שיר ביום
כמה מורים עושים (או, אם שום דבר אחר לא מצליח אתה תמיד יכול ללכת ללמוד משפטים)
הוּא אוֹמֵר שֶׁהַבְּעָיָה עִם מוֹרִים הִיא
שֶׁמָּה בְּדִיּוּק יֶלֶד אָמוּר לִלְמֹד
מִמִּישֶׁהוּ שֶׁהֶחְלִיט שֶׁהָאֶפְשָׁרוּת הֲכִי טוֹבָה בַּחַיִּים
הִיא לִהְיוֹת מוֹרֶה?
הוּא מַזְכִּיר לָאוֹרְחִים הָאֲחֵרִים לְיַד הַשֻּׁלְחָן שֶׁזֶּה נָכוֹן
מָה שֶׁאוֹמְרִים עַל מוֹרִים:
מִי שֶׁיָּכֹל, עוֹשֶׂה. מִי שֶׁלֹּא, מְלַמֵּד.
אֲנִי מַחְלִיט לִנְשֹׁךְ אֶת לְשׁוֹנִי שֶׁלִּי בִּמְקוֹם אֶת הַלָּשׁוֹן שֶׁלּוֹ
וּמִתְאַפֵּק לֹא לְהַזְכִּיר לְכֻלָּם
שֶׁזֶּה נָכוֹן גַּם מָה שֶׁאוֹמְרִים עַל עוֹרְכֵי דִּין.
כִּי אֲנַחְנוּ בְּאֶמְצַע הָאֹכֶל, אַחֲרֵי הַכֹּל, וְכִי זוֹ חֲבוּרָה מְנֻמֶּסֶת.
כְּלוֹמַר, אַתָּה מוֹרֶה, טֶיְילוֹר.
אֶת הָאֱמֶת. כַּמָּה אַתָּה עוֹשֶׂה?
וְהַלְוַאי שֶׁהוּא לֹא הָיָה מַתְחִיל עִם זֶה
(לְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי לוֹמַר אֶת הָאֱמֶת)
כִּי, אַתֶּם מְבִינִים, יֵשׁ כְּלָל בַּכִּתָּה שֶׁלִּי
לְגַבֵּי אֲמִירַת אֱמֶת וּלְגַבַּי לְהַכְנִיס לְמִישֶׁהוּ שֶׁמַּגִּיעַ לוֹ:
אִם אַתָּה מַמָּשׁ מְבַקֵּשׁ אֶת זֶה, אֲנִי חַיָּב לָתֵת לְךָ לְקַבֵּל אֶת זֶה.
אַתָּה רוֹצֶה לָדַעַת כַּמָּה אֲנִי עוֹשֶׂה?
אֲנִי עוֹשֶׂה שֶׁיְּלָדִים יַעַבְדוּ קָשֶׁה יוֹתֵר מִכְּפִי
שֶׁהֵם אֵי פַּעַם דִּמְיְנוּ שֶׁיּוּכְלוּ.
אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת שֶׁצִּיּוֹן 79 יַרְגִּישׁ כְּמוֹ מֶדַלְיַת כָּבוֹד מֵהַקּוֹנְגְּרֶס
וְצִיּוֹן 90 יַרְגִּישׁ כְּמוֹ סְטִירַת לְחִי.
אֵיךְ אַתָּה מֵעֵז לְבַזְבֵּז אֶת זְמַנִּי
עִם פָּחוֹת מֵהֲכִי טוֹב שֶׁלְּךָ.
אֲנִי עוֹשֶׂה שֶׁיְּלָדִים יֵשְׁבוּ בְּשִׁעוּר אַרְבָּעִים דַּקּוֹת
בְּשֶׁקֶט מֻחְלָט. לֹא, אַתֶּם לֹא יְכוֹלִים לַעֲבֹד בִּקְבוּצוֹת.
לֹא, אִי אֶפְשָׁר לִשְׁאֹל שְׁאֵלָה עַכְשָׁו, אָז לְהוֹרִיד יָדַיִם.
לָמָּה אֲנִי לֹא מַרְשֶׁה לְךָ לָצֵאת לְשֵׁרוּתִים?
בִּגְלַל שֶׁאַתָּה מְשֻׁעֲמָם.
