קפסולה ירושלמית
מה יותר מתאים לתקופת הקורונה ‑ ולא רק בגלל הסמליות ‑ ממלון קפסולות? זול, מבודד, ממוזג ומאוורר, ועם דממה שמאפשרת שנת ישרים • במלון JERU בלב ירושלים, שנבנה קצת לפני פרוץ הקורונה, מצאנו את כל זה, וגם קהל מגוון, מהיפסטרים תל־אביביים ועד דתיים מהשומרון, ושירות באווירה ביתית וחמה
אם רציתם לדעת איך זה מרגיש להיות אסטרונאוט ליום אחד ולישון בתוך תחנת חלל, המלון הזה הוא בדיוק בשבילכם. הוא בנוי מחדרי ענק שהקירות בהם מחולקים לחדרים פצפונים, קפסולות, המסודרות בשתי קומות, עם סולמות צמודים לטיפוס אליהן, כשמיזוג אוויר על טורבו מייצר טמפרטורה מקפיאת עצמות. מהרגע שנכנסתם, אתם מרגישים כמו בסצנה מהסרט "אפולו 13". מלון JERU ברחוב הלל בירושלים, שנפתח קצת לפני שהגיעה הקורונה, מספק חוויה שונה מכל מלון אחר שנפשתם בו עד כה. מעבר לקונספט הקפסולות ולעיצוב, קהל הלקוחות מגוון ‑ מהיפסטרים תל־אביבים ועד לדתיים מיהודה ושומרון שנכנסו במקרה ונשבו בקסמי המקום ובמחיר הנמוך.
להיכנס עם פיג'מה
מדובר בקפסולות בגודל מטר על שני מטרים ורבע, כשהקפסולה מיועדת רק לשינה וכדאי להיכנס אליה כשאתם כבר לבושים בפיג'מה, כי אין בתוכה די מקום אפילו כדי להחליף בגדים (הגובה הוא קצת יותר ממטר). את כל הסידורים ניתן לעשות בשירותים ובמקלחת המשותפים שנמצאים בהמשך המסדרון, גדולים ונוחים דיים. את החפצים האישיים שמים במגירה ייעודית עם מפתח שנמצאת מחוץ לקפסולה. בתוך הקפסולה יש מיטה עם מצעים לבנים ונקיים, זוג כפכפים ממותג כמו שמקבלים בספא וצמד מגבות חדשות לגוף. יש שלושה מדפים קטנטנים שאפשר לשים עליהם טלפון או מסרק, ומעין מגש נפתח שאפשר לשים עליו מחשב נייד או לאכול עליו, כשמתחתיו שקע חשמלי ושלושה שקעי USB. במהלך הלילה שקט דממה, לא שומעים אף קול, מה שמספק תחושת אינטימיות כיפית וכמובן שינה טובה. בכניסה למלון יש לובי מעוצב עם כורסאות, ספות ושולחנות לישיבה משותפת, בר שבו ניתן להכין קפה או להזמין בירה מהמוכר בדלפק או בשירות עצמי כשהמוכר עסוק. כמה עולה התענוג? 140 שקל ללילה.
יזם המלון הוא מאיר מימון (32), אב לשלושה מהשומרון. הוא מספר: "בהתחלה אני ושני השותפים שלי ‑ אורי בן חמו ואמיר פרבר ‑ רצינו להקים משרדים משותפים כמו WeWork. אבל הבנו שלא משתלם להקים משרדים כאלו בירושלים. אחרי חשיבה מחודשת אורי, שחזר בדיוק מניו־יורק, סיפר לנו שהוא התארח שם במלון קפסולות. ישר זה הצית את הדמיון שלנו, והתחלנו לדמיין אותו פה בירושלים. המרנו את זה לתוכנית עסקית וזה נראה טוב מבחינת הנתונים הכלכליים".
