זה ילד זה?

יום שלישי בצהריים. אנחנו ממתינים במזללת "עידו'ס" ברחוב אבן גבירול בתל־אביב לראיון עם הבעלים והשף עידו בטצייג שמתעכב. הוא מאחר, מסביר לנו הצוות במקום. בכל זאת, זה היום הראשון ללימודים ולעידו, תלמיד בכיתה י"ב, יש עוד מחויבויות על הראש. כן, זאת לא טעות, עידו שכבר מחזיק בכינוי "ילד הפלא של הבשר" רק בן 17. הוא מגיע מקיסריה ועכשיו הוא מסתער על החלום הגדול שלו – להצליח בתל־אביב.

אז כן, קודם כל מדובר בגימיק ועידו הוא הראשון שמודע לכך. על הקיר של המסעדה מתנוסס בגאון הלוגו של המקום, ציור של ילד. אבל באותה נשימה עידו מסביר שאנשים יבואו אליו מסקרנות רק פעם אחת: אם האוכל לא יהיה טוב הם לא יבואו בפעם השנייה ולא משנה כמה הסיפור שלו מיוחד.

חצי שעה אחרי שהגענו מציץ ראש בלונדיני בפתח. הוא שם על עצמו סינר וישר מתחיל להתרוצץ מהשולחנות לדלפק, עונה לטלפונים, מחלק קצת הוראות ואז מתפנה אלינו. ברגע הראשון זה קצת מוזר, אבל אחרי כמה זמן מתרגלים לכך שהבעלים הוא תלמיד בתיכון. בזמן הקצר שהמקום שלו פתוח הוא כבר זכה לכמה ביקורים של מבקרי מסעדות, רובם האמת, די פירגנו.

אז כן, הוא רק בן 17, אבל בקרב קהילת הקרניבורים, עידו הוא כבר תופעה מוכרת. יזם בנשמה. בגיל שמונה מכר פופקורן וצמר גפן באירועים, מגיל 12 הוא מתעסק בבשרים, בעישון ובצלייה, ובגיל 14 החל לארח בתשלום בחצר הבית של הוריו בקיסריה – ערבי בשר שצברו קהל לקוחות נאמן, וגם כמה סלבס, כולל עומר אדם. "הכל התחיל בכיתה ח'", הוא מספר, "השכרתי מקום באמפי קיסריה והתחלתי להכין שם סנדוויצ'ים של בשר. "זה הלך מאוד יפה", הוא מתגאה, "לא פירסמתי כלום, זה פשוט התגלגל מפה לאוזן במשך חודש והיה תור מטורף בכל סופ"ש. אבל אז אלה ששכרתי מהם את המקום החליטו למכור אותו ונאלצתי לחפש מיקום אחר. באתי לאבא שלי והצעתי לעשות אירוע בחצר שלנו בבית ולראות איך ילך. כבר התחילו להכיר אותי בפייסבוקים ובקבוצות של הקרניבורים. ביקשתי מאבא לקנות לי גריל שעולה 15 אלף שקל. אמרתי לו שאקח תשלום בכניסה מאנשים שיבואו לאכול בשר מעושן ואיכותי וככה אחזיר לו את הכסף. הוא אמר שאם אשיג 15 איש שיבואו לערב הזה הוא יקנה לי. בסוף הגיעו 50 איש וכל אחד שילם 150 שקל".

עם כדורגלן בית"ר ירושלים אוראל דגני

ואבא קנה לך את הגריל?

"איפה", הוא צוחק, "עד היום לא ראיתי את הגריל שהוא הבטיח לי. אחרי חודש גם השכן שלנו איים לתבוע אותי כי עשיתי לו הרבה רעש. כל יום חמישי היו באים עשרות אנשים, צוחקים, נהנים וזה עיצבן אותו".

