לרוץ איתם
אחרי שנאלצו לראות את פרק ההדחה שלהם מבית החולים שבו היא הייתה מאושפזת עם דלקת קרום המוח, חוזרים האחים עומר ונטע ברזני ל'מירוץ למיליון אולסטארס'. היא התגברה על הפרעות האכילה שהרסו לה את החיים. הוא כבר לא מובטל, ושוקד על הקמת עסק משפחתי לקנאביס בארצות־הברית. עכשיו הם מספרים על הזלילות הליליות, הטוקבקים על הירידה במשקל, היחסים החמים עם ביבי, המסיבות המטורפות בלאס־וגאס והטעות בקעקוע שעשתה עם החבר
בלילות נטע ברזני הייתה לוקחת את החולצות של אחיה עומר ומותחת אותן. "היא הייתה מכניסה כריות לתוך הבגדים שלי כדי להרחיב אותם, שיהיו עליה רופפים. שלא יראו את הגוף. ואני הייתי רב איתה, מה את צריכה את זה?" הוא מספר. זה היה בעונה השישית של 'המירוץ למיליון', ונטע גם הייתה גונבת אוכל מאחיה ומעמידה פנים שזאת לא היא. "הייתי שומר חטיפים בתיק שיהיה לי ליום למחרת. והיא בלילה הייתה אוכלת את החטיפים. בבוקר הייתי רואה רק עטיפות".
נטע: "הייתי אוכלת בסתר. אם הוא היה שואל, אכלת לי את החטיפים? הייתי אומרת לו לא".
אבל למה לשקר? זה היה ברור מי אכל, לא?
עומר: "ברור שזה היה ברור".
נטע: "לפני התוכנית, בחיים לא הייתי אוכלת ליד אנשים. הייתי ממלאת בלילות. אמא שלי הייתה מבשלת סירים, ובבוקר קמה ולא היה כלום".
מה, את כל מה שבסירים?
עומר: "כן, ברמת סירים".
נטע: "משהו מטורף. עליתי מ־40 קילו ל־80 ומשהו קילו. לפני זה הייתי גם מקיאה וגם לא אוכלת, ומאנורקסיה עברתי לאכול המון. הזהירו את אמא שלי שאעבור לאכילה מוגזמת אם לא נטפל בזה כמו שצריך ושזה יהיה יותר קשה. נראיתי זוועה".
עומר: "היא הייתה גדולה פתאום".
נטע: "עצומה. את יודעת איך הייתי הולכת? עם שכבות בקיץ, כפרה. הייתי שמה ז'קטים בקיץ. זו זוועה. לפני ה'מירוץ' הראשון הייתי מאוד רזה וכשהוא התחיל הייתי מאוד שמנה. אני בשוק מעצמי. אני כל לילה בסרטים על איך שנראיתי".
עומר: "אני פה בחדר נלחץ".
נטע: "אני באמת שמחה שאני לא שם".
למה בחרת להצטלם לתוכנית כשהיית בתקופה כזאת?
"את יודעת מה כאב לי? הייתי מתביישת בזה שעומר, הרגליים שלו כמו של איילה".
עומר: "למה את מספרת את זה? זה לא מחמיא לי בכלל. איילה?!"
נטע: "והרגליים שלי, מיליון קפלים. הייתי לובשת חולצות של עומר כדי להסתיר..."
וכשהתוכנית שודרה?
"היה לי קשה להסתכל על עצמי, אבל קיבלתי את עצמי. העליתי תמונות לאינסטגרם שלי, משחזרת תמונות שלי מתקופה רזה, אבל באותה תקופה הייתי שמנה. זה היה נורא".
ואחרי 'המירוץ' ההוא מה קרה?
"התחלתי קצת לרדת כי קיבלתי דלקת קרום המוח. זו הייתה מתנה".