מאותו רגע מימון החל במסע אחר הקפסולות. הוא טייל במספר מקומות בעולם בחיפוש אחר מלון הקפסולות האולטימטיבי שאפשר להעתיק לעיר שאותה הוא כל כך אוהב. "לפני שהתקיים המונדיאל ברוסיה, נוצר שם מחסור ענק במקומות אירוח. כל המלונות היו בתפוסה מלאה", הוא מספר בהתלהבות. "הם היו חייבים לתת מענה מהיר, והפתרון היה לבנות 180 מלונות קפסולה. כשקראתי על זה, מיד טסתי לרוסיה והתחלתי לראות כל מיני מלונות קפסולה שבנו שם. יצרתי קשר עם נגרים משם, שלקחו אותי ממקום למקום והסבירו לי מה טוב ומה רע. למדתי את החומר בקפידה ובאתי לארץ, לשותפים שלי, עם טירוף להתחיל לייבא קפסולות מרוסיה. לאט־לאט הבנו שבישראל יש רמת בנייה יותר טובה מאשר ברוסיה, אז הלכנו לנגרייה הכי טובה בבית־שמש, והם פיתחו לנו מוצר ברמה הכי גבוהה. אנחנו תיכננו ועיצבנו הכל והנגרייה הגשימה לנו את התוכניות. אחרי התכנון הבאנו מומחה לעץ שעובד אך ורק עם מלונות, והוא אמר שאין הרבה נגריות שיכולות לעשות רמה של קפסולה כמו שעיצבנו. בנגרייה תיכננו לעשות את זה בתוך חודש, אבל בסוף זה לקח להם חצי שנה, שבה הם בנו 82 קפסולות, שאתם יכולים לראות פה".
מה המורכבות בבנייה כזו?
"כמובן שצריך לנצל מאה אחוז מהשטח. בכל חור שמנו משהו. היה חלל ריק על הקיר, אז שמנו ספרייה. היה חלל ריק על הרצפה, שמנו ספסל קטן. אין פה מקום לבזבוז. ושלא תחשבי, יש עוד הרבה כמונו, אפשר להתקשר לעלי־אקספרס ולהזמין קפסולה הביתה ב־500 דולר. יש כמה הוסטלים שניסו להביא את זה ונכשלו. אנחנו השקענו, ולא תראי אף מלון קפסולות דומה לנו".
לחנך את הישראלים
כמו שלמדנו בחודשים האחרונים, תוכניות לחוד וקורונה לחוד. המלון, שנבנה במיוחד לתיירים שמגיעים לארץ ולא רוצים לשלם הון תועפות למלון ירושלמי רגיל, מנסה עכשיו לארח קהל אחר לגמרי ‑ ישראלים שאין להם כסף לשלם למלון ירושלמי רגיל, ואפילו סתם אנשים שמחמת אילוצי השעה עזבו את הדירות שגרו בהן ועברו לגור במלונות קפסולה. "פתחנו ב־27 בנובמבר בשנה שעברה, והיה פול־בוקינג מיד, בלי פרסום בכלל. 95 אחוז היו תיירים. ואז התחילה הקורונה וצנחנו לשבעה אחוזי תפוסה גג. בתקופת הסגר שמנו תיירת מלונדון שתשמור על המקום ‑ כל הזמן הפעלנו אותו, לא היינו מוכנים לסגור לגמרי את הדלתות. הקורונה שברה אותנו. עכשיו אנחנו מנסים לחנך את השוק הישראלי לבוא למלונות זולים כמו שלנו. המשפחות שלנו באו ועפו על המקום. ילדים באים לפה וחושבים שהם בספינות או בתחנות חלל ונהנים מכל רגע. להורים יש פחות תעסוקה בגלל זה. תיירים עפים על זה, גם בחו"ל עפים על זה, רק פה לא".
למה לקהל הישראלי זה עוד לא חדר?
"הזוי. לא יודע למה. אני מסתובב ורואה מלונות מלאים ב־72 אחוזי תפוסה ויותר. אם יש פה תיירות ישראלית, גם אני יכול להיות מלא, יש לי מוצר טוב".