התחנה הבאה הייתה מקום פתוח ששכר בפרדס חנה. "כבר היה לי קהל בפייסבוק של 15 אלף עוקבים שרץ איתי, וקרניבורים מכל הארץ היו באים לערבים שלי. עשיתי גם אירוע פרטי לעומר אדם. בתקופה הזו לא הייתי ישן בכלל, כל המשפחה התגייסה לעזור לי אבל החלטנו להוריד את הכמויות של האורחים כי לא היו לי חיים. הייתה פעם שאחותי רשמה בטעות 120 איש ליום חמישי ולא עצרה את ההזמנות. שבועיים אחרי זה עוד הייתי בטראומה. אבל זה גם יצא לטובה כי למדתי להיערך יותר טוב, לנהל את הדברים, לשלוט בכמויות".

לפחות הרווחת מזה כסף.

עם עומר אדם

"לא הרווחתי, עד היום אני עדיין לא מרוויח, אבל גם לא הפסדתי כסף מעולם".

הסטייקים של המשרתת

את המשיכה לעולם האוכל ינק עידו מהבית. הוריו חובבי מסעדות וגם יכולים להרשות לעצמם לקחת את כל המשפחה לאכול במקומות יקרים ונחשבים בארץ ובעולם. "בגיל שלוש גילגלתי סושי על השיש עם אמא. פעם אחת עוד כשהייתי ביסודי היא נסעה לחופשה בפריז ואמרתי לה שלא תחזור בלי פטריות כמהין". אבל כבר מגיל קטן, עידו ידע מה הוא באמת אוהב לאכול – בשר. "בגיל שמונה העוזרת שלנו הייתה מכינה לי בשלוש בבוקר סטייקים", הוא צוחק.

לפני שממשיכים, צריך לדייק את הדברים. לא מדובר פה בילד פלא בסגנון רפי כהן וירון שלו, שבלטו גם הם בכישרון הבלתי נגמר שלהם עוד לפני גיל 20. עידו לא חולם, לפחות לא בינתיים, על מסעדת שף מתוחכמת. הוא פה כדי לתת בראש עם בשר. עידו'ס לא מתיימרת להיות מסעדת עילית, זאת מזללת בשרים, ועידו לא מנסה להיות מה שהוא לא. יש בו מספיק ביטחון בדרך שלו, והוא מאמין שעוד כמה שנים גם יפתח מסעדות בחו"ל. מישהו מוכן לשים כסף נגדו?

עם קותי סבג ואביבית בר זוהר

האב אמיר הוא יזם נדל"ן ואיש עסקים מצליח, ואותו מעניין בעיקר דבר אחד: שהבן שלו לא ייצא פראייר. "עשיתי אירועים למפורסמים כמו עומר אדם ומכולם לקחתי כסף. פעם הייתה סלב מאוד־מאוד מפורסמת שרצתה שאבוא לבשל לה אבל בחינם תמורת פרסום. האמת שאני רציתי אבל אבא אסר עליי".

"הוא נולד זקן", מהנהן האב באישור. "לי אישית חבל מאוד שהוא לא נהנה מהגיל שלו אבל אומרים 'חנוך הנער על פי דרכו' ואני מאמין בזה. לא חסמנו אותו, אבל לא דחפנו אותו. הוא איבד את תקופת הנערות שלו, אין ספק בזה, אבל הוא לא שאל אותנו. בשבועות הקרובים אני הבטחתי לתת לו יד ולעזור בניהול המקום כי אני רוצה שהוא גם ימצא זמן להתרכז בלימודים".

"מצאתי את המקום באבן גבירול ואבא היה חייב לחתום לי על החוזה כי אני מתחת לגיל 18", עידו מתערב בשיחה. "הוא אמר שאין סיכוי שהוא חותם לי כי הוא לא רוצה שאפתח מסעדה. אבל תראי איפה אנחנו היום, המקום כבר עובד טוב ויש שעות שיש תור. אני אוהב לעבוד קשה. אני לוקח מוניות, רכבות, אמא ואבא מקפיצים. רק ביום ראשון יש לי חופש אז אני הולך קצת לספא".