× × ×
שנתיים עברו, ועכשיו האחים ברזני חוזרים אל המסך ואל ה'מירוץ למיליון ALLSTARS' (שמשודרת בימי שני ברשת). עומר הוא בן 28 שעד לפני שלוש שנים לא עבד כמעט. נטע, שבעונה הקודמת שבה השתתפה הדביקה את כל המדינה ב'מה נשמע' שאמרה כל רגע, היא בת 22 שחלמה להיות דוגמנית, ובמקום זה מצאה את עצמה בסשנים עם פסיכולוגים שיגידו לה למה למרות מה שהיא מרגישה, הגוף שלה בסדר גמור. "תמיד אהבתי את הטלוויזיה, רציתי להיות בפרונט, דוגמנית, ולא הצלחתי להגיע למידות הנכונות בדרך הנכונה. זה מה שאמרו לי בסוכנות".
עומר: "היא הייתה רזה, ואמרו לה, לכי תהיי עוד יותר רזה".
נטע: "אמרו לי, את צריכה לרדת 4 ס"מ בהיקפים. זה משהו מאוד דבילי. היום אני לא נשקלת, אני נגד משקל, לא רוצה להסתכל על המספר, זה לא מעניין אותי".
הם אמרו לך "תרזי" ו־?
עומר: "איבדנו את הילדה מיידית".
נטע: "היו לי הפרעות אכילה מאוד־מאוד־מאוד קשות, והיה לי דימוי עצמי מאוד נמוך. הייתה לי תקופה כל כך שחורה וחשוכה שאני לא הייתי יוצאת מהבית. מהחדר לא הייתי יוצאת. כשאת יושבת בבית את מתעסקת כל היום בעצמך, באיך את נראית, במה את אוכלת".
עומר: "הבית מוביל לשיעמום והשיעמום מוביל לבלגן".
נטע: "הייתי עושה בולמוסים בתוך החדר. הייתי מזעזעת. אני אפילו לא רוצה להיזכר בזה".
איך הצלחת לצאת מזה?
נטע: "הייתי אצל המון פסיכולוגים ובהמון טיפולים, ואני אגיד לך את האמת, הבעיה שכל הזמן המשפחה הייתה עליי. הם רצו כל כך לעזור לי, וזה עשה לי אנטי. הרגשתי שבוחנים אותי, הייתי נשרטת, הייתי אוכלת כאפות".
ואז גם חלית בדלקת קרום המוח.
"יום לפני פורים אני בוחרת תחפושת של הודית, עושה ראסטות והולכת לעשות שיזוף. הודית חומה. פצצה, לא? אני עושה שיזוף ומרגישה כאב ראש וגם לא יכולה לפתוח את העיניים. אני רואה קרן אור בתוך העין. טוב, הוא עושה לי את השיער, ואני חוזרת הביתה עם 39.5 חום, אמא נותנת לי שני אקמול, החום לא יורד. היא לוקחת אותי לבית חולים, ובמיון אומרים שיש לי דלקת באגן".
מוזר.
"ככה היה. הייתי מאושפזת שבוע. אחרי שבוע אמרו לי שאני בריאה ושיחררו אותי. הלכתי הביתה, ואחרי חמש שעות חזרתי עוד פעם עם 39 חום. איך שנכנסתי למחלקה נפלתי. לקחו לי מח עצם מהגב וראו שיש לי דלקת קרום המוח, אישפזו אותי חודש. וזה מה זה באסה, זה היה החודש המשמעותי של 'המירוץ'. החודש שאני ועומר מודחים, אללה יסתור, ובכלל כאפה לחיים".
עומר: "ראינו את פרק ההדחה בבית החולים. זה כאב לי. היית צריכה לראות את החדר של נטע שם. מלא תמונות ממוסגרות".
נטע: "זה כבר נהיה בית, כפרה, בואי. לאירוע סיום של התוכנית באתי עם אינפוזיה".
עומר: "פעם אחת הגנבתי אותך החוצה. זוכרת?"
נטע: "כן, צעקו על אמא".
עומר: "ואז חזרתי איתה לישון".
נשמע מקום טוב להתכרבל. מה קרה אחרי שהחלמת?