אולי כי מפחדים עדיין ממקומות הומי אדם, כי מדובר פה בקפסולה ליד קפסולה, אולי זה לא נותן תחושה כל כך בטוחה?
"אנחנו כל הזמן מחליפים את האוויר בקפסולה. האוויר מגיע מבחוץ, בגלל זה גם ישנים טוב. יש יניקת חמצן מעל הראש וכל הזמן יש כניסת אוויר. אנחנו מנפחים את החללים באוויר צח. אין מקום יותר בטוח מהבחינה הזו. זה היה האתגר הכי גדול שלנו, איך לאוורר את הקפסולות כדי שיהיו טהורות ונקיות ובגלל זה הן עלו לנו הרבה".
כמה, אם אפשר לשאול?
"4,000 דולר לקפסולה. זה עץ מיוחד. חיכינו ארבעה חודשים עד שהוא הגיע משווייץ, כי יש בתוכו תרכובת מעכבת בעירה, למקרה שפורצת שריפה".
אז מי הקהל שכרגע כן מתארח אצלך?
"האמת, משפחות דתיות עם הרבה ילדים. עוברים, נכנסים, שואלים על המחיר ונשארים. משפחה של שש נפשות לא יכולה להרשות לעצמה היום שני חדרים במלון. כאן היא יכולה, כל ילד מקבל קפסולה והוא שווה בין שווים. יש גם משפחות חילוניות שבאות לטייל בעיר. יש לנו ארבעה מתחמים ‑ של נשים, גברים, ושני מתחמים מעורבים. בכל מתחם עשרות קפסולות ושירותים. המתחמים מופרדים אחד מהשני. אפשר למשל לבוא חמישה זוגות עם הילדים ‑ ולסגור את אחד המתחמים המעורבים. וכמובן יש לנו המון־המון בודדים. יש פה נוצרים, מוסלמים, חרדים, שחורים, לבנים ‑ כולם מתקבלים באהבה. ירושלים זו עיר מאחדת".
שלושה חודשים בקפסולה
אחת מהן היא רחלי אטיאס, שגרה ב־JERU כבר שלושה חודשים כמעט. "הגעתי לפה כאורחת בתקופת הקורונה", היא מספרת בחיוך מתוך הקפסולה שלה. "אני מורה. עבדתי בבית ספר בלוך בתל־אביב, וכשהחלה הקורונה הוצאתי לחל"ת וחיפשתי מקום אחר ללמד בו, והגעתי לירושלים. פה מצאתי עבודה שבה אני מלמדת עברית כשפה שנייה במכללות ובאולפנים לדוברי ערבית. בתקופת הקורונה גרתי בחיפה אצל אמא שלי והייתי מגיעה לפה פעמיים בשבוע מחיפה. רציתי פתרון זול ונגיש ללילות שאני חייבת להעביר פה. קראתי בבוקינג על המקום, הגעתי והתאהבתי. כל פעם שבאתי לעיר ללמד, לקחתי חדר כאן. התחברתי עם הצוות והרגשתי בבית. הייתי מכינה קפה ומזמינה חברים ללובי, נהייתי בת בית. אורי (בן חמו), השותף במקום, אמר לי שהם מחפשים עובדים והציע לי עבודה בתור יחצנית ויועצת של המקום, כי גם ככה אני פה כל היום, עובדת בלובי. כמובן שהסכמתי. בכל מקום המלצתי על המלון, ואמרתי שאם כבר אני ממליצה ‑ אז לפחות גם אעבוד. לפעמים אני עובדת גם בקבלה. מבחינת אורי ומאיר, האורחים הם הדבר החשוב ביותר פה. זה המוטו שלהם. יש משפחות שחוזרות לפה כל שבוע עם הילדים".
האם המלון מתאים לזוגות? ממש־ממש לא. לקלסטרופוביים? ממש־ממש־ממש לא. חוויה מומלצת? בחום! זול, במיקום נהדר בלב העיר, עיצוב מגניב ואנשים חמים שדואגים לתת לכם את השירות הכי ביתי שיש.
לפנייה לכתב/ת 
