חשש בערים האדומות: "לא נשמעים להנחיות"

לא פשוט לחיות בתוך עיר שהוגדרה כאדומה. מוסדות החינוך סגורים, התחלואה גבוהה וכל יציאה לרחוב מלווה בחשש להידבק בקורונה. כעת, נערכים התושבים שנמצאים ברשימת היישובים האדומים שפירסם קבינט הקורונה לקראת סגר מקומי שיחול ביום שני הקרוב.

בעיר בני־ברק מדברים רבות על שנאת חרדים והכתמת מגזרים שלמים. צבי צ'רוניבסקי (45), נשוי ואב לשישה ילדים, סיפר כי "כבר הערב, כשהתפללנו מחוץ לבית הכנסת עבר רכב וצעק לנו 'יום שני סגור' בהתרסה. אני חושב שיש צורך באכיפה מוגברת ולא בסגר. זה לא פתרון שבני־ברק תהיה סגורה אבל בתל־אביב ילכו לים".

אסתר הורן־טנא (72), המתגוררת בעיר זועמת על הסגר הצפוי. "יש הרבה חרדים שלא ממושמעים", היא אומרת, "אנשים נשמעים לרבנים ולא להנחיות של משרד הבריאות. אני לא ראיתי את הנכדים שלי ארבעה חודשים בסגר הקודם ואני לא מוכנה לעבור את זה שוב".

יעקב וידר, יו"ר סיעת הליכוד בעיריית בני־ברק הוסיף: "בגל הראשון, הסגר לא עצר את התחלואה, אלא להפך, הוא איפשר לקורונה להתפשט ללא הפרעה בעיר ענקית וצפופה שבה חיים כרבע מיליון אזרחים. ראש העיר ופרופ' גמזו צריכים לוותר על סמכויותיהם ולהעביר באופן מיידי את האחריות לפיקוד העורף".

גם בירושלים המצב לא פשוט. הגל השני הכה בשכונות החרדיות ואף הוטל סגר על שכונת רוממה, אך בשבועות האחרונים החלה התפרצות חמורה מאוד גם במזרח ירושלים.

"אנשים לא שומרים על ההנחיות", סיפר דאוד סיאם, תושב סילוואן, "המצב גרוע. מסתובבים במסעדות ובחניות. בכל מקום. יש אנשים חולים שיוצאים לעבוד במערב העיר. זה בא הכי הרבה מהשווקים ומהחתונות. גם אין יותר מדי אכיפה או הסברה".

איתמר קהא־לוי, תושב שכונת קריית משה הוסיף: "הבעיה שלנו זו השכונה המקבילה ‑ גבעת שאול. זה מה שגרם לנו לסגר בשכונה בפעם הקודמת. יש כאן תחושה של אפליה על רקע דתי. כי בית הכרם סמוכה לגבעת שאול באותה מידה ואף אחד לא מדבר עליהם".