וצבעים מלאכותיים, ומרובי סיבים, או סנדוויץ', סלט וביצה או גבינה.

• ארוחת עשר — הכינו לילדים ארוחת עשר מסודרת ומוכנה מראש כל יום, על בסיס טבלה שבועית מוכנה מראש בשיתוף הילדים, עם ממרחים ורכיבים מועדפים ומגוונים.

• ארוחת צהר יים — בקשו מהילדים לאכול במטבח או בפינת האוכל, ללא נייד, מחשב או טלוויזיה. דיאטניות ממליצות להתחיל בשתי כוסות מים, כי ילדים לא שותים מספיק,

ושתייה תחילה מסייעת לאכילה מבוקרת. אם ההורים לא בבית, הכינו מראש צלחות לחימום בלבד.

• צלחות וכוסות — לילדים עד גיל 12 השתמשו בכוסות וצלחות קטנות. כלי אוכל גדולים גורמים לאכילת יתר ללא קשר לרעב ולשובע.

• ירקות ופירות — הכינו במטבח קערה של ירקות ופירות שטופים וחתוכים – לגיחות חיפוש אחרי אוכל.

• בקבוק מים וכוס — שיהיו מונחים בפינת הלימוד של הילד.

• חטיפים — קנו רק באריזות קטנות ואחסנו במגירה מחוץ לטווח הראייה.

• סידור המקרר — במדפים שבגובה העיניים הניחו ירקות מכל הסוגים, יוגורטים, גבינות, ביצים קשות, חלב ומים.

• סימנים מעוררי חשד להתפתחות אנורקסיה — הימנעות מוחלטת מפחמימות, כולל קינוחים וממתקים שהילדים אהבו בעבר, דילוג שוב ושוב על ארוחות, ספירת קלוריות ואימונים אובססיביים, תלונות על חולשה, סחרחורות, ירידת משקל דרמטית. במקרים אלה היוועצו ברופא הילדים/המשפחה.

משפחת סיאני | צילום: אבי מועלם

לומדים בדרך הקשה | משפחת סיאני

אסף (43) וענבל (41) סיאני, הוא עובד עיריית רחובות, היא עובדת פלאפון, והילדים לינוי, עולה ל־י', אופק, עולה ל־ז', איתי, עולה ל־ב', ונהוראי, עולה לגן חובה:

איך הסתדרתם עם הלימודים בקורונה?

"שלושת הילדים הגדולים נזקקו למחשב, היה לנו אחד בבית, שהפסיק לעבוד לפני חודשיים. הם סיימו רק בקושי רב, על גבול הבלתי אפשרי, את שנת הלימודים באמצעות הטלפונים הניידים".

הקשיים העיקריים?

"הגשת עבודות ללינוי, ריכוז והתמדה לאופק הסובל מבעיות קשב וריכוז".

עם כמה מחשבים אתם מתחילים את שנת הלימודים?

"אין לנו. שניים מהילדים ייאלצו ללמוד בסלולרי, אני חוששת מאוד להתמדה".

ניסיתם לקנות?

"אנחנו בחובות כבדים. נרשמנו במארס לפרויקט מחשב לכל ילד, השבוע הגיע מישהו, שאל שאלות והבטיח תשובה בעוד חודש וחצי אם אנחנו זכאים. ביקשתי גם מהמורה בתיכון שתסייע לפחות ללינוי".

לומדים בדרך הקשה | משפחת סהר

מגלי סהר (53), אם חד־הורית מרחובות, עובדת משק בית, והילדים נתנאל, עולה ל־ז', ויונתן, עולה ל־ה':

איך הסתדרתם עם הלימודים בקורונה?

"נתנאל למד בטלפון. יונתן הפסיד את השנה. כתלמיד חינוך מיוחד, לא הייתה לו מסגרת מאז שנסגרו בתי הספר. נפל בין הכיסאות. היה אמור להיות מחובר ללימוד ביתי ולא קיבל דבר".

הקשיים העיקריים?

"היעדר מחשב, והיעדר פתרונות ליונתן".

עם כמה מחשבים אתם מתחילים את שנת הלימודים?

"יש לנו בבית מחשב שקיבלנו לפני שנים במסגרת מחשב לכל ילד, אבל הוא לא תקין. יונתן מתחיל את השנה עם שני ימי לימוד בבית ספר רגיל בליווי סייעת, שלא תגיע הביתה. אין לי עדיין פתרון עבורו לשאר השבוע".

ניסיתם לקנות?

"אין אפשרות. אנסה לשדרג את המחשב, לקנות מצלמה ומיקרופון כדי שנתנאל לפחות יוכל ללמוד. הוא מלא מוטיבציה ונקווה שיצליח בתנאים הקשים".

משפחת סהר | צילום: אבי מועלם

סייעו בהכנת הכתבה גם: אלי אדדי, מנכ"ל רשת דינמיקה, אבי בר, משנה למנכ"ל וסמנכ"ל מגוון באיקאה, חיים גולדשטיין, סמנכ"ל אופיס דיפו, בני גרינאפל, מנכ"ל עידן 2000 וכפר השעשועים, לילך הניג־שמול, מנהלת מחלקת עיצוב בחברת "שניר", עופרי ילין, דיאטנית קלינית בבי"ח שניידר, ד"ר גליה סמו, ראש התוכנית להוראה בבתיה"ס העל־יסודיים במכללת לוינסקי, יובל סמואלוב, מעצב הבית ב"אלוני", עמית שבתאי, מנהלת סחר ויבוא בקרביץ.