נטע: "הפסקתי לשקול את עצמי. המשכתי הלאה, קיבלתי עבודות, אבל אז נכנסתי לעוד תקופה שהזנחתי את עצמי".
עומר: "אני לא זוכר".
נטע: "אתה לא זוכר? למה הפסקתי להעלות תמונות לאינסטגרם?"
עומר: "אולי עלית שוב במשקל. אנחנו כבר ידענו לזהות אבל אתה כבר לא מדבר, מפחד להעיר".
נטע: "אם היו מעירים לי הייתי אוכלת כפול. כל פעם שאומרים לי שאני שמנה, אני אוכלת פי אלף".
עומר: "לא אמרנו שהיא שמנה. אני פעם אחת אמרתי, 'זה לא בריא לך', אז היא בום זרקה את הצלחת והתחילה לצעוק".
נטע: "כשבאים לעזור לי אני דוחה את העזרה. ברגע שהם התייאשו אני קיבלתי כוח. אמרתי, אוקיי, הם הרימו ידיים סוף־סוף. ואז זה בא מעצמו. וגם כשנהיה לי חבר, בא לי להשקיע יותר בעצמי".
עומר: "ככה זה בתחילת קשר. אתה פתאום מורח קרמים, משפריץ בושם".
נטע: “לא, לא הייתי מורחת קרמים”.
עומר: "לא משנה, משפריץ בושם. בתחילת הדרך כשאתה מכיר מישהי, אתה מתגנדר, הולך לספר פעם בשבוע, מתקלח, שם חומר בשיער. ככל שעובר הזמן זה מפסיק".
אתה חושב שהיום היא כבר לא מתקלחת?
עומר: “יש ימים שאין כוח להתקלח. כשהייתי באמריקה היו ימים שלא הייתי מתקלח. ב'מירוץ' כל לילה התקלחת? לא היינו מתקלחים”.
נטע: "אסביר לך למה אני ספציפית הייתי חייבת להתקלח? כפרה עלייך, אני כורדית ואני שעירה, והייתי צריכה לגלח כל יום. הייתי קקטוס. עומר היה מעביר לי יד על הרגל ואומר, נטע, זה לא נעים".
× × ×
הם נולדו בירושלים למשפחה דתית אמידה ומוכרת. למדו בבתי ספר עם חובת בגדים צנועים, ותפילות שעומר מקפיד לומר עד היום ("משתדל שלוש ביום, לפעמים מספיק רק שתיים"). הוא זוכר שהשעו אותו בגלל ג'ינס משופשף, ובכיתה י' זרקו אותו מבית ספר לבנים. היא זוכרת שהמנהלת הורידה לה את הלק מהציפורניים עם מספריים, ושבילתה את הימים בלי חברות ורצתה להפוך למלכת היופי של ירושלים ואפילו ניצחה ("שיקרתי שאני בת 15. הייתי בת 13.5") עכשיו הוא עדיין גר בבית, והיא גרה בתל־אביב עם החבר שמבוגר ממנה בשמונה שנים. "גרי הכיר אותי מאוד שמנה. נפגשנו בכמה מסיבות, והיינו עושים עיניים אחד לשני אבל לא מדברים, ואז הייתה מסיבה שבה התאהבנו ברגע אחד".
הוא לא הכיר אותך מ'המירוץ למיליון'?
נטע: "לא, הוא צרפתי. הוא לא רואה טלוויזיה ישראלית בכלל. והוא גם לא הכיר אותי רזה והתאהב בי עם כל העודף משקל".
עומר: "אנחנו מדברים על משהו לא ייאמן. לא היית מזהה. עוד בן־אדם"...
נטע: "אני לא יודעת אם אני יכולה למצוא תמונה".
עומר: "אסור להשמיד דברים כאלה. צריך להסתכל ולהיזכר".
נטע: "ב'מירוץ' אני השמדתי הכל".
וגרי ידע מזה? הוא עזר לך לשמור על עצמך?