אדולפו, 51 ממוצא ארגנטינאי, מתעסק כבר עשרות שנים בבשרים, והיה גם בעלים של כמה מזללות. עכשיו הוא בתפקיד השף בפועל של המסעדה כדי לפנות לעידו זמן ללימודים. "זה ילד גדול, לא ילד בן 17", הוא אומר. "לא תמיד קל לי איתו אבל אנחנו מקשיבים לו ועושים מה שצריך. זה מעניין אותי כאיש מקצוע לראות מבחוץ ילד מיוחד כמוהו. בחיים לא יצא לי לעבוד מתחת לבוס שהוא ילד, בינתיים הולך לנו טוב ביחד".

עם השף הטורקי נוסרת

חלום בעשרות אגורות

אבל לא הכל עשוי מדיום־וול בחיים של עידו. העובדה שהוא בן 17 ויש לו אבא עשיר גוררת לא מעט פוסטים ותגובות נבזיות ברשתות החברתיות. "יש הרבה דברים רעים שנכתבים עליי", עידו מחייך. "אומרים שאבא קונה לי, עושה לי, אבל כל שקל שהושקע פה במקום אני שמתי. אספתי עשרות אגורות כדי לבנות את המקום הזה. נכון, אבא קנה לי כמה מתנות אבל הכל שלי".

וזה לא חודר אותך?

"טוקבק רע לא פוגע, אדם שאכל ולא נהנה זה מאוד פוגע בי. גם על מסעדות מישלן יש ביקורות רעות ברשתות, אני מקווה שלפחות 80 אחוז מהלקוחות נהנים. אני קורא את הביקורות של המבקרים על המקום, אבל הכי כואב אם לקוח לא נהנה. זה יכול להרוס לי את היום אם הוא צדק".

עשיתי קצת עבודת שיטוט ברשתות וראיתי שהרבה טוענים נגדך שאתה רק הגימיק, הפרונט, שיש לך אבא ושף שמנהלים בעצם את המקום.

"אני לא מבשל פה בפועל, אבל המקום הוא מאה אחוז שלי. התפריט, המתכונים, נוהלי העבודה. ברור גם שאם צריך עזרה אני גם נכנס למטבח. באירועים הפרטיים שאני עושה אצל אנשים, אני מבשל. פה ביומיום יש לי צוות של עובדים. גם השפים הכי מפורסמים לא מבשלים בעצמם במסעדה שלהם, אלא יותר מנהלים וקובעים את הדרך".

הרבה בני נוער היום פונים לצמחונות ולטבעונות.

"כן, אבל צריכת הבשר בישראל עולה בעשרות אחוזים בכל שנה. אני לא נכנס לצלחת של אף אחד אז שלא ייכנסו לי. אני מתכוון לעשות בהמשך המבורגר טבעוני".

על ההמבוגר בתלת־ממד שמעת?

"לא, אבל נשמע לי מגניב. אם זה טעים אביא לפה, אני פתוח".

איזה שף אתה מעריץ?

"את השף הטורקי נוסרת, הוא אמן של בשר. כולם מכירים אותו בעיקר בגלל תנועת התיבול שלו, אבל הוא הכי טוב בעולם. לפני שנה הזמינו אותי לסיור אצלו במסעדה, ישבתי איתו חמש דקות והן היו חמש הדקות הכי טובות בחיים שלי. הוא מסתובב במסעדה עם ארבעה מאבטחים, יש לו סרביס של 1,500 אנשים. ילדים, מבוגרים, סבא וסבתא שלי כולם בעולם מכירים אותו. ככה אני רוצה להיות".

איך חברים שלך מגיבים לקריירה שלך?

"אין לי הרבה זמן אליהם אבל הם מאוד מפרגנים. לא תאמיני כמה פרגון אני מקבל. אני בכלל לא מרגיש קנאה ומי שאני מרגיש ממנו אני מתרחק מיד".

יש לך חברה?

"אין לי זמן לחברה".

מה החלום הגדול שלך?

"מסעדה בחו"ל. הקצבתי לעצמי שמונה שנים לטרוף את העולם". •