וְאַתָּה לֹא בֶּאֱמֶת צָרִיךְ לָלֶכֶת לְשֵׁרוּתִים, נָכוֹן?
אֲנִי עוֹשֶׂה שֶׁהוֹרִים יִרְעֲדוּ מִפַּחַד כְּשֶׁאֲנִי מִתְקַשֵּׁר אֲלֵיהֶם הַבַּיְתָה:
הַי. כָּאן מַר מַאלִי. אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁהִתְקַשַּׁרְתִּי בִּזְמַן נוֹחַ,
רַק רָצִיתִי לְדַבֵּר אִתְּךָ עַל מַשֶּׁהוּ שֶׁהַבֵּן שֶׁלְּךָ אָמַר הַיּוֹם.
הוּא אָמַר לַבִּרְיוֹן הֲכִי גָּדוֹל בַּכִּתָּה,
"תַּעֲזֹב אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה. גַּם אֲנִי עֲדַיִן בּוֹכֶה לִפְעָמִים, אַתָּה לֹא?"
וְזֶה הָיָה מַעֲשֵׂה הָאֹמֶץ הָאֲצִילִי בְּיוֹתֵר שֶׁרָאִיתִי בְּחַיַּי.
אֲנִי עוֹשֶׂה שֶׁהוֹרִים יִרְאוּ אֶת יַלְדֵיהֶם בִּזְכוּת מִי שֶׁהֵם
וּבִזְכוּת מִי שֶׁהֵם יְכוֹלִים לִהְיוֹת.
אַתָּה רוֹצֶה לָדַעַת כַּמָּה אֲנִי עוֹשֶׂה?
אֲנִי עוֹשֶׂה שֶׁיְּלָדִים יִתְפַּלְּאוּ,
אֲנִי עוֹשֶׂה שֶׁיִּשְׁאֲלוּ שְׁאֵלוֹת,
אֲנִי עוֹשֶׂה שֶׁיַּבִּיעוּ בִּקֹּרֶת.
אֲנִי עוֹשֶׂה שֶׁיִּתְנַצְּלוּ וְשֶׁיִּתְכַּוְּנוּ לְכָךְ.
אֲנִי עוֹשֶׂה שֶׁיִּכְתְּבוּ, יִכְתְּבוּ, יִכְתְּבוּ.
וְאָז אֲנִי עוֹשֶׂה שֶׁיִּקְרְאוּ.
אֲנִי עוֹשֶׂה שֶׁיְּאַיְּתוּ יְפֵהפֶה בְּהֶחְלֵט, יְפֵהפֶה בְּהֶחְלֵט, יְפֵהפֶה בְּהֶחְלֵט
שׁוּב וָשׁוּב עַד שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יִטְעוּ בְּאִיּוּת
שֶׁל אַף אַחַת מִשְּׁתֵּי הַמִּלִּים הַלָּלוּ.
אֲנִי עוֹשֶׂה שֶׁיִּרְאוּ אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ בַּפִּתְרוֹן בְּחֶשְׁבּוֹן
וְשֶׁיַּסְתִּירוּ אוֹתָהּ בַּטְּיוּטָה הַסּוֹפִית בַּהַבָּעָה.
אֲנִי עוֹשֶׂה שֶׁיָּבִינוּ שֶׁאִם יֵשׁ לָהֶם אֶת זֶה (שֵׂכֶל)
עָדִיף שֶׁתָּמִיד יֵלְכוּ אַחֲרֵי זֶה (לֵב)
וְשֶׁאִם אֵי פַּעַם מִישֶׁהוּ יִשְׁפֹּט אוֹתָם
לְפִי כַּמָּה הֵם עוֹשִׂים בְּחֹדֶשׁ, שֶׁיַּרְאוּ לוֹ אֶת זֶה (אֶצְבַּע מְשֻׁלֶּשֶׁת).
הִנֵּה, תֵּן לִי לְפַשֵּׁט אֶת זֶה, שֶׁתָּבִין מָה אֲנִי אוֹמֵר:
מוֹרִים עוֹשִׂים חֲתִיכַת שִׁנּוּי! עַכְשָׁו, מָה לְגַבֶּיךָ?