"כשגרים ביחד את לא יכולה להתנהג בפסיכיות ולעשות בולמוסים. את משתנה. לאט־לאט אני שיחררתי מזה. כשהוא ראה תמונות שלי באינסטגרם וגלל למטה, הוא ראה שהייתי מאוד רזה ופחד שמדובר בפייק".
עומר: "אני לא מבין את הבעיה הזאת של הבנות. מעצבות את התמונות, משנות את עצמן. מה אתן מתביישות באיך שאתן נראות?! אתה מגיע לפגישה וזה לא דומה למציאות".
נטע: "בחיים לא עבדתי עם פוטושופ על התמונות שלי".
הבנתי שאת וגרי עשיתם קעקוע ביחד.
"אני קיעקעתי 'גרי' והוא 'נטע', אחרי שבועיים שהכרנו".
עומר: "והם גם עשו עוד קעקוע".
נטע: "עומר, אל תתערב לי בסיפור ואל תוסיף לי דברים שהם מיותרים, סבבה? רצינו לקעקע את התאריך שבו הכרנו, ושנינו התבלבלנו בתאריך. הכרנו ב־4.8.18 וקיעקענו 4.10. שלחתי תמונה לחברה ואז היא כתבה לי, 'מה את סתומה, זה לא התאריך שהכרתם בו'. שנינו קיבלנו כאפה. נכנסתי לבדוק מה קרה ב־4.10 וגיליתי שזה לא קעקוע סתם כי אני ממש אוהבת את ארץ ישראל, וב־4.10 יצא דגל ישראל, לא יודעת באיזו שנה אבל ראיתי שזה בתאריך הזה. אז לפחות זה".
גם עומר יוצא עם מישהי, אבל עוד מוקדם לקעקוע משותף. את רוב היום הוא מעביר בעבודה. בעבר סיפר שהלו"ז שלו היה מורכב מקימה, בריכה, בילוי בפרלמנט של זקנים, שיחד היו אוכלים קלמנטינות עד שהגיע הזמן ללכת לסאונה. "זו הייתה תקופה שלא מצאתי את עצמי", הוא מספר. "בשנתיים האחרונות אני מגייס משקיעים בשוק הקנאביס ומקים עסק בארצות־הברית עם אחי. שם זה שוק מטורף. מגיל 21 ועד 60, קונים קנאביס, מסטיקים, שוקולדים, כל מה שאת רוצה".
זו העבודה הראשונה שלך?
"לא. עבדתי אצל דוד שלי. יש לו חנות בהדסה עין כרם, וצילמו אותי וחשבו שיביישו אותי שאני עובד שם. ולא. אתה צריך להתחיל במשהו. אבא שלי אמר לי, לך למה שאתה רוצה, נתמוך בך. אז עבדתי תקופה בסופרים ועבדתי תקופה בנגריות. תמיד רציתי להיות עצמאי, אני לא יכול להיות שכיר. אני לא אחד כזה. יש לחצים, התחייבויות וזה קשה, אבל אני מעדיף את העצמאות. ובעסק של קנאביס אתה יוצר דברים. אתה בא, אתה מגדל".
נטע, כמה את קשורה לענייני הקנאביס?
"אני לא מעשנת קנאביס, אני לא נוגעת".
ועומר?
"אני לא מעשן קנאביס".
נטע: "אבל ניסית".
עומר: "פעם אחת ניסיתי בשעות העבודה ואבא שלי כעס. אמר לי, פעם אחרונה שאתה עושה את הדבר הזה".
× × ×
האבא, אברהם ברזני, פנסיונר שהיה בעלים של אתרי הטמנת פסולת בירושלים ובתל־אביב. האמא איבון, ריתמיקאית. יש להם עוד ארבעה אחים: גברי (35) עוסק בקנאביס, תותי (34) היא סטייליסטית, מור (33) שעובדת בנציבות המדינה, ומישקה (26) שעובד בצ'ק פוינט. "עבדו יפה בבית", אומר עומר. "מור היא בחורה רצינית, מלומדת. רואים אותה בערוץ הכנסת, מופיעה, מציגה. היא נקראת פמיניסטית. גרמה לנו לשטוף כלים בבית, ברמה כזאת".
נטע: "נגיד, אם עושים אצלם קידוש בבית, אז היא עושה 'המוציא'".
עומר: "מה?! היא עושה 'המוציא'?"
איך ההורים שלכם קיבלו את זה?
"כנראה ב'מה?!' כמוני. אבל אם בעלה מסכים אז למה לא".
נטע: "אם בעלה מסכים? היא פמיניסטית, רצון הבעל שווה כמו רצון האישה".
איך נראתה הילדות שלכם?
עומר: "אבא שלי היה בפוליטיקה. הוא חבר מרכז אני חושב, או חבר מזכירות".
נטע: "אבא שלי הוא ליכוד".
עומר: "ליכודניק. ביבי היה בבריתות".
נטע: "אחותי קראה לילד שלה על שם ביבי".
עומר: "בנימין. והיא ראתה את ביבי לא מזמן וסיפרה לו. אצלנו בבית אוהבים את ביבי. ממש אוהבים".
נטע: "אבל תפסיק, אנחנו לא מעוניינים להגיד דעות פוליטיות".
עומר: "אבל אנחנו מדברים על מי שהיה בבית. היה שאול מופז, היה סילבן שלום, ליברמן. אני מדבר איתך על לפני שנים. אני ואבא מאוד קרובים. אבא שלי אדם חכם. קואוצ'ר כזה. בתקופה שאני שבור ומיואש, הוא פתאום נותן איזה משל. נגיד, ראו איזו שריפה, ראו שועלים בהר הבית, ואז אנשים צחקו וזה, ואז הוא אומר לי, למה אנשים צחקו? כי ראו שהגיע כאילו הזמן לחירות, משהו כזה".
נטע: "טוב, לא הבנתי את המשל, אבל הם גברים, את מבינה? אני שונה. אין לי את רוח הקרב שיש להם. אני רוצה להצליח אבל אני לא מבינה כל כך על המשל".
עומר: "אני צריך לשאול את אבא עליו".
אבא שלכם עבד בתחום המחזור.
"הוא היה גם קבלן עפר גדול שבנה את ירושלים ואת אילת ואת סיני. הם היו הולכים, מפוצצים כל מיני, איך זה נקרא, כל מיני ניסויים על פצצות. פעם אחת הוא התחיל עם אמא שלי, הוא לקח אותה לסיבוב בהליקופטר בסיני".
נטע: "איזה ניסויים בפצצות? על מה אתה מדבר? תתקשר לאבא שלא נצא סתומים בגללך".
עומר: "הנה הוא עונה לי בטלפון. אבא תגיד לי, בזמנך, כשהייתם עובדים בסיני, מה הייתם עושים שם? אהה! הם היו בונים שם בונקרים. לא הייתם עושים כל מיני מוקשים וכל מיני דברים כאלה? אה, תעלות נ"ט הם בנו. טוב, בסדר, אני אדבר איתך. אנחנו באמצע הכתבה, ביי".
× × ×
הקורונה תפסה אותם קצת אחרי שחזרו מצילומי העונה הנוכחית של 'המירוץ'. "היום אני לא יוצאת לשום מסיבה. אני ממש נזהרת. לא רוצה לקחת על עצמי אחריות שהדבקתי או סיכנתי מישהו", נטע אומרת. "אני אגיד לך את האמת, ברוך בורא 'המירוץ למיליון 8'. טיילנו בעולם, הספקנו לראות יעדים לפני שנכנסנו לסגר".
לא שהיא הייתה צריכה את 'המירוץ' כדי לטייל בעולם. "לפני כמה שנים נסעתי לווגאס עם תעודת זהות של אחותי, אחרת לא הייתי יכולה להיכנס לאף מסיבה, כי שם רק בגיל 21 אפשר להיכנס".
באילו מסיבות היית?
נטע "טייסטו, דיוויד גואטה".
עומר: "לפני שהוא מת".
נטע: "דיוויד גואטה לא מת".
עומר: "הוא התאבד".
נטע: "תגיד לי, אתה שרוט?"
עומר: "אה, אביצ'י".
נטע: "ואביצ'י לא התאבד, הוא מת".
עומר: "איך הוא מת?"
נטע: "היה לו איזה משהו".
איך נראות המסיבות האלה?
"תקשיבי, יש שם מסיבות, במלון, את אומרת 'מה רבו מעשיך השם', את לא מאמינה שהגעת לפה. את מרגישה בגן עדן. נכנסת, מרגישה בארמון. הייתי בכל מסיבות הבריכה הכי שוות. את מרגישה בסרט. את מרגישה שעכשיו את הכוכבת הראשית ואת בתפקיד הכי מושלם שיכלו לתת לך ואת רק נהנית. אנשים הכי יפים שאת יכולה לראות בעולם. כל הבנות שם דופקות בגדי ים שאני לא יודעת מאיפה הן הביאו אותם. כאילו יצאו מתצוגות של ויקטוריה'ס סיקרט. פצצות עולם. קוקטיילים ומלא צבעים וזיקוקים ומגדלים. זה פשוט מושלם. את יודעת מה זה לילדה בת 19 להיכנס למסיבה בווגאס? זה סיפוק. זה כיף".
ושופינג?
"אין חנות שלא קניתי בה".
עומר: "החנויות הן במלון. אין לך למה לצאת מבית המלון. אני בכלל לא בעד לצאת מבתי המלון בחופשה. גם באילת. אם אתה יוצא מהמלון אתה פושע. אתה סובל בסך הכל. איזה כיף בבית מלון. כל המשפחה בבריכה, ויורדים לטרקלין, אוכלים במלון. אין לך מה לצאת".
נטע: "אני אוהבת לצאת".
עומר: "לאן את יוצאת?"
נטע: "למול ממול".
היססתם אם לחזור ל'מירוץ'?
נטע: "נראה לך שהיססתי? אני באותו רגע מוכנה לעלות למטוס ולא להגיד שלום לאף אחד. אומרת 'אמאל'ה' שבכלל פנו אליי שוב. אני מתעלפת. אברבנאל מחלקה סגורה. הפעם, כשהלכתי ל'מירוץ', כבר לא הייתה לי את השריטה של מדידת בגדים כמו אז. באתי ל'מירוץ' הזה ממקום מאוד שונה. לא היו לי הפרעות אכילה".
עומר: "ב'מירוץ' אתה חייב לאכול, לא משנה מה, כי זה נותן לך אנרגיה".
נטע: "עלינו שישה זוגות למטוס. אמרתי, זו עונה יותר קצרה, יש לנו יותר סיכוי. קיבלתי כאפה מצלצלת כשראיתי עוד זוגות. אמרתי לעומר, עוד לפני ההזנקה, אני לא בטוחה שאני יכולה לעשות את זה. קיבלתי פיק ברכיים. הייתי חיוורת כמו סיד".
עומר: "התחילה לבכות לי. אמרתי, את רוצה ללכת מכאן? בואי נלך. באתי כאילו לקראתה, ואז היא אמרה, בוא נמשיך".
איך התגובות שאתם מקבלים?
נטע: "נכון להיום כשאני מעלה תמונה, כותבים תגובות מחרידות, 'איכס, יא אנורקסית', 'תראי מה את עושה, מעודדת ילדים לאנורקסיה', 'יואו את חולה', 'היית יפה כשהיית שמנה, את מקיאה'. אבל אני לא מתייחסת כי אני יודעת שאני לא מקיאה ולא חולה, ואני עושה פילאטיס ואוכלת מה שבא לי בצורה מבוקרת. לכל אחד יש את ההפרעה שלו, וההפרעה שלי היום לא פעילה ואני במקום הרבה יותר טוב".
את פוחדת ליפול? שזה יחזור?
"זה לא יחזור. אני במקום אחר".
לפנייה לכתב/ת